שבת ת פרש קרח
השבוע פרנס מימון עופר הי״ו
ו היו השבוע השיעורים שנת פקודת היתה שהשבוע ז״ל ליזה בת טוני לע״נ ה
בשבת ושיעורים תפילות מני ז
ערבית ולאחר לערבית מנחה בין שיעורים
גדולה מנחה 13: 30 כלילי– הרב חז״ל ומדרשי חיים חפץ א יום
מנחה מוקדם מניין 18: 05 יועץ ופלא ברכות הל' כהן– משה ב יום
השירים שיר 5 9: 0 1 מהשטח שאלות כלילי– הרב ג יום
קטנה מנחה 19: 21 יואב– הרב בהלכה עיון ד יום
שבת לתוספת כלה" "בואי אמירת 19: 44 סלומון– הרב ה יום בממונות וסוגיה פ״ש
שבת– ליל רשת ד כלילי הרב
ותיקין שחרית (הנץ– 05: 44 ) 04: 34
( שני מניין שחרית ק״ש24 8: 0 ) 08: 15 בשבת תהילים
הרבנית – ם לילדי חז״ל מדרשי רונית 15 – ישראל אהבת כנסת 10: בית מאיר הרב 16: 00
בגמרא– גברים שיעור בוקובזה משה 10: 35
שיעור החינוך- בס' נשים כלילי הרב כלול הכל - בוקר 10: 35כולל
גדולה מנחה 13: 10 שמואל- ספר עסיס הרב 09: 00 א יום
– בחסידות שיעור גרינברג הרב 17: 05 דרוקמן– הרב תורת ישי הרב 10: 00 א יום
נחלות– הל' שיעור כלילי הרב 7: 50 1 יהודית– תודעה שמלוב הרב 11: 00 א יום
קטנה מנחה 18: 40 פסחים– מסכת אלרן הרב 09: 15 ב יום
שלישית סעודה 19: 15 מאיר הרב חז״ל– מדרשי 10: 15 ב יום
שיחה– כלילי הרב 19: 35 וחלב– בשר הל' יזהר הרב 11: 15 ב יום
מוצ״ש ערבית 20: 19 חסידות– גרינברג הרב 09: 00 ג יום
אמת– שפת כלילי הרב שמואל- ספר אוהד הרב 10: 00 ג יום
החול בימות תפילות זמני שמלוב הרב שבוע– פרשת 11: 00 ג יום
מוקדמת שחרית )(קורבנות 05: 45 קידושין- מסכת כלילי הרב 09: 00 ד יום
(קורבנות נץ )שחרית 05: 05 זוהר- תומר הרב 10: 00 ד יום
)קורבנות שלישי מניין שחרית ( 08: 00 שמלוב הרב אבות- פרקי 11: 00 ד יום
באקווריום גדולה מנחה 13: 15 שבת– מסכת רון הרב 09: 15 ה יום
מנחה מוקדמת המדרש בבית 14: 30 הלכה– רחמני הרב 10: 15 ה יום
(פתח קטנה )מנחה 19: 20 שבוע– פרשת גרוסמן הרב 11: 15 ה יום
ערבית 10 20: הודעות
• העלון! בהמשך פרטים ג-ו! מכיתות שוהם לילדי התנ״ך חידון מציג: הקהילתי המדרש בית
• של08: 15 במניין למתפללים בשבת ק״ש זמן לסוף לב שימו
• בשעה6: 46 שני ביום יהיה מולד ה ו16 ושלישי שני בימים יהיה לטובה עלינו הבא תמוז חודש ראש; חלקים
שוהם אופק ע״פ הזמנים - מספר עלון 674
ל0527974910 מסרון לשלוח נא העלון לקבלת
להפיץ! מוזמנים
ש כניסת בת: 19: 24 שבת: יציאת 20: 29: (ר״ת20: 59 )
דרוש קרח לפרשת
המיוחד הדין מבית שיוצאים מקרים על שומעים אנו פעם מידי
רב על אליהו, שמואל הרב בנשיאות צניעות לענייני מקובל או כזה
אחר. חכם, שתלמיד יתכן איך ה ירא יהודי לב בכל שעולה:'והשאלה בתורה– וגדול תורה ואוהב שמים ירא שהוא עוררין שאין נופל מעשים נשים? ! של והונאה הטעיה תוך חמורים, עריות באיסורי
ופשוטים נורמטיביים שאנשים עושים– לא עושה! ? הוא זה כעין
: פרשה ב רש״י שואל
וקרח-? ו ז לשטות ראה מה היה- שפיקח
ע עבד שלא לוי משבט היה קרח ברית ביטל לא ו מעולם זרה בודה
, מילה ובעל ה', ארון מנושאי היה הוא ואהרן. משה של דודם בן היה ו וע הקודש רוח חלק פי ל התורה בחכמת גדול היה גם הוא המפרשים
בימינו מקביל בוודאי הוא הכהן. מאהרן מגדולי לאחד הרבנים
! הציבור על והמשפיעים בסיני ראו ישראל כל הרי כזו? בשטות נופל כזה אדם איך רש״י: שואל על תורה נותן הקב״ה את הגדולים, הניסים את רבנו, משה מעלת את
בוקר כל ידו. קרח הענן את ראה והוא משה, של מידיו מן אכל
החלטותיו על לערער בדעתו עלה איך משה של גדלותו ואת. והניסים אישיים מאינטרסים מונע שהוא ולטעון משה? של
מפתיעה רש״י: תשובת
שמואל- ממנו, יוצאה גדולה שלשלת ראה, הטעתו עינו ששקול
ואהרן- משה כנגד עומדות משמרות וכ״ד נמלט, אני בשבילו אמר בנים אלה "כל שנאמר: הקודש, ברוח מתנבאים כולם בניו לבני ואני ממני לעמוד עתידה הזאת הגדולה כל אפשר אמר: להימן".
משה מפי ששמע חזקה. לאותה לבוא נשתתף לכך אדום? שכולם
הקדוש- הוא ה' יבחר "אשר נמלט: ואחד "אובדים ותלה טעה
. בעצמו תנחומא רואה. . היה ומשה תשובה, עשו שבניו לפי יפה, ראה ולא
טעה קרח כ ב שראה הקודש רוח ועובדי צדיקים ממנו לצאת שעתידים
הנה ברור, לא ו שלו. במעלתו ותלוי נובע שזה וחשב ה', רוח ב מדובר
– הקודש לו גרמו אלו השגות איך טעות ל בנבואת כפר בגללה ש משה
! ? רבנו רואה "והיה טעה לא משה?"ומדוע
בין הבדל שיש ג, ג ה' (דרך הרמח״ל )ומסביר. לנבואה הקודש רוח רוח
הקודש השגה אינה אבל מלמעלה, שפע ע״י משיג שאדם השגה זו
. וברורה גמורה טעות בה שאין גמורה השגה זו נבואה זאת לעומת מ ההתלמדות בשלבי שנמצא אדם והטעיה. ל הקודש רוח, בואה ה אל של ממקור אלא קדושה של ממקור שאינם ידיעות ולקבל לטעות עלול
וטעות לכישלון אותו להביא כדי: טומאה יאות לא ובדקדוק באמת "נביא" תואר הנה כי שתדע, צריך עוד
שכבר למי אלא מתנבא היותו לו ונתברר, בוריה על הנבואה השיג
שמו יתברך ממנו לזה- שהגיע ומי וכמש״ל. ספק לו ישאר לא
. בנבואתו טעות בו יפול ולא, כלל בנבואתו
הרחבה- דרך על אמנם מי גם זה בתואר יתואר שיתחיל בהשגות שלא מי ואולם האנושי. לגדר חוץ (שהוא) גילוי לו והגיע הנבואיות,
לו ואפשר בעניינו, בטוח עדיין אינו אלה השגות אלא, השיג
… שיכשל כוחות מאותם ה, פרק א בחלק שכתבנו מה הוא הזה העניין עיקר
הטומאה ונמסר בטבעם שהוחק מה כפי ופועלים בעולם, שנמצאים
. בידם עליו שיושפעו במה, האדם את שיטעו בכוחם יש והנה
עניינים לו ויגלו האמיתית, הנבואה דרכי כעין בדרכים השפעות שאמר וכמו נפלאים, עניינים קצת לו ויחדשו, וכוזבים אמיתיים - יג, ב (דברים השקר בנביא בפירוש הכתוב אֹו אֹות לֶיָך אֵ ן "וְנָתַ ג):
. מֹופֵת וְהַּמֹופֵת…" אֹות הָ ּובָא שהרגיש (מפני ההוא בגילוי האמין כבר כנענה… בן צדקיה ואמנם
מלפניו ונמשך אמיתי היותו וחשב כדלקמן שונה, השפע )שהפעם
השקר נביאי שאר אמרו שלא (מה לומר שהזיד עד:), שמו יתברך
" לּומד לא הוא והנה ם". כַֹּלתָ עַד ם אֲרָ ת אֶ נַגַח תְ לֶה אֵ בְ: ה ר מַ אָ 'כֹּה … והאמת השקר בין הבחין ולא כראוי האמיתית הנבואה בדרכי
הזמן באותו ההם לנביאים קרה באמת והנה שהיו ממה יותר גילוי צדקיה שטעה עד רגילים, שהיו ממה שונה ובדרך להשיג, רגילים
… אמיתית נבואתו היתה הפעם שאותה לו ונדמה
ל מגיע גדול שאדם קורה הנה דעתו מתערבבת בדרך אבל, הקודש רוח חכם אותו כמו תורה, דברי על לעבור אותו שמטעים טומאה, בכוחות
ה' גם חסד עושה שהוא שבגלל הנשים לאחת שאמר מקובל עימו עושה
ש" לטעות שעלול מי ויש חופשי". זמן לו ו״נותן חסד משיח נשמת לשאר שאסור ממעשה רק יוצאות כאלו ונשמות ממנו לצאת צריכה מעמרם אלא נולדו לא ואהרן משה שהרי לגדולים, מותר אבל אדם בני
ועוד " כלתו היתה ותמר מיהודה יצא פרץ וכן דודתו, שהיתה ויוכבד
בזה כיוצא. טעויות
הרמח״ל: ממשיך בוריים… על הנבואה דרכי היודעים ואמנם המכשולות יודעים
, סימניהם ומכירים שימצאו, שאפשר האלה עד מהם, לינצל והדרך
היו ואלה. הנבואה אמיתת אל (=ההגעה) הגיע מלמדים את הטעויות מן אותם וממלטים לעיל, שכתבנו כמו התלמידים
האמת על אותם …ומעמידים
בעל שהיה עצמו הרמח״ל ההתלמדות דרכי לנו כתב כבר, , הקודש רוח
אולם נקדים דבריו את שנלמד לפני ' עמ ג הראי״ה(אוה״ק דברי את
: רלה) ברוחניותו מורכב יציר הוא שהאדם, הלימוד נפש, נפשות משתי
טובה-להית היותר מהיסודות אחד הוא, בהמית רעה ונפש,
נכבדים והשביל הנפש, במהות האנושית ההבנה של הדרך להארת
השלמים המוסריים החיים לדרך סלול. היותר
לה מרבה תורה, ולומד ה' ירא אדם ה- נפשו את עצים לומד הוא לוהית. מה אולם ברבים. תורה ומרביץ למשפיע והופך בקודש, ומתעלה תורה
הבהמית הנפש עם? שלו ' עמ הראי״ה(שם והתאוות? היצרים עם מה
מסביר ) רלג המידות: את לתקן כדי מספיקה אינה בתורה שגדלות מקום מכל המידות, את הן מזככות והמצוות שהתורה פי על אף
לעסוק והכרח, לבד זאת על לסמוך אפשר אי, המידות בזיקוק
. בייחוד המוסר ובתיקון ה- הנפש את מעצים התורה לימוד בנפש מטפל הוא אין אבל לוהית
אדם. הבהמית האר״י וכתבי זוהר ופוסקים, ש״ס ללמוד, יכול
אבל בקדושה, נשמתו את ולהעלות אם לא בנפש במקביל פל יט
שלו הבהמית להיות יהפוך הוא ציבורית להנהגה שיצא ברגע ש הרי
מימוש ל רק לגמרי מנווטים אשר גדולים כוחות בעל אדם: מפלצת
תאוות יו תמיד לטפל חובה כן על הבהמיות. גם המוסר בתיקון
! והמידות – המדרש בית כותלי בתוך בתורה עסוק בהיותו אדם מכיר הוא אין ולא כבוד על מאבק אין הספרים מול המידותיות. בחולשותיו ומרגיש
אחר רדיפה ואי בישיבה שנים יושב אדם כסף. נו לו שקיימת מודע
צצ היצרים לעולם, יוצא כשהוא מידותית. חולשה ו ים מ הם נהל ים את
שבו– הקדושה כוחות כל תאווה איזו. למלא רעות מידות אותן דרך היא באדם לשלוט הטומאה כוחות של. הדרך
אם – לנשים או אכילה לתאוות או לכבוד או לעושר משיכה אדם ל יש הטומאה כוחות הקדושה, במעלות לעלות ינסה שהוא שברגע הרי
ב וישתמשו אותו ינהלו מעלותיו הכי למעשים אותו לנווט כדי
"רוחניות בטענות ", אליהם נמשכת הבהמית שנפשו מקולקלים
. מדומות הסיבה זו ש ספר ב הרמח״ל ע״פ מס לי הקודש רוח ל הדרך ישרים ת
: מידות כמה על בעובדה תחילה לעבור חייבת
א. מידת – הטהרה מה הפנימי הבירור את באדם שמעמיקה
המצוות, את מקיים הוא שבעבורה האמיתית המטרה כדי
לש״ש באמת מעשיו ולכוון הזרות המטרות את. לנקות
ב. מידת החומר תאוות מכל האדם את שמרחיקה – הפרישות אל ליקח שלא בתאוות שליטה לו ובונה א שהוא למה רק
לו זקוק להתקיים. כדי בהכרח
. ג החסידות מידת –, לה 'התשוקה את באדם שמעצימה
ו ה' לאהבת רק להתמסר ל ליוצרו נח״ר לעשות ו ישרא אהבת
גדולה באהבה
ד. חטא– יראת מידת כלשהי מסטיה הפחד את שמעמיקה
. ההלכה מעולם ל פתח שפותחת הקדושה אל לעלות ניתן אז רק! הקודש רוח
הוא קדושים". כולם העדה "כל גבוהות: טענות טען קרח רש״י: אומר אמר הוא אישיים. באינטרסים נגועות שהחלטותיו משה כלפי טען באמת הוא כולם. בשביל אלא עצמו בשביל פועל לא שהוא לחבריו
ולחוץ מהשפה היה לא זה בזה! ! האמין הנפש זו הכל את שניהל מה קרח, של תוכו בתוך רש״י, אומר אבל
הבהמית– מידת הקנאה שלו: בכבוד והפגיעה נפשו את, שאכלה
אליצפן של נשיאותו על נתקנא משה עם לחלוק קרח ראה? ומה
עוזיאל בן אמר הדיבור. פי על קהת בני על נשיא משה שמינהו גדולה בניו שני נטלו הבכור עמרם היו. ארבעה אבא אחי, קרח:
אני לא השנייה את ליטול ראוי מי גדול. כהן ואחד מלך? אחד
לעמרם שני שהוא יצהר בן? שאני אחיו בן את נשיא מנה והוא
! דבריו את ומבטל עליו חולק הריני מכולם! הקטן הטומאה לכוחות היה בנפשו התעוררו הכבוד ורדיפת שהקנאה, ברגע
לחול מה על ב השגות השיג הוא. הקודש רוח שמואל ממנו שיצא מסקנה מכך להסיק אותו בלבלו הטומאה וכוחות לוויה, ומשמרות
שגויה, - איש וחמישים מאתים ה וכל והוא״הקדוש", ראוי שהוא
ינצל אך. הוא באש יספו
העולם ואת הזה העולם את איבד העולם. מן ואבד טעה הוא אבל
. הבא
עניו היה משה כי מדוע? רואה". היה "ומשה פני על אשר האדם מכל
האדמה– שאמר כפי הכבוד אחר מרדיפה ורחוק מגאווה רחוק נקי והיה נביאים!". ה' עם כל יתן ומי לי? אתה "המקנא ליהושע:
מקנאה מתאוות נקי והיה תשלח". ביד נא "שלח כשאמר: נשים שהרי
עמדי. עמוד פה "ואתה עמו": ה' והסכים מאשתו פרש נקי והיה
מתאוות שתה לא ומים אכל לא "לחם.": יום שארבעים עד האכילה
מלא והיה ישראל עם ואהבת ה' באהבת ועל התורה על נפשו ומסר
רוח ול לקדושה קפץ לא רבנו משה מספרך". נא "מחני ישראל: עם
ללא, הקודש במידת: הבהמית נפשו את לתקן קשה תחילה עבד ש
החטא ויראת החסידות. פרישות, ה הטהרה,
גם אלא הרבנות בעולם רק לא ו - גדולים אנשים רואים אנו לפעמים
בהנהגה - הציבורית טובים דברים מאוד הרבה שעשו בחיי והנה, הם
למדנו מהפרשת מוזרות אפילו ולפעמים קשות בטעויות נופלים. הם
בעומק– אבל אידיאולוגיים", ב״וויכוחים מדובר חוץ כלפי ש מדובר
וכבוד– שליטה בתאוות או בקנאה או בכבודם בפגיעה שמנהלת
. אותם לא בתורה. לגדול כדי לתורה עיתים לקבוע מספיק שלא למדנו מקורח
מבחני ולא הלכה לימוד ולא עיון גמרא ולא יומי דף ללמוד מספיק על במקביל לעבוד אדם כל על חובה האר״י. ותורת זוהר ולא רבנות
מידות הבהמית– נפשו וניקוי המידות טהרת וכפי. יו התורה לימוד כך
ה-לוהית נפשו את יבנ ה עד ונקייה, וזכה טהורה בהמית נפש על
רואה היה "ומשה משה: על שנאמר כמו עלינו."שיאמר
שלום שבת
כליל הרב י
לישראל ההגנה צבא לחיילי שברך מי ארצנו שמר מ על העומדים הביטחון, כוחות ואנשי לישראל הגנה צבא חיילי כל את וינצור וישמור יברך הוא ויעקב יצחק אברהם הקדושים אבותינו שברך מי
אויבינו את ה' ייתן ה, הקהיל חיילי כל את ובכללם העולם, ובכל ובים באוויר ביבשה הערבה, לבוא עד הגדול הים ומן מצרים, מדבר ועד מהלבנון וערי-לוהינו, רווחה ברכה ח וישל וגופם, ברוחם ויחזקם ומחלה, נגע ומכל וצוקה, צרה מכל חיילינו את ויציל ישמור הוא ברוך הקדוש לגמרי, לפניהם נגפים עלינו הקמים
ניצחון ובעטרת ישועה בכתר ויעטרם לגמרי, תחתיהם שונאינו ידבר ידיהם, מעשי בכל והצלחה
ה- "כי הכתוב: בהם ויקוים ונפשם, בגופם בריאים לשלום כולם וישובו גדולים, וניסים ולישועה לברכה ויזכו יצלח, בידם ה' וחפץ 'מוחלט, ההולך לוהיכם
אמן ונאמר אתכם", להושיע אויבכם עם לכם להלחם. עמכם
ישראל עם על תפילה
רעתנו. מבקשי כל ומכף ושונאינו אויבינו כל מיד ותושיענו ותצילנו ישראל, עמך כל ועל עלינו רחמים שתתמלא אבותינו, ו-לוהי ה-לוהינו מלפניך רצון 'יהי ותן
ותוליכנו רנו צווא מעל הגויים עול ושבור ובסביבותינו. בארצנו תהיה שלא עד הרשעה כל את ולהשמיד לאבד וחכמה אומץ תעוזה, עוצמה, רוח, שאר למנהיגנו
הכתוב בנו ויתקיים: . עוול עושי מכל הארץ את ותנקה שמך. למען קרננו להרים ישראל ם עִ יחד העולם מכל ישראל אוהבי ויצטרפו בארצנו. קוממיות מהרה
ובנפש. בגוף ישראל עמך ופצועי חולי לכל שלמה רפואה נא שלח ו ברחובותינו". צווחה ואין יוצאת ואין פרץ "אין תפילת שומע אתה כי תחינתנו, לקול נא ושמע
תפילה. שומע ברוך פה. כל
נשלח על ידי: האחדות הכוללת
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה