״והמה כאדם עברו ברית״
איכה רבה (וילנא) פתיחתות
ד רבי אבהו פתח (הושע ו׳) והמה כאדם עברו ברית, זה אדם הראשון, אמר הקדוש ברוך הוא אדם הראשון הכנסתי אותו לגן עדן וצויתיו ועבר על צוויי ודנתי אותו בגירושין ובשילוחין וקוננתי עליו איכה, הכנסתי אותו לגן עדן, שנאמר (בראשית ב׳) ויקח ה׳ אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן, וצויתיו שנאמר (שם /בראשית ב׳/) ויצו ה׳ אלהים על האדם לאמר וגו׳, ועבר על צוויי שנאמר (שם /בראשית/ ג׳) המן העץ אשר צויתיך וגו׳, ודנתי אותו בגירושין שנאמר (שם /בראשית ג׳/) ויגרש את האדם ודנתי אותו בשילוחין שנאמר (שם /בראשית ג׳/) וישלחהו ה׳ מגן עדן, וקוננתי עליו איכה, שנאמר (שם /בראשית ג׳/) ויאמר לו איכה, איכה כתיב.
אף בניו הכנסתי אותם לא״י שנאמר (ירמיה ב׳) ואביא אתכם אל ארץ הכרמל, וצויתים שנאמר (ויקרא כ״ד) צו את בני ישראל, ועברו על צוויי שנאמר (דניאל ט׳) וכל ישראל עברו את תורתך, ודנתי אותם בגירושין שנאמר (הושע ט׳) מביתי אגרשם, ודנתי אותם בשילוחין שנאמר (ירמיה ט״ו) שלח מעל פני ויצאו, וקוננתי עליהם, איכה ישבה בדד.
Rabbi Abbahu began: "But they, like men [ke'adam], have violated the covenant" (Hosea 6: 7) – this is Adam the first man. The Holy One blessed be He said: I brought Adam the first man into the Garden of Eden, I commanded him, and he violated My command. I sentenced him to banishment and expulsion, and I lamented him with eikha. I brought him into the Garden of Eden, as it is stated: "He placed him in the Garden of Eden" (Genesis 2: 15). I commanded him, as it is stated: "The Lord God commanded the man saying. … [but from the tree of knowledge of good and evil you shall not eat]" (Genesis 2: 16–17). He violated My command, as it is stated: "Have [you eaten] from the tree from which I commanded you [not to eat? ]" (Genesis 3: 11). I sentenced him to banishment, as it is stated: "He banished the man" (Genesis 3: 24). I sentenced him to expulsion, as it is stated: "The Lord [God] sent him from the Garden of Eden" (Genesis 3: 23). I lamented him with eikha, as it is stated: "He said to him: Where are you [ayeka]" (Genesis 3: 9); it is written eikha.
His descendants, too, I brought into the Land of Israel, as it is stated: "I brought you into a fruitful land" (Jeremiah 2: 7). I commanded them, as it is stated: "Command the children of Israel" (Leviticus 24: 2). They violated My command, as it is stated: "All Israel has violated your Torah" (Daniel 9: 11). I sentenced them to banishment, as it is stated: "From My house I will banish them" (Hosea 9: 15). I sentenced them to expulsion, as it is stated: "Send them from My presence and let them go" (Jeremiah 15: 1). I lamented them with: "How does…sit solitary?" (Lamentations 1: 1).
רמב״ן בראשית פרק א
ונתן רבי יצחק טעם לזה, כי התחילה התורה בבראשית ברא אלהים וספור כל ענין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו, וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו, עד שגירש אותו חטאו משם, ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט הוא ובניו, וזרעם חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות, ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם.
אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט האלהים בארץ מעולם.
״ברכת מרדכי״
תפארת ישראל - בועז מסכת אבות פרק ג
לפ״ז יש להם לישראל בעניין מעלתם והשלמתן, דוגמא לאדם הראשון. דכל אדם כשבא לעולם, הוא נברא חסר דעת, עד שהזמן והלימוד והשכל יתפתחו קמטיהם בו לעשותו איש. לא כן אדם הראשון בקומתו וצביונו נברא [ר״ה י״א א׳], ותיכף כשנפחו בו רוח חיים, הוה לרוח ממללא בהשכל ודעת, יודע חיוביו כולם. וזה, מפני שג״כ היה שוה במשפטיו עם ישראל, שהרי גם הוא היה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא בעצמו כמוהם…
(מהלך:
קריאת המדרש – זיקה בין ישראל לאדם הראשון.
״בראשית״ – בשביל ראשית.
ציווי ישיר – תפארת ישראל.
רמב״ן – סיפור בראשית בשביל שנדע על עונש הגלות.
המדרש – נדמה שיש דמיון מהותי עוד יותר:
לא נמצא בארץ הספציפית ממילא, אלא הושם שם ע״י הקב״ה באופן מכוון.
הציווי=תכלית, ייעוד.
הפרה – איבוד התכלית.
״ברית״ – הקשר בין ישראל לקב״ה: של ברית. כנראה גם של האדם – יש שני צדדים לאותו הברית.
ברכת מרדכי – הפרת הברית=איבוד העצמיות=איכה (בשתי הקריאות))
נשלח על ידי: Netanel Buchs
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה