בס״ד
פסיקת ההלכה ברמב״ם ומוני המצוות:
שמות כה, ח
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
מסכת סנהדרין (כ.)
"תניא, רבי יוסי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל עמלק, ולבנות להם בית הבחירה…"
רמב״ם הלכות בית הבחירה א, א:
"מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש"
ספר המצוות לרמב״ם מצוות עשה כ:
"והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר והוא אמרו יתעלה "ועשו לי מקדש".
רמב״ם הלכות מלכים פרק יא:
הלכה א: המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל…
הלכה ד: ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי.
ספר החינוך מצוה צה:
"מצות בנין בית הבחירה - לבנות בית לשם ה', כלומר שנהיה מקריבים שם קרבנותינו אליו, ושם תהיה העליה לרגל וקיבוץ כל ישראל בכל שנה, שנאמר "ועשו לי מקדש". וזאת המצוה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל העבודה, כגון המנורה והשלחן והמזבח וכל שאר הכלים כולם…
ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן, כשיבנה הבית במהרה בימינו יתקיים מצות עשה"
דעות שונות במדרשים:
מדרש פסיקתא רבתי פרשה כח:
"אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם אֵין נֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי (ירמיהו פרק י פסוק כ)" מהו? וכי אין בית המקדש עתיד ליבנות? אלא אין נוטה עוד אהלי מכם, ואין מקים יריעותי מכם; אלא מקדש ראשון שבנאו בשר ודם, נפל ביד שונא, אבל מקדש אחרון שהקדוש ברוך הוא בונה אותו, שנאמר: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", שוב לא יחרב…
מדרש בראשית רבתי פרשת ויצא:
שנאמר 'אין זה כי אם בית', אין זה בית שיעמוד לבני לדורי דורות, כי אם אותו בית א–להים שהוא בונה בידיו. ואם אתה אומר הקב״ה יבנה לו בית המקדש בידיו בשמים, כך בידיו יבנה אותו בארץ שנאמר: 'מקדש ה' כוננו ידיך'
מדרש במדבר רבה יג, ב:
"במה מקיים ר״א קרייה דרבי יוסי בן חנינא, 'עורי צפון ובואי תימן'… לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון, יבא ויבנה את בית המקדש שהוא נתון בדרום"
הקושיא ממסכת סוכה:
משנה במסכת סוכה:
"משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש. ושיהא יום הנף כולו אסור"
גמרא: ושיהא יום הנף. מאי טעמא? מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו: אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח? ! השתא נמי ניכול. ואינהו לא ידעי דאשתקד דלא הוה בית המקדש – האיר מזרח התיר, השתא דאיכא בית המקדש – עומר מתיר.
דאיבני אימת? אילימא דאיבני בשיתסר – הרי התיר האיר מזרח, אלא דאיבני בחמיסר – מחצות היום ולהלן תשתרי, דהא תנן: הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן, לפי שאין בית דין מתעצלים בו! – לא צריכא, דאיבני בליליא. אי נמי, סמוך לשקיעת החמה.
רש״י: (וגם תוס' וריטב״א)
ואי קשיא דבלילה אינו נבנה דקיימא לן בשבועות דאין בנין בית המקדש בלילה, דכתיב וביום הקים ולא בחמיסר שהוא יום טוב, דקיימא לן בשבועות דאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב, הני מילי – בנין הבנוי בידי אדם, אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך".
הראב״ן: (מהראשונים בעלי התוספות. חי בגרמניה) ושיהא יום הנף כולו אסור מאי טעמא מהרה יבנה בהמ״ק, כלומר לפי שעה יהיה בנוי כהרף עין לפי שהקב״ה בעצמו יבנהו, כאשר דרשו חכמים [ב״ק ס' ב] שלם ישלם המבעיר את הבעירה, אמר הקדוש ברוך הוא אני הצתי אש בציון כדכתיב ויצת אש בציון וכתיב ממרום שלח אש בעצמותי, ואני עתיד לבנותה באש דכתיב "ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב"
המאירי: יתבאר במקומו שבנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב וכן שאין בנין בית המקדש בלילה דכתיב וביום הקים את המשכן א״כ מה שנאמר בסוגיא זו דאיבני בחמיסר והרי הוא יום טוב וכן דאיבני בליליא אי אפשר להעמידה והרי הם דברי יחיד או שמא חשש לבית דין טועים וגדולי הרבנים פירשוה מתוך כך שמא יבנה על ידי נס …
ערוך לנר:
וגם בזה יש ליישב קושית רש״י מבנין ביהמ״ק בלילה דהא דאין בנין ביהמ״ק בלילה ילפינן בשבועות מביום הקים את המשכן. והנה זה פשיטא דכלי המשכן אינם בכלל משכן סתם דהא בכל מקום נאמר בכתוב את המשכן ואת כל כליו והשתא כלי המשכן לכאורה מותר לעשותם בלילה.
וא״כ גם מזבח שהוא בכלל כלים כנראה מדברי הרמב״ם שכתב הל' בית הבחירה (פ״א ה״ו) ועושין למקדש כלים מזבח העולה וכו' מותר לבנותו בלילה ולפמש״כ התוס' (ד״ה דאשתקד) לר' יהושע לא בעינן בנין מחיצות להתיר הקרבת העומר לעתיד רק בנין המזבח ולכן בשלמא בשבועות דאיירי מבנין המחיצות כמבואר שם שפיר קאמרינן דאסור בלילה משום וביום הקים אבל הכא דלא בעינן רק בנין המזבח זה יכול לעשות גם בלילה ולכן שפיר משני דאיבני בלילה די״ל דריב״ז כר' יהושע (דמגילה י א) ס״ל דלא בעינן בנין מחיצות להקרבה.
סתירה לכאורה בדעת רש״י:
רש״י על מסכת כתובות (ה.):
דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ – כתיב: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים", ואילו במעשה ידיהם של צדיקים – כתיב: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש א-דני כוננו ידיך.
רש״י:
"מקדש – מעשה ידי צדיקים הוא"
רש״י על יחזקאל מג, יא:
"וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צורתי [צוּרֹתָיו] וְכָל תורתו [תּוֹרֹתָיו] הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם"
רש״י: "ילמדו ענייני המידות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".
אפשרויות ביניים:
הרב שלמה גורן (תורת המועדים עמוד 472):
יתכן לומר הן לשיטת הרמב״ם והן לרש״י וסיעתו, שאין זה נוגע לנו, כי עלינו מוטלת המצווה לבנות את בית הבחירה בכל עת אשר יש לנו אפשרות לזאת. ואם לעתיד לבוא ירד מהשמים מה טוב, אבל אמונה זאת אינה פוטרת אותנו מקיום המצווה כל עוד שלא ירד הבית מן השמים, וקיימת אפשרות ממשית לבנייתו בידי אדם
מדרש תנחומא פרשת בהעלותך:
"אמר להם הקדוש ברוך הוא [לשערים] אתם חלקתם לי כבוד, כשאחריב את ביתי, אין אדם שולט בכם, תדע שכל כלי בהמ״ק גלו לבבל, שנאמר ויתן ה' בידו את יהויקים מלך יהודה [ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער] (דניאל א ב), אבל שערי בהמ״ק במקומן נגנזו, שנאמר "טבעו בארץ שעריה" (איכה ב ט).
המהרי״ל דיסקין (סידור אישי ישראל, פירוש שיח יצחק בתפילת שלוש רגלים ד״ה והראנו בבנינו):
ולכאורה, אחר שאנו מובטחים שירד המקדש של אש מן השמים, אם כן לאיזה מטרה נגנזו השערים? אך הטעם כי זולת זה היו ישראל נכלמים ולא היה שמחתם שלמה, כי נמנע מהם מצות עשה של '"ועשו לי מקדש", על כן היה מחכמה העליונה שיגנזו השערים, וכשירד המקדש מן השמים אז יעמידו זקני ישראל את השערים הנגנזים, והמעמיד דלתות בבית כאילו בנאה… וזה שכתוב "והראנו בבנינו" – זה הבנין המשוכלל מלמעלה, "ושמחנו בתיקונו" – הוא העמדת השערים"
ערוך לנר:
לעניות דעתי דוחק הוא לפרש הגמרא כן… וכן לקמן דקאמר מאן נינהו ד' חרשים ומני משיח בן דוד ומשיח בן יוסף בהדייהו, ופירש רש״י משיחים שניהם אומנים לבניין בית המקדש, ואם כבר בנוי ומשוכלל ירד למטה מה אומנות שייך בזה? … ומה שאנו מתפללים בכל תפילותינו "יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו" יהיו תפילות שווא כיוון שכבר ניבנה הוא? והיה לנו להתפלל שיגלה בית המקדש במהרה. ולכן נראה היה לעניות דעתי דודאי בית המקדש לעתיד לבא יבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר "מקדש ד' כוננו ידיך" שנדרש בתנחומא שירד למטה הוא בית המקדש רוחני שיבא לתוך בית המקדש הניבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף … אמנם כמו שלמטה בארץ אין נשמה בלא גוף, כמו כן המקדש הרוחני לא יקום בלא מקדש גשמי".
הרמח״ל (ספר "משכני עליון"):
“אבל לעתיד, לא די שיהיו דומים, אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה. והוא משרז״ל, שמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום, כי לא יעקר הבית העליון ממקומו, רק יתפשט ויגיע למטה; ואז יבנה סביבותיו בנין חמרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בנין בבנין להיות אחד, לא יתפרדו זה מזה. והכבוד יהיה שורה בו בגילוי גמור, והוא העניין שנאמר עליו, "ונגלה כבוד ה' וראו" וכו'; ואז תהיה השלוה גמורה בלא הפסק כלל. והנה על פי הסוד הזה כתוב, "מקדש ה' כוננו ידיך", כי השכינה כפי קבלתה, כן נראו בה תיקוני איברים וקישוטים נאים ונכבדים; וכאשר יאיר אור הראשית הזה, ירבה כבוד כתרה ויתנשא מאד… וכל אלה הדברים הם עמוקים מאד, ונשרשים בחכמה יותר ממה שהם נראים הרבה".
הראי״ה קוק (גנזי ראיה ג):
ומבואר אצלי, שגל הספיקות המעכבים את תכנית בנין בית המקדש, מצד התכלת למשל, ומצד יחוס הכהנים, מצד דיוקי המידות של מקום המזבח וכיוצא בזה, רוח הקודש תסייע לבירור ההלכה, ויצטרפו לזה אומדנות ברורים וקיום על פי בי דין גדול ומוסכם.
תכל׳ס, מה עושים היום?
הרב צבי הירש קלישר
"… אל יחשוב החושב כי פתאום ירד ה' יתברך משמים ארץ, לאמור לעמו: צאו, או ישלח משיחו פתאום מן השמים… אלא מעט מעט תבוא גאולת ישראל… ראשית הגאולה תהיה על-ידי סיבה טבעית מבני אדם, ועל-ידי רצון המלכויות לקבץ פזורי ישראל לאדמת קודש… והיה כאשר יהיו רבים מנידחי ישראל בארץ הקדושה ובירושלים, ויעלו קרבנם לריח ניחוח לד’ וירפאו את מזבח ההרוס, אז יהיו לרצון לפני אדון כל להוריד אור פניו לנגד עמו… כי כאשר בימי נח נרצה קרבנו לפני המקום… כן כאשר נשוב להפיק רצון מן ה' על-ידי קרבן ונכפר לנו על כל עוונותינו. אז ישוב וניחם המרחם עלינו לסבב לנו גאולה שלימה".
הרב טיקוצ׳ינסקי ("עיר הקודש והמקדש"):
"מצות עשה לעשות לנו בית לד' … ועלינו לעיין אם קודם ביאת בן דוד הננו פטורים מהמצות עשה הכוללת הלזו, או שהמצות עשה נאמרה לכל זמן … ומיד בהגיע לנו הרשיון והיכולת חל עלינו לגשת אל העבודה, עבודת הקדש. ומתקבל על הלב שאמנם כן החיוב לא נפקע, אלא שאנוס רחמנא פטריה, שבמצוות עשה זו לבנות משכן ומקדש כתוב "וכן תעשו - לדורות"… מי איפא פטר אותנו ממצות עשה זו? ואם כן עלינו לעמוד על המשמר לקיים תמיד "שאלו שלום ירושלים", ודרשו את "ציון", שבכללה החקירה והדרישה אם כבר הגיע הזמן והרשיון להקים ולבא למשכנותיו ולהשתחוות להדום רגליו … ומכיון שכך, שניצני הגאולה נראו בארץ - עלינו להתכונן לקראת העתיד הקרוב, ועל כל פנים לא הרחוק, להפך באפשרות הגישה להקמת בית מקדשנו".
נשלח על ידי: יעקב זכריה נמן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה