תחומין (תש במ ) פ״ב
סתיו אברהם הרב
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר
פרקים ראשי
מבוא
1 טכני רקע.
הלכתי רקע 2. המקור תאי של מעמדם א: חלק מופרית מביצה הנלקחים תאים של מעמדם א.
טרום- של ההלכתי מעמדו ב. עובר
גגג בחייה כשרה מבהמה שנלקח (בלסטוציסט)
החי- מן 'היוצא 'ג. חומרים של מעמדם
חיים מבעלי המופרשים
התוצר מעמד ב: חלק נס בדרך שנוצר חפץ של מעמדו ד.
1 השמים מן היורד בשר.
2 יצירה בספר שנבראה בהמה.
3 נס בדרך שנברא לבשר מתורבת בשר בין.
עין 'מראית חשש 'ה.
סיכום ו.
❖ ❖ ❖
מבוא
1 טכני רקע. (או המתורבת הבשר תעשיית הוא בימינו החשובים הטכנולוגיים החידושים אחד
ה", החי מן תאים של מעבדה בתנאי שכפול על מבוססת זו. תעשייה לסוגיו סינתטי")
המ באופן - דַמה האפשר- ככל ימי בשר של והקולינרי התזונתי הערך. את בשר גידול
ה מלאכותי כ־50 ם, רוס ראסל פרופ' הצליח מאז שנה- בשנת1971, באופן שריר סיבי לגדל
מלאכותי, האחרונות בשנים רק אך החלו סבירים שוק במחירי ראשונים מוצרים. להופיע
היווצרותו1 תהליך עם ביד יד כמעט עשור, מזה מתנהל הבשר כשרות בשאלת. הדיון נלקח שבו מתורבת, בשר של מסוים בסוג התמקד בנושא העיקרי שהדיון בשעה זאת, עם
לקראת הפרק, על עומדות אלו בימים ומשוכפל, מתה) או (חיה בהמה של ה מגופ תא-בשר חדשות שאלות המעוררות שונות. טכנולוגיות הישראלי בשוק, גם ושיווק המוני, ייצור
המוצר אחת בשיטה מ ופ (פיברובלסט מתאים ק של חיבור ה מרקמת חלק המהווים ים)
טרום- כאשר מופרית. בביצה שנוצר (בלסטוציסט) עובר בתרחיף, התאים את משרים אוסף הוא הסופי המוצר שומן. לתאי להתמיין מהם ולחלק להשתכפל מהם לחלק גורמים
רקמת- ותאי שומן תאי של שבעופות מקבילים לתאים מאד רבה במידה הזהים. חיבור, כאשר הרחם'), מ׳קרני דיוק (וליתר החצוצרות מן נשטף בהמה עובר אחרת, בשיטה
של0. 1-0. 2 בגודל בלסטוציסט', ה בשלב נמצא 'הוא (שמהם גזע מתאי ועשוי מילימטר,
השליה2 תתפתח (שממנה חיצונית וממעטפת העובר) להתפתח.)עתיד כולו שהמכלול בעוד
1. צבי הרב של מאמריהם ראו עמ99 לד, תחומין ', רייזמן – 112, עמ193 לה, תחומין שפיץ, בצלאל יהודה 'הרב –
196, זאב, וייטמן הרב עמ458 לו, 'תחומין – 461, יעקב והרב אריאל עמ447 לו, 'חומין ת, – 454.
2. Pinto F. R. למשלCarlos ראו עוברים', כ׳העברת המוכר התהליך של הראשון לשלב מקביל: התהליך,
Embryo Transfer in Cattle, https: //www. msdvetmanual. com/management-and- nutrition/embryo-transfer-in-farm-animals/embryo-transfer-in-cattle.
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 78
בקושי נראה במיקרוסקופ רק נראה המ. וצר, מיוצר שממנו הגזע, תאי, גרעין לעין בשלב
לרחם מחוץ להתפתח לו לג. רום אפשרות כיום ואין ברחם, השתרש טרם העובר זה
דו- הוא השכפול תהליך זו בשיטה: שלבי בתוך שכפול הגזע תאי עוברים ראשון בשלב
'ביו- להשתכפל להם שגורמים תוך הנחוצים, החומרים את להם המספקים ריאקטורים' שני בשלב חיבור; רקמת ותאי שומן תאי שריר, לתאי ההתמיינות תהליך את ולהתחיל
ההתמיינות תהליך את וממשיכים צמחיים 'פיגומים' גבי על הממוינים התאים נזרעים דקה בשר לפרוסת מסוים דמיון בו שיש הסופי המוצר ליצירת. עד תאי- שאינם בתאים השימוש הוא השיטות שתי של המשותף המכנה מה רגילים, בשר
. המוצר של ההלכתי למעמדו באשר שונות מסקנות גם ואולי חדשות שאלות שמעורר
הלכתי רקע 2. שישה לבחון יש מתורבת, בשר של ההלכתי במעמדו לדון בבואנו: שונים היבטים
: המקור תאי. א אכילה ב מותרים הם האם כ״בשר". הוא מעמדם והאם
שעוברים התהליך אם: ה השכפול תהליך. ב ה תאי ל גורם ם ההלכתי. מעמדם ב שינוי
: הגידול מצע. ג סוגי של ההלכתי מעמדם מה על להשפיע כדי בכך יש אם וה, שונים מצע
עליהם הגדלים התאים. מעמד
:" ה״פיגומים. ד נבנית גביהם שעל הפיגומים עשויים שמהם החומרים את לבחון יש
. ה״תערובת" של הסופי מעמדה על השפעתם ואת התעשיות) מן (בחלק הבשר רקמת
התוצ. ה: ה ר ה אם וא באופן דומה ו לבשר מהותי יש אם ה הלכתית. משמעות לכך
יש: האם לצרכן המוצר. ו בו ו בשר של עין מראית הלכתית משמעות לכך יש. אם ה וניתן בעייתי, היה המקור תאי של ההלכתי מעמדם הפוסקים, בדברי שנידונו במקרים
ש במקרים השכפול. בתהליך הביטול לשאלת רב משקל לפנינו תאי כי להראות נבקש
"כ במעמד הם עצמם המקור ו פרווה", שר לכן השכפול3 לתהליך רבה חשיבות. אין
ו צמחי, בסיס על ופיגומים במצע שימוש נעשה כאן הנידונות בטכנולוגיות כן על צורך אין
ו- ה', א', בהיבטים רק אפוא נדון ההלכתי במעמדם. לדון.'ו
המקור תאי של מעמדם א: חלק
מופרית מביצה הנלקחים תאים של מעמדם. א
מופרית ביצה טרום- כאשר התרנגולת מגוף יוצאת ראשוני בשלב נמצא שבה העובר
כ- ובתוך (בלסטולה), ביותר 21. פרוח כא בוקע הוא מלאכותית) או (טבעית דגירה של יום
( אסור העולם לאויר יצא שלא זמן כל ש""אפרוח היא הלכה ביצה פי על טו, א; יו״ד שו״ע
משום התורה, מן שהוא אומרים יש ותוקפו: סור האי יסוד בהבנת שנחלקו אלא ד, א). כ׳נבלה4 נחשב;'שהאפרוח על השורץ השרץ "כל משום בלבד, מדרבנן שהוא אומרים ויש
3. , המקור תאי של למעמדם בנוגע תלבט שי מי גם תיאורטי, באופן הסבורות הדעות את להקל כסניף לצרף יוכל
האיסורי מעמדם את כליל מבטל השכפול. שתהליך
4. תבואות- לג; סי' והיתר איסור הלכות התרומה ספר א ס״ק טו סי' יו״ד. שור
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 79
."הארץ5 אפרוח6 "צורת בביצה יש שבו במצב אמורים,"הדברים "התחיל רק כאשר ואילו
בלבד7 דרבנן איסור על עובר אותו שהאוכל להלכה מוסכם להתרקם", . העוף מן כמה אך האפרוח, של הריקום תחילת בדיוק מהי מבואר לא הפוסקים בדברי
דגירה72 של ימים ג' שאחרי כתבו האחרונים ( מדרבנן ואסור לריקום לחוש יש כבר שעות)
בשלב הביצה8 את. לאכול אבריו ורוב ניכרים שלו הדם כלי פועם, כבר האפרוח של לבו זה,
מזוינת9 בלתי בעין בהם להבחין אפשר אי כי אף להתגבש החלו כבר. החיוניים הביצה הטלת ברגע כבר היטב ניכר האפרוח של גידולו תחילת שמקום אף כי, עולה
כאשר רק אלא, לה האכי את לאסור כדי בה אין שונים לסוגים התאים התמיינות עצם
איברים של כלשהי ראשונית צורה. מתרקמת שכאשר סיבה אין ממילא תא ה תמיין מ
תא- או כתא-שריר במובן כ׳בשר' אותו להחשיב כדי בכך יהיה בודד, שומן כלשהו.
טרום- של ההלכתי מעמדו. ב בחייה כשרה מבהמה שנלקח (בלסטוציסט) עובר
של0. 1-0. 2 גודל ב טרום-עובר הוא 'בלסטוציסט' כי נזכיר תאי מצבר העשוי מילימטר, את ברחם. שהשתרש קודם הבהמה של החצוצרות מן נשטף והוא חיצונית, וממעטפת גזע
מעמד ו שאסור חיים כבעל נחשב עצמו הוא האם ראשית, מבט: נקודות שתי מתוך נבחן
עדיין. באכילה האסורה חיה מבהמה שנלקח בכך פגם יש האם ושנית, באכילה;
הרחם בתוך ורובו ראשו עוד כל 'שליל'. חז״ל בלשון נקרא בהמה במעי הנמצא, ר עוב החי מן 'אבר איסור משום אותו לאכול אסור הבהמה: של מאיבריה כאיבר נחשב,'הוא
בר- בוולד ומדובר רובו, או ראשו יצא אם בכך10 ניתר הוא אמו נשחטה. ואם הוא קיימא,
בר- שאינו בוולד מדובר ואם מותר. שיהיה מנת על שחיטה טעון אסור הוא ח'') ('בן קיימא
שא משום באכילה, ינו אמו11 בשחיטת ניתר איננו. וגם בעצמו לשחיטה ראוי מעמד כלומר,
לא-מפותח- עובר החי12 מן 'אבר של הוא הרחם מן שיצא לאחר 'דיו נבלה13 של. או
שלב מאיזה מפורש לא והראשונים חז״ל בדברי איסורים לעניין ככזה עובר ה נחשב מוגדר זמן שיעור חכמים נתנו לא כי נאמר מבכורה, אחריו הבא פטור של בהקשר אלו. לבדוק חכם לרועה לתת יש מבהמה 'טינוף' יוצא כאשר כך, משום בבהמה. הוולד ליצירת
שנימוח14 וולד בו היה. אם א הו אם אף כעובר נחשב" " הרבה צורתו נתבאר לא עדיין 15,
5. תורת- רשב״א, וראו ד. שער ב בית הקצר, הבית (שפתי- בפרי-מגדים וודאי דינא לענין א ס״ק טו סי':)דעת "
תורה." איסור ספק והוה נפקא לא מספיקא
6. שם התרומה. ספר
7. ספר כשיטת אמורים הדברים כא) ס״ק (שם, הפר״ח לדעת פו, ח. יו״ד שו״ע ג, ח; אסורות מאכלות רמב״ם
האפרוח של שונים התרקמות שלבי בין מבחין הוא שאף התרומה, הראש- כתב (וכן צח, חולין יוסף ואילו א);
הפרי- לדעת ה א) ס״ק טו סי' יב; ס״ק (שם תואר שו״ע גם הדין והוא התרומה, ספר כדעת שלא להלכה פסק אכילת איסור לבין זה דין בין היחס סביב הוא האחרונים בדברי שמתקיים נוסף דיון האפרוח. צורת כשנגמרה
כג ס״ק פו סי' יו״ד ש״ך א; ס״ק שם ט״ז סו, ב; יו״ד שו״ע ראו: . יתא. מדאורי שהוא 'מרוקם' אפרוח של דם
8. דרכי- ד; ס״ק סו סי' פלתי נה ס״ק שם. תשובה
9. במאמר ראו ' Stages in chick embryo development ' מיסיסיפי אוניברסיטת: באתר
http: //extension. msstate. edu/content/stages-chick-embryo-development.
10. סח, חולין יד סי' יו״ד שו״ע. א;
11. יד, א יו״ד. שו״ע
12 ערוגות-. ה על הבושם שו״ע יג סי'. יו״ד
13 והלאה יב אות ד, סי' -מ. שה אמרי שו״ת עי' בבהמה; ד״ה כד, א נדה רש״י.
14 כא, בכורות. שטו, ז יו״ד שו״ע. ב;
15. י הלכה ד פרק בכורות הל' רמב״ם.
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 80
כאן16 דנים אנו שבו מזה יותר הרבה מאוחר בשלב מדובר כי וודאי, אולם ימים בן ועובר
בעלמא17 כ׳מיא זה לעניין נחשב.'ספורים דין לעובר אין כאשר כי מסתבר בלבד, בכורה לדיני מתייחסת הגמרא שסוגיית אף על
אין 'ולד' ל ע מעמד גם ו כבעל- עליו החי מן אבר או נבלה דיני חלות לעניין צמאי נבדל. חיים
טרם ש תאים בצבר רק מדובר כאשר וחומר קל לקיום רמז בו שיש באופן להתמיין החל
כלשהם, חיים לעיל שהתבאר אפרוח לדין. בדומה נחשב הוא אם לדון יש עדיין זאת, עם
החי מן כ׳יוצא או החי' מן 'כ׳אבר. מו אמ פרישתו מצד התלויות עופות ביצי גם זה וכעין מאבריה; כאחד נחשב אמו במעי עובר שראינו, כפי
החי מן כבשר נחשבות בגידים ומעורות באשכול דגים לביצי בנוגע גם. ח סע' שם )(שו״ע
אסורות הרמב״ם(מאכלות כתב טמאים לא עוד כל המעיים מן כחלק נחשבות שהן )ג, ז
סג, (חולין שהצל״ח אף פירשו, על חולקים והרשב״א שהתוספות הראה דבר) והנה ד״ה ב
. כך הבלסטוציסט. דין על אלו מדינים ללמוד שאין נראה אולם הביצים שאיסור משום
ט) ס״ק פז סי' יו״ד (ש״ך העוף בבשר ומחוברות" "מעורות שהן מכך נובע לכך ובדומה, מן פרש שכבר לבלסטוציסט בניגוד זאת השחלות. בתוך יחד מהודקות דגים ביצי אף בקלות נשטף הוא כך ומשום הרחם נוזל בתוך צף אלא השתרש, טרם אך החצוצרות הרחם בדפנות נשתרש לא עוד "כל דידן: בנידון וייס, אשר הרב כתב זה כעין במים.
מופרית לביצית קצת ודומה אמו', ירך 'עובר בה שייך ולא מגופה חלק זה שאין מסתבר
לגוף18 שמחוץ."בכלי טבעי באופן יצא ולא מלאכותי באופן נשטף שהבלסטוציסט, ואף
מעמדו את משנה זה אין. שם )(ש״ך דוגמה שלו. החשיבות מידת הוא החי מן לבשר דבר שהופך ממה חלק כי נראה בנוסף, ברמב״ן המובא רשב״ם דפירוש אליבא בביצה, בגמרא קמא בלישנא למצוא אפשר לכך
נח, (חולין "פירשא נחשבות הן הדקות" מן "דקות הביצים כאשר שלפיה ורבינו), ד״ה א
באשכול19 מחוברות כשהן אף. בעלמא" לא אחרים וראשונים הפוסקים כל נם ואמ" עליהן," פרש תורת שתהיה הקטנות הביצים על כלל הזכירו 20 כל גם בדבריהם אין אך
הביצה של הראשוני לשלב אחרת. התייחסות
' עמ לד (תחומין רייזמן צבי הרב לדעת כי לציין יש 99 – 112 תא- כל ), נחשב אינו גזע
בוגרת21 בהמה של מגופה נלקח א, ם גם החי, מן בשר איסור לעניין כ׳בשר' משום וזאת
אריאל יעקב הרב אולם בעלמא'; 'מיא בשם הגמרא אותו כינתה בעובר מדובר שכאשר
עמ לו '(תחומין 447 – 454 ) תא כל להגדיר מוצק בסיס אין אכן כי ונראה זו, סברה על חלק
החי מן כבשר מעמדו לעניין בעלמא' כ׳מיא. גזע
16. פחות מקביל בזמן מדובר כי נראה שם ההקשר ומן יום. בשלושים זאת לשער אפשרות הובאה (שם) בגמרא:) ד, יב" רמב״ם(בכורות ה בדברי גם ראו האנושי, הולד יצירת לשלב יותר או שהולד נדה בענין ביארנו כבר הימים מניין על חכמים עמדו לא בהמה ולד אבל ולד, אינו מארבעים לפחות והמפלת יום לארבעים נגמר באדם
שיגמר." בו
17. עמ453 לו, תחומין אריאל, יעקב הרב לדברי 'השוו בבע״ח זאת מצינו ולא גדרו, את קובעת צורתו באדם "רק:
."אחרים
18 מתורבת בשר בעניין עוד וייס, אשר הרב. להחשיב אפשר אם ברור שלא וכתב המשיך אמנם. במרשתת )(זמין
להלן שתידון הסברה משום בעלמא' כ׳פירשא. זאת
19. מז, ב״ק (בשטמ״ק בתוס'-שאנץ אולם הסוגיה. של זה פירוש דחה עצמו הרמב״ן אותו אימצו ואיכא) ד״ה. א
20. אנציקלופדיה- תלמודית הע33 ביצה, 'ערך.
21 גז לתאי בניגוד סומטיים, גזע תאי. בעלי- של ברקמות נמצאים עובריים, ע בוגרים. חיים
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 81
חיים מבעלי המופרשים חומרים של עמדם מ החי- מן 'היוצא '. ג החי מן היוצא כדבר בו לדון שיש נראה הבהמה מן נשטף הבלסטוציסט. כאשר סוגים
מי- דבש, ביצים, חלב, בחייהם: עוד חיים מבעלי מופרשים חומרים של רבים ועוד. רגלים
ות לנס אפשר אולם ובפוסקים, בגמרא נזכר לא הבהמה מן היוצא טרום-עובר של המקרה - ביותר הקרוב והמקרה זרע חלב, אחרים: מקרים שלושה מתוך זה מקרה על ולהסיק
מבעלי יוצאים הם כאשר אלו חומרים של מעמדם היא ומסועפת מורכבת סוגיה. ביצים טמאים22, חיים אלו חומרים של מעמדם שאלת המשיקה, הסוגיה חשובה לענייננו אולם
. ם בחיי בעודו הטהור מן יוצאים הם כאשר
חלב 1. קובעת, בכורות במסכת הגמרא חלב23 לשתות שמותר התורה אותנו לימדה לולא, כי
ללמוד אפשר מה נחלקו הפוסקים החי מן.''יוצא שהוא משום זאת אוסרים היינו דהיינו חלב', ל׳מי ביחס ובפרט החי, מן היוצאים אחרים לדברים ביחס הסוגיה ממסקנת
גבינה ממנו: ושים שע בשעה החלב מן היוצאים המים 'חלב בכלל אינם חלב ומי החי', מן 'דבר משום לאוכלם, אסור סג) (סי' היראים 'לדעת
ב הובאה היראים שיטת התורה. שהתירה שו״ע אך שאוסר', מי 'יש בשם ה) פא, (יו״ד
שמי- שכתבו יש ההיתר, בטעם להתיר. הכריעו (שם) והרמ״א ה״ע שו כחלב24 נחשבים, חלב
להיאסר אמורים החי מן היוצאים אחרים שדברים משתמע. ומדבריהם
הש״ך אולם ב ס״ק פא )(סי' יותר רחב עיקרון לימד החלב שהיתר: כתב עם הנפש תאכל ולא קרא דכ' הא ש״מ א״כ מותר דחלב קרא לן דגלי לבתר
אסור. חי של גופו שהוא החי מן בשר דוקא החי מן לאבר אזהרה שהוא הבשר
מדברי משמע ו לרבנו הישר בספר מפורש וכן מותר, להיות אמור החי מן הפורש שכל
( תם תקלא): החדושים׳סי חלק מותרין חמור של רגלים ומי טהורה בהמה של שכן וכל אדם ושל בהמה כל. ושל
דחמורתא25 חלב נמי וכן החלב מטעם דהותר מותר ממנה היוצא וכל נמי היינו
דחלב. טעמא הש״ך26 דברי על חלקו האחרונים מן, רבים באופן דבריו את לפרש שדחקו אף ויש
, אחר27 שיטתו28 את שיישבו מי גם יש. אך
2. זרע מתוך נוצר שהבלסטוציסט משום הן לזרע. הבלסטוציסט ומה ד לחלב, מאשר יותר (לא לאכילה משמש שאיננו בחפץ מדובר לזרע שבדומה משום הן וביצית, זרע של חיבור
ז, ב בכורות בגמרא הרבייה. מתהליך חלק מהווה אלא אדם) ידי על ולא בטבע: נאמר
22. ה, בכורות במסכת הסוגיה של הארי חלק עוסק בכך ב– - אנציקלופדיה ב הטמא' מן 'יוצא הערך ושל ז, ב,
. תלמודית
23 מובא בגמרא. הפסוקים מן לכך מקורות. מגוון
24 יוצא ערך, אנציקלופדיה-תלמודית ב המצוינים במקורות גם ראו נא. סי' ח פרק חולין ברא״ש מובא שמחה, ר'. הע1005 הטמא, 'מן – 1007.
25. להלן ראו דיחמורתא', ל׳חלי היא שהכוונה. נראה
26 פא סי' יו״ד פלתי ה; סע' פא סי' יו״ד פרי-חדש. ; ה 'סע -סופר חתם ע סי'. ח״ב
27 שואל- עא; סי' יו״ד אבני-נזר. לד סי' ח״ב, קמא. ומשיב
28 ח״ב דברי-מלכיאל. הביצים היתר על בדיון להלן ראו לח. . סי'
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 82
ספרא רב: מר א ואסירן; נינהו, ביעי למימר: רבנן סבור דיחמורתא, חלי/יאלי ואזיל מזדקקא, לא צר דרחמה ואיידי אילתא, בתר דאזיל הוא, דאילא זרעא
ונתרי יחמורתא, . בתר מוציאות שהיחמורות זכר ביצי "כעין הן דיחמורתא' ש׳חלי פירש אתר על רש״י ברחם הזכר מן "שנעקרו באשכים שמדובר הגמרא חשבה אמינא בהוה "מרחמן".
ונקרשו ממנו שנפלט זרע של בגושים מדובר במסקנה ואילו, החי מן אבר משום ואסורים
הנקבה29. ברחם גופים על מכך להסיק אפשר והאם אייל? של זרע לאכול מותר מדוע
בהמה של מרחמה היוצאים? אחרים דהיינו חמור', של פניו כנגד הבא 'עור לאכול הגמרא התירה בבכורות הסוגיה בהמשך
'פי שהוא משום חמור, של שליה - הבית וכתבו בעלמא'. רשא יאלי היתר שגם והט״ז יוסף
" סברה מאותה נובע, דיחמורתא." בעלמא פירשא דהוא 30 'פירשא המונח פשר מהו
שונים פירושים שני לו למצוא אפשר הפוסקים בדברי: בעלמא'? בינו ליחס קשור האחד
בעל- לבין העצמית לחשיבותו קשור והשני יצא, שממנו. החיים
מגוף חלק נו שאינ חפץ לתאר כדי בתלמוד סוגיות בכמה מופיע בעלמא' 'פירשא הכינוי
בעלמא, כ׳פירשא תרנגולת ביצת )(מז, א׳מתוארת קמא בבא במסכת החיה. מנת על זאת ביאר וכך מביצתה. הנזק תשלומי את גובים אין שהזיקה תרנגולת מדוע להסביר
ה״ע שו במסכת ומופרשת". מובדלת אלא מגופה אינה שהביצה "מפני: שצט, ט )(חו״מ
'פירשא שהיא משום בחלב, בשר איסור לעניין 'בשר' דין אין שבשליה נאמר )(קיג, ב חולין בפסקיו הרי״ד וביאר בעלמא'. קטז, ב חולין )(מהדו״ק ראויה היא שאין הכוונה שאין
, לאכילה " עור של ההיתר בטעם גם ". מיעיה מבני וכאחד הבהמה כגוף חשבה שאינה אלא
." הולד מן ולא האם מן לא אינו עור אותו כי גרשום רבנו כתב חמור של פניו כנגד הבא " 31
פסקיו של השנייה במהדורה הרי״ד הציע 'פירשא למונח אחר 'פירוש, קיג, ב )(חולין
בחלב שיליה היתר של: בהקשר " בישרא… דחשיב גב על ואף העולם סתם שאין כיון
ל דמיא לא אותה, אוכלין הויא". בעלמא וכפירשא קאי, לאכילה דסתמיה גדי, גם כתב כך
הרי״ף בשם הר״ן, הרי״ף" מדפי לח, ב )(חולין ליה דנפיק היינו הוא בעלמא דפירשא
אוכל מתורת ( המגיד-משנה אף ". אסורות מאכלות )ד, כ 'עור של ההיתר טעם את ביאר
הובאו ודבריו כלל", הוא אוכלא ולאו הוא בעלמא "דפרש בכך חמור' של פניו כנגד הבא
בבית-יוסף משום רק הותרו דיחמורתא' ש׳יאלי שכתבו מי יש זאת, לאור. פא סי' )(יו״ד הזכר32 מן יציאתו עם מיד ולא הנקבה, ברחם ונרקב נסרח כבר, שהזרע העמדה אולם
יציאתו33 עם מיד מותר שהזרע היא. הרווחת
29. ונתרי וד״ה ואסורין ד״ה חלי, ד״ה שם. רש״י
30 ערוך- וכן: ו. ס״ק פא סי' יו״ד ט״ז פא; סי' יו״ד ב״י. פא, יא יו״ד השולחן
31. גרשום רבינו סד, חולין בתוספות ז, ב. בכורות האב מזרע נוצר זה עור כי מבואר. ב
32 החוות- בדברי מפורש כך. 'פירשא כל שבו הטמא', מן 'היוצא דין בין מבחין שהוא תוך ב), ס״ק פא, (סי' 'דעת מה רק ומותר הכל, נאסר עקרונית שבו החי מן היוצא דין לבין בה", הנוצר אחר "דבר היותה מעצם מותרת שיאלי שכתב הלבוש, בדברי ס) ס״ק פא, (סי' תשובה הדרכי דייק גם כך בעלמא. לעפרא והפך שנסרח רק התכוון שהלבוש ואפשר זה בדיוק לפקפק מקום יש אך ונרקב", רחמה תוך שנשאר "זרע הן דיחמורתא
שהיא כפי המציאות את. לתאר
33 הדרכי- הוכיח כך. ה מדברי (שם) תשובה בית-יוסף נוספים ופוסקים. והב״ח
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 83
בעלמא כ׳פירשא הוא אף,'יחשב י שהבלסטוציסט מסתבר הפירושים, מן אחד כל לפי למאכל34 חשוב אינו וגם הבהמה מגוף חלק אינו הוא. שהרי
אשר הרב זאת, עם זרע בין לחלק הציע וייס ביצית לבין תדיר, בגוף המתחדש זכר של
דומה כך דמשום "ואפשר מותה, יום עד לה שיהיו הביציות כל עם נולדת שהיא נקבה ל ש בעלמא35 לפירשא ולא מאבריה ואבר מבשרה לבשר."טפי איננה שהסברה אף ועל
זו36 שבסברה ההיגיון אף על בזה". להקל בידינו "אין כי כתב בעיניו, , מוחלטת לה אין
ראשית צדדים: , מכמה הבלסטוציסט לגבי שלה ביישום לפקפק מקום ויש קדום מקור - גורם וזה "זה כי נפסק ולהלכה העובר, יצירת בתהליך יחד משתתפים והביצית הזרע
."מותר37 ידוע היה לא קיומה (ועצם מיקרוסקופי בגודל היא שהביצית כיוון נית, ש חז״ל38,)בתקופת במעמדה ולדון עצמאית חשיבות לה לייחס אין זה שבהקשר מסתבר נראה להלן בנוסף, העובר. נוצר שבהם השטח' מ׳תנאי חלק בה לראות אלא כ׳פירשא',
מן היוצא היתר לעניין (גם א פירש כאל לביצים שהתייחסו והראשונים הגמרא בדברי מלידתה כבר בנקבה שהתקיימו ביציות למעשה הן ביצים שגם אף על. החי),
3. ביצים, הראשונים דברי מתוך להתברר עשויה כ׳פירשא' בלסטוציסט של ההגדרה שאלת
דיחמורתא יאלי בין היחס בשאלת ש מביציות שנוצרו טהורים עופות של ביצים לבין, היו
מופרות הן (כאשר בלסטוציסט של סוג למעשה מכילות והן שנולד, .)שעה מ העוף בגוף להיתר הבסיס מהו אך טהור. עוף של ביצים לאכול שמותר היא מוסכמת? הלכה ומהו
? מקורו דבר לכל גורף היתר דיחמורתא מיאלי שלמד הישר, בספר תם רבנו דברי הובאו לעיל
לבין בינן משווה שהוא תוך הבהמה, מן היוצא רבנו תלמיד של בתוספותיו החלב. היתר
בלבד בביצים העיקרון, של יותר ספציפי יישום למצוא: אפשר מז, א )(ב״ק תם ומתחברת נאספת בעלמא חימום מחמת אלא התרנגולת מגוף באה אינה ביצה
… בעלמא "פירשא לישנא כדמשמע "לגוף הויא לא אמאי תיקשי לא נמי והשתא
דהא בבכורות. למישרייה קרא דאיצטריך אחלב דהוה מידי החי, מן אבר ביצה מגופה אתי לא והא מגופה. אתי הגמרא דברי את מיישם תם רבנו תלמיד נזק תשלומי לעניין כ׳פירשא' ביצה, שהגדירה
ופלתי39 הכרתי גם כתב. כדבריו החי מן 'אבר מדיני מופקעת.'היא ש לכך בנוגע גם
34. ואמנם שומן. או שריר תאי שאינם תאים עשוי שהוא משום אלא גודלו, בשל רק לא, (מז קמא בבבא בגמרא )א בספר הרי״ד כתב הדבר בטעם אולם הוא". גופה ש״חד משום פרה, של מולד נזק תשלומי שגובים נאמר שהחיוב כבר) ד״ה ע״א מז (ב״ק המאירי כתב וכן לנגח", ועוזר חיים רוח לו "יש הפרה שולד סה) (סי' המכריע
לחשוב סיבה אין הדין, טעם את הסבירו שלא ם, הראשוני רוב בדעת גם חיות". "שום לולד שיש מכך נובע
חיות שום בו אין שעדיין לעובר מתייחס. שהוא
35. הערה18 לעיל שם.
36. החיה לגוף החפץ בין בקשר המתמקד בעלמא', 'פירשא המונח של הראשון הפירוש. לפי
37 בהמה בעניין ג, יג) מזבח (איסורי הרמב״ם בדברי נמצא לענייננו יותר הדומה יישום. קמב, יא יו״ד שו״ע. מותר שוולדה שנתעברה, למזבח. האסורה
38. גוטל נריה פרופ' הרב של בספרו ראו חז״ל בזמן מוכרים היו שלא מדעיים לממצאים השונות הגישות, על
בהלכה הטבעים. השתנות
39. צירן לאסור הטמאים בכלל והוא הגוף, ורוטב מיץ שהוא בחלב רק בגמרא ר נזכ: לא י" ס״ק פז פלתי׳סי החי מן אבר ענין מה מעוף, שנולד ולד בגדר הוא ביצה אבל ע״ב), (ו' בבכורות כמבואר ורוטבן, לזה".
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 84
להתירן מיוחד פסוק היו צריכות שביצים, ר מבוא הראשונים מן רבים בדברי מאידך, החי40 מן 'היוצא או החי' מן 'אבר משום אסורות היו כן 'ולולא אותן מתירים היינו ולא
בעלמא41.'כ׳פירשא לשאול יש זו גישה: לפי את התירה כאשר התורה אותנו לימדה מה
? הביצים היוצא חפץ לחשוב, נו שיכול למה בניגוד כי אותנו לימדה שהתורה היא אחת אפשרות מוולוז׳ין הנצי״ב כתב למשל כך החיה. מגוף חלק נחשב איננו לביצה בדומה החי מן
ב ו, בכורות (מרומי-שדה מותרות להיות אמורות ביצים הסברא שמצד, , והלכך )ד״ה בגידין מעורות שהן שמשום אלא בעלמא', 'עפרא שהן משום שהן לחשוב יכולנו העוף של
שרי הסברא ומצד הן "עפרא אלא כך, זה שאין התורה אותנו לימדה ולכן מבשרו, ."חלק
דברי- שו״ת גם כתב זה כעין חלב היתר שלפיה הש״ך, שיטת את ראינו לעיל מלכיאל. שעמלו הראשונים מדברי דבריו על הקשו האחרונים מותר. החי מן היוצא דבר שכל לימד
למצוא הביצים42 להיתר. מקור דברי-מלכיאל בשו״ת אולם לח סי' )(ח״ב לדעת כי ביאר שחידשה הספציפיים ההיתרים ממכלול נלמד הגוף מן היוצא דבר של ההיתר הש״ך
ודבש ביצים בחלב, . התורה תורה שחידשה ומקומי מיוחד חידוש הוא הביצים שהיתר להבין אפשר. לחלופין,
נמ זו לגישה הלכתי ביטוי החתם- בדברי צא שעבורם משום נח, לבני ביצים שאסר סופר,
החי43 מן כאבר נחשבות. הן שאותו לביצה, המקביל חפץ כי לטעון מקום יש זו גישה לפי
באיסורו יישאר בפירוש, התורה התירה. לא ש׳חלי הייתה הגמרא של אמינא ההוה שלפיו רש״י, פירוש את ראינו לעיל ואכן,
גרשום רבינו אולם הזכר, של אשכים הן דיחמורתא' ז, ב )(בכורות אחר באופן: פירש מן כאבר דהוו באכילה ואסירי נינהו ביצי למימר ספרא דרב קמיה רבנן סבור
, דעוף אלא ביצים שום תורה התירה דלא החי בהמה של כביצים דומין אלו אבל
. בחייה ממנה שפורשין
מדברי בעופות ודווקא החי, מן כאבר חשב להי אמורות ביצים עקרוני באופן כי נראה ו התורה אותן. התירה לביצה מקביל חפץ לפיכך, אסור להיות אמור הבהמה, מן. היוצא
כביצה יהיה שדינו לבלסטוציסט, ביחס גם מכאן ללמוד יש? האם חולין במסכת התוספות דברי לאור הדברים בין לחלק שאפשר נדמה התוספות. )(סד, ב הן שביצים היא שהציעו אחת תשובה ביצים? לאכול שמותר לנו מנין בשאלה: דנו שם שהתורה ללמוד אפשר שונים שמפסוקים אלא אסורות להיות אמורות היו ולכן חלב, כמו
דיחמורתא יאלי מדין הביצים דין את ללמוד הציעו השני בתירוצם היתר. בהן: חידשה
טעמא מההיא דטהור בין דטמא בין מותרות יצים ב דכל לומר יכולים היינו
ז (דף דבכורות דבפ״ק האיל זרע שהוא לפי דיחמורתא יאלי הני דשרינן ), ב
ושרי… מוסרחת כנבלה …דהויא שנקרש קאתו זרע משכבת נמי ביעי וכולהו
40. אנציקלופדיה-תלמודית ראו רבים, ועוד סד סי' דורא שערי כא; סי' ח״ג: האשכול הטמא מן 'יוצא,'ערך
'הע 45 ט ס״ק פז, סי' יו״ד ש״ך ועי'. .
41. הע1024 שם, ראו זה בהקשר האיסורים בין היחס 'על.
42 ושואל- אבני-נזר. קכד סי' יו״ד שיק מהר״ם שו״ת עי' לעיל; הנזכרים. ומשיב
43. שו״ת במנחת- עי' יט. סי' ח״ב, חתם-סופר כלל נח שבני כתב אך דומה, עקרונית גישה שאימץ תנב) (סי' חינוך
החי מן 'היוצא בדין נצטוו.'לא
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 85
… טעמא מהאי ושרו מתחלתן דכולהו ביצים גבי זה טעם מתיישב אין ומיהו
כבשר ו. חשובים בגידין מעורות ומשום זרע, משכבת הגיעו הן שאף בכך הביצים היתר את להסביר מציעים התוספות
הנפרד44 כדבר אלא כבשר חשובים "אינם."כך משום זו אפשרות דוחים הם אולם
של האיסור דהיינו, כבשר וחשובים בגידין מעורות "מתחלתן."שהביצים עוף ביצי טמא
עוף ביצי לאסור וההווה-אמינא נובע, טהור ים בהתאם העוף. לגוף שלהן הפיזי החיבור מן
האם45 מן 'טריפה' דין מקבלות בגידין המעורות ביצים שדווקא הראשונים כתבו. לכך,
קא "דמאוירא בהמה ולד בין המבחינה עמדה הובאה )(לא, א תמורה במסכת בגמרא " רש״י: שם ופירש רביא". קא דתרנגולתא ש״מגופא ביצה לבין רביא", בהמה במעי ולד
- זמן כל ביצה אבל והולך וגדל נוצר הוא ומעצמו באויר תלוי אלא בגופה אדוק אינו
." התרנגולת מגוף ונגמרה וגדילה באשכול אדוקה נגמרה שאינה 46 שההשלכה ואף
ההבחנה47 עצם את לדחות כדי בכך אין למסקנה, נשארה לא שם הנזכרת. ההלכתית
עובר לאסור כדי בכך אין החי', מן 'היוצא משום ביצה אוסרים ו היינ לו שגם נראה ממילא
בהמה48. של שכתב מי ויש וביצית, זרע של משילוב נוצר שהעובר כך על בנוסף זאת
מבשרה49 כחלק נחשבת האם, מגוף נוצרה כולה שכל מופרית, שאינה ביצה. שדווקא
לעוברים ביצים בין גורף באופן מבחינים היינו לא אם גם אך טרום- עוד כל, לא העובר כ׳פירשא נחשב עדיין הוא כי נראה הפרה, של בבשרה מעורה הוא ואין ברחם, ,'השתרש
החי מן כאבר עקרוני באופן נחשבות שביצים הסבורים וסיעתו, גרשום רבנו לדעת. אפילו
4 ה. שלי המשנה(חולין מן למה ד״ה שם ורש״י )עז, א; בהמה של שליה לאכול שאסור משתמע
ט הרמב״ם פסק וכן שחיטה. בלא ניתר שאינו החי מן היוצא כדבר נחשבת היא כן ש הורה,
אסורות (מאכלות " )ד, ה: שאינה פטור והאוכלה באכילה אסורה הולד עם שיצאת השליא
בשר". 50 ובסוגיה אוכלין, טומאת לעניין 'אוכל' נחשבת אינה שהשליה במשנה נאמר מאידך,
(שם אחרת "פירשא היא שהשליה משום בחלב שליה לבשל יסור א שאין נאמר )קיג, ב
44 עמק-. נח סי' ח״ד, (ראטה). תשובה
45 מז, ב״ק תוספות. נח, חולין רמב״ן ב; סי' ה פרק ב״ק רא״ש א; ומודים ד״ה שם רשב״א והא; ד״ה. א
46. בגוה דאגידא כיון דביצה קטו סי' הרי״ד בשו״ת גם ראו הראשון. בפירוש ולד, ד״ה שם: רש״י " בגידין ומעורה שיליתו בתוך עומד עצמו בפני העובר אבל עמה, ונאסרה דמיא כגופה התרנגולת ממעי אחד שהוא באשכול
העובר". נאסר לא הבהמה ושנאסרה הוא, אמו ירך אמרינן ולא נינהו גופי ותרי הבהמה לגוף מחובר ואינו
47. י ס״ק עט סי' יו״ד הפר״ח בדברי השאר בין להלכה. שהובאה
48 … החי מן אבר משום ביצה לאסור ענין: מה ט" סי' רפפורט ראובן רבי שו״ת ב ראו. שנגמר קודם דכיון ונראה
… מהחי כבשר נחשב ואז באשכול מעורה היה הביצה ומעורה כלל אדוק אינו בבהמה שהוא העובר משא״כ
החי." מן אבר בגדר הוי לא ולזה באויר, תלוי רק דבהמה בגופא
49. שחילק כפי הכתב- נח, (חולין סופר שבאה בביצה דווקא היינו דמיא כגופא לאו דביצה הא בנקבה ד״ה:)א "." דמיא כגופה משלה שהכל כיון מארעא דספנא ביצה אבל ונקבה, מזכר
50. - אנציקלופדיה (ראו הטמא' מן 'היוצא מדין התורה, מן 'עשה' איסור יש השליה באכילת אם ברור לא: מדבריו
'יו ערך תלמודית אבן- ראו: לאכילה, ראויה שאינה משום דרבנן איסור רק או ב), סעיף הטמא', מן צא ישראל
שם הרמב״ם על יוסף' של. ו׳חלקו
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 86
דברי על השיג כך ומשום אכילה, איסור גם בה שאין משם למד הראב״ד בעלמא".
, הרמב״ם51 הראבי״ה52 של אביו הלוי, יואל ר' התיר. וכן וה הטור אולם הרמב״ם53 כדעת השליה את שאסרו נראה הראשונים רוב, מדברי שו" ע
ישירות54 לעניין התייחסו. לא ה פסיקת סביב הכלים נושאי אצל נידון הדבר שו״ע (יו״ד
שלי לאכול שמותר )פא, ד ה יא ס״ק הש״ך)(שם הוא". בעלמא "דפירשא חמור של העיר נחלקו והאחרונים טמאות, בהמות שאר של שליה גם לאכול שמותר הדין שהוא כך על
של ששליה ומודה טמאות בהמות של שליה דווקא מתיר שהוא שכתבו יש דבריו: בהבנת החי55 מן 'יוצא משום אסורה טהורה;'בהמה בהמה של שליה גם מתיר שהוא שהבינו ויש
הראב״ד56 כדעת. טהורה, היא האחרונים הפוסקים ככל רוב דעת כך, ובין כך בין
טהורה57 בהמה של שליה אכילת לאסור יש. שלמעשה
חמור ואינו באכילה, מותר יהיה בלסטוציסט שגם ברור נראה ודעימיה הראב״ד לדעת
משלי ה. הרמב״ם לדעת גם הדין כך כי נראה אולם. מן כמה שבדברי משום ראשית,
ה השלי כי מבואר המפרשים שזקוק הוולד מן חלק נחשבת שהיא משום רק נאסרה
בשרו58 את להתיר כדי. לשחיטה חל היה לא וולד ה של חיותו שלולא משתמע מדבריהם
השלי איסור ה שהשלי משום שנית, בבלסטוציסט. המצב זהו ובפשטות, נמצא ה ת במעמד ולכן לאכילה עליה לחשוב אפשר אך מחדל, כברירת 'אוכל' איננה אמנם היא שבו ביניים,
גמור59 "פרש היא שאין סבור."הרמב״ם טרום- להתיר יש ממילא עשוי לא שאיש עובר
לאכילה עליו. לחשוב של בתשובתו נמצאת לסוגייתנו ישירה התייחסות הרז״נ שנתחדש "מה בענין גולדברג
אחרת60 לבהמה העובר ומכניסין זו מבהמה בהמה עובר שמוציאין."בזמנינו התשובה מן
התפתחות בשלב שנמצא עובר של היא גולדברג הרז״נ בפני שתוארה המציאות כי נראה
לקראת אך דידן. לנידון רלבנטי איננו מדבריו ר ניכ חלק כן ועל ההעברה, בזמן מאוחר "מסתבר דיחמורתא', ל׳יאלי שבדומה משום הדבר את להתיר שיש כתב התשובה סוף ממנו שייווצר דבר כל כן ועל לאכילה", ראוי אינו מהראשונה שמוציאין בזמן שהעובר
מותר סרוח מאיסור "יוצא כי מותר."בהמשך
51. ראב״ד דברי- וכן שם, בנו״כ ראו לשיטתו הסוגיות לביאור ה, יג. אסורות מאכלות ט סי' פ״ד חולין חמודות
מט. ס״ק
52. ראבי״ה אור- צז; אלף סי' סוגיות, וביאורי תשובות, תמג סי' ח״א. זרוע
53, עז חולין למאירי בית-הבחירה קא; סי' כלבו לד, ב; זרה עבודה פסקי-רי״ד. ויש ד״ה. א
54 החכמת- בתמיהה שהעירו כפי. יד סי' יו״ד שלמה 'סע ן יצוי (שם). והדברי-חמודות א הזכיר הטור כי זאת עם
ט סי' פ״ד חולין הרא״ש. י פסק בקיצור האיסור את
55 חוות- ו; ס״ק פא, סי' פלתי. ד סעיף פא סי' באורים. דעת,
56. ' אהרן רבי שו״ת׳משנת יב; ס״ק פא, סי' יו״ד פר״ח ט אות יז, . סי'
57 ערוך- ט; ס״ק פא, סי' יו״ד מהרש״א גליון שם; פר״ח. צמח- שו״ת פא, יא; יו״ד השולחן סג, ג סי' יו״ד. צדק
58 מגיד-. שם ספר קרית ה, יג; אסורות מאכלות. משנה,
59. יג ה, אסורות מאכלות משנה, . מגיד
60. נז- עמ' יח, וישראל' אהרן 'בית. סח
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 87
התוצר עמד מ ב: חלק
. ד נס בדרך שנוצר חפץ של מעמדו
1 שנוצר ושמן. חיטים ו נס בדרך - דמוי התוצר במעמד לדון יש עדיין 'פרווה', של במעמד הם הגלם חומרי שכל בהנחה
. טבעית לא בדרך שנוצר הבשר הסוגיה היא נס דרך שנוצר חפץ של אחת בולטת דוגמה
למנחות כשרות אלו, חיטין כי נאמר בגמרא בעבין". שירדו "חיטין בעניין מנחות במסכת "ממושבותיכם בהם שנאמר הלחם לשתי כשרות הן אם לדון יש "וכי מן. סט, ב )(מנחות בדיוק במה המפרשים שנחלקו אלא חיטים, של דין יש אלו לחיטים כי ברור הגמרא
רש״י לדעת: מדובר מתוך העננים תלשו שאותם לחיטים היא הכוונה, שירדו ד״ה )(שם
והור אחד מקום התוספות לדעת אך אחר. במקום ידו חיטין ד״ה )(שם בחיטים מדובר מפקיעה לא ניסי באופן נוצר מסוים שחפץ העובדה כי עולה מדבריהם נס". ידי "על שירדו
כ׳חיטה61 מעמדו את,'ממנו לפרש בחר שרש״י מכך מאידך, לבשר. גם הדין הוא ולכאורה
כמובן). מוכרח זה אין כי (אף התוספות על חולק שהוא להבין מקום יש אחרת, לא כי הובא מבריסק חיים ר' בשם החנוכה. נס במהלך שנוצר השמן הוא נוסף נידון ציוותה שהתורה משום ניסי, באופן התרבה המנורה את הדליקו שבו שהשמן ייתכן חיים ר' טען כך משום בנס". שנוצר "שמן עם ולא זית", "שמן עם המנורה את להדליק
קטנה כמות שאותה לכך וגרם איכותו, את רק אלא השמן כמות את נה שי לא שהנס ימים62 לשמונה. תספיק ה קושיית את גם חיים ר' יישב בכך בית-יוסף מדוע הידועה, באיכות השינוי שהרי האחרונים, הימים בשבעת רק היה הנס אם ימים שמונה חוגגים
ה מדברי זאת, עם הראשון. ביום כבר החלה השמן -יוסף בית שעמלו ואחרים עצמו,
חיים63 ר' של בדרכו הדברים את ראו לא כי עולה קושייתו, . ביישוב - ד, א (מל״ב אלישע ידי על נס בדרך שנוצר השמן היא בפוסקים שנידונה דומה דוגמה
אותם ולמלא רבים כלים תוך אל שבידה השמן אסוך מתוך ליצוק לאישה הורה כאשר. , )ז יונתן64 לתרגום התוספתא בשם מביא רד״ק להפריש עליה אם אלישע את שאלה שהאישה דמן עשור, משחך על "לית בשלילה: כך על השיב ואלישע ומעשרות, תרומות השמן מן
נס ידי על שנוצר כדבר נחשבת המקורי השמן ל ע התוספת כי עולה מדבריו הוא65."ניסא ומעשרות66 תרומות דיני בו. ואין
61 החזון-. לישיבה יחדו שאדם לחם כך ומשום חמץ, לאיסור גם הדין שהוא הסיק ה) אות קטז סי' (או״ח איש
מדין אחת שעה דנתבטל ש״כיון לומר מקום יה שה אף על התורה, מן אסור יהיה ואכלו שב כך ואחר וביטלו (ראש וייס אשר הרב של במאמרו ראו דגן". כמין חשיב ולא מעצמו אוכל כנוצר הוי אוכל ונעשה חזר כי אוכל,
חוג ישיבת חתם-סופר תקפח- עמ' (תשס״ב), י ישורון בפסח, בתרופות השימוש ברק), בני על שכתב תקצד,
ישראל לבני שירד המן של מעמדו לעניין הם". ותימה חידוש דברי בזה בריו ד "כל כי הללו החזון-איש דברי חבל- שו״ת ראו: כ׳לחם', נא סי' חי״ט. נחלתו
62 המועדים- למשל: ראו. שלא ואומרים זו שמועה על המפקפקים יש זאת, עם א. פרק חנוכה זוין), (רש״י בהלכה
ימי- ראו: חיים, ר' מפי יצאה הלוי' משמר א׳פניני סי' שכטר) (ר״צ; חנוכה קיט. עמ'
63. שיח- בשו״ת ראו הנ״ל החיטים בעניין ותוספות רש״י במחלוקת השאלה את שתלה שכג) (סי'. יצחק
64 המקרא- ראו: זה מקור של אופיו על. עמ370 ראשון, ספר ד, חלק 'ותרגומיו.
65 באוצר- זה וכעין. עמ145 (איזנשטיין) 'מדרשים.
66. הראיות אחת זו בצל- שו״ת הכריע שבעקבותיה המצוות מן פטורים נסים "מעשה כי צט) סי' (ח״ו,"החכמה הורדת או עקרות פקידת (כגון הקב״ה של לניסים בניגוד אדם, בידי שנוצרו ניסים למעשי דווקא זאת סייג אך
באור- ב, א, (תרומות בדרך-אמונה גם ראו מהטבע. חלק להיות שהופכים השמים) מן אוכל אוכל )ד״ה ההלכה
ח, (תענית שיתברך עליו שמתפללים לאחר כרי מתוך לתרום אפשר כיצד הרד״ק דברי לאור שהקשה ותירץ: ב),
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 88
מופקע נס ידי על הנוצר שחפץ בהכרח מלמד איננו ומעשרות מתרומות הפטור זאת, עם גידולי על דווקא חל ומעשרות תרומות הפרשת של שהחיוב משום זאת הלכותיו. מכל
בית בתוך שגדלו לפירות האישה, בבית שנוצר השמן, את להשוות יש ממילא, קרקע.
ומעשרות67 מתרומות. ופטורים כשמן נחשב נס ידי על שנוצר ששמן לאפשרות בנוסף זאת
הוא68 אף שפטור. הפקר הט״ז דברי מתוך עולה זה בעניין משמעותי חילוק שביום שכתב, א ס״ק תרע )(או״ח
דייק מדבריו הברכה. עליו שתחול מנת על השמן מן מעט רק נותר חנוכה נס של הראשון
חידושי- בעל אך לשימוש, פסול היה הוא מאין יש מופיע השמן היה אכן שאם הרי״ם
שמן- של בריבוי רק שמדובר מכיוון דבר69 לכל זית כשמן נחשב הוא קיים, . זית זאת, עם
שירדו החיטין את שהכשירו מי יש שהרי, הכל על מוסכם אינו זה חילוק שראינו, כפי למרות חל האלמנה של השמן פטור ומאידך לגמרי, חדש בחפץ שמדובר אף בעבים
קיים שמן של בהרחבה רק. שמדובר
2. השמים מן היורד בשר )(נט, ב סנהדרין במסכת הסוגיה היא בשר דיני של הספציפי בהקשר מרכזית סוגיה
אסור הראשון שלאדם רב, דברי את מביאה שם גמרא ה השמים. מן היורד בשר בעניין "והיו עדן בגן מיסב היה איך מתואר שבה מברייתא עליהם ומקשה בשר, לאכול היה שאינו השמים", מן היורד ב״בשר שמדובר מיישבת הגמרא בשר". לו צולין השרת מלאכי
כזה בשר של לקיומו נוספת דוגמה ומביאה באיסור, : כלול
דהוו אריותא הנך בו פגעו באורחא, קאזיל הוה חלפתא בן ון שמע דרבי הא כי חדא אטמתא, תרתי ליה נחיתו לטרף. שאגים הכפירים אמר: לאפיה, נהמי קא או זה הוא טמא דבר עלה: בעי מדרשא, לבי ואתא איתיה שבקוה. וחדא אכלוה
טהור-? דבר זירא רבי מיניה בעי השמים. מן יורד טמא דבר אין ליה: אמרו
מהו- חמור דמות לו ירדה אבהו: ? רבי מ ליה אמרי הא נאלא! יארוד ליה: אמר
השמים מן יורד טמא דבר. אין מדובר והאם השמים"? מן יורד טמא דבר "אין הגמרא, קבעה שאותו הכלל, פשר מה
שמים בידי לכאן הובא ורק טבעי באופן שנוצר בכזה או נס, בדרך שהתהווה? בבשר
בכך השמים מן היורד החמור את המכשירה הקביעה את ירו הסב המפרשים מן כמה דמוית- טהורה בחיה שמדובר לתלות שאפשר שהוא הפרה מן שנולד בחמור או חמור
באכילה70. מותר אלא מאין, יש שנוצר בבשר דנה לא כלל הסוגיה כי נראה מדבריהם
טהור71 מקורו שוודאי מוחזקים ואנו שמים, בידי שסופק טבעי. בבשר
" חייב ובהכי קרקע גידולי בכלל הוי ניכר אינו וגם הברכה בשביל שמתרבה העולם מנהג שכך כיון אפשר
רחמנא הכלי- ". השמן פטור ואת בכרי, הקושי את פותרת שהציע שההבחנה כתב זאת, לעומת הנ״ל, חמדה
מעושר היה המקורי שהשמן בכך להסביר הציע האלמנה. של
67. מדרבנן חייבים אם א, י) (מעשר והראב״ד הרמב״ם מחלוקת. ראו
68. בית- שו״ת ב אות פד, סי' ח״א יו״ד. יצחק
69 האמרי- בעל נינו, גם כתב וכן ה. אות ויקהל, בכלי-חמדה בהרחבה ונידונו הובאו דבריו. תרפ״א (בהר.)אמת
70. וערוך- מצפה-איתן שם הגמרא על. לנר
71. סט, מנחות מקובצת בשיטה חיצוניות', 'תוספות מדברי גם עולה כך מן שירדו חיטין בעניין הדיון בהסבר ב,
: השמים " דאמ היכי דכי אמרינן מי באו… מאין ידענא ולא השמים מן שירדו לפרש נראה רינן טמא דבר אין
לנו ירדה ואפילו השמים מן בא ד חמ מות דבר". לכל כשר השמים מן היורד דבר כל כן כמו מותרת, ור משמע ראו באיסור. להכשילנו רוצים השמים שאין אומדנא בידינו ויש הבשר, או החיטה באו' 'מאין היא שהשאלה
- שטו עמ' (תשע״ט), לד (באבוב) חיים עץ מלאכותי, בשר בדין בלומענפעלד, אליעזר הרב בדברי גם (להלן: שכב
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 89
עם מאין יש נס, בדרך שנוצר בבשר מדובר שאכן היא יותר הרווחת העמדה, זאת, טור בספר צובא, מארם הכהן חיים רבי כתב למשל כך עקרונית. שאלה מעורר ומעמדו והחלב הגיד של ניקור טעון היה לא חלפתא בן שמעון רבי מצא שאותו שהבשר, ברקת,
אסורים72 חלקים אין לגמרי. , טהור ממקום מלמעלה, היורד שבבשר משום לכך בדומה
(שמע- מאיזמיר אלגאזי שלמה רבי ביאר שמיני פרשת )שלמה סימנים נתנה שהתורה
זה בדין כלולה לא בשמים שנוצרה בהמה כך ומשום הארץ", על "אשר בבהמות. דווקא בעיקר בולט הדבר מקומי. באופן ההיתר את נימקו הפירושים ששני בכך להבחין יש
הרב בדברי לרבי ביחס גם נכון הוא אך בהמה; סימני של ספציפי לדין שהתייחס אלגאזי, טהור ממקום יורדים וטומאה איסור של חלקים שאין לכך שהתייחס הכהן. חיים
לבשר73 הנוגעים אחרים לדינים ביחס להסיק הכרח אין. מדבריהם שאף יש מזאת, יתירה
דבר על גם חלים והיתר איסור דיני ני עקרו שבאופן זו, קריאה לפי הסוגיה, מן הוכיחו
השמים74 מן. היורד ) ו-ז כה, שמות שטיינמן(אילת-השחר ליב יהודה אהרן הרב כתב וכן
כי "." חלב עם לאוכלו שאסור בשר דין כזה לבשר יש אם, ויל״ע בשר שם לזה שיש משמע מתו ורק בצביונו לבשר שדומה "דכל מתורבת, לבשר ביחס מכך הסיק וייס אשר הרב
לעולם75 בא כיצד נפ״מ כלל ואין הוא, בשר."וטבעו גורפת קביעה היא השמים" מן יורד טמא דבר "אין שהקביעה להבין אפשר זאת, עם
איסור76 לעניני בהמה שם בה "לית השמים מן שירדה בהמה;"שלפיה מעיקרון כחלק
שלפיו" יותר רחב דרך הבא דבר של הדינים את לו אין הטבע כדרך נתהוה שלא דבר
."הטבע77 נוצר בדיוק כיצד ברור א ל כן, כמו בשמ הבשר במציאות שמדובר ואפשר ם, י י
וזיתים78 ושדות ובהמות חיות בה שיש. מקבילה
3. יצירה בספר שנבראה בהמה במסכת בגמרא יצירה. ספר ידי על שנברא בשר הוא מתורבת לבשר יותר דומה מקרה
(סה, סנהדרין אמר זירא ורבי יצירה, בספר שימוש באמצעות אדם ברא שרבא מסופר ב)
שבת ערב כל עוסקים שהיו אושעיא ורב חנינא רב על שם מסופר עוד עפריך". ל "הדר לו ליה ואכלי תילתא עיגלא להו "ומיברו יצירה."בספר שפיכות איסור שאין צבי החכם למד לעפרו, האדם את שהחזיר זירא, רבי של ממעשיו
לצרף ר אפש שאי וכן אדם"), תוך "הנוצר באדם רק (אלא יצירה בספר שנוצר באדם דמים
טמאה מבהמה או טהורה מבהמה בא הוא אם ליה מהספקא שהיה "אפשר מלאכותי): בשר בלומנפלד, …הרב
אסור שאינו ליה פשיטא היה אולי וצאן', 'בקר בגדר לעולם היה לא זה שבשר בבירור יודע היה אם."אבל
72 שדה- בשו״ת גם להלכה הובאו דבריו; קמג, ג דף טוב, יום הל' טור-ברקת. ) א סי' יו״ד הארץ(ח״ג זאת שיישם,
ה מדברי גם עולה דומה הבנה יצירה. ספר ידי על שנבראה לבהמה ביחס חלקת- בעניין ) לג סי' יו״ד יואב(ח״א
קדושה מקום והוא השמים מן דירד שם היינו מושבותיכם, ביה קרינן דשם צד "להך: השמים מן שירדו חיטין השמים". מן יורד טמא דבר דאין גמירי בסנהדרין כדאמרינן שהשמים נראה מדבריו הם טהרה של מקום
להקרבה וראויים באכילה מותרים משם המגיעים החפצים ולכן. וקדושה,
73 (מכתבי- מגור -אמת האמרי בעל שכתב כפי. הכוונה בשר, אינו דהבשר כאן בגמ' שאי' מה יב מכתב:)תורה, "
מ בשר דאינו." יטעם אוכל דחיך הוא, בשר ודאי אבל הראשון, אדם הוזהר שע״ז החיה ן
74 בצל- שו״ת. אדם ידי על נס לבין השמים מן היורד דבר בין שהבחין (עיי״ש צט סי' ח״ו.)החכמה
75 ושב- בשו״ת השאר בין הובאה גענאק; מנחם לרב וייס אשר הרב תשובת. חיזק וייס הרב א. סי' יו״ד ח״ז ורפא
חנוכה נס של חיים) ר' כדברי (דלא הפשוטה התפיסה ומן בעבים שבאו חיטין סוגיית מתוך גם דבר. יו את
76 זכר אוהב-ציון, אברהם יקותיאל הרב. עשה- רעו עמ' לעולם, . יזכור
77 מקדש- קדוש, אהרן הרב. לא- עמ' בראשית, - מלך. לו
78 ויקהל, פרשת בכלי-חמדה, שמבואר כפי. ה. אות
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 90
למנין79. אותו של בכוחו שאין דהיינו אדם, לבריאת דווקא נוגע שהדבר אפשר זאת, עם
לעולם80 אנושית נשמה להוריד יצירה. ספר
בהמה של ההלכתי במעמד דיון כזו שאין כתב השל״ה האחרונים: בדברי בעיקר נמצא
החי81 מן אבר איסור בה ואין בשחיטה; צורך בה איסור בה שאין כתב מיוחס אברהם רבי
ודם82 וחלב; גיד בחלב83 בשר איסור בה שאין יח, ז; כתב )(בראשית המלבי״ם יצחק ר'
שמעלקיס בית- (שו״ת פד סי' ח״א יו״ד )יצחק משה והרב כהונה; מתנות דין בה שאין כתב
לתפילין84 פסול שעורה כתב. זיידנער של ים נוספ בהיבטים לדון האריכו האחרונים
, העניין85 בהמה על חלים אינם ככלל התורה שדיני היא בדבריהם הרווחת העמדה כאשר
יצירה86 בספר. שנוצרה גשטטנר נתן הרב ידי על בבהירות נוסחה זו עמדה (להורות- נתן
העולם87 כדרך שנולדו "בבהמות רק נאמרו התורה דיני שכל שכתב.", יא סי' )ח״ז ניסית בריאה של דידן, הנידון מן שונה לתרחיש מתייחסים הללו שהדיונים אף על
החזון-איש שניסח היסודית התובנה את מהם להסיק אפשר יחודיים, מאפיינים בעלת
קי, א: סי' )(יו״ד חתיכה נברא ואם וצורתם, חומרם בתכונת תלוי דינם אין בשר דיני דכל נראה
דיני כל אלא בחלב, אף דמותרת ואפשר זבוחה, אינה ולא נבלה איננה בשר של
החיים בבשר הוא. הבשר
החזון- וודאי כי נדמה אולם 'אפשר', בדרך בחלב כזה בשר של ההיתר את ניסח איש
כל לה שאין בשר חתיכת על חל אמו בחלב גדי בישול של האיסור אין התורה מן ש הוא (המ)עין, נו. קהאן חנוך הרב להראות שהאריך כפי ביולוגי, רקע 88 ב- שמדובר בטענה הללו המקורות את דחה וייס אשר הרב ואגדה89 דרוש.""דברי אך וכן לאסור, שיש הסיק שמהם המקורות לבין אלו מקורות בין לחלק מדוע ברור לגמרי לא
79 חכם- שו״ת. שאילת- בשו״ת בנו דברי ראו ד); ס״ק נה סי' -ברורה במשנה (הובא צג סי' צבי פב סי' ח״ב. יעב״ץ
(מחזיק- החיד״א בדברי וראו טעמים מכמה זו מסקנה שחיזק א) ס״ק נה סי' או״ח. ברכה
80 בדרכי- ראו שם. הגמרא על בחדושי-אגדות המהרש״א שכתב כפי. בהיבטים שדן יא) ס״ק ז (סי' תשובה
הלכת אפרקסתא- ובשו״ת שחיטה; ודיני עריות איסורי כגון נוספים יים בעניין שדן שפח) סי' (ח״ד, דעניא
במצוות. חיובו
81 וישב-מקץ- פרשת של״ה. דברי את להלכה שהביא כב) אות א, סי' (יו״ד הד״ט עיקרי בספר ראו נח. אות ויגש,
ועי עין, מראית משום לכתחילה לשחוט שיש שאפשר והוסיף השל״ה בפתחי- ינו ב ס״ק סב, סי' (יו״ד )תשובה
ובדרכי- עטרת- ובשו״ת ו) (ס״ק תשובה א סי' יו״ד ב כרך ח״א. פז
82. שדה- ברוח- להלכה דבריו והובאו א; סי' יו״ד ח״ג הארץ יח ס״ק א סי' יו״ד פלאג׳י, חיים לר'. חיים
83 דברי. החש בשם שהוסיף כט) ס״ק פז סי' (יו״ד בדרכי-תשובה להלכה הובאו ו ק- "ה שה שלמה שנחלב לחלב
- ויקן בספר בורג׳ל יוסף ר' כתב וכן יצירה. בספר שנוצרה מבהמה א סי' פקועה, בן מערכת ב, אות. יוסף
84 קסט- (עמ' מח סי' ט, שנה תורה, יגדיל יצירה, ספר ע״י שנבראה בהמה מעור תפילין זיידנער, משה הרב. .)קע
85 ויקן- בספר ראו. יצירה בספר שנוצר בשה בכור לפדות אפשר אם שהסתפק ב) סי'. יצירה, מערכת י, (אות יוסף
86 שצג- עמ' (תשס״ד), תלז תורה אור יצירה, ספר ידי על שנבראו עגל או אדם דיני ואקנין, שאול הרב ראו: . ; ת
פלאות- -תשיד; תשי עמ' (תשס״ד), תמא אור-תורה יצירה, בספר שנברא עגל בענין עוד הנ״ל, י סי ח״ב 'עדותיך
- ב ענף יצירה, בספר. הנברא
87. מעורבות ללא נס בדרך נוצר הדבר שכאשר וכתב בעבים, שירדו חיטין סוגיית לבין זו סוגיה בין הבחין בדבריו
הטבע דרך מעין בכך לראות מקום יותר יש. אנושית
88 עה- עמ' (תשע״ד), כו שרידים באמסטרדם, הדין בית תשובות ב מתורבת בשר לעניין נקטו כך. חתמו ואמנם פז.
ושב- בשו״ת אולם בהכרעה, ולא בשאלה דבריהם את מחברי אחד היילפרס, הרב הביא א) סי' יו״ד (ח״ז ורפא
כך שהכריעו חכמים כמה מאת תשובות הדין, . בית עמ99 לד תחומין רייזמן, צבי הרב 'וראו – 112.
89. הנ״ל גענאק לרב וייס הרב. מכתב
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 91
אותה וכללו ראש בכובד לסוגיה התייחסו לעיל שנזכרו הפוסקים מן ניכר חלק כי נראה
ההלכתיים. בכתביהם
3. נס בדרך שנברא לבשר מתורבת בשר בין של המקרה לבין הנ״ל הסוגיות כל בין מהותי הבדל קיים הנידונים, בין הדמיון אף על
לחומרא זו בנקודה שקיים ההיבט את וייס אשר הרב ניסח כך מתורבת. : בשר טעון אינו יצירה ספר ע״י נס בדרך שנברא שבשר דבריהם את נקבל אם אף
בו ואין שחיטה כאן יש ניסים מעשה דלא ני״ד דשאני נראה בחלב, בשר איסור של גדולה כמות לכדי להתרבות בודדים בשר לתאי לגרום דרך שמצאו אלא גדל הטבע חוקי ועפ״י טבעי, בבשר ומקורו שורשו זה דבשר ונמצא בשר,
דבר לכל כבשר דינו דלכו״ע ומסתבר לעולם, באו נסים במעשה ולא. והתרבה,
יש מסוים, במובן שהופיע, שמן יצרה בו שנשתלחה שהברכה אלישע, של שמן ל בניגוד שתפחו חיטים כגון אחר, חומר כל כמו בדיוק והתרבו גדלו הבשר תאי דידן בנידון מאין; אין השתנו, או בטלו המקוריים הבשר שתאי נאמר לא אם ממילא, שצמחו. בצלים או
מעמד כבעל שהתווסף לבשר להתייחס הצדקה שום מדברי גם עולה כך וייחודי. שונה
המאירי: נט, ב" )(סנהדרין שאינם בדברים אלא השמים מן יורד טמא דבר אין אמרו לא
לסוגיה90 שנדרשו הפוסקים רוב כתבו וכן מופת.". מדרך אלא ותולדות טבע מדרך או בטלו הראשוניים שהתאים נניח שבו במקרה קולא, של צד גם כאן יש מאידך,
קל נפגמו, כ׳פרווה91 מראש מוגדר שמעמדם בתאים מדובר כאשר.'וחומר משום זאת לחשוב מקום שום שאין כך זהותו, את לו מקנה והוא לחפץ, ברור מקור ישנו דידן שבנידון מותרת הפרה מן שנולדה חמור שדמות וכפי השמים. מן עמו ירדה כלשהי הלכתית שזהות
הפרווה- מן היוצאת בשר דמות גם כך טהור, הטהור מן היוצא שכל באכילה, . פרווה
) ו אות בהעלותך, ד״א(חומת-אנך החי כתב לכך בדומה שאותו שהמן לבקש היה מותר כי של טעמו את רק לא מקבל היה שהמן אף טמא, דבר של בטעם יהיה במדבר ישראל אכלו
'ממשו את גם אלא 'הדבר, עה, א" )(יומא מין טעם שיטעום הגם התר הוא דהמאכל דכיון
." שרי היתר שאינו בשר של גמורה רקמה על כלל מדובר לא דידן, ן בנידו כי להוסיף יש האמורים כל על
בתאי- אלא בביצה כבר שנמצאים מתאים שונים שאינם בודדים, שריר ותאי שומן לגדר נכנס איננו כלל שהוא נראה וממלה באכילה, מותרת עדיין היא שבהם בשלבים
כשר- הוא מעמדו 'פרווה' גלם מחומרי נוצר וכאשר 'בשר', פקפוק ללא. פרווה
. ה חשש עין ''מראית
כשר- הוא התוצר של המהותי מעמדו אם גם בו לנהוג חובה יש אם לדון יש פרווה,
הטכנולוגיות כי לציין יש הדיון בפתח בשר למוצרי החיצוני הדמיון משום. כבשרי בעבר שנידונו ממוצרים החורג דופן יוצא מוצר מנפקות לא הפרק על כעת העומדות
דומה המוצר של טעמו צמחי. 'בשר' או חלבי, המדמות ווה גלידות-פר כגון אלו, בהקשרים
90 לה חומין (ת אריאל יעקב הרב כתב וכן. 'עמ 192 כשרותו המלאכותי הבשר בדבר גרוס, מרדכי הרב כתב וכן ).
ל- עמ' תשע״ט, עילית מודיעין בני-חיל, בתוך: ליצורו, הרצוי והאופן הרב הסיק וכן מ. בשר, בלומנפלד
(שם קהאן חנוך הרב כתב וכן.)מלאכותי.
91. כתב שערות או נוצות או מעורות המופק לבשר בנוגע זאת, עם גרוס. הרב של הנ״ל במאמרו גם משמע: כך בנוצה הנמצא התאים כח כל כי הבשר, של גזע תא בו יש להפריה, גזע תא והשערות מהנוצות "כשלוקחים
המלאכותי הבשר שיחשב זה שלענין אפשר ולכן בא, הוא הבשר ומכח עצמי אינו ובשיער, כבשר."המופרה
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
סתיו אברהם הרב 92
מן יותר רב איננו זה דמיון אך בעבר, אליה הגיעו שלא במידה בשרי ומרקם לטעם אמנם
. חלביות גלידות המדמות מסוימות בגלידות הקיים ואי כאסורים, מבחוץ הנראים לדברים ביחס נאמר עין' 'מראית איסור נו מתייחס
כאשר דווקא אסורה אדם דם אכילת כשלעצמם. למרקם או לטעם ונראה הגוף מן צא י
הדמי92 המרקם או הטעם עצם נאסר ולא בהמה, כדם חוץ. כלפי סיבה כל אין זאת לאור בדברי נידונו שכבר חלב דמויי או בשר דמויי למוצרים כאן הנידונים המוצרים בין להבחין
. הפוסקים נקודות כמה עלו הדורות לאורך חלב ו: תחליפי בשר תחליפי סביב שהתעוררו בדיונים
. א מקום יש האסור, לחפץ המותר החפץ בין מובהק חיצוני דמיון קיים כאשר דווקא
הפוסקים התירו כך משום עין. מראית משום בו השימוש את לאסור פז יו״ד (ש״ך
ז )ס״ק בשר מראה בין הקיימים ההבדלים בשל בחלב, טמא בהמה בשר של בישול
טמא בשר. למראה טהור
אותה אוסר הוא אין לתערובת, נופל לאיסור הדומה החפץ כאשר. ב. סו, י יו״ד )(רמ״א
ברוב93 ביטול היה לא אם אף הדבר שכך אומרים, יש במזיד94 בוטל החפץ אם. ואף
. ג פז, ג- (יו״ד הרמ״א לדעת ב מדובר כאשר עין מראית איסור אין )ד דרבנן איסור ל דמיון
כך ומשום בלבד, טמאה בהמה בחלב עוף לבשל או שקדים חלב עם עוף לאכול. מותר
הש״ך אולם ו )(ס״ק מראית של חשש יש דרבנן באיסור שגם וכתב הרמ״א על חלק
לבשר95 הדומה דבר של אכילה אחרי חלב לאכול איסור אין המחמירים, לדעת גם. עין.
או שקדים חלב ליד שקדים כגון חיצוני, היכר מציבים כאשר. ד דגים דם ליד, קשקשים
( העין מראית איסור את מפקיע הדבר. פז, ג) שם סו, י; יו״ד רמ״א 96
. ה יחשבו שמא חוששים אין שוב לבריות, ידוע וקיומו בעולם מצוי המותר החפץ כאשר
. רצח, א) יו״ד (שו״ע באיסור שמדובר 97 השימוש את זמננו פוסקי רוב התירו כך משום
ומוצריו98 חלב ותחליפי בשר. בתחליפי ודרכי- המוצרים מן לחלק רק רלוונטיים ההיתרים מן שחלק בשעה רוב כי נדמה השימוש, הבשר מתחליפי בצורתם חורגים שאינם כאלו הם הפרק על כעת העומדים המוצרים ככל
המציפי והחלב וכאשר אם נם ואמ השוק. את כיום ם דומה שיהיה מלאכותי בשר וצר י יו מקום יהיה נפוץ, יהיה שלא כך גבוה יהיה ומחירו חיצונית, מבחינה גם חריג באופן לבשר
92 יו" שו״ע. בערה" ראו סו, י. ד היתר פז, יח ש אכ תלי שה כיון שקדים, חלב עם בשר ממולא כרוב בשר. מכוסה
93 שפתי- סו סי' יו״ד פמ״ג. טז ס״ק. דעת
94. הע140 העין', 'ת אי מר 'חשד; ערך אנציקלופדיה-תלמודית, ראו: – 156 לכתחילה איסור לבטל אסור ואמנם, .
בשר דמויי חלקים בה שיש תערובת מייצרים רק אלא איסור מבטלים שאין משום לענייננו. ע נוג זה אין אך
95 אור- סינטטיים, חלב או בבשר העין מראית בדין כהן, אפרים הרב פז, יח; יו״ד ערוך-השולחן. רעט תורה
תקנה- עמ' (תשנ״א), . תקנט
96. צהר צמחוני, חלב עם בשר תערובת ואכילת בישול הבלין, זלמן שלמה הרב אצל: ההיכר אופי בעניין דיון ראו
פה- עמ' (תשנ״ט), ד ראו בלבד, חיצוני בהיכר די דידן שבנידון עולה שממנה זה, בעניין חשובה הבחנה פח.
רה- ע עמ' בהלכה', הטבעים 'השתנות ספר על גולדברג נחמיה זלמן הרב בהערות. רעו
97. אנציקלופדיה- ראו: הע724 שם, 'תלמודית – 729
98. יביע- שו״ת נט; סי' ח״ג יחוה-דעת שו״ת - משנה שו״ת ח; סי' יו״ד ח״ו אומר - צמח שו״ת צו; סי' ח״ה הלכות
פעמי- במסעדות, צמחי חלב עם בשר אכילת פרידמן, צבי נתן הרב קמו; סי' ח״ג יהודה עמ (תשס״ג), נא 'יעקב
- קנג עמ' (תשס״ח), סז -תלפיות תל כחמאה, שנראית מרגרינה עם בשר טיגן פרנקל, שמשון הרב כג-כו; . קנט
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מופרית מביצית המופק מתורבת' 'בשר 93
חיצוני99 היכר בעזרת רק בו השימוש את. להתיר הדברים פני אלו אין כרגע, אולם
לכל שווה ירם מח וגם הקיימים מהמוצרים יותר בולטים אינם הקיימים הבשר ותחליפי
. נפש100 סיכום. ו
ההלכתי מעמדה ב- מופרית תרנגולת ביצת של 72 ההטלה מן הראשונות השעות הוא
ו פרווה", "כשר ל הדין שהוא נראה טרום הפרה מן הנלקח ־. עובר מוצרים כך, משום
צמחי- מצע על וגדלים אלו תאים על המבוססים הוא מעמדם" פר כשר, ו" וה אם גם
ובתכונותיהם, בהרכבם זהים, בתאים מדובר בטבע הגדלים שריר או שומן. לתאי
מסוים חיצוני דמיון אף על שונה אינו הוא בשריים למוצרים הסופי המוצר, של
בשר מתחליפי מהותית לבשל להתיר יש לכן בשוק. הקיימים צמחיים ולא ו ו כל ו מוצרי עם
. עין" משום״מראית גם בכך ואין חלב 101
99. לד' בתחו)מין רייזמן צבי ר' של מאמרו על (הערות גזע מתאי שפיץ׳בשר בצלאל יהודה, הרב ' עמ לה תחומין, ,
193 – 195.
100. רייזמן', צבי לתגובה' (תשובה מתורבת )בשר עמ455 לו תחומין ', – 458.
101. דומה בנוסח עמדה נייר אורן, גיגי ברוך גוטל, נריה ביגל, משה הרבנים: בחתימת תשפ״ב אדר בחודש פורסם אלא הוא, גם חתם שטרן אריה הרב שרלו. יובל סתיו, דוד כ״ץ, אהרן ורהפטיג, יעקב וייטמן, זאב דובדבני,
עין מראית משום בחלב, המוצר את לבשל אין. שלדעתו
כתב בוארון ציון הרב מאידך, העמדה. נייר על חתם שלא אף הדברים, למסקנת הסכים שילת יצחק הרב גם
עיון צריך הבלסטוציסט שדין סבור אך מביצה, המיוצר בשר בעניין הדברים. קנת למס מסכים שהוא
https: //t. me/posqim | | ץחל תופרטצהל תצובקל םרגלטhttps: //chat. whatsapp. com/E5Un24AySI36NiaKM1FaYL || ץחל תופרטצהל תצובקל פאסטאוו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה