בס״ד
**קדושתה הנצחית של ירושלים**
**1. משנה מסכת כלים פרק א**
משנה ו
עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאים ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות.
משנה ז
עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו יצא אין מחזירין אותו.
משנה ח
לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני. הר הבית מקודש ממנו…
**2. רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ו**
הלכה טז
ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, ובקדושת שאר א״י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא?
לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה, והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים אף על פי ששוממין בקדושתן הן עומדים.
אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואף על פי שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה.
**3. אורות, ארץ ישראל, א, הראי״ה קוק**
ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החמרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה.
ומתוך כך אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה, בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל, שהיא ששולחת את קויה בצבעים טבעיים בכל הארחות של ההרגשה הבריאה, ומזרחת היא את זריחתה העליונה על פי אותה המדה של רוח הקדושה העליונה, הממלאת חיים ונעם עליון את לבב קדושי הרעיון ועמוקי המחשבה הישראלית…
**4. שו״ת תשב״ץ חלק ג סימן רא**
וצריך לדקדק מה קדושה נשארה לירושלים לענין חיוב מצות משאר א״י שיהיו מעלין מא״י לירושלים? שהי' נרא' שאם בטלה קדושת א״י — שהוא הדין שבטלה קדושת ירושלים!
ונרא' דאפילו דלמאן דאמ' דקדושת עזרא בטלה, הני מילי בשאר א״י, אבל מירושלים ומקדש לא בטלה, דהא ר' יוחנן ס״ל תרומה בזמן הזה דרבנן, ואפ״ה קאמ' בזבחים פ' קדשי קדשים (ס״ב ע״א) דג' נביאים עלו מבבל, ואחד אמ' מקריבי' ואף על פי שאין בית, וכן בפ' השוחט והמעלה (ק״ז ע״ב) א״ר יוחנן המעלה בחוץ בזמן הזה חייב דקדושה ראשונ' קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ולהכי חייב משום דראוי לבא לפתח אהל מועד וכגון שבנה מזבח במקומו.
מכל זה נרא' דיש לחלק בין קדוש' הארץ לקדושת מקדש וכן קדושת חומת העיר לאכול קדשים קלים ומעשר שני, אפילו נפול מחיצות, אף על גב דקדוש' הארץ בטלה לענין תרומה ומעשרו', לענין קדוש' חומה — נשארה במקומה ובקדושתה… והנכנס שם היום חייב כרת שאין לנו הזאה…
וחילוק גדול יש בין קדושת הארץ לקדוש' המקדש, שקדושת המזבח וירושלים היא מפני השכינה, ושכינה אינה בטילה, והרי הוא אומר ״והשמותי את מקדשיכם״ ואמרי' במס' מגילה (כ״ח ע״א) אף על פי שהם שוממים בקדושתן הן עומדים.
ובילמדנו אמרו: בין חרב בין אינו חרב שכינה שם, שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים, ואומר קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה. אמר ר' אחא לעולם אין שכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו, ואומר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ…
וכן דעת הרמב״ם ז״ל…
והראב״ד ז״ל השיג עליו ואומר שאפי' למ״ד קדוש' ראשונה לא בטל' קדושת הבית בטלה ונתן טעם לדבריו לפי שהי' יודע עזרא שהמקדש וירושלי' עתידין להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמי' בכבוד לא קדשו לעתיד לבא ולדבריו הנכנס למקדש היום בטומאת הגוף אינו חייב כרת וזו סברא הפוכה הוא.
והדבר העולה לנו להלכה הוא שקדושת הארץ כלה בטלה מן התור' ואינן חייבין בתרומה ומעשרות ובשאר חובת הקרקע אלא מדרבנן ובזה שוות שלש ארצות יהודה ועבר הירדן וגליל וקדושת העיר לא בטלה לענין דברים שנאמרו בירושלים… והמקדש נשארה קדושתו ואסור ליכנס בו…
ויש סמך וראיה שקדוש' המקדש והעיר היא קיימת שעדיין הם עולים לרגל ממצרים ושאר ארצות ויש בזה רמז במדרש קינות ובמדרש שיר השירים במדרש פסוק ״אני חומ׳״, ובפסוק ״אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור בסך אדדם עד בית אלהי' בקול רנה ותודה המון חוגג״, ואמרו כי עדיין נשאר מהנסים שהיו בירושלים שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה, ומתמלאת פה על פה, בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר מג' מאות איש, כלם הם נכנסים שם ויושבים רווחים כי עדיין היא בקדושתה וזה סימן גאולה שלישית.
---
**מהלך: **
משנה בכלים – קדושה עם משמעויות מעשיות.
אם אין את המשמעויות המעשיות הללו – לכאורה אין קדושה!
רמב״ם בהל' בית הבחירה – קדושה נצחית.
מעין דברי הרב קוק על ארץ ישראל – קדושה עצמית.
מעין ס״ת, שגם אם הוא פסול ולא ראוי למצוותו – קדושה יש בו. חפצא של קדושה.
תשב״ץ ג רא: עדיין קדושה, ולכן עולים לרגל ורואים ניסים.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה