בס״ד שאולי הרב ע״ש מדרש בית
זצ״ל
לך שלח פרשת
יג במדבר 1)
ר־אֲנִ֥י אֲשֶ נַַ֔עַן כְׁ ץ רֶ ת־אֶָ֣ אֶ וְׁיָתֻ֙רוֻ֙ ים אֲנָשִׁ֗ לַח־לְׁךָ֣ שְׁ ב יש אִ֨ ד֩ חָ אֶ יש אָ֣ ל אֵ֑ רָ שְׁ י נָ֣י בְׁ ל ן נֹתֵ֖
ם׃ בָהֶֶֽ יא נָשִ֥ ל כֵֹ֖ חו לַָ֔ שְׁ ת יוֻ֙ אֲבֹתָ ה טֵּ֤ לְׁמַ ד חָָ֜ אֶ
ה׃ מָ הֶֽ ל אֵ֖ רָ שְׁ נֶֽי־י בְׁ אשִ֥י רָ ים אֲנָשַ֔ לָָ֣ם כ יְׁהוֵָ֑ה י עַל־פָ֣ פָארֵָ֖ן בִַ֥ר דְׁ מ מ ה מֹשֶֶׁ֛ ם אֹתִָ֥ ח לִַ֨ שְׁ וַי ג
רש״י
היו. כשרים שעה ואותה חשיבות ל' שבמקרא אנשים כל "אנשים- "כלם
2 ) צז סנהדרין בבלי. תלמוד
טבות ורב מרבנן ההוא לי אמר בעלמא קושטא ליכא אמינא הוה מריש רבא אמר משני הוה לא דעלמא חללי כל ליה יהבי הוו דאי שמיה טביומי רב לה ואמרי שמיה
אתרא לההוא איקלעי חדא זימנא בדבוריה משני הוו ולא שמיה וקושטא לי והוו מינהון איתתא נסיבי זימניה בלא מהתם איניש מיית הוה ולא בדיבורייהו שיבבתה אתאי רישה חייפא וקא דביתהו יתבא הוה חד יומא מינה בנין תרתין
רש״י ), רישה וחייפ' הואיל היא היכן ארעא(לומר אורח לאו סבר אדשא טרפא
ליתא לה אמר ליה אמרו לקמיה דאתרא אינשי אתו בנין תרתין ליה שכיבו הכא בהו תגרי ולא מאתרין פוק מינך במטותא א״ל מעשה הוה הכי להו אמר האי מאי
אינשי. בהנך מותנא
3 ) קט בבלי: מנחות תלמוד
[וכו אחר דבר לומר צריך: ]'ואין דבית מכלל אחר דבר לומר צריך אין מדקאמר
הוא כוכבים עבודת לאו חוניו בית דאמר כמאן תניא הוא כבים כו עבודת לאו חוניו אתה מנין לו אמרו מת הוא זו שנה להן אמר הצדיק שמעון שמת שנה אותה דתניא ונכנס לבנים ונתעטף לבנים לבוש אחד זקן לי נזדמן הכפורים יום כל להן אמר יודע
עמי ונכנס שחורים ונתעטף שחורים לבוש אחד זקן לי נזדמן זו שנה עמי ויצא עמי בשם מלברך הכהנים אחיו ונמנעו ומת ימים שבעת חלה הרגל לאחר עמי יצא ולא גדול שהיה אחיו שמעי בו נתקנא תחתי ישמש בני חוניו להם אמר פטירתו בשעת וחגרו באונקלי הלבישו עבודה סדר ואלמדך בא לו אמר ומחצה שנים שתי ממנו
וקיים זה נדר מה ראו הכהנים לאחיו להם אמר המזבח אצל העמידו בצילצול ואחגור שליכי באונקלי אלבוש גדולה בכהונה שאשתמש היום אותו לאהובתו הלך אחריו ורצו מפניהם רץ להרגו הכהנים אחיו בקשו שליכי בצילצול כוכבים עבודת לשום עליו והעלה מזבח שם ובנה מצרים של לאלכסנדריא
וכמה כמה אחת על לה היורד כך לה ירד שלא זה מה אמרו בדבר חכמים וכששמעו חוניו עליו קיבל לא אלא מעשה היה כך לא יהודה רבי לו אמר מאיר רבי דברי בשמעי חוניו בו נתקנא כן פי על ואף ומחצה שנים שתי ממנו גדול אחיו שמעי שהיה והעמידו בצילצול וחגרו באונקלי והלבישו עבודה סדר ואלמדך בא לו אמר אחיו
היום אותו לאהובתו וקיים זה נדר מה ראו הכהנים לאחיו להם אמר ח המזב אצל בקשו שליכי בצילצול ואחגור שליכי באונקלי אלבוש גדולה בכהונה שישתמש ורצו מפניהם רץ חוניו את להרוג בקשו המאורע כל להם סח להרגו הכהנים אחיו
הלך הוא זה הוא זה אומר אותו הרואה כל אחריו ורצו המלך לבית רץ אחריו (ישעיהו שנאמר שמים לשם עליו והעלה מזבח שם ובנה מצרים של לאלכסנדריא גבולה אצל ומצבה מצרים ארץ בתוך לה' מזבח יהיה ההוא ביום (והיה) יט) יט, על לה לירד המבקש כך ממנה שברח זה ומה אמרו בדבר חכמים וכששמעו לה'
וכמה כמה: אחת
בתחלה פרחיה בן יהושע ר' אמר תניא לפני ונותנו כופתו אני לה עלה האומר כל שאול שהרי חמין של קומקום עליו מטיל אני ממנה לירד לי האומר כל עתה הארי
דוד. את להרוג בקש וכשעלה ממנה ברח
4 - הלבבות )חובות - חמישי שער בחיי- רבנו המעשה- יחוד ה 'פרק
בעולם לך שיש הגדול השונא כי לדעת לך ראוי אדם, בן
נפשך בכוחות הנמסך יצרך, הוא
רוחך במזג, והמעורב והרוחניים הגופניים חושיך בהנהגת עמך, והמשתתף
חובך וצפון נפשך בסודות, המושל ברצונך שתהיינה והנסתרות הנראות תנועותיך בכל עצתך, בעל
לך ער והוא לו ישן ואתה פשיעתיך, לעתות, האורב
מתעלם, ממך אינו והוא ממנו מתעלם ואתה לך האהבה עדי ועדה הידידות בגדי לך, לבש אוהביך וסגולת עצתך ואנשי נאמניך בכלל, ונכנס
וקריצותיו מרמיזותיו כנראה רצונך אל, רץ חיים. . מארץ לשרשך הממיתים בחיציו אותך מורה. והוא מלחמה אחר שלל ושללו אויבים ממלחמת שבים אנשים שפגע חסיד על ואמרו
. חזקה
הגדולה למלחמה התעתדו שלל שוללים הקטנה המלחמה מן ש. בתם להם: אמר הגדולה המלחמה היא ומה לו: ? אמרו
וחייליו היצר מלחמת להם: . אמר
בס״ד זצ״ל שאולי הרב ע״ש מדרש בית
ציצית
1 טו )במדבר
לז ר׃ אמֶֹֽ ל ה ל־מֹשִֶ֥ אֶ יְׁהוֵָ֖ה ר וַיִֹ֥אמֶ
לח ו ם הֶַ֔ אֲל תָָ֣ רְׁ מַ וְׁאָ לֻ֙ א רָ שְׁ י נֵּ֤י ל־בְׁ אֶ ר בֵּ֞ ְׁדַ ו עָשִ֨ לְׁדֹרֹתֵָ֑ם ם יהֵֶ֖ גְׁד ב עַל־כַנְׁפִ֥י ת יצֶׁ֛ צ ם לָהִֶ֥
כֶֽלֶת׃ תְׁ יל תִ֥ פְׁ ף כָנ הַ ת יצִ֥ נֶׁ֛וֵָָ֖֖עַל־צ וְׁנִָ֥תְׁ
לט וְׁלֶֹֽא־ ם אֹתֵָ֑ ם יתֵֶ֖ וַעֲש יְׁהוַָ֔ה ת וָֹ֣ צְׁ ת־כׇּל־מ אֶ םֻ֙ תֶ וזְׁכַרְׁ ו אֹתִׁ֗ ם יתֶָ֣ א ורְׁ ת֒ יצ לְׁצ לָכֶם יָָ֣ה וְׁהָ ם׃ יהֶֶֽ חֲר אַ זֹנֵ֖ים ם תִֶ֥ ר־אַ אֲשֶ ם יכֶַ֔ עֶֽינ חֲרָ֣י וְׁאַ כֶםֻ֙ לְׁבַבְׁ חֲרֵּ֤י אַ ורו תָ֜ תָ
מ יכֶֶֽם׃ אלֶֽה ל ים דֹשֵ֖ קְׁ ם יתִֶ֥ י הְׁ ו י וֹתֵָ֑ צְׁ ת־כׇּל־מ אֶ ם יתֵֶ֖ עֲש ו ו רַ֔ זְׁכְׁ ת עַן ַלְׁמַָ֣
מא אֲנֵ֖י ים אלהֵ֑ ל לָכֵֶ֖ם יִ֥ות הְׁ ל ם י רַַ֔ צְׁ מ ץ רֶ אֶָ֣ מ כֶםֻ֙ תְׁ אֶ י הוצֵּ֤את ר אֲשִֶ֨ ם יכִֶׁ֗ אֱלֶֽה יְׁהוָָ֣ה אֲנֵּ֞י
יכֶֶֽם׃ אֱלה יְׁהוִָ֥ה
2 ע״ב מג )מנחות
אידך תניא המצות כל כנגד זו מצוה שקולה ה' מצות כל את וזכרתם אותו וראיתם
כולן.
3 ) החינוך- ספר ציצית לעשות שפו- מצוה
דבר ואין תמיד, השם מצוות כל נזכור למען שהיא בכתוב, נגלה המצוה שורש תמיד בו יכסה אשר בכסותו קבוע אדוניו חותם נושא כמו לזכרון טוב יותר בעולם
ת אֶ ם תֶ "וזְׁכַרְׁ לט): טו, (במדבר בכתוב בו שנאמר וזהו היום, כל עליו ו ולב ועיניו תרמוז ציצית מלת כי יב) קרח, (תנחומא לברכה זכרונם ואמרו ה'". ות צְׁ מ כָל
שבו קשרין וחמשה שבציצית חוטין שמונה צירוף עם מצוות. לתרי״ג
4 לח טו במדבר )רש״י
ציצת– להם ""ועשו
ראשי בציצית ויקחני ח) (יחזקאל כמו בה התלוים הפתילים שם על החרכים. מן מציץ ב) (שיר כמו אותו וראיתם שם על ציצית ד״א
5 ) לט טו במדבר ספורנו– עובדיה רבי ושקבלתם יתברך לאל עבדים שאתם תזכרו ה' מצות כל את וזכרתם אותו וראיתם
בעבדיו המלך כחותם שהוא הציצית בראותם וזה ובשבועה באלה מצותיו בגזל אפילו וכבוד כעושר לבכם שרירות להשיג לבבכם אחרי מתור תחדלו: ובזה
6 ) לט טו במדבר עזרא- אבן אברהם רבי
יסירנו ולא תמיד ביום בו שיתכסה כנפים בארבע בגד לו יש ש מי כל על מצוה והנה שיקראו בעבור זה יעשו התפלה בשעת בטלית והמתפללים יזכרו למען מעליו חייב הוא יותר דעתי לפי רק ציצית להם ועשו לציצית לכם והיה שמע בקריאת יעשה ולא ישגה ולא יזכור למען התפלה משעת השעות בשאר בציצית להתעטף
עבירה. יעשה לא התפלה בשעת כי שעה בכל עבירה
7 ) מלונטשיץ- אפרים שלמה רבי לח טו במדבר יקר- כלי שיסתכל ע״י ה' מצות כל את יזכור איך כי ביאור צריך הפר' תוכן כל וגו'. ציצית להם ועשו
הענין זה ונ״ל תכלת, של בחוט ומביאו בספרי שאמרו ע״ד הוא, הראשון הדרך דרכים. בשני בשמים הסתכלו לישראל להם אמור למשה הקב״ה א״ל (לב. תתקמב) האזינו פר' הילקוט ששמח אלא עוד ולא המערב, מן חמה גלגל עלה שמא או מדתם שנו שמא לשמשכם שבראתי
גבול חול שמתי אשר וגו' תיראו א ל האותי כב) ה, (ירמיה הים לענין אומר הוא וכן וכו', לעשות ולא ויתגעשו ה. כב) (שם שנאמר יכול ואין לעשות שמצטער אלא עוד ולא מדתו שינה שמא לים. והשמים רשאי, ואינו לעשות מצטער שהרי מיראה מדתו משנה אינו שהים ראיה מכאן יוכלו.
ארז״ל כלת הת בענין והנה לעשות. ששמח אלה עוד ולא כמ״ש מאהבה מדתם משנים אינן פירושו ובודאי כבוד, לכסא דומה ורקיע לרקיע, דומה וים לים, דומה תכלת ב) מג, (מנחות לו הדומה אל בצבעו נוטה אחד כל אלא לרקיע דומה תכלת אין כי לדומה בדומה אלו שצבעים תכלת של בחוט הסתכלות ענין מה לומר הענין כל חתם זה ובמאמר מחבירו. עמוק אחד וכל
לשיזכור לים דומה שתכלת לפי אלא נימא, כמלא אפילו המדה מן יצא ולא ה' מצות כל זה ע״י נגד תמיד הים היה כאלו דומה ויהיה בצבעו לו הדומה הים אל יזכור זה בחוט שיסתכל וע״י יעשה וכן יראה וממנו נימא כמלא אפילו המדה מן יוצא שאינו הים במעשה יתבונן ואז עיניו,
מלשון נגזר שהוא ציצית לשון היינו הסתכלו כי בים הסתכלו האומר מדרש ה בעל שהזכיר בק״ו לא הוא כך מדתו משנה שאינו בים ומסתכל מציץ שיהיה דהיינו ט) ב, (שיר החרכים. מן מציץ ה לו מדד אשר המדה מן יוצא הוא הרי ה' מצות מכל אחת על אפילו יעבור ואם בק״ו 'ישנה
אסור וזה בזה. מותר תוסיף ולא תבא פה עד לומר שמצטער אלא עוד ולא בים אמר שהרי מיראה, ה' את לעבוד אם כי ללמוד אין הים שמן לפי אך אין הים שמן ש״מ לים. גבול חול שמתי אשר ה' נאום תיראו לא האותי וכמ״ש כו' לעשות השלימות סוף זה אין אבל דכוותיה כל ולגבי משה לגבי זוטרתי מילתא היראה אם כי, ללמוד בתורה כפיו מיגיעת הנהנה והוא אלהים הירא מן גדול בשמחה ה' את ועובד מאהבה העושה כי נהנה אינו הירא אבל היגיעה, מעצם נהנה מאהבה בשמחה העושה כי א), ח, (ברכות שארז״ל כאלו דומה יהיה הים במעשה תמיד שיזכור ע״י כי לרקיע דומה וים אמר ע״כ המעשה, מעצם
דומה ים כי תמיד ברקיע מסתכל הוא כאלו כן גם דומה יהיה כך ואחר ו עיני נגד תמיד הים כך לעבוד ששמח אלא עוד ולא מדתו משנה אינה הרקיע מה יעשה, וכן יראה וממנו לרקיע העושה על מאהבה לעושה יתרון מה ה' העובד יאמר ואם מאהבה, בשמחה ה' את הוא גם יעבוד
כבוד לכסא דומה ורקיע אמר ע״ז, מיראה, לדביקות יבא האהבה שמתוך יזכור זה ע״י כי משתדל והאוהב ממנו, ירא שהוא זה מן מתרחק ירא כל כי הנשמה של חוצבה מקום השכינה יזכה ידה על כי ההצלחה תכלית שהאהבה נמצא שכרו על יבא כן על כי לו בנאהב לדבק תמיד
כבוד לכסא נזכר יהיה ברקיע ויסתכל שיציץ וע״י כבוד בכסא לדבק ולפי הצבעים. דמיון ע״י האהבה בזכות הבא נסתר ולשכר היראה, בזכות הבא העה״ז של נגלה לשכר רמז כאן, שיש זו פרשה נאמרה ע״כ לעה״ב. לך וטוב בעה״ז, אשריך כפיו מיגיע בנהנה א) ח, (ברכות כמ״ש
פירוש וזה ונגלה נוכח בלשון לציצית לכם והיה ואח״כ נסתר, בלשון ציצית להם ועשו וזהו יקר,
אהבה. . כמספר י״ג הכל סך קשרים ה' חוטין ח'. טעם
נשלח על ידי: שי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה