בס״ד, כ״ח לקראת אייר ה תשע״ו, ראשית ל היובל שנת הימים ששת מלחמת
ותלמידיהון רבנן מדברי ליקוטים אודות גו ירושלים שחרור וליום הימים ששת מלחמת תשועת דל
- ועריכה: ליקוט הירש1: שי
הרבנות מועצת החלטת הראשית התשכ״ח: אדר יז' מיום ירושלים' 'יום בדבר לישראל
" עפ״י הודיה כיום אייר לחודש כ״ח יום נקבע לישראל, הראשית הרבנות מועצת של החלטתה בארצות ישראל בית לאחינו וגם ישראל ארץ לתושבי גם ולקיים לעשות מוטלת שהחובה ושמחה,
פזוריהם. חגיגי, רוח ובמצב הכנסת בבתי עם ברב יתפללו אייר כ״ח יום בבקר כדלקמן: הוא ההודיה סדר
להשת ומצוה בהמונים. זו בתפילת תף - ה' ויושע )מן הים שירת את הצבור יאמר דזמרה בפסוקי בפסוק פסוק ועד(, לעולם ימלוך ה' עד
בהטעמה. אחד או הרב שידרוש ראוי הלל אחרי בברכה. שלם הלל יאמר כרגיל, עשרה שמונה תפילת אחרי
לישר מזהיר ניצחון הקב״ה שהביא הכביר, המאורע מעין הצבור מן נס בדרך ממש כולו שהוא אל,
בת גם הטבע מן למעלה ו בצ וגם כנו ו ובשמחה. בתפילה הודיה רחשי להביע ועלינו רתו, להודות התורה מן מצוה שהיא ניסא, פרסומי של הגדולה המצוה את במיוחד, ידגיש הדורש
נחלתו. ועם עמו עם הגדולים חסדיו על להקב״ה ולהלל
אומרים 'עלינו' תפלת אחרי גלויות מקיבוץ המדבר בתהילים ק״ז פרק סעודת בבית ומסדרים
ושמחה משתה.
הערה: נוהגים לא בישראל קהילות שבכמה אחרי ספירה, של הגבלות יום באותו לנהוג אין ישראל, לעמו הקב״ה שעשה הנס חשיבות מפני עתה נדחה שזה וכ״ש בעומר, ל״ג אחרי בהגבלות
אויב על בנצחונם י של ושחרורה הם הקודש". עיר ירושלים
*** הודפסה )דלעיל( זו החלטה "כאשר פעם נוספת )כנראה בשנת תשכ " ט( הוכנסו בה שני שינויים
חשובים:
א. נקבע יום כ״ח לחודש אייר כיום הודיה ושמחה בכל שנה ושנה.
ב. בהערה במקום "אין לנהוג" נכתב "אין חובה לנהוג".
הרה״ר כ״ץ, שמואל הרב )הערת 977 עמ' ח״ב, תשס״ב, שלמה, היכל לישראל, הערה22, . (
***
ו- )כרך הראי״ה' 'אוצרות לספר משנה עורך 'מרכז-הרב', ישיבת 1בוגר בישיבות ומלמד. ז(
מובא כאן לקט מקוצר ה, לקט המלא יו אי״ה פיע ב ספר: ' המחזיר שכינתו לציון '-מבט תורני על ' מלחמת
ששת הימים '-הלכה, מוסר, דרוש, אמונה, רמז, רז ושיר, המלקט. מאת בקרוב. אור לראות שעתיד
נוספים: חומרים ולמשלוח להערות בית המדרש תורת שלמה: Toratshlomo@gmail. com
"לא היה גדול כמותו למן חורבן הבית…" – הראשל״צ הרב יצחק ניסים:
הרבנים הראשיים היו ביו האזרחים הראשונים שהניעו לכותל המערבי ששוחרר יומיים קודם. הם
נשאו שם תפילה מיוחדת למען העם והמדינה ') הצ ו פה ', כ״ט באייר תשכ״ז(, הרב נסים בירך עם
החיילים ברכת " שהחיינו ". על יום כיבוש העיר העתיקה הוא כתב בפנקסו:
ירושלים-"שמחתי ליום באומרים לי בית ה׳ נלך, עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. היום שבו
עלו צבאות ישראל לחומת ירושלים, הקיפוה וכבשוה, לא היה גדול למין כמותו חורבן הבית שהוא
היום המר שבחיי אומתנו. העם אשר לא שכח אף לרגע את העיר אשר בה בחר ה' ואשר נשבע:
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרך, אם לא אעלה את ירושלים
על ראש שמחתי, זכה עתה שתתקיים בו השבועה. ואשרי הדור אשר זכה למה שלא זכו לו כל
הדורות.
אכן. לא אנחנו בלבד גאלנו את משוש לבנו, אלא כל הדורות כולם אשר חיננו את עפרה וריצו את
אבני הכותל המערבי, נזעקו, חרדו, זעו שתיגול והתפללו מעלינו חרפת ירושלים בשובה לבניה,
והם אשר בכו ענותה כתנים, הם עתה כינור לשיריה.
מדינות גדולות אשר אומות עצומות ותומכיהן חזרו ואמרו: לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם
ישראל עוד, העם הקטן אשר לא היו מדינות בעוזריו, הוא לבדו הדף אויביו מסביב והדבירם
תחתיו בכוח אמתתו ובמסירות אשר אין לה אח וריע ולא מעט מעט גורשו אויבינו מארצנו אלא
הרבה הרבה וכהרף עין. היש פה אשר הוא מלא שירה כים ושפתים אשר הם רינה כהמון גליו,
יכולים להודות ולהלל לה׳ על כל הנסים והנפלאות שהראנו ועל התשועה שהביא על עמו בידי
צבאות ישראל?
העיר אשר העם נתן את ליבו עליה ושפך את דמו הטהור, היא העיר אשר עיני ה׳ בה ואשר היא
מאחדת את לב כל ישראל, לא זו בלבד שתחזק ותבצר את מלכות ישראל, אלא תרומם את רוח
ישראל, תחדיר בלבבות אמונה צרופה ותשפיע על כל יהודי שפע קדושה וטהרה מכל אשר זוכך
ונאצר בכל הדורות ואשר נסתמל בעיר זו שלא זזה שבינה ממנה. יהא העם ראוי לכך גם מבחינת
זאת ולא ידע עוד שבר ומכאוב.
אכן, כל המשמעויות הנפלאות שיכול היה אדם לדמות בנפשו לדבריו של דוד מלך ישראל: בשוב
ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים, אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה " אז יאמרו בגויים הגדיל ה׳
לעשות עם אלה. הגדיל לעשות ה׳ עמנו, היינו שמחים-לא היו יכולות להיות להם עד כה
המשמעויות שעינינו ראו ואזנינו שמעו בשוב ה׳ את שיבת ציון, היום שבו בא צבא ישראל ברינה
נושא אלומותיו. )ארכיון " יד הרב נסים״, תיק21, דברים שנכתבו למחרת הכיבוש, תחת הכותרת
" ליום ירושלים " הארץ, , ב׳ בסיון תשכ״ז; יונה כהן, שנה בשנה, תשכ״ח, עמי294, 278. (
ניסא- פירסומי ""חיוב לישראל הראשי הרב אונטרמן, יהודה איסר: הרב
"החיוב של פרסומי-ניסא, לפרסם את הנס הגדול, שעשה הקב״ה לנו במלחמה זו נגד אויבינו,
שכולם שאפו להשמידנו, ועל ידי עזרתו יתברך, יצאנו ממות לחיים ומאפילה לאור גדול עושה את
אמירת ההלל ביום הזיכרון לניצחון ישראל ולשחרור ירושלים לדין דאורייתא גמור, ואפשר לומר
הלל כדין בברכה )" הצופה ", ג׳ אדר תשכ״ח (.
"…ברוך הוא ומבורך אשר בחסדו הגדול זיכה אותנו לראות נסים גלויים בניצחון המזהיר שהנחיל
לבנינו בצה״ל, לשבור במשך ימים אחדים את עוזם מטה של כל אויבינו שנלחמו אתנו במגמה
להשמידנו ומנת חלקם היתה תבוסה גמורה. לשם כך קבענו ביום כח' באייר, יום שחרור ירושלם,
לסדר תפילת הודיה בכל קהילות ישראל, בארץ ובתפוצות הגולה, ושם יאמרו הלל שלם בברכה
לפניה ולאחריה. תשכ״ח(. ניסן כו' נט', סימן מיהודה' 'שבט )שו״ת
"ימים הגדולים בתולדות ישראל בכל - הזמנים" ועורך הרה״ר מועצת )חבר זוין יוסף שלמה הרב
התלמודית (האנציקלופדיה:
שבעה ניסים התרחשו לנו במלחמה האחררונה עם צבאות הערבים, ורבני ישראל חייבים לספר
עליהם בכל מקום ולקדש שם שמים ושם ישראל ברבים. ואלה שבעת הניסים:
א. הניצחון; ב. מהירות הקרבות שמנעו אלפי קרבנות ח״ו; ג. כניסתו של חוסיין למלחמה,
שבלעדיה לא היינו זוכים לירושלים השלמה; ד. השתהותו של אשכול הביאה הרבה דברים
חיוביים; ה. מלחמתנו העצמאית, בלי שותפות עם העמים, גרמה שנתקיים על ידינו ״ונשגב ד׳
לבדו״; ו. האחדות של העם בישראל ובתפוצות; ז. ההתעוררות הנצח לערכי.
יש להעלות במיוחד על נס את האחדות המופלאה שהעם היהודי בא״י ובחו״ל הוכיח בימים
המסוכנים, שהפכו לימים הגדולים בתולדות ישראל בכל הזמנים; ואת מסירות נפשם של חיילי
צבא ההגנה לישראל, ואת ההתעוררות העממית, מקטן ועד גדול, לראות את הנהגת ד׳ עין בעין.
כל אלה חייבים לשמש לקח מוחשי לכל יהודי ויהודי באשר הוא שם-כולם. ההווה והעתיד
כאחד.
- זה" יום כמו בעולם גדול יום "אין רמלה- של אביחצירא-רבה יצחק הרב מועצת וחבר לוד
לישראל: הרה״ר
ירושלים שחרור ויום הימים ששת: מלחמת
אהרון מר סיפר, אביחצירא, בנו של 'הבבא חאקי': במלחמת ששת הימים חזרתי מחו "ל בשביל
לצה״ל, להתגייס אמי בכתה ושאלה למה חזרת? ואבא אמר לי: ' בני, אם היו מקבלים אותי גם אני
הייתי מצטרף '. הוא היה אז שישים בן.
קביעת בעניין לישראל הרה״ר מועצת של מיוחדת ישיבה בפרוטוקול הימים, ששת מלחמת לאחר
ירושלים יום לדעת נכתב: לדורות. הודאה כיום הראשי רבה של ולוד רמלה, הרב יצחק
אביחצירא ": אין יום גדול בעולם כמו יום זה. !" לכן הוא הציע: א. הרבנות הראשית תחבר תפילה
מיוחדת, שתיאמר לפני " ברוך שאמר " או לאחר תפילת שמונה עשרה. ב. להחליט על קריאה
בתורה ועל הפטרה מיוחדת ) פרוטוקול ישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל, אדר, תשכ״ח, שלמה, היכל ח״ב, לישראל הרה״ר ירושלים, ויום הרה״ר כ״ץ, שמואל הרב של במאמרו מובא
תשס״ב (.
"מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הזדרז ויצא במונית לפקוד את המקומות הקדושים בירושלים,
בית לחם וחברון. ועל כך אמר: " כשבאתי ארצה בשנת תרפ ה", הגויים נתנו לי הרגשה שהם בעלי
הבית על המקומות האלה, ורצו למנוע אותי מלהיכנס אליהם אך בס ד" נתגברתי … ועכשיו יש לי
הזדמנות למחות בהם ולומר להם קבל עם ועדה ' חברון היא שלנו ואנו אדוניה ', לכן לא רציתי
להחמיץ את ההזדמנות הראשונה שיכולתי לעשות כן" הגאון )מאמר: רבי יצחק אבוחצירא-
"בבא חאקי -הרב " זצ " ל רונן טמיר(.
"נס פלאי ואלהי"- הדאיה- עובדיה הרב עבדי "ישכיל ומח״ס הגדול הדין בבית "חבר:
"…ויש איסור לא תחנם אפי׳ בזמן שהיא בחרבנה תחת שלטון זרים מכ״ש עתה שזיכנו ה׳ להחזיר
אותה לבעליה ודאי שאין לנו להוציאה מתחת ידינו אחרי הנסים והנפלאות שעשה לנו במלחמת
ששת הימים, כי היה בזה נס פלאי ואלהי, ואין לנו להיות כפויי טובה אשר עשה לנו, ונבגוד
בטובה ובמתנה אשר חננו לנו ".
עין לחזות "זכינו בעין בשוב ד ' ציון"- וולדינברג- יהודה אליעזר הרב הדין בית חבר ומחבר הגדול
'ציץ- שו״ת:'אליעזר
"בחסד ד ' עלינו וברחמיו הגדולים זכינו לחזות לאחרונה עין בעין בשוב ד ' ציון והחזרת ארץ
נחלתו לעם קדשו. ממש כחולמים היינו על הגאולה ועל התמורה לראות איך שבמשך ימים
ספורים קוים בנו ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שומע תפלה שמע וקיבל קול
שועת עמו ויצאנו משיעבוד לגאולה ומאפילה לאור גדול, גם כל העמים תקעו כף ובעל כרחם הודו
בפיהם כי ה ' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו
את נחלתינו את גאון יעקב אשר אהב סלה.
כל שערי הארץ נפתחו לפנינו, רוב רובם של השטחים בידנו המה וכל המקומות הקדושים תחת
שלטונינו הם, ממש אילו פינו מלא שירה כים ולשונינו רינה כהמון גליו אין אנחנו מספיקים
להודות לד ' על כל הטוב אשר גמלנו. ועם ההודאה על העבר תפלה ובקשה על העתיד שנזכה
לראות במהרה בהופעת ד ' בהדר גאון עוזו למלוך בהר ציון משכן כבודו ובירושלים עיר קדשו ונכון
יהיה בית אלקים על מכונו בהר ד ' יראה ומלך אחד יהיה על כולנו" )שו "ת ציץ אליעזר חלק י ' סימן
א(.
"חיוב מכוח תקנת נביאים הקדמונים לומר את - ההלל" ישראלי שאול הרב – הגדול ביה״ד חבר
לישראל הראשית הרבנות מועצת: וחבר
ה נסי על לדון בבואנו "ומעתה ני כליה בסכנת הישוב עמד כאן שגם הימים, ששת מלחמת של צחון גם אמנם משחיתם, וכלי בחילותיהם המדינה שהקיפו ערב, מדינות והכרז חזור שהכריזו כפי ח״ו
נופ שאינו ודאי אבל נסתר, נס בגדר הוא זה בהגדרה זאת שהגדירו ואסתר מרדכי שבימי מהנס ל שהיה מה דוגמת רואים אנו אין עדיין וקבלו" "קיימו של התוצאות אמנם ואם לחיים". "ממות הדברים, מבוססים מרצון התורה וקבלו שלימה בתשובה שחזרו זה על לא בגמרא הן אולם שם,
גרידא. לחיים ממות של הק״ו על אלא קיי דהכא נראה א״כ נביאים תקנת מכוח החיוב ם
ההלל את לומר הקדמונים ד'(. אות א' לשער נוספות א', חלק חמדה, )ארץ "
'להודות ולהלל לד ' על כל מעשיו ' - שפירא- אברהם הרב הגדול הדין בית: חבר
ב מעשיו כל על לד' ולהלל להודות ירושלים, יום זה, ליום שוב שהגיענו "ה. מודע לא הצעיר הדור
לגודל שוב להיפגש המערבי, ולכותל לירושלים, החֲזרה של העמוקה למשמעות בזמנו, שהיה הנס הדהד ותחנונים, בבכי הכותל, אבני על ההתרפקות כתלינו. מאחר זזה לא שמעולם השכינה עם ותאמר בוכה, נער והנה ותראהו "ותפתח ציון, ואסירי רוסיה למרחבי עד היהודי, העולם בכל
זה העברים מילדי " ) שיחה ליום ירושלים התשס ו", בישיבת ' מרכז הרב (. '
- ירושלים" ובונה ציון "מנחם גורן- שלמה הרב הראשי הצבאי: הרב
"אין מילים בפי להגדיר את גודל המאורע ומהותו של הנס מיד' בת״א, הודיה בעצרת )מדבריו "
למחרת(. ה׳צופה' בעיתון נתפרסמו תשכ״ז, סיון
עיר את שחררנו כאשר ונפלאותיו, ה' נסי את בעין עין ראינו כאשר הימים, ששת במלחמת "ואכן שם בהתקדש להתגשם, יחזקאל של נבואתו החלה תפארתנו, ושריד מקדשנו ומקום האלקים
משום בזה ישראל…היתה נדחי ובהקבץ בעולם, רבים עמים לעיני ישראל ושם שמים של אתחלתא
הגאולה תהליך ע, 390 עמ' והמועד, השבת )תורת בימינו" במהרה השלמה לגאולה נזכה אשר ד. (
'"בחזרת הש ץ" של תפילת שמונה עשרה הוספתי תפילת ' נחם ' בברכת ירושלים … שיניתי את
נוסחה … אמרתי " ינחם ה ' אלקינו את העיר המשוחררת, השמחה והצהלה שבניה שבים לתוכה
וכו. '' עם סיום תפילת העמידה, פתחתי באמירת הלל הגדול בקול רם מלה במלה עם ברכה בשם
ובמלכות לפני ההלל ולאחריו " אצל מובא ירושלים, שחרור תיאור ובו גורן הרב מארכיון )מכתב.
262 עמ' הולנדר, אביעד המדיה ובאמצעי בציבור נפוצה היסטורית תפילה אותה של הקלטה. (,
ישראל "בחורי הגבורים והאמיצים, ובידם נתן התשועה הגדולה לעם -הרב ישראל" אליהו פרדס,
רבה של ירושלים.
''יושב בשמים ישחק ה ' ילעג למו. רק כך אפשר להבין איך הופרה עצת כל אויבינו הרבים
והעצומים ממנו, באיכות ובכמות. ה ' הפיר את עצתם, ונתן כח ואומץ, עוז ותושיה, לבחורי ישראל
הגבורים והאמיצים, ובידם נתן התשועה הגדולה לעם ישראל … ועל הכל שחרור ירושלים
העתיקה, ובתוכה שריד בית מקדשנו ותפארתנו הלוא הוא הכותל המערבי, אשר לא זזה שכינה
משם, זכינו לאיחודה ולחיבורה מחדש של ירושלים החדשה עם זו עתיקת היומין, שהוד של
קדושה חופף עליה, נתקיים לעינינו הכתוב: '' כעיר שחוברה לה ) יחדיו… ' פרדס אליהו הרב ', קובץ
התשל״ד, לזכרו, עמ ' קפו ('
"כובע ישועה - חבש" משאש- יוסף הרב חיפה של: רבה
"ובאור כ״ח באייר תלב ש", אשר כובע ישועה חבש, בכיבוש ירושלים, מקור מים חיים, בחסד חי
העולמים, במלחמת ששת הימים, שנת ל״א תשכ ח", באייר ביום ח״כ, אשר הוקבע במדינה, ליום
חג בכל שנה ושנה, בתפילות חגיגיות, בבתי כנסיות, עם נאומים והרצאות, על הניסים ועל
הנפלאות ונקרא בלב ובשפתיים, יום ירושלים.
וגם אני, העני, עניתי חלקי בעזרת עוזי ומעוזי, בבית הכנסת המרכזי, פה עיה "ק חיפה חיפה, היפה,
ומשם הלכתי הביתה, ואכלנו סעודתא דמהימנותא, בחדותא, ובשירתא תשבחתא, לאל אשר אויב
מארצנו עיקר, ויהי ערב ויהי בוקר, השכמתי בשמחה ובששון, ונפל בפי פסוק בזה הלשון: רבי
אומר: שמחו את ירושלים …" )הקדמה לספרו " נחלת אבות ", אבות, פרקי על חלק 'ב (.
למושגי משתייך לא …כלל ירושלים "יום - הזמן" אושפיזאי- יהודה מנחם הרב גן רמת של: רבה
יום כ״ח אייר תשכ " ז, שבו הוחזר לישראל עיר דוד, הר-הבית והכותל המערבי הוא היום הקובע
תשועת ה ' על ירושלים ועל הארץ הטובה והרחבה שהוחזרה לרשות עם ישראל במלחמת ששת
הימים. גילוי השכינה ביום זה האיר והקרין אלומות אור וישע עולמים. יום ירושלים שיומו
נתקדש בכניסת ליל כ״ח באייר בהכרה והודייה לה' על מופלאות תשועת ישראל אינו מתחבר ולא
מתחלק לעתות יומם וליל הוא כלל לא משתייך למושגי זמן, זהו הנצח בעצמו בתמידיותו
הנמשכת ללא הפסק ותנוחה ללא סימון זמנים "והנצח זו ירושלים" אומר רבי עקיבא )ברכות
התשמ״ב( א, פרק לד' עמ' המחבר, הוצאת חן, )שערי נח. (…
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו - נפלאות" הרי״מ וחתן ציונה, נס של )רבה בארי ישראל הרב
(חרל״פ
'כימי צאתך מארץ אראנו מצרים יהי נפלאות' שם ה ' מבורך על שזכינו לתקופה רבת הוד, שטופת
אור וחסדי שמים, נתקיים בנו הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בהדיפת שונאינו
וכיבוש הארץ, ירושלים עיר קדשנו נגאלה משביה, כותל המערבי שריד בית מקדשנו מוצף גם
דמעות גיל. )פתיחה להגדה של פסח תשכ " ח(
'השגחה גלויה מן החלונות ולא מן - החרכים' לוין אריה: הרב
במכתב הגלויה וההשגחה המלחמה ניסי בעקבות תחושותיו את תאר הימים, ששת מלחמת לאחר
שכתב2:
"זכינו לראות בעינינו בהרגשת הלב, מי זה עומד אחר כתלנו, ולראות מצבת קבורת רחל אמנו,
אשר בזכותה ישובו בנים לגבולם. הייתי אח כ" בס ד" בחברון עיר האבות במערת המכפלה,
התפללתי מנחה בתור ש" ציבור אצל מקום … יצחק אבינו שתיקן תפילת מנחה, הרגשתי המילים
שהוצאתי מפי האבות הקדושים … נקוה ונתפלל להשי "ת שיהי ' לקיום, בורא עולם בקנין ישלים זה
הבנין בתקונו, כמובן זקוקים אנו לרחמי שמים מרובים … אנחנו זכינו לראות הכותל המערבי כמו
שהיה כל השנים, כעת שברו הרבה המקום, הרחיבו כל המקום שלפני הכותל המערבי, מד״י
הרסו ישראל( )מדינת כל הבתים והסמטאות שמגיעים לכותל המערבי. בחג השבועות הי ' אלפים
ויותר איש, כן מבקרים בכל יום, אבל עדיין לילך ברגל, עדיין צריך לסובב, בחג השבועות לא
הייתי, קשה בשבילי … אם לכתוב חדשות אין אפשרות אפילו מקצת מן המקצת, השגחה גלויה מן
החלונות ולא מן דיו החרכים, אילו ימי, וכל ] מי [ כנישתא וכו ' וכו3 '
2 מספר25 גליון הנ״ל. ע״י נדפס בחוקתי פרשת, – תשע״ה. אייר, כ״ח
3 המתאר השבועות. בחג התורה בקריאת האשכנזים שאומרים ארמית. בלשון פיוט מ׳אקדמות', נלקח התיאור
השם. גדולת את
יותר מהכל נתרשמתי מאומץ רוחם של אחינו החיילים הפצועים, מי קלים ומי קשים, חסורי
אברים, שמבליגים על כאבם ויסוריהם ומקבלים באהבה, אני בא לעודד אותם בבתי חולים ביחוד
בהדסה. . והם מעודדים אותי. רוח ההתעוררות נגעה ללב כאו א". הלואי שיתקיים לזמן ממושך, מי
יעלה ומי יקום, יותר נקל לכבוש מלהחזיק, זה תלוי הרבה בשלום הפנימי, לא האמינו מלכי ארץ. .
כי יבוא צר … ה ' יברך את עמו בשלום '.
פורוש מנחם ר' סיפר הביקור אודות אריה, רבי של הראשון בקבר המשוחרר רחל:
ביום השישי של מלחמת ששת הימים, ניגשתי לביתו של ר ' אריה ולקחתיו עמי לקבר רחל אשר
בפאתי העיר בית לחם, שזה עתה שוחררה. משנפתחה הדלת ונכנסנו לאוהל הקבר, פרץ ר ' אריה
בבכי והחל למלמל כתינוק המתרפק על אימו: מאמא רחל, מאמא רחל, מה שלומך ומה מעשייך?
כה התגעגענו אלייך, ואף כי שנים רבות לא יכולנו לעלות לקברך ולסור לבקרך, חשנו כי אף את
מתגעגעת אלינו ולא שכחת אותנו. הוי מאמא רחל, בקשי רחמים עלינו, היי ברוכה אימנו
היקרה "… ) מתוך: צדיק יסוד עולם 361, עמ ' (
"זמן נריה: צבי משה הרב סיפר קצר אחרי מלחמת ששת הימים כשזכינו בעזרת ד' הבוחר בציון
לשחרור ירושלים עיר קדשנו בכ ותפארתנו "ח אייר התשכ "ז זכיתי בוקר בשעת מוקדמת לפגישה
נרגשת על יד הכותל המערבי עם החסד איש המופלא הזה, הדורש טוב לעמו ודובר שלום לכל
זרעו, רבי אריה לוין "ז ל, מיוחד אחד מהמצפים לישועה. כשהצבעתי על הכותל ואמרתי אם
הקב "ה הואיל להעניק לנו מתנה כזאת אעפ "י שאין אנו זכאים יכול הוא לתת יותר ויותר. הגיב
רבי אריה לחשו בנועם ואמר: אין להתבטא כך, רק יחיד רשאי לומר על עצמו שאינו זכאי, אבל,
כשמדובר על הכלל, עלינו לדעת שאין אנו יודעים להעריך כלל את זכויותיו של כלל-. ישראל
באותה פגישה עם רבי אריה כשהלבבות היו נרגשים מעוצם החויה של שובנו לירושלים העתיקה
ולכותל המערבי הוסיף רבי אריה ואמר לי שעלינו להתפלל ולבקש, שלא יהא לבנו גס בשריד
מקדשנו שהיתה חויה ושאותה בלבנו אז, כשהיינו מגיעים אל הכותל בימים ההם מתוך הרגשת
חרדה. תמשיך להתקיים גם עתה כשאנו באים אליו בששון מהדורת הראי״ה, )בשדה ובשמחה."
בערי היה', צדיק 'איש בספר עוד וראה 350-351, עמ' תשע״ה, רז(. שמחה ר' כת
… " ועתה יגדל כח ד׳- " 'מרכז- ישיבת קוק-ראש יהודה צבי הרב:'הרב
…ועתה יגדל כח ד׳, לפני שנה בכ ח" אייר, הושלם שיכלולו של קיומנו את מצותנו הכוללת של
ירושתנו, את עיקרה של ארץ חיינו נחלת אבותינו-בהחזרת כל ירושלים, עיר קדשנו עוזנו
ותפארתנו, ומקום מקדשנו בה, לרשותנו אנו. חזרנו ונשבענו והכרזנו אז, בפני כותל-חיינו זה,
לעומת כל ישראל וכל אומות העולם, כי חזרנו אל מורשת אבותינו, וכמובן, ולא נזוז מכאן.
התהליך הנפלא של מעשה רבון העולמים והדורות, בהתגלות שובנו הביתה, בסדר שנתנו של
תושיית-כוחנו, הוא להתקדמות התבססות והתחזקות ולא לנסיגות ורפיונות חלילה.
בזכרנו כי ד ' אלהינו רבון העולמים והדורות נותן לנו כח לעשות חיל, נשגבנו ואמרנו כמצות
התורה בתקף תודענו, כי כוחנו ועוצם ידנו עשה לנו את החיל הזה, לישראל אורייתא וקודשא-
בריך-הוא. דברו זה של אדון-עולם, החוזר ומלא בתורה בנביאים ובכתובים ובסדרי-תפילותינו
ודברי ימי-חיינו, אינו בן-חלוף, ולא ניתן להשתנות ולהסתלף, חלילה, בהגיע הופעת קיומו.
בהגיע קץ גלותנו זה, כהודעת התורה והנביאים וחז ל", הלך ונשבר עול הגויים מעל צוארנו
במצבנו המעשי ובמהלכי-רוחנו. ובתקפה של שנת-הקודש הזאת, שנת היסוד והשורש לשנים
ולדורות הבאים עלינו לטובה, הולך וחוזר ומתגדל כבודנו והדרנו, לעיני כל אפסי ארץ, גם מתוך
כל המעקשים והסיבוכים, ולא נעשה עצמנו ולא נהיה עוד ללעג ולקלס בעיני הגויים," לא נבוש
ולא ניכלם לעולם ועד כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועתך ".
וגם אם אלף פעמים יאמרו, גדולי תורה, או חסרי תורה, שאין כאן בעניננו הכללי של עמנו וארצנו
ענין של הלכה, אינה משתנית האמת ממציאותה כי כולנו כולנו, גם ביודעים וגם בלא-יודעים, גם
ה״דתיים " וגם ה״לא דתיים ", הלא מקיימים בזה את ההלכה הגדולה הכללישראלית, המלאה כל
ישראל ואורייתא ממקורות ראשונים ואחרונים, של החזרת ארץ נחלת אבותינו לרשות בעלותנו
הממשלתית.
וגם כל אי הנעימות אשר במשגב תקומתנו האלהית לעומת תיאוריית ההבל והרשע הנוצרית
המתפוררת ביחס לנצח ישראל, או בהתרגלות הגויית הערבית בהתיישבותם ובבנייתם על
אדמתנו, או בהמשך שלטון הרשעה של הצר הצורר הרוסי בממשלת יורשיה אויבי ד׳ ועמו, או בזו
הסתבכות נדחינו פזורינו בטומאת ארצות העמים -הלא, כל זה אין ואפס הוא אל דברו הקיים
והנאמן של רבון העולמים והדורות, המופיע בהבעות תורתו ונביאיו ודברי חיי עמו, ומקיימנו
ומרוממנו ומקדשנו, בבהירות ממשותו, לעיני כל אפסי ארץ.
וכלפי כל מיני " עצות " ותחבולות והסכמים, של גויים או של יהודים, של חולשות מדינאים או
מלומדים, בהפרעות והרפיות של רוממות פקודתנו האלהית, שהם כולם בטלים ומבוטלים לגבי
ערך האמת והצדק והיושר של תקומת עם ד׳ וארצו ותחיית שלומו ושפע רוחו לכל העולם כולו, -
ולעומת כל זה הלא יעמוד כחומת חוסן בצורה הכח האדיר של כל עם ישראל כולו, וכל דור
נעורינו הקדוש, דור הגאולה והגבורה והקוממיות, בכל תשלובת האבות והבנים, וכל דעת הקהל
העולמית תתרומם להביננו ולהכירנו ולהתחשב אתנו, במלוא ערכנו וגבורתנו הרוחנית והחמרית.
ועם כל התחשבותנו בצמצומי סידורינו ביום הגדול והנשגב כ״ח אייר, משום שלום מלכותנו
וליכודה ) עם המכאיב והמבדח שבהיתר תפילותינו אצל הכותל כמו בימי שלטון האנגלים (, הלא
נדע ונזכור כולנו כי " לא נסוג ממך, תחיינו ובשמך נקרא. ד׳ א׳ צבאות השיבנו האר פניך ונושעה "
) תהלים פ׳ (. צבי יהודה הכהן קוק ) דברים לקראת יום ירושלים הראשון ) התשכ "ח נדפסו (
ישראל'(. ב׳לנתיבות
- לזה" שזכינו ה' "וברוך כהן דוד הרב – ' הנזיר הרב – ' כתביו ועורך קוק הראי״ה מתלמידי:
כתב נזיר אלקים, הרב ר' דוד הכהן על פנקסו: "כשפרצה המלחמה עם מצרים אמרתי מה נרוויח
מזה גם אם ננצח וכששמענו שמלך ירדן התחבר עם מצרים אמרנו: זה מובן עניין כל המלחמה
הזאת! שננצח אי״הש ונשוב לירושלים ולכותל איה״ש. וברוך ד ' שזכינו לזה! )'נזיר אחיו' ח״ב, עמ '
שו'(.
"גאולת ישראל, תחית מדינת ישראל, מלווה בתחית רוח ישראל, תחית הקודש. ראינו זאת בעינינו
ביום גאולת ירושלים. כל אחד מישראל, בהגיעו להר הבית, להר בית קדשנו, לכותל המערבי,
, הנגאל כסה ראשו, נצמדו פניו אל הכותל, נשקהו ודבק בו בדמעות גיל על פניו. שמע ישראל,
גאולת ישראל, התנוצצות אורו של משיח, תחית רוח ישראל משיח"(. של אורו )"התנוצצות
- מירושלים" ה' "דבר נריה צבי משה הרב – בישראל: בנ״ע ישיבות ראש
כ״ח באייר הוא בשבילנו לא רק גולת הכותרת של כל מה שהתרחש באה״ק מאז עליית הרמב "ן
ז״ל ועד הנה, אלא גם מתנתו החגיגית, הישירה, של הקב״ה לעמו ישראל. זהו-״דבר ה '
מירושלים״! הקב״ה הוא שהעלה את ירושלים על ראש מאבקנו, על ראש מלחמותינו, על ראש
נצחונותינו.
בעיצומו של יום, בקרנו של יום ) עי׳ רמב״ן ויקרא כג ', כח '(, יעמוד יחוד-הלב עם כל שהרגיש, כל
אדם מישראל בהגיע הבשורה המרנינה על שחרור ירושלים- "ולירושלים מבשר אתן ", הבשורה
המרוממת על שובנו לבית חיינו, אל שריד " מרום מראשון מקום מקדשנו ". תאיר ירושלים את דדך
חיינו עד נכון יום-הגאולה השלמה, לאורה נלך עד יתקיים בנו במלואו חזון נביא-הנחמה " קומי
אורי כי בא אורך וכבוד ה ' עליך זרח ". - "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה "!
) מתוך אגרת לישיבות בנ״ע, אייר, תשכ״ח, נדפס בחוברת " כי ששת ימים עשה ה ', הוצאת מרכז
ישיבות בני עקיבא, כפר הרוא ה", תשל " י' עמ' א, (
- גיל" דמעות עינינו "זולגות למשפט 'עיניים ספר מחבר אריאלי, יצחק:'הרב
במסיבת-הודיה שנערכה 'מרכז- בישיבת 'הרב, אור לכ״ח אייר תשכ״ח-במלאת שנה לשחרור
ירושלים שבין החומות, נשא רבי יצחק את אריאלי דברו ואמר:
" נכבדות מדובר בך עיר האלקים סלה ", ולא בירושלים בלבד, אלא שירושלים היא משוש כל הארץ,
הרב זצ״ל מביא ב״אדר היקר " סו'( עמ' ה' )פרק בשם האדר "ת זצ״ל: " אין דבר אשר יבואני לידי בכי
תיכף, כמו שמביאני זיכרון ירושלם עיר קדשנו ובית תפארתנו, גלות השכינה, גלות התורה וגלות
ישראל, אשר ברגע התבונני במו זולגות עיני דמעות ". והנה היום כשזכינו בגופה של ירושלים,
זולגות עינינו דמעות-גיל תחת דמעות-הצער של האדר ת", וזכותנו היא כעת לדבר בעיר-האלקים
נכבדות.
יש בידינו לבנות את בית תפארתנו, ואין בידינו לבנותו. מצב-בינים זה של יש בידינו ואין בידינו,
מרבה את געגועינו לבנייתו, וככל שירבו הגעגועים יעלה הדבר בידינו. וכל זאת הגעתנו בזכות
אותם שמסרו את נפשם, את נפשם ממש, על שחרור העיר והארץ, ועוד אנו מצפים לנסים גדולים
מזה, עד שיודו הכל הוא שד׳ האלקים ".
בעיצומה של מלחמת ששת הימים מצאו אחד הקנאים ) התוקף מדי פעם את המדינה ואת
הציונים ( כשהוא מאזין לחדשות ברדיו, כשההוא הביע את תמיהתו על כך. השיב לו ר׳ יצחק:
" הלא יש לי בנים בצבא ואחים ואני בצבא, חרד לדעת מה שלומם! ״ ההוא משך בכתפיו, שכן ידע
כי אחים אין לו ובניו כבר מזמן אינם בצבא. כן-המשיך רבי יצחק – 'לך אין בנים ואין אחים
בצבא, ולי יש אלפי בנים ואלפי אחים. 317-318 תשע״ה, מהדורת הראי״ה, )בשדה. .' (
אוירבך- זלמן שלמה הרב 'מעדני שלמה', 'מנחת שו״ת 'קול- ור״י ארץ' ירושלים: תורה'
הימים- ששת מלחמת חי כל:""נשמת
'קול- בישיבת אמרו הימים ששת למלחמת שקדמה ההמתנה תקופת במשך אחת כל לאחר תורה' בוגר עמיטל, יואל הרב )מפי לאסף" מזמור "שיר בתהילים, פ״ג מזמור את היום תפילות משלושת
הישיבה(.
תלמידו סיפר ה הגרש״ז, של רב אליהו אבא שאול: כאשר הודיעו למורי ורבי, הגאון רבי שלמה
זלמן אוירבך זצוק " ל, אודות שחרור הכותל המערבי, נהרו פניו באור מיוחד ", " לאחר מכן החל
הגרש "ז לרקוד עימנו בהתרגשות, אך אסר לצאת בריקודים ברחוב שכן אמר בהר הרצל ממול,
קוברים את המתים של המלחמה. איך נרקוד?".
סיפר הרב דוד פריימן, בוגר ישיבת ' קול תורה ': ביום רביעי בשבוע של המלחמה, היו תלמידי
הישיבה באמצע ארוחת הצהריים, כשהודיע הרדיו שירושלים חוברה לה יחדיו. על פי פסק של
הרב אוירבך, עלתה כל הישיבה לבית המדרש שבקומה העליונה, אני זוכר את בית המדרש מלא
אדם, וכולם אמרו יחד בעמידה: " נשמת כל חי. .". )' התורה המשמחת ', בית אל תשנ ח", עמ ' 317 (
המשוחררת המכפלה במערת לתפילה תורה' 'קול ישיבת תלמידי עם נסע. הגרש״ז,
שמעתי כ״ץ: שמואל הרב לישראל, הרה״ר חוקר כתב מעד נאמן: שבהיותו בכותל המערבי בליל
כ״ח באייר בשנת תשכ״ח או תשכ ״ט, הוא ראה את תלמידי ישיבת " קול תורה ", עם ראש הישיבה
הרב ש״ז אויערבאך, אומרים פרקי 976 עמ' ירושלים', ויום )'הרה״ר הלל. 'הע19 הרה״ר בתוך,
תשס״ב(. שלמה, היכל ח״ב, שנה, שבעים לישראל
הרב דוד שפירא, רב שכונת ' בית הכרם ' בירושלים, סיפר כי בבית מדרשו נוהגים לחגוג את ' יום
ירושלים ', כולל אמירת בתפילה ההלל. על וזאת, פי הוראתו הברורה של )ראיון אוירבך. הרב
חי(. קול רדיו לביא, למרדכי
פגשתי קלכהיים: עוזי הרב ספר את הרב בכותל אוירבך זלמן שלמה המערבי ביום ירושלים,
וכאשר הוא ראה אותי, הוא אמר לי: " זה היום עשה ד ' נגילה ונשמחה בו "! נחום הרב אצל )מובא
במכון- ר״מ אליהו, יורם הרב בשם פה', עמ' ח״ג, יבול" לא "ועלהו סטפנסקי, ירושלים. (מאיר
ששת מלחמת לאחר אמר וכך זה. ליום מורכב יחס היה אוירבך לרב השנים, ברבות זאת, עם יחד
" ומתלמידיו: חסד' 'שערי שכונת איש ויסבורד, מיכאל לרבי הימים השכלנו לא רק פה, היה משיח
אותו"4 לקבל.
ש׳חושבני משום וזאת כיום גם קיימת ירושלים על הקריעה שחובת סבר הרב דכל זמן שרואים
עדיין בעיר הקודש והמקדש כנסיות של נכרים וגם קברי עכו ם" וכו ', ואין אנו יכולים למעקר
פולחנא נוכראה, עדיין היא בחרבנה, ועתה עינינו נשואות לשמים לראותה מהרה בפולחנא דשמיא
בבנין בית הבחירה ונגילה בד ' ונשמחה בישועתו לנצח ) שו ת" מנחת שלמה חלק א ' סימן עג ' (.
4בתשובה לשאלת הנ ל", ביחס לאמירת הלל ביום העצמאות, השיב הרב: יש אנשים שאומרים הלל, ויש אנשים
שאין אומרים, וכל אחד יש לו על מי לסמוך ) מובא בספר " אתחלתא היא," ב״ח, עמ ' תלח ', ושם גם מביא ש' אחד
ממקורבי רבינו ראהו אומר פרקי " הלל " ביום ירושלים במשך שנים רבות '(.
בכי בלי אלישיב שלום יוסף -הרב הפוגות – הגדול הדין בית חבר:
עם שחרור הכותל המערבי לאחר 'מלחמת ששת הימים' בחודש אייר תשכ״ז, הוחלט בישיבת
'תפארת בחורים' שבראשה עמד הרב יוסף שלום אלישיב זצ״ל. שביום חג השבועות ילכו כולם
לתפילת מוסף בסמוך לכותל, הדרך הייתה אז בחזקת סכנה מן שיירי המוקשים הפזורים, וההליכה
הייתה בעקיפין דרך שכונת ' ימין משה' וארכה כשעתיים תמימות.
ויהי כאשר הגיעו לכותל המערבי ונעמדו לתפילת לחש של מוסף בסמוך לאבני הכותל, לא הצליח
הרב אלישיב לעצור בעד רגשות רוחו ההומה, ומן עיניו הטהורות זלגו פרצי דמעות ללא הרף. לפי
עדות בניו, הדבר עשה עליהם רושם כביר, כאשר מעולם לא ראו את אביהם, שליבו כלב ארי בכל
מצבי החיים, בהתפרצות רגשות עזה וגלויה מעין זו, כאשר הוא מוחה דמעותיו מעין הפוגות …
מנהג זה המשיך עוד עשרות בשנים, עד שנותיו האחרונות של הרב אלישיב, כשמידי שנה בחג
מתן תורה, אחר תפילת שחרית, הלל וקריאת התורה בבית הכנסת, היו צועדים כולם לכותל
המערבי, להתפלל את תפילת מוסף, ולהתחנן על החזרת סדר העבודה לירושלים כנגד מקום
הקודש 88-89 עמ' ודור דור )משוש והמקדש. (
דודי "…סיפר הגאון רבי משה אלישיב שליט״א, ואמר לי שבאמת אינו זוכר שהוריד דמעות אף
במצבים קשים של אבלות, כגון בפטירתו הפתאומית של אביו זצ״ל, ובפטירת בנו התינוק,
וכפטירת בתו הילדה, ובפטירתם של בנותיו הצדקניות הרבנית זילברשטיין, הרבנית ברלין,
והרבנית אויערבאך ע״ה, חוץ מפעם אחת כשהלכו לכותל המערבי בשנת תשכ״ז בפעם הראשונה
לאחר מלחמת ששת הימים, כשהגיעו לכותל פרץ דגלותא( )ריש״א בבכי.
". . הרב אלישיב שלום יוסף הורה ששאלו לאברך שעל כל אחד בירושלים לעשות סעודת הודיה
ביום בו ניצל לכן עליו לנהוג כך ובסעודה לומר חצי 'הלל' ללא ברכה ולהתחזק בלימוד תורה.
דעתו לא היתה נוחה מקביעת יום אחד להודיה כללית ח״ב, לישראל, הרה״ר כ״ץ, שמואל )הרב
976 עמ' הערה19, . (
'פעמי משיח צדקנו נשמעות בארצנו -הרב הקדושה' מפוניבז'(: )הרב כהנמן שלמה יוסף
ראש ישיבת פוניבז ', הרב שלמה יוסף כהנמן, ששהה באותה העת בשוייץ, כתב במברק לבני
ישיבתו ": הנני עמכם יחד בברכה והודאה לחסדי שמים הגדולים ונפלאותיו שהפליא לעשות לנו
לעמנו פעמי משיח צדקנו הקדושה בארצנו נשמעות סורסקי )א׳. , הרב מפוניבז׳, בני-ברק תשנ״ט,
עמ׳ קעב' וב׳מרביצי תורה ומוסר', ד ', עמ ' ר ''. א (.
' אין בעל הנס מכיר בנסו '. הנסים והנפלאות, התשועות והמלחמות שהתרחשו בארץ הקודש ובעיר
הקודש והמקדש, גם אלה שראו זאת בעיניהם, גם אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים
להביע את מעמקי רגשותיהם. ומי כמוני אשר נדד בימים אלה על פני קיבוצי היהודים בגלויות,
מסוגל יותר לחוש את תעצומות הנסים, לחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים מאד. הלשון
שלנו דלה ומוגבלת מלבטא, ואף כח הדמיון מצומצם מדי מכדי לתפוס ולהקיף את משמעות
הדברים." )" קובץ חידושים ", עמ ' ט״כ (.
"מהרב מנחם בן יעקב שמעתי, שבישיבת פוניבז ', למחרת בתפילת התשכ״ז, באייר כח' יום מנחה,
נאמרו פרקי הודיה ביניהם " הלל הגדול " ) תהילים קלו (. ויום- 'הרה״ר כ״ץ, שמואל הרב אצל, )מובא
עמ967 ח״ב, לישראל' הרה״ר 'ירושלים', (
נפלאות- אראנו מצרים מארץ צאתך ""כימי סרנא יחזקאל הרב – חברון: ישיבת ראש
"עברנו סרנא: רב כתב הימים ששת מלחמת לאחר שורין זאב צבי הרב לתלמידו, שכתב במכתב
לאחרונה תקופות קשות ורבות תוכן. אבל ברוך השם על חסדו הגדול, שזכינו לישועות ולנחמות
ונתקיים אצלנו הפסוק "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות 177 עמ' ח״ב, גיבורים )קשת ". , ניתן ירושלים איחוד על הגדולה לשמחתו ביטוי תשס״ב(. קוק, הרב מוסד שורין, אהרון הרב לאחר שבועות מספר וולפוביץ רפאל הרב מאת צדק" "שפריר לספר שכתב בהסכמה לראות
במילים: הרב פתח שאותה הימים ששת מלחמת יעקב" אהליך טובו "מה בלק עש״ק ו' בע״ה שנת
יחדיו לה שחוברה העיר והקדושה, השלמה ירושלים התשכ״ז ".
הרב )יז' בירושלים מנורה בככר הימים ששת מלחמת לאחר שנערכה הודיה בעצרת השתתף סרנא
הרב 211(. עמ' 'רבנו' באלבום תמונה ראה תשכ״ז, בסיון סרנא נהג לערוך בי הודיה סעודת ום
שהסתיימה הרב חברון, ישיבת בוגר המלחמה. בו ישראל גליס העיד אף אמרו שבישיבה הלל
בברכה להלן(. )ראה הראשונה בשנה
על הערכה מאמר כץ, דב הרב כתב תשל״א( )ירושלים האסף" "אחר סרנא לרב הזיכרון בספר
קנז'( )עמ' כתב ושם סרנא הרב של דמותו: " ר' יחזקאל, היה מזכיר תמיד בשיחותיו שימי ביאת
המשיח הולכים וקרבים לעינינו. הוא ראה בכל השתלשלויות התקופה, למן התפתחות ההתישבות
בארץ, קיבוץ הגלויות ובנין הארץ-הכנות להתקרבות הגאולה, אבל זעק תמיד מקרב לב
שהשלטון נפל בידי אנשים המתכחשים לדת ישראל ומחוקקים חוקים לא לפי יסודות התורה.
לאחר מלחמת ששת הימים, היה נרגש מאד מהנסים שאירעו, שלפי דעתו התגלו בהם האותות
הראשונים של הגאולה והיה מוכיח על אשר לא מתחזקים באמונה ושבים בתשובה. ועיקר
תביעותיו היו מכוונות לנו לעצמנו, לשומרי דת ולאנשי התורה כי בין הרחוקים ניכרים סימנים
רבים של התקרבות ורבים מהם באו לידי אמונה בה' ודוקא המאמינים נשארו בקפאונם ולא ניכר
בהם מפנה חדש.
'הבו גודל לאלקינו שברחמים גדולים הראנו נסים - ונפלאות' התורה גדולי: מועצת שעליו "הדור אויב". כל מכף הצילנו ונפלאות, נסים הראנו גדולים שברחמים לאלקינו גודל "הבו
כוס עבר זכה התרעלה… דלעילא באתערותא לראות רגע פני הסתרתי קצף ׳בשצף הנביא: כמאמר, באנו לא עדיין אך לאורה מאפלה "יצאנו ח(". נד )ישעיהו ה׳ גואלך אמר רחמתיך עולם ובחסד ממך כך שמו יתברך ה׳ שהראנו והנפלאות הנסים "כגודל באה". לא עדיין הגאולה והנחלה. המנוחה אל
חוב גדולה היושב העם אל נקרא "הבה אליכם". ואשובה אלי שובו דלתתא, אתערותא לעורר תנו מד׳ לצאת בו רוח שאר אשר איש כל נקרא "במיוחד המעשים". ולפשפוש הנפש לחשבון בציון על שלימה גאולה נגאלים להיות לנו תעמוד זו "זכות והרחוקה". הקרובה מרוחו להשפיע אמותיו,
בקרוב צדקנו משיח ידי ולפרט". לכלל וישועה גאולה ושנת טובה חתימה גמר בברכת אמן. )מתוך
'קול קורא' של מועצת גדולי התורה לרגל ימי התשובה, 'המודיע', הכיפורים יום ערב תשרי,
תשכ״ח (
"עומדים ומשתאים מהישועה הגדולה שנושענו ויצאתנו מאפלה -הרב לאורה…" יששכר מאיר:
אחר מלחמת ששת הימים, כתב ראש הנגב, ישיבת יששכר הרב מאיר, את המכתב הנ " בעיתונות: ל
" עדיין אנו עומדים ומשתאים מהישועה הגדולה שנושענו ויצאתנו מאפלה לאורה. לכן הבה
נתקרב לדעת ה ' ולקיים מצוותיו המרוממות ומקדשות אותנו. הנני, מזמין, איפוא, בזה כל אחד
לבוא לביקור בישיבתנו הקדושה בעיירת נתיבות שבנגב הצפוני וכן הנני מוכן לשלוח את בני
התורה שלנו לארגן בכל מקום שנידרש שיעורים בתורתנו. נתיבות, הרב יששכר ראש מאיר,
ישיבת הנגב. )" דבר ", יום ג ', ט ' באב התשכ ''. (ז
" וגבר - ישראל" יעקב הרב בצלאל - ז׳ולטי הגדול ביה״ד: חבר
…"ואף אנחנו כן, כשמספרים אנו בנס מלחמת ששת הימים מחויבים אנו לספר לא רק בעצם
המלחמה, אלא במה שהביא לניצחון, ליתן הודאה ושבח למקום על קיומם של ישיבות ובני תורה
ששעבדו את לבם לאביהם שבשמים וע״י כן קם ונהיה " וגבר ישראל ".
כנגד שריפו עצמן מדברי תורה עלינו לקיים ״אם בחוקותי תלכו-שתהיו עמלים בתורה ", כדי
שיתקיים בנו מקרא שכתוב לאחר מכן " וישבתם לבטח בארצכם ". " אם בחוקותי תלכו וישבתם
לבטח בארצכם " 'מרכז- בישיבת התשכ״ח, ירושלים ביום )מדרשתו. ('הרב
"ברוך אלקינו שהפליא חסדו עלינו בימים -הרב אלה" שריה דבליצקי – ברק: בני
הקדמה ל׳קונטרס אחר כתלנו', בני ברק, סיון תשכ " ז:
ברוך אלקינו שהפליא חסדו עלינו בימים אלה וגמלנו כל טוב והצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו
שקמו עלינו לכלותינו, ע״י נסים ונפלאות גדולים ונוראים. השם נפשנו בחיים לא נתן למוט רגלנו,
הפודנו מיד מלכים, מלכנו הגואלנו מכף כל העריצים, האל הנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל
אויבי נפשינו, המדריכנו על במות אויבינו וירם קרננו על כל שונאינו. הודו לה׳ כי טוב כי לעולם
חסדו, על כי מחרב הצלתנו. עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ואל תטשנו ה׳ אלקינו לנצח.
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדיך על ידי משיח צדקך. מה אשיב לה׳ כל תגמלוהי עלי. והואיל
ואיתרחיש ניסא ניזיל ונתקין מילתא ) שבת ל״ג ע״ב (. והיות וזכינו ואנחנו יכולים שוב לראות פני
האדון ה׳ אלקי ישראל אצל שריד מחמדנו ותפארתנו הכותל המערבי, אמרתי לסדר את כל הדינים
הנוהגים בזה, ובפרט דיני הקריעה שצריך עפ״י הדין לקרוע כל הרואה מקדש בחורבנו. ולאו כו״ע
דינא גמירי, ובפרט שהן רבים עתה אנשי חוץ לארץ שלא נהגו בדינים אלו מעולם. לכן נסדרו פה
רוב הדינים השייכים לכותל המערבי וקדושת המקדש והקריעה וכו', בכדי לזכות את הרבים
לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל לדעת מה יעשה ישראל, עד נכון היום בו פתאום יבוא אל ביתו
האדון, ויבנה המקדש ועיר ציון תימלא ועין בעין נראה בשוב ה׳ ציון היכל על מכונו, כהנים
בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם. אשרי עין תראה כל אלה במהרה בימינו, אס״ו. בני-
ברק, אסרו-חג דשבועות, שריה תשכ״ז, דבליצקי.
'בחסדי השי "ת אין מושלים האומות על ערי יהודה ועל "ברוך ירושלים', השם נתקיים שעשה
הניצחון על הערביים המרובים"-הרב משה פיינשטין
האם יש לקרוע היום על ראיית ירושלים ואלו הנוסעים לארץ ישראל? מסתבר שאף שעדיין לא
נגאלנו בעוה "ר אין לקרוע בראיית ירושלים מאחר שהיא בחסד השי "ת בנויה לתפארת ואינה עכ פ"
ברשות אומות עכו ם", וצריך לברך רק בראותו מקום המקדש אף כשרואים אותו מרחוק וכ ש"
כשבאים לכותל, וכשרואין ערי יהודה שהם ברשות האומות וכן אם איכא חלק מירושלים ברשות
האומות אף אם נבנו יפה צריך לקרוע. )שו "ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ע יא'( אות
'ועיין בב י" שם דדייק מזה דאם אינן חרבות, שהם מיושבות, אפילו בזה "ז שהם תחת ממשלת
עכו ם" היה נראה דא צ" לקרוע. אך מסיק דעיקר דכל שהם בידי עכו ם" אף על פי שיש בהם יישוב,
בחורבנן מיקרי. וכן כתבו הט ז" והמג "א סק א", ופי ' המג "א עניין זה ביותר, שכתב אף על פי
שיושבין בהם ישראל כיון שהאומות מושלים עליהם מיקרי חורבן. וכלשון המג "א כתב גם במ ב"
סק ב". שא כ" עתה שבחסדי השי "ת אין מושלים האומות על ערי יהודה ועל ירושלים, והם גם
מיושבים, הוא טעם גדול שלא לקרוע. אף שעדיין לא באה הגאולה ע״י מלך המשיח, ואנו
מתפחדים מהאומות אין לקרוע. דהא הקרא שלמדים משם שצריך לקרוע על ערי יהודה ) בירמיה
א״מ, ה ', ויבואו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים וגו '( הרי באו
אחר שנחרבו ממש, שאין ללמוד מזה אפילו ליום אחד קודם החורבן, אף שהיה ידוע ע״י ירמיהו
הנביא ועוד, כי יהיה החורבן. וכ ש" עתה שמקווים אנחנו שמלך המשיח יבוא בקרוב כשיהיו כל
ערי ישראל על מכונם, שאין צורך לקרוע. אבל כשרואה מקום המקדש שעדיין הוא בחורבנו, ולא
שייך שיבנה אלא ע״י מלך המשיח צריך לקרוע בפשיטות. וכשיבוא מלך המשיח במהרה בימינו, אף
אם נימא שיהיה קצת זמן עד שיבנה, יורנו מלך המשיח וסנהדרין איך לעשות. )שו ' "ת 'אגרות
משה', אורח חיים, חלק ה' סימן לז(
במלחמת שנעשו כפי במלחמה ניסים לעשיית זקוקים אמנה קטני דווקא מדוע העניין ובהסברת
משה" "דרש דרשותיו )ספר יהודה מלכי ארבעת אודות כתב הימים ששת – דברים( עה״ת
דוד של שדורו בדרך במלחמה לנצח מה' לבקש דוד יכל לכן בה', והאמין צדיק דור שהיה המלך
ילחם אם ש״גם משום הטבע עמהם בנשק וכל עניני המלחמה וישיגם וינצחם, ידעו כל ישראל כי
השי "ת עשה הישועה, אבל אסא בדורו שלא היו כל כך בעלי בטחון היה ירא שאם יעשה מלחמה
דהיינו שירדוף וישיגם וינצחם יאמרו ח״ו שכחם עשה זה, לכן בקש מהשי "ת שהוא רק ירדוף
ויעשה נס שיפלו חללים אף קודם שהשיגם, ויהושפט שהיה חושש מדורו שנתקטן באמונה אמר
שגם לרדוף הוא ירא שמא יאמרו שהם נצחו מעצמם, ולכן התפלל שהקב "ה יכה והוא רק יאמר
שירה, וחזקיה ירא גם לומר שירה שמא ח״ו יאמרו שזה עזר מעין סגולה, ולכן אמר שאין בו כח
אף לומר שירה. ."
דורנו לגבי שם ומסיים – הימים: ששת מלחמת וניסי "וכל שכן בדורנו שקטני אמנה נתרבו שהיינו
צריכים רק לנסים אולי יבינו שהשי "ת עשה זה. וכן, ברוך השם נתקיים שעשה הניצחון על
הערביים המרובים ללא ערך וגם נעזרו ממלוכה גדולה בהרבה ענייני נשק כבזמן הזה, יותר הרבה
ממדינתנו בא י", ורק בד ' ימים נצחו את כל עמי הערבים ומצרים מיום ב ' עד יום יום ה ', ומקוים
אנו שישלח מלך המשיח בקרוב ויכירו כל ישראל כי ה ' איש מלחמה…"
חי- כל ""נשמת עטייה- עזרא הרב 'פורת ישיבת ראש יוסף':
לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר הגיעה השמועה של שחרור ירושלים, לא ידע עזרא הרב עטיה
את נפשו מרוב שמחה. בני משפחתו לא יכלו לשכוח את תפילתו הראשונה בכותל המערבי. לאחר
פרקי ההודיה קרא הרב עטיה בדבקות ובשמחה עצומה " נשמת כל חי," בהודאה על הניסים
הגדולים. העדה', על 'האיש ספר, )ע״פ יהודה ר' מאת עטיה, אייר תשע " 443 עמ' א, (
הנס על להודות חובה – שאול אבא ציון בן הרב – 'פורת- ישיבת ראש: יוסף
"זכורני יוסף: עובדיה הרב סיפר כי בשנת תשכ״ז בעת שקמה מלחמה של מלכי ונשיאי ערב נגד
מדינת ישראל הירדנים פתחו באש מרגמות ותותחים והפגיזו את ירושלים ) עד שגבר ישראל על
אויביו וירושלים העתיקה שוחררה מחיילי ירדן וישראל עושה חיל וזכינו להשתלט עליה ואני
והגרב " ציון( בן רבי )הגאון צ בהיותינו אז שכנים, נאלצנו לרדת למקלט ובכל משך הזמן שהיינו
במקלט עד יעבור זעם עסקנו בתורה בהתלהבות רבה ולא שמנו לב להפגזות הנוראות סביבינו
וכשיצאו מהמקלט אמר רבי בן ציון הואיל ונעשה לנו נס בעזה "י בלי נדר ביום כ״ח אייר שבו
היתה תשועת ישראל לא נאמר וידוי כיום שמחה והודאה להי ת" וכשהגיע להתפלל בישיבה באותו
יום, הנה הגאון המנוח ר' יהודה צדקה זצ ל" מטעם הכמוס עמו הביע דעתו לומר וידוי ביום כ״ח
אייר, רבי בן ציון למרות הכל החריש ולא ניסה להתנגד לר' יהודה צדקה כי היה ר' בן ציון מתבטל
לפניו בענוה יתירה וכבוד הגאון המנוח היה גדול בעיניו לכן זכו להרמת קרן התורה." )' חזון
עובדיה ' תעניות, הספד לרב יהודה צדקה. (
כתב וכן "הנה 'ברכת-יהודה': בשו״ת שמענו משמו של ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי בן ציון
אבא שאול זצ״ל שהיה אומר שיושבי ירושלים לא יאמרו תחנון ביום כ״ח באייר, מאחר ואנשים
שגרו בזמנו בירושלים היו שרויים בסכנה, ושמעו במו אזניהם את הפגזים של לגיון הירדני, משום
שהיו גרים סמוך לגבול ) שלפני מלחמת ששת הימים הגבול היה כאן בתוך ירושלים עצמה (, ולפיכך
בעת שניצלו מחובתם להודות על הנס שעשה הקב״ה עמהם, וממילא, אין לומר תחנון ביום זה.
ברכת- )שו״ת ע״כ. . (יהודה )ללא הלל לומר שיש ט. א(, )הרב הרב״צ של תלמידו בשם דדון, יצחק הרב הביא וכן, ביום ברכה( 'פורת בישיבת המנהג היה כך שכמדומה תלמיד אותו והוסיף רסח'( עמ' ח״ב היא" )"אתחלתא זה ללא הלל אמרו תמיד במניין, הרב״צ אצל אבל יום, בכל כמו להנהיג חזרו אח״כ אך בתחילה, יוסף'
ברכה.
- גדולים" ניסים בו שנעשו "יום עדס יוסף הרב – יוסף: פורת ישיבת ראש
מירושלים יאיר" "דבריך שו״ת )מח״ס חדד יאיר הרב: (סיפר "לפני וחמש כעשרים )שנת שנים
התשמ״ו(, למדתי בישיבת פורת יוסף אצל מו ר" הרה "ג יוסף עדס זצוק "ל והרב היה ידוע כקיצוני
בדעותיו, אך ב׳יום ירושלים', אחד התלמידים הניח ראשו על ידו על השלחן והרב אמר לו
בבדיחותא: מה אתה עושה 'נפילת אפים' הרי היום אין נופלים על פניהם? ולפליאת התלמידים
הסביר: כן, היום 'יום ירושלים', יום שנעשו בו נסים גדולים ולכל הדעות אין אומרים בו 'תחנון '.
עכ " תתרע״ה(. עמ' התשע״א, אב תורה', 'אור )ירחון ד
'הפליא השם יתברך חסדיו ונפלאותיו עמנו, גבר עלינו -הר חסדו' הרב אשל״צ יוסף עובדיה –
'יביע- שו״ת ומחבר הגדול הדין בבית חבר 'אומר:
ה״ב. ג' סיון תשכ ז", לפ ק", ירושלים ו״ת. בהיות כי בימים אלה הפליא השם יתברך חסדיו
ונפלאותיו עמנו, גבר עלינו חסדו, וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו, כי לא יטוש ה ' את
עמו בעבור שמו הגדול, ויצאנו מאפלה לאורה, ומיגון לשמחה, ברוך הוא ומבורך שמו אשר שם
נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, וברוב רחמיו וחסדיו זכינו גם לשחרורו של הכותל המערבי
שריד בית מקדשינו ותפארתינו, ואף כל שטח הר הבית והמקדש נתונים נתונים המה בחסות
שלטון ישראל… ) שו ת" ' יביע אומר ', חלק ה-יורה דעה סימן כו ('
"כשנכבש יוסף: יצחק הרב הראשל״צ בנו, סיפר הכותל המערבי, הלכתי יחד עם מרן האבא ויחד
עם כל בית ישראל בשמחה וששון בחג השבועות הראשון שהיה בתשכ "ז לכתל המערבי, אבא
הגיע לכותל, אני עומד לידו ואני שומע מה שהתפלל, " ריבונו של עולם, תן כח בידי המנהיגים
שלנו שיעמדו בנסיונות שלא להחזיר את השטחים הכבושים " זה מה ביום )דרשה שהתפלל.
הרב'( 'מרכז ישיבת התשע״ד, ירושלים
ירושלים וליום העצמאות -ליום אליהו מרדכי הרב הראשל״צ מדברי:
שם את ולרומם לשבח ולהלל, להודות ההלכה פי על 'חיוב ה'5:
ירושלים- ויום העצמאות יום חגיגת לגבי ניסים ולנו לאבותינו נעשו אלו שבימים ספק כל אין
פלאות, פלאי אפילו לומר ואפשר ונפלאות, הקב״ה דלים ובאמצעים לכלותינו, עמדו רבים שהרי נעשו, בזכותנו לא לנו, שנעשו אלו שניסים הוא ברור אויבינו. על גברה וידינו מהם, שניצלנו סייע
יחדיו. כולם שצורפו אבותינו ואבות אבותינו בזכות אלא נס לו שנעשה מי כל ההלכה ע״פ לפיכך,
את ולרומם לשבח ולהלל, להודות חייב ה' שם בתהילים מיוחדים פרקים התקין המלך דוד. לאחר לאומרו ויש ברכה, בלא ההלל את לומר נהגו הספרדים נס. לו שנעשה מי ע״י שייאמרו
לציון"6 "ובא שלאחר תתקבל קדיש אלו. בימים ניסים בהם שנעשו כיון וידוי, אומרים אין
לישראל. אותם7 לחגוג אפשר אם להם הסמוכים הימים בעניין או אייר לה' הסמוך ראשון ביום דהיינו אז,
- באייר לכ״ח ל״ג אחר שהוא באייר, בכ״ח החל ירושלים" "יום לגבי הנ״ל. הימים בין הבדל יש בזה והודאה בהלל ניסא פרסומי יעשו בה ההודיה, מסיבת את לאחר או להקדים שאפשר ודאי בעומר,
לאח או להקדים אפשר אי אייר, ה' לגבי אך לה'. ה' נסי את יסבירו שבה מסיבה אך החגיגות. את ר
לאחר8 או להקדים אפשר -אזי וכד' שירים תזמורת, ללא ה', שם את ויפארו לנו שנעשו כמובן.
וכד'. הוללות ולא מצוה של שמחה ברעדה", "וגילו לקיים יש הנ״ל המסיבות שכל
5 עמ457 ח״ב הראשי הרב 'שו״ת השו״ת מן ולקוחות אליהו הרב של הן לקמן הערות שלושת. . ,
6 התפילות על להוסיף ואין המקורית, מהתפילה חלק זה אין כי לכך: הנימוק הגדולה. כנסת אנשי שתקנו
7 ספירת ימי של בעיצומם חוצות, בראש ירושלים ויום העצמאות יום את לחגוג מותר האם הייתה: השאלה )לדוגמא, אירגוניים מטעמים באייר לכ״ח או באייר לה' הקרוב ביום החגיגות את לערוך אפשר והאם העומר?
אירועים(? לערוך יותר קל ראשון ביום
י בה 8בשנה "תחנון". לומר יש המקורי באייר ה' ביום נדחה, או מוקדם העצמאות ום
מדרשת הרב ליום העצמאות ה49למדינת )התשנ״ז(: ישראל
מורי ורבותי! אנחנו נמצאים בשנת מ״ט לקום מדינת ישראל …. שנת תש ח" היא שנה שהקב "ה
עשה עמנו נסים ונפלאות. עד היום אנחנו לא מסוגלים להבין את הנסים והנפלאות שהקב "ה עשה
עמנו. הלאה--מלחמת ששת הימים, מלחמת מדבר סיני, מלחמת הסקאדים, נעשו לנו ניסים ונפלאות,
אנחנו מעכלים את זה? ! מבינים את זה? ! חיינו את זה! ! הספקנו לשכוח? ! האויבים עמדו
מסביבנו וביקשו להשמיד ולכלות את כל כלל עם ישראל, ואם פעם אמרו לזרוק את עם ישראל
לים, אז אחר כך חשבו להשמיד אותנו ולהפוך אותנו לעפר ולאפר! והקב "ה הפר עצתם וקלקל
מחשבתם, ולא עשה ידיהם תושיה ולא מחשבותיהם יצאו לפועל! בקום המדינה בטחנו בעושר? !
בטחנו בחיל? ! לא היה! אוכל לא היה! ירושלים היתה במצור! מים לא היה! נשק לא היה! במה
הצלחנו? בבטחון בבורא עולם! בבטחון בצור ישראל וגואלו! רק זה עזר וזה סייע לנו.
במלחמת ששת הימים מוקפים היינו מכל האויבים! כל האויבים שמסביב, מצפון ומדרום וממזרח
וגם ממערב התקיפו אותנו, מצרים, סוריה, לבנון, עמון, כולם נכשלו, הקב "ה עזר לנו, כבשנו
והחזרנו לנו את אדמותינו הקדושות, החזרנו לנו את המקומות הקדושים, קברי אבות, קבר רחל
אמנו, מקום המקדש, כותל המערבי, שהיו שבויים בידם, והכל בסייעתא דשמיא. יש לי מברק של
רבין שהיה אז הרמטכ ל", שלח בסיום המלחמה: " רק סייעתא דשמיא עזרה לנו ". שימו לב,
הרמטכ "ל של אותה תקופה, ההתרגשות ראה שהוא הניסים את ונפלאות! הוא מודה שזה
" סייעתא דשמיא ". ראינו את הסייעתא דשמיא, אנחנו, בכל המלחמות אנחנו לא " הבוטחים על
חילם וברוב עושרם התהללו "! אנחנו עם שהיינו חרדים! מלוכדים! במלחמת ששת הימים, היינו
עם נשבר, לב נשבר ונדכה, האמנו לה "רק ' התשועה ". ראינו: " עין בעין " את תשועת 'ה. הרי אז
ראשי הציבור וראשי העם גמגמו בדבריהם! חששו! ראשי הצבא המתינו! והקב "ה נתן כח
ותעצומות! מה יכולנו לעשות במלחמת הסקאדים? להתחבא! להתחבא בחדר אטום! אבל שם
בחדר האטום התפללנו! זעקנו! בכינו! התפללנו לפני בורא עולם! " יחד עשיר ואביון "
אנחנו מצפים לבורא עולם, עשית עמנו ניסים ונפלאות, אתה עושה עמנו ניסים ונפלאות, רבונו
של עולם תמשיך לעשות עמנו ניסים ונפלאות. אנחנו נדע בשנה זו לראות את הטוב שבאחרים
ואת הרע שבנו ולתקן את זה. בשנה זו הקב "ה ידבר שונאינו תחתינו. "ו תיפול עליהם אימתה
ופחד ". לא יהיו עוד משחיתים ולא מחבלים לא באוטובוסים ולא בדרכים ולא בכל שיטה אחרת.
שהקב "ה יכניע את לבבם וכולם אלה שנמצאים בתוכנו ובסביבנו ידעו כי ה ' הוא האלקים. וחיילי
צבא הגנה לישראל, ילכו ויחזרו לביתם בריאים ושלמים ועטורים בעטרת הוד ונצחון בבחינת ה '
ישמור צאתם ובואם. . כל המחלות, כל המלחמות, כל התאונות, הקב "ה יסיר אותם מאתנו, וכמו
שכתוב: " כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ". ישיב הקב "ה לב אבות על בנים ולב
בנים על אבותם. ונזכה בשנה זו שעם ישראל ישב שקט ושאנן ואין מחריד. ונזכה לביאת הגואל
ולבנין אריאל, לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
יום -"יום ירושלים של הודאה להקב ה" על הניסים שעשה עמנו":
"ביום שישי יחול " יום שחרור ירושלים עיר הקודש ". ביום זה היו ניסים גדולים ונפלאים, והצליחו
לשחרר את הכותל המערבי, שממנו השכינה לא זזה מעולם, וכמו שדרשו חז ל" ) שיר השירים רבה
ב (: " הנה זה עומד אחר כתלנו, אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה, שנשבע לו הקב "ה שאינו
חרב לעולם, ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עד שיחדשם הקב ה" ", עכ ל". ובאמת,
למרות שיש הרבה מפקפקים בקביעת ימים שונים, אבל ביום ירושלים כולם מודים שיש לקובעו
כיום של הודאה להקב ה" על הניסים שעשה עמנו" )שיעור " קול צופיך " 458 כד,' אייר התשס " ו(.
ששת מלחמת על אמוני מבט הימים:
שאלה: אני קראתי בזמנו איזה מנשר של הרב שך, שאמר שהקב "ה הבטיח שהוא ייתן את הארץ,
ועד שהוא לא ייתן אותה, מה שנלקח בכוח הכוח, כמוהו לא כמו שהקב "ה ירצה לתת אותה,
והלקיחה בכוח איננה מחייבת ולכן אמר: עדיף להחזיר תמורת שלום וכו ', זה לא נראה לך?
הרב: לא, ואני אגיד לך מה ההסתכלות שלי ומה ההסתכלות שלו. אם הייתי מסתכל בהסתכלות
שלו שלמשל במלחמת ששת הימים למשל, נגיד דוגמה, או במלחמת יום הכיפורים, אנחנו ניצחנו
בכוח, אז הייתי אומר כמו שהוא אומר: לקחת את זה בכוח, תחזיר בכוח. אני לא אומר ככה.
במלחמת ששת הימים, מבחינה הגיונית, אנחנו לא היינו יכולים לנצח. במלחמת ששת הימים הרי
מסביבנו היו אויבים, וכבר עמד עבד אל-נאצר ורצה להטביע אותנו בים. אבל הייתה אז התאחדות
של עם ישראל, הייתה התעוררות גדולה. וכולם התפללו והאמינו בקב "ה וזה היה נס. כשאני אומר
שזה היה נס, פירושו של דבר, נכון שהצבא לחם, אבל הקב "ה עזר להם לכבוש את המקום הזה.
ועל כן אני אומר: כשהקב "ה מסייע לי לכבוש מקום מסוים, לדוגמה, יריחו, אני אומר דוגמה, השם
סייע לי לכבוש את יריחו, איזה זכות יש לי, אני, בגלל שאני פוחד ממישהו, אני מחזיר מה שהשם
נתן לי? אני מאמין שכל מה שכבשנו זה בזכות הקב ה". בניסים ונפלאות )ראיון 2, נר לערוץ שמיני
של חנוכה, התש " ס(.
תהילה"-הרב דומיה "לך חיים דוד ראשל״צ של -רבה הלוי:
על כל אשר אירע בימים הגדולים שחלפו עלינו, יפה השתיקה. דומה הדבר לאותו שליח ציבור
שירד לפני התיבה ואמר: האל הגדול והגבור והנורא והאדיר והאמיץ והעזוז האמתי והיראוי החזק
וכו ' והעיר לו ר ' חנינא: הסיימת כל שבחי אלקיך, משל למלך שהיו משבחים אותו באלף אלפים
דינרי כסף, והיו לו אלף אלפים דינרי זהב, והלא גנאי הוא לו ) ברכות ג״ל (. גם לגבי מעשיו של
הקב״ה, ע״י שליחיו הנאמנים חיילי צבא ההגנה לישראל, מן הראוי לומר, " לך דומיה תהלה ". טרם
נוצרו מלות ההודיה היכולות לתאר עצמת גדולת ימים אלה, " ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו
רינה וכו ' אין אנו מספיקין להודות לך ה׳ אלקינו ". די בכך שכל אדם חש ומרגיש בכל מלוא הכרתו,
ובכל עצמת רגשותיו את כל היקף גדולת השעה, אף כי מעולם לא יוכל להביאה לידי ביטוי
מוצלח. . ') דת ומדינה 23-24 ' עמ ' ()נכתב בתשכ ז" (.
בני- "כסא-רחמים" ישיבת ראש מאזוז, מאיר -הרב חי" כל "נשמת: ברק
יום כ״ח באייר, נקרא יום ירושלים, אפילו אלה שאינם קוראים הלל ואומרים תחנון, אבל לפחות
להגיד תודה לקב ה". אסור לאדם להיות כפוי טובה. אדם שמודה, מקבל עוד ניסים ועוד ניסים
"נתת ליריאך נס להתנוסס, אמר הרב עובדיה )שיחיה(, תקבל נס ותודה עליו-להתנוסס. אני
יעשה לך עוד נס ועוד נס, הרי גם המילה ' נס ' בעצמה מהמילוי שלה, יש שמה עוד נון. האות נ ' –
במילוי היא – ' נון '. נו ן" וא ו" נו ן", - האות נו״ן. הולידה הנ' אז 'ס זה שישים - )במילוי היא וגם
(''סמך 'מך,' ועוד ס' שישים, פעמיים שם יש נס מוליד נס ועוד נס. מה ניתן לעשות לכל הדעות?
אחרי התפילה לעמוד בבית הכנסת, לפתוח את ההיכל ולקרוא ' נשמת כל חי ', אמר את זה הגאון
הרב שריה דבליצקי שיחיה בתשכ ח", לא הסכימו לו. מי שלא מסכים לדבר הזה הוא כפוי טובה,
במקום להודות לקב "ה שארץ ישראל גדלה, פי שתים פי שלוש, קבר רחל, נוכל להגיע אליו, כותל
מערבי בידינו, להיות כפויי טובה? ! אסור לעשות את זה … ירושלים(. ליום יומית' 'הלכה )שיעור
וישועתו' העם בהנהגת שכינה גילוי 'מעין – הרב המשגיח שלמה וולבה:
'עוד דרך להשגחה העליונה להעלותינו לקראת תפיסה של עם השם: הם הנסים הגלויים שזכינו
לראות במשך כל התקופה האחרונה, וביתר שאת במלחמה האחרונה, אשר רבו העובדות לאין
ספור של נפלאות שראו הלוחמים בכל החזיתות. ראו כולם, כמאמין כאינו-מאמין את ידו של
אלוקי ישראל מעין העתיק גילוי שכינה בהנהגת העם וישועתו. ) 'בין ששת ירושלים לעשור',
תשל״ו, עמ ' פב ('
- שראינו הגלויים "הניסים באו לחינם "לא – הרב המשגיח יחזקאל לווינשטיין:
המצב נראה, ולבי אומר לי, שזמנים מיוחדים באים, רשעי הגוים אינם שותקים וגם הסברא נותנת
שהבורא לא עשה מאורעות פלא אלה שעברנו כדי שיעברו ביבשות. הבורא רוצה לעשות משהו.
הנסים הגלויים שראינו-לא לחנם באו. הקב״ה נותן לנו להתחזק באמונה ובטחון, כדי שעל ידי
זה נוכל לעבור נסיונות ומשברים. וצריך חיזוק וד ' יהיה בעזרנו. )קובץ עניינים, תשכ״ז, עמ ' לד'(
"מאת ה ' היתה זאת היא נפלאת -הרב בעינינו" משה - אהרונסון משה:''שועת
והנה הקב״ה העומד תחת כותלינו סיבב את המאורעות שיתפתחו כפי שהתפתחו ולא רק
שהצילנו מידי השמדה וכליון ר״ל אלא גבר עלינו חסדו למסור בידנו את העיר העתיקה ומקומות
הקדושים וכו ' וכו ' ושטח גדול מארץ ישראל המקודשת-שלא פללנו ולא חלמנו לקבלו כעת
בחזרה. ועל הכל נסך רוח של אמונה, טהרה ופתיחת הלב-שהי ' אטום מצרות השעבוד והגלויות-
ברוב רובם של עם ישראל. אין לך איש מבעלי השכל הישר המודה על האמת שאינו עומד
ומשתהא ומחליט בגלוי או בסתר; אכן מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. )ישועת משה
התשכ״ז עמ ' ח'(.
"וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' - במצרים" מליובאוויטש-הרב האדמו״ר מנדל מנחם
: שניאורסון המלחמה בסיום, מיד ישראל, מדינת לנשיא אגרת הרבי, כתב שז״ר זלמן מר תוכנה: וזה
טוב ודורש מעם ומורם מעם בחור נו״נ אי״א הוו״ח לכבוד נ. י. ברוקלין, ה׳תשכ״ז. סיון, ער״ח ב״ה, שמחתי וברכה! שלום שליט״א. זלמן שניאור מו״ה אבות עץ ענף תרומיות מדות בעל לעמו
ב וק״ו, שכן ומכל חזקה, תקותי שלכן וכו' מהפצצות נפגע לא ביתו אשר עתה זה להוודע לכ' נוגע
בני אחינו לכל בנוגע וכן בזה שיקויים רצון ויהי אתם. בשלימות שהשלום שליט״א, משפחתו וכל לו שמטיבין שכל ב( יב, )ב״ב ז״ל חכמינו הודעת שהם, מקום ובכל ת״ו שבאה״ק שליט״א ישראל
ל ולכל שכולל ופשוט ומובן יחד. גם וברוח בגשם טוב בהטבה, המשך לזה שיהי' בודאי הרי ראש,
הכתוב, ובסגנון ומסר שלהם, והמסייעים במצרים הוי' עשה אשר הגדולה היד את ישראל וירא ובודאי בודאי הרי ואז עליהם", שבא צר מיד ישראל ל״עזרת במס״נ שהלכו מעטים ביד רבים
- הידועה הודאה כסיום שיהי' הנסים למקור מקול״ע ההודאה עם ביחד בתומ״צ, יוסיף, ()שכאו״א
-להו הגדול. לשמך ולהלל דות - סגולה ימי הימים והרי והגבלה הכנה וימי השלישי, חודש ראש אדמו״ר מו״ח מכ״ק ששמענו ובפתגם תורה, לעבעדיגע א חיים, תורת התורה, ולקבלת תורה למתן
מאכט- וואס תורה -א מכל סגולה להיות בנ״י נבחרו בם ימים לשמם, ראויים חיים לעבן, אויף
ממלכת העמים - בברכה קדוש. וגוי כוהנים המסורתי- בנוסח ובפנימיות- בשמחה התורה לקבלת
)אגרות שניאורסאהן מ. לבשו״ט, ובהוקרה-המצפה ובכבוד הנכונה בריאות מתוך כרך קודש, כד',
ט' שכד(.
כ הגדיר המלחמה של מהותה את " מלחמה זו היתה מצוה ע״פ התורה … שקאי גם על מלחמה
ד" עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם '… ואין טעם לחלק בהשייכות דהגנה מצר ליחוד השם בין
כשמלך בישראל או לא עכ ". ל" )היכל מנחם, כרך א, עמ' קנח- (קסב: שיטת כנגד עוד כתב וכן
זה: בעניין סאטמר "ברור שזה דניצולו2. 5מיליון בנ י" שבארץ הקודש תבנה ותכונן ) כולל הישיבות
וכו -נס '( מן השמים דקדושה וכו '. הניסים על המלחמה שלאחר בשבועות לדבר הרבה אף הרבי
בה. שהתרחשו
ובהתוועדות המלחמה ניצחון של הרוחנית למשמעות התייחס גם הרבי יום שני ראש- של השנה
התשכ״ח, אמר הרבי חסידות מאמר )ד״ה 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר נדפס גדול', בספר
המאמרים מלוקט ח״ו ט' עמ' ואילך (, ובסיומו אמר: וזהו והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול,
דההוראה מזה שביום ההוא יתקע בשופר גדול, יתקע מעצמו, היא, שבסוף זמן הגלות שנשארו רק
כמה רגעים שקודם ליום ההוא שיתקע בשופר גדול )שבנוגע לכמה עניינים התחיל כבר הענין
דתקע בשופר גדול, כמובן ממאמר הנ״ל מכ״ק מו״ח משנת ההוא', ביום 'והיה )מאמר אדמו״ר
הריי״צ( של התש״ג. ובפרט, שמעת כתיבת המאמר עד עכשיו כבר עברו וכך כך שנים, אחת ועל
וכמה כמה בזמן האחרון שראו במוחש וכמה שכמה שהיו תחלה במצב של 'אובדים ונדחים' רח״ל
התעוררו בתשובה ע״י התקיעה בשופר גדול( צריכה להיות העבודה בביטול, ההכרה והרגשה שכל
הענינים שנפעלו ע״י עבודתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, היא לא מצד המעלות שלו אלא
מצד הנתינת כח מלמעלה…
-הרב בגבורה" ישראל "אוזר יחיאל יהושע -'ה רבינוביץ חלקת יהושע ' מביאלא:
הימים ששת מלחמת לאחר ה׳חלקת, יהושוע' היה מביאלה, מצוה לתלמידיו, לכוון בכל יום בעת
ברכת 'אוזר ישראל בגבורה' להודות לה ' על שהנחיל גבורה לבני ישראל בשנת תשכ״ז. דברים אלו
אף הודפסו בתוך הסידור ' חלקת יהושע ' )ימות החול, במהדורה הראשונה ירושלים תשנ׳׳ח, עמ׳
עה'( הערה בתחתית העמוד: " בשנת תשכ׳׳ז, לאחר המלחמה, אמר רבנו זצללה׳׳ה שיש לכוון כאן
להודות להשי״ת על אשר אזר את עמו ישראל בגבורה ". )במהדורות הבאות הושמטה ההערה(.
דורות- הרבה במשך לראות זכינו שלא גלוים ""ניסים שלום- 'ה׳נתיבות ברזובסקי נח שלום: הרב
". . את שלום אחי ורעי אדרוש. אחרי המאורעות הכבירים שעברו עלינו בתקופה האחרונה בין פסח
לעצרת, שתחילתו צער ויגון ואימת השמדה רח״ל, וסופו שכולם ראו את ישועות ה׳ בניסים
ונפלאות, שלאו כל מוחא סביל דא. ממש נסים גלויים שלא זכינו לראות במשך הרבה דורות.
והוחזר לנו שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי. וקברי האבות והאמהות, ומקומות של כיסופי
דורות נגלו לנו. אין לי ספק שהייתם כולכם שותפים אתנו בימי חרדה, ואח״כ שותפים בשמחה.
ועד הנה עזרונו רחמיו ית״ש, ובודאי אל יטשנו. לאל תהילה משלומנו כאן, ב״ה שכולנו עברנו את
התקופה בשלום. והחיים בישיבה חזרו למסלולם הרגיל וחלק מבני חו״ל שנסעו חזרו כבר לביתם
'בית אברהם', ומושרשת היא ההכרה העמוקה כי תפקידנו כעת להגביר כח הקדושה, והתחזקות
קמא'(. עמ' פח' מכתבים, שלום, )נתיבות בלימוד…
***
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
