בס״ד
*הלכות צום תשעה באב*
*ערב תשעה באב*
ערב תשעה באב מחצות רצוי לעסוק בלימוד בדברים הקשורים לתשעה באב (הלכות הצום, מגילת איכה, נבואות התוכחה בירמיהו ועוד).
*תחנון* - במנחה אין אומרים תחנון - וכל שכן בתשעה באב עצמו, משום שתשעה באב נקרא ׳מועד׳, כפי שכתוב באיכה ״קרא עלי מועד לשבור בחורי״.
*בסעודה מפסקת* היא הסעודה האחרונה שלפני התחלת הצום, מותר לאכול רק תבשיל אחד ונהגו לאכול ביצים קשות או עדשים שהם מאכל אבלים. ונהגו שכל אחד אוכל לבדו (ולא בחבורה) ומברך לעצמו. ונוהגים לאכול בישיבה על הרצפה כאבלים.
הצום מתחיל משקיעת החמה של יום רביעי (בערד לפי לוח אתר ישיבה - 19: 46). ונמשך עד צאת הכוכבים של יום חמישי (בערד לפי לוח אתר ישיבה - 20: 07).
*צום תשעה באב*
תשעה באב הוא יום חורבן שני בתי המקדש, ובגלל חומרתו, קבעו חכמים שינהגו בו כמו יום הכיפורים, היינו שצמים יממה שלמה (מהשקיעה ועד לצאת הכוכבים למחרת). וכן אסור בכל חמשת העינויים, שהם: *איסור אכילה ושתיה, איסור רחיצה, איסור סיכה (התבשמות), איסור נעילת נעלי עור, ואיסור תשמיש המיטה*.
*הבדל בין יום כיפור לתשעה באב*
אלא שיש הבדל בין חומרת הצום ביום כיפור לצום תשעה באב. ביום כיפור שחובת הצום מהתורה - גם חולים חייבים לצום ורק במצב של פיקוח נפש פטורים מהצום. ובתשעה באב שהצום מדרבנן - חולים פטורים מהצום. ביום כיפור שהוא איסור תורה ויש חיוב כרת למי שאוכל כשיעור, נהגו למי שיכול - לאכול בשיעורים (היינו פחות משיעור האכילה לחיוב כרת), ובתשעה באב מי שפטור מהצום - אוכל ושותה כרגיל.
*איסור רחיצה ונטילת ידיים*
מפני איסור רחיצה נוהגים ליטול ידיים (גם בנטילת ידיים של הבוקר) עד סוף קשרי האצבעות ולא על כל היד כפי שנוהגים בכל יום.
*תפילות תשעה באב*
לאחר תפילת ערבית קוראים במגילת איכה שהיא הקינה שקונן ירמיהו הנביא על חורבן בית המקדש.
בבית הכנסת נהגו להחשיך ולצמצם את התאורה על שם הפסוק ״במחשכים הושיבני כמתי עולם״, וכן יושבים כאבלים על הארץ.
בתפילת שחרית ברוב הקהילות אין מניחים תפילין ואין מתעטפים בציצית, ובתפילת מנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם (ובחלק מקהילות הספרדים נהגו להניח תפילין בשחרית).
ולאחר התפילה נוהגים לומר קינות על החורבן.
*ברכת ׳שעשה לי כל צרכי׳* - מאחר ואין נועלים נעלי עור - יש שאמרו (האר״י, בן איש חי ועוד) שלא לברך בתשעה באב ׳שעשה לי כל צרכי׳, וכך נהגו חלק מהספרדים. ומנהג האשכנזים וחלק מהספרדים (כך דעת משנה ברורה וכן נהג הרב עובדיה) לומר ברכת ׳שעשה לי כל צרכי׳.
*צער בשינה והישיבה*
נהגו לישון בפחות נוחות מכל השנה כדי להרגיש יותר את צער החורבן. מי שרגיל לכרית ישן בלי כרית, ויש שנהגו להניח מזרון על הרצפה ולישון עליו, ויש שנהגו לשים אבן מתחת למראשותיו.
וכן נהגו בליל תשעה באב ולמחרת ביום עד חצות לשבת כאבלים על הרצפה, או על כסא שהוא פחות מג׳ טפחים (24 ס״מ). ומחצות היום מותר לשבת על כסא או ספסל.
*לימוד תורה בתשעה באב*
מכיוון שדברי תורה שאדם לומד משמחים את האדם כפי הפסוק בתהילים: ״פיקודי ה׳ ישרים משמחי לב״, אסור ללמוד תורה בתשעה באב מלבד עניינים הקשורים לצום כמגילת איכה, ונבואות התוכחה בירמיהו, והלכות אבלות, ואגדות החורבן במסכת גיטין, וכן ספרי מוסר המעוררים לתיקון ותשובה.
*הוספות בתפילה - ׳עננו׳ ו׳נחם׳*
בכל הצומות מוסיפים תפילת ׳עננו ביום צום תעניתנו׳. למנהג הספרדים אומרים ׳עננו׳ בכל התפילות. ולמנהג אשכנזים, בשחרית רק השליח ציבור מוסיף ברכת עננו בין ברכת ׳גואל ישראל׳ לבין ברכת ׳רופא חולי עמו ישראל׳. ובמנחה גם יחיד בתפילתו אומר ׳עננו׳ בברכת שומע תפילה.
*נחם* - בתשעה באב תקנו לומר ברכה ותפילה מיוחדת על ירושלים, והיא ׳נחם ה׳ אלוקינו את אבלי ציון וכו׳ ברוך אתה ה׳ מנחם ציון ובונה ירושלים׳. למנהג הספרדים אומרים ׳נחם׳ גם בשחרית וגם במנחה (ויש הנוהגים לומר גם בערבית), ולמנהג האשכנזים אומרים ׳נחם׳ רק במנחה.
*נוסח נחם* - כמה רבנים בדורינו עוררו על כך שבנוסח נחם יש מילים שלא מתאימות לזמננו כמו ׳העיר החריבה והשוממה מאין יושב׳, והרי היום ירושלים בנויה ומלאה באוכלוסיה של עם ישראל. לכן שינו הנוסח שיהיה מותאם לזמננו, הרב חיים דוד הלוי הוסיף את המילה ׳שהייתה׳, והרב גורן והרב רבינוביץ שינו מילים בנוסח שיותאם לתקופתנו. ואולם רוב הרבנים הורו שלא לשנות מהנוסח כיוון שאין בכוחנו לשנות נוסח, ועוד שהמילים חרבה ושוממה מכוונים להר הבית שהוא שומם וחרב מבית המקדש.
*מוצאי תשעה באב*
*קידוש לבנה* - נהגו לקדש את הלבנה במוצאי תשעה באב מפני שיש לומר ברכת הלבנה בשמחה (לכן לא אומרים בתשעת הימים), ועדיף לומר לאחר שטועמים משהו לאחר הצום.
*עשירי באב* - הואיל ועל פי המסורת שריפת בית המקדש התחילה לקראת סוף תשעה באב ונמשכה בכל יום עשירי באב, נהגו עוד מקצת מנהגי האבלות בי׳ באב.
*למנהג ספרדים* - אין אוכלים בשר ואין שותים יין עד י׳ באב בערב.
*למנהג אשכנזים* - אין אוכלים בשר ולא שותים יין עד חצות של י׳ באב, ובנוסף למנהג האשכנזים (ומקצת מהספרדים) אין מכבסים ואין מסתפרים עד חצות של י׳ באב.
*השנה שתשעה באב חל ביום חמישי* גם למנהג אשכנזים מותר לכבס בגדים לכבוד השבת מיום שישי בבוקר, ולמי שהשעה דחוקה (כגון שיש לו נסיעה למחרת) יכול לכבס כבר ממוצאי הצום. ויש סוברים שלכתחילה אפשר לכבס ממוצאי הצום.
אמרו חכמים: ׳כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה׳.
שנזכה לראות בגאולת ישראל והעולם בבניין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.
נשלח על ידי: אברהם
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה