הרואה את הים התיכון, את ים המלח, ואת הכינרת
הרואה את הים הגדול
משנה, מסכת ברכות פ״ט מ״ב [נד ע״א]
על ההרים ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות אומר: ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.
רמב״ם הל' ברכות פ״י הט״ו
על ההרים ועל הגבעות על הימים ועל המדברות ועל הנהרות, אם ראה אחת מהן משלושים יום לשלושים יום - מברך 'עושה בראשית'. הרואה את הים הגדול, משלושים יום לשלושים יום או יותר - מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול.
טור, סימן רכח
ואיני יודע למה פוסק כיחיד; שרבי יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו, ורבנן פליגי עליה.
בית יוסף, שם
יש לומר דאפשר שסובר דרבי יהודה לא בא לחלוק אלא לפרש, דעד כאן לא קאמר תנא קמא דעל הימים מברך 'עושה מעשה בראשית' אלא בשאר ימים, אבל בים הגדול מברך 'ברוך שעשה את הים הגדול'.
אוקיינוס או הים התיכון?
שו״ת הרא״ש כלל ד סימן ד
וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכים עליו ברוך שעשה את הים הגדול, אם הוא ים אוקיאנוס או אם הוא הים הגדול שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים.
תשובה: ייראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא, אעפ״י שבלשון הכתוב נקרא ים שלנו 'הגדול', כי הוא גבול מערבי של ארץ ישראל, וידוע הוא שהוא ים שלנו כי ארץ ישראל אינה יושבת על ים אוקיאנוס. מכל מקום הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס, מדקתני רישא: "על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך שעשה מעשה בראשית", והדר תנא: "רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול", מדהזכיר ברישא 'ימים' בסתם, ופירש רבי יהודה 'הים הגדול' משמע דבים אוקיינוס מיירי, ולא פליג אתנא קמא, דתנא קמא איירי בשאר כל הימים, דכמה ימים גדולים ישנם בעולם. ואתא רבי יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו, ותנא קמא מודה בהא, דאי רבי יהודה הוה פליג את״ק ונאמר דת״ק כלל כל הימים וים אוקיאנוס בכלל, אם כן הוי הלכה כסתמא דרבים, ולא ראיתי בפוסקים שפסקו דאין הלכה כרבי יהודה. וגם הר״ם כתב דעל ים הגדול מברך שעשה את הים הגדול, הלכך נראה דדוקא בים אוקיינוס מיירי.
שו״ע, סימן רכח סעיף א
על ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית; ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים: ברוך אתה ה' אמ״ה עושה הים הגדול.
דברי חמודות [לבעל תויו״ט], ברכות פ״ט סימן יג, אות לז
כתב השו״ע בסימן רכח, ואחריו נמשך גם כן רמ״י [רבי מרדכי יפה] ז״ל, שהוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. ויצא להם מהתשובה של רבינו שכתוב בבית יוסף…
הנה הבינו שהשאלה היתה אם דוקא ים אוקיאנוס והוא הים של ארץ ישראל או כל ים שהוא גדול הוי בכלל הים הגדול, ושהיתה התשובה דדוקא ים אוקיאנוס וממילא שהוא הים של ארץ ישראל. כך צריכין להבין השאלה והתשובה לדעת השו״ע.
ולא יתכן זה בעיני כלל. חדא שא״כ השאלה חסירה ולא נזכר בו הספק מבואר וגם לא יתכן שיסתפק בזה כיון שהתנא אומר הים הגדול בההי״ן הידועות ואלו היתה כוונתו על כל ים שהוא גדול לא ה״ל לומר אלא הרואה ים גדול ועוד הרי נתת דבריך לשיעורין וכי איזה ים אנו יודעים שיהיה ראוי שיקרא גדול או לא…
מכל הלין מוכרח שאין הספק של השואל על שאר ימים ואפילו הם גדולים, אלא שנסתפק בין שני ימים שהם לבדם ראויים להיקרא כל אחד ואחד גדול בפני עצמו בלבד, משא״כ כל שאר ימים שבעולם. ואלו שני הימים שנסתפקו בהן הלא המה: האחד והוא ים אוקיאנוס שהוא המקיף לכל העולם כידוע, ומפני כן ודאי שראוי להיקרא 'גדול' כי אין בכל העולם ים גדול כמוהו כיון שהוא המקיף לכל; וב' הוא הים שעוברים בו מאלו הארצות המערביים לארץ ישראל וכן למצרים, ונקרא 'ים הגדול' שכן כתוב בפסוק "עד הים הגדול". והטעם שנקרא בכתוב 'גדול' נראה לי שהוא גדול כנגד שאר ימים שבארץ ישראל כמו ים כנרת וים המלח, כי הוא על ימים יסדה ואין ים גדול בכולם כמו זה ים המערבי שבארץ ישראל, ואף על פי שיש ימים אחרים בעולם שהם גדולים כמוהו או גם יותר ממנו, מכל מקום אפשר שהתנא נתכוון לו כיון שבמקרא מצאנו שנקרא הים הגדול. גם יש לתת טעם שיקבע ברכה בפני עצמו לכבוד הארץ, הואיל והוא הים הגדול שבמחוזי ארץ ישראל.
זו היתה השאלה… ושהתשובה היתה שאין ים הגדול שאמר ר' יהודה אלא ים אוקיאנוס ולא הים של ארץ ישראל כלל, ודלא כמו שהבינו השו״ע והנמשכים אחריו.
כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף, או״ח סימן רכח
ושאריה ליה מריה לבעל תוספות יום טוב שכתב על רבינו המחבר רבן של ישראל שתשובת הרא״ש הטעהו. וכבר שקליה למטרפסיה בהאי עלמא, שלא ירד לעומק דברי רבינו המחבר ז״ל על מתכונתן, שאילו היה נותן לב לרדת לעמקן של דברים היה רואה שדברי רבינו המחבר ז״ל נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת, ולא נעלם מזיו כבוד רבנותו שכונת השואל היתה אם הוא ים אוקיינוס דוקא ואינו נכנס בה ים שלנו, או אפילו ים שלנו ונכלל בכלל ים הגדול. והרא״ש ז״ל השיבו, דלא אמר רבי יהודה אלא על ים אוקיינוס דוקא ולא על ים שלנו, אף על פי שבפסוק נקרא ים הגדול.
אלא שכיון שראה רבינו המחבר ז״ל דלשואל מספקא ליה אם הים שאומר במשנה שמברך עליו ברוך שעשה את הים הגדול הוא ג״כ ים שלנו, והרב יונה פשיטא ליה שהוא ים שלנו ומברכין עליה ברוך שעשה את הים הגדול. אף על גב דהרא״ש סבירא ליה דים הנזכר במשנה אינו ים שלנו, פסק בספרו הקצר דעל הים שלנו מברך ברוך שעשה את הים הגדול, כיון דאפילו לדברי הרא״ש בלשון פסוק נקרא ים הגדול שפיר מצי לברך על הים הגדול. וזה דבר פשוט ומבואר מעצמו, ואין כאן טעות כמו שכתב בעל תוספות יום טוב, אלא דברים נכונים ואמיתיים.
מגן אברהם סימן רכח ס״ק א
ובכנסת הגדולה האריך להליץ בעד הרב בית יוסף, ולא עלתה בידו.
מור וקציעה [ר' יעקב עמדין] סימן רכח
ואני אומר אשרי מי שחושדין אותו ואין בו, ולחינם טרח בלחם חמודות בביאור תשובת הרא״ש, שהרי היא מבוארת כן לפנינו בהעתקת הב״י, עם שנפלו בו טעיות הדפוס דמוכחי טובא, וצ״ל כמו שכתבנו לעיל, וח״ו שיטעה רבינו בהבנתה, והיא פשוטה לתינוקות, שכן היא דעת הרא״ש דים הגדול האמור כאן הוא ים אוקיינוס.
ומה שלא פסק בש״ע כמותו, אין לתפוס אותו על זה, דבהא לא ס״ל להרב״י כוותיה, אלא כרמב״ם ז״ל, דמפרש לים הגדול אים דארץ ישראל (והוא דבר המצוי מאד בש״ע, שסתמו נמשך אחר דעת הר״מ ז״ל, אף על פי שלא ביאר נטיית דעתו בב״י. ולכן כמה פעמים נכשלים המעיינים בזה, והמדקדק אחריו ועורך דבריו שבקצר עם הארוך, וחבור הר״מ וכ״מ ימצא).
ולא הוצרך הרב״י לדברי הרא״ש כאן, אלא לסיועי פירושא דיליה במתניתין ולתרוצי לפיסקא דרמב״ם דלא ליתי כיחידאה. איברא לענין פירוש הים הגדול, לא נראו לו דברי הרא״ש (מלבד שאין לפסוק כרא״ש במקום הרמב״ם, בלי הסכמת פוסקים אחרים, וביחוד לספרדים שכל דבריהם עושים על פי הר״מ ז״ל) שבאמת אינם מוכרחים כלל. ואדרבה איפכא מסתברא, דאטו מי הוה סני לתנא למיתני ים אוקיינוס, וכיון ששנו חכמים בלשון התורה, שידוע שים הגדול הכתוב בתורה ונזכר בגבולי ארץ ישראל למערבה, הוא הים האמצעי (בלע״ז: מידיטראניאו), מה מכריחנו להוציאו ממשמע זה.
הון עשיר [רבי עמנואל חי ריקי], ברכות פ״ט מ״ב
ואני אומר דעל שניהם מברך, שזה הים שהולכים בו לארץ ישראל הוא נעשה ממימי אוקינוס עצמו, שהציף ועלה בימי דור אנוש, והגיע עד עכו ועד יפו ועד קלאבריא [איטליה] ועד כיפי ברבראיה [צפון אפריקה], דהכי מבואר במדרש (בר״ר פכ״ג ד; ירושלמי שקלים פ״ו ה״ב), וכל אלו המקומות הם על שפת הים הזה שהולכים בו לארץ ישראל.
ויונתן בן עוזיאל בתרגומו קרא לים הזה 'ים אוקינוס', וגם אמר שבו נקוו מימי בראשית, כי ז״ל על פסוק (במדבר לד, ו): והיה לכם הים הגדול וגבול וגו' - ויהוי לכון ימא רבא אוקינוס ותחומיה, אינון מי בראשית, עם מייא קדמאי דהוון בגויה. וכה״ג הוא בתרגום ירושלמי. ואין זה אלא מפני שעיקרו נעשה מאוקינוס המקיף, שבו נקוו מימי בראשית, כמ״ש.
ורבי יהודה עצמו במסכת פרה (פ״ח מ״ח) ובמסכת מקוואות (פ״ה מ״ד) קרא 'ים הגדול' לים שנקוו בו מי בראשית, והוא השם שקרא הכתוב לים זה של ארץ ישראל, לפי התרגום הנ״ל, הרי מבואר דביה איירי וכמו שכתבתי.
משנה ברורה סימן רכח ס״ק ב
הרבה אחרונים פליגי על המחבר [שער הציון: הרע״ב ופרישה ולחם חמודות ומגן אברהם והגר״א], וסבירא להו דדווקא על ים אוקיינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם, עליו קבעו ברכה בפני עצמו מפני גודלו, אבל על ים שעוברין בו לארץ ישראל לא נקרא לעניין זה 'ים הגדול', ומברכין עליו כמו על שאר ימים.
ערוך השולחן, סימן רכח סעיף ד
ולענ״ד היה נראה עיקר כדברי רבינו הב״י… אבל המפרשים לא פירשו כן. ולפי זה למעשה נראה לברך על כולם עושה מעשה בראשית, אפילו על הים שאצל ארץ ישראל וגם על האוקיינוס, מפני שינוי הפירושים.
שו״ת מנחת יצחק חלק א סימן קי
ולפי דעתי 'מפני שינוי הפירושים' שכתב [ערוך השולחן] כוונתו רק על הפירוש שלו שרצונו לחדש כנ״ל, אבל לפי דברי הב״י, ועפ״י גרסתו בתשו' הרא״ש וכמ״ש בלחם חמודות, אז טעמו רק משום דגם ים שבמחוזי א״י נקרא ים אוקינוס וא״כ פשיטא שעל ים אוקינוס מכל שכן דצריך לברך העושה הים הגדול, ורק ס״ל שגם בשל א״י הדין כן. וא״כ אף דבשל א״י יש פלוגתא, אבל באוקינוס לכו״ע צריכים לברך עושה הים הגדול.
וגם על הים התיכון שעוברים בו לא״י, נלענ״ד אף דלדינא נכון לברך עושה מעשה בראשית, דהיא ברכה כוללת, כמו שהכל נהיה בברכת הפירות, מ״מ לצאת גם כן דעת הש״ע ושאר פוסקים י״ל תוך כדי דיבור של עושה מעשה בראשית, גם תיבות עושה (או שעשה) הים הגדול.
שו״ת בצל החכמה חלק ב סימן יב
כיון שבלא״ה דעת השו״ע והלבוש וכן נראה מסתימת הרמ״א, כי על ים התיכון יש לברך שעשה את הים הגדול וכנראה כן הוא גם דעת רוב גדולי הפוסקים האחרונים כנזכר לעיל, יש לענ״ד בהוכחות הנ״ל ראיה לחזק דבריהם להורות לברך על הים התיכון שעשה את הים הגדול. ומכל מקום מי שמורה לברך עליו עושה מעשה בראשית, הרי הוא עושה בזה כדעת כל הנך פוסקים הנזכרים לעיל, ויש לו על מי לסמוך.
שו״ת אור לציון חלק ב, ביאורים פרק יד, אות מ
אף שבשו״ע שם כתב שעל הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, והיינו הים התיכון, מברך ברכת עושה הים הגדול, מכל מקום כיון שיש חולקים על דברי מרן וכמ״ש במג״א שם ס״ק א' בשם הלחם חמודות, ספק ברכות להקל, ויברך ברכת עושה מעשה בראשית, כיון שלכו״ע אם בירך עושה מעשה בראשית יצא.
חזון עובדיה, ברכות, עמוד תסז
הרואה את הים התיכון שבחופי ארץ ישראל, מברך בא״י אמ״ה שעשה את הים הגדול.
ים המלח וים כנרת
שו״ע, סימן רכח סעיף ב
לא על כל הנהרות מברך, אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא, כמו חדקל ופרת; והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם על ידי אדם.
משנה ברורה סימן רכח ס״ק ה
דבמקום שחפרו ושינו מהלכו של הנהר לדרך אחרת אין מברכין מאותו המקום והלאה, דשם לאו מעשה בראשית הוא. ועיין באליה רבה שמצדד לומר דאם ספק לו אם נשתנו - גם כן לא יברך.
בראשית יד, ג
"כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח" - לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ומדרש אגדה אומר, שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו.
שו״ת שבט הלוי חלק ט סימן מז
אשר שאל בעניין ברכת 'עושה מעשה בראשית' על הים המלח, ובתחילה נטיתי כן לברך, וטעמי דמעשה ידי ה' ב״ה הוא, ואינו דומה סי' רכ״ח דאם נשתנו ע״י אדם, או נעשו ע״י אדם שאין מברכים.
וכבודו העיר ממש״כ רש״י פר' לך פי״ד ע״פ עמק השידים הוא ים המלח דלאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח, הרי דלא מתחלת מעשה בראשית הוא, איברא רש״י מביא עוד דרך שנתבקעו צורים שבסביבה ונעשו יאורים לתוכו, וזה ודאי היה טמון בהם מתחת מעשה בראשית.
איברא מכל מקום ספק הוא בידי. ועיין באבן עזרע שם משמע דכבר אז היה ים המלח. ואם נימא דים המלח נעשה רק ע״י קטלת סדום שוב מקום שאין לברך, ועל כן מעשה הצדק אתו.
דברי יוסף, חלק ג, פרי תבואה
חזון עובדיה, ברכות, עמ' תע
[לגבי ים המלח] וטוב שיהרהר הברכה בלבו.
שו״ת אור לציון, שם
יש לברך על ים התיכון וים הכנרת וים המלח ברכת 'עושה מעשה בראשית'.
מור וקציעה סימן רכח
תחת שם 'ימים' נכנסים כל הימים הקטנים מאד, כגון ימה של טבריא ים כנרת, וימה של סדום וזולתם.
חוט שני [ר' ניסים קרליץ], סימן רכח סק״ה
גם כיום הרואה את ים המלח או ים כנרת, יש לו לברך בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית.
פרי תבואה, שם
אולם ים כנרת וים כספיא… אף שאינם מחוברים עם ים אוקיינוס, נוכל לברך עליהם, שהסברא שהיו מתחילת הבריאה. וים כנרת, אף שהוא קטן מציאות הערך באיכותו ובמהותו, אכן התורה קוראה: ים.
נשלח על ידי: יצחק שטרן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה