*תובנה לפרשת שלח לך*
*ממשנת רבי עובדיה ספורנו*
סיפור המרגלים מופיע בתורה פעמיים: בזמן האירוע (במדבר יג) ובתיאור של משה לגביו (דברים א). מעניין לראות את ההשוואה בין הסיפורים ולגלות רבדים נוספים המעשירים את הלימוד ממקום אחר.
בפרשת המרגלים המתוארת בספר במדבר, משה *לא מדבר עם המרגלים או העם*, הוא פשוט נופל על פניו: ״וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כׇּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר יד, ה). לעומת זאת, בספר דברים משה *מתאר נאום שלם* שהוא נושא כלפי העם במשך חמישה פסוקים, המתחילים במילים: ״וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם…״ (דברים א, כט-לג). מתי אם כן נשא משה את דבריו החוצבים?
רבי עובדיה ספורנו מסביר את מהלך העניינים לפי שתי מילים ״מיותרות״ בלשון הפסוק. לאחר דברי המרגלים והתחלת הבכי אצל העם, מופיע כלב בן יפונה: ״וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם *אֶל מֹשֶׁה* וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ״ (במדבר יג, ל). השאלה נשאלת — מה משמעות המילים ״אֶל מֹשֶׁה״ בהשתקה של כלב את העם?
*זה הזמן שבו משה נשא את דבריו! * כלב השתיק את כולם והפנה את תשומת הלב למשה. באותם רגעים משה מדבר עם העם — כמתואר בספר דברים — ואז כלב חותם את דברי משה בחיזוק מצידו: ״עָלֹה נַעֲלֶה״. אם כן, כלב בן יפונה לא רק דואג *לכבודה של ארץ ישראל אלא גם לכבודו של משה*, שאמור לנווט את כולם אל היעד.
_אבינדב אבוקרט_
_רב קהילת ״אבני החושן״ גבעת שמואל_
נשלח על ידי: אבינדב אבוקרט
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה