לומדת– קהילה בס״ד התורה– על הרמב״ן פירוש פרשת חקת
: כ פרק במדבר רמב״ן מתפרסם אינו מריבה במי ואהרן במשה החטא )(ח
. בכתוב פירש( ורש״י - הסלע אל ודברתם אותם שצוה מפני יב) יא בפסוקים העדה כל לעיני מתקדש הוא ברוך הקדוש היה דברו שאלו והכיתם, אמר ולא ברוך הקדוש של דברו מקיים מדבר ואינו שומע שאינו זה סלע ומה ואומרים
וכמה כמה אחת על אנו. הוא
במשמע יש המטה את קח שצוה מאחר כי, נתחוורו לא אבל הם, אגדה ודברי! בידו? הזה המטה מה בלבד בדבור רצונו היה ואלו בו, שיכה
והוא בידך, תקח לנחש נהפך אשר והמטה טו) ז (שמות שאמר מצרים במכות וכן הכתוב כי במטה, להכות לומר ורצונו ידך, את נטה יאמר ולפעמים בו, להכות
הנשמע בדבר. יקצר אצל שוה הכל כי מההכאה, יותר בדבור גדול הנס ואין
הסלע. בי" נא״מעלתם לב (דברים בזה אמר למה )ועוד! ?
שנזכר מה הוא הזה הסלע אל בדבור והצוואה במעשה שיאמרו צוה, ואהרון [משה
]לישראל והיא ][=הסלע היא כי כדרך הזה, הסלע מן מים יוציא השם כי שומעת ויקהילו י) (פסוק שאמר כמו עשו וכן כז), כד (יהושע ה' אמרי כל את שמעה באמרו שומעת הסלע והנה וגו', להם ויאמר הסלע פני אל הקהל את ואהרן משה
, הזה בחטא למפרשים רבות וטענות לכולן: כן רבים דברים ר״א בו סתר כבר
מהם.
העם מריבת בעבור כוונתו אבד משה אם כי, נכון אינו הוא1 גם בו שרמז והסוד שניה פעם והכהו וחזר הראשונה, בפעם מים יצאו לא ולכן הסלע, אל דבר ולא ראוי אינו אבל הראשונה, בפעם חטאו הנה המים, ויצאו בכל הדבקה בכוונה
אמונה חסרון כאן אין כי יב (פסוק להקדישני" בי האמנתם "לא בזה,)שיאמר
: ש]גגה [אלא כלל
משה רבי וה״ר רבינו משה כי ואמר סברא, בו סבר פרקים) משמנה פ״ד (סוף
הש״י עליו דקדק המורים, נא שמעו באמרו הרגזנות לצד שנטה הוא חטאו ע״ה הכעס בו ראוי שאין במקום ישראל בני עדת לפני כועס כמוהו אדם, שיהיה
" כ: פרק במדבר עזרא אבן 1 ברמיזות אגלנו בעיני הנכון והפירוש החלק ידע כאשר כי דע.
אמר השם כי ואמת, ומופתים. אותות בכל ויחדש, בכל ידבק [הקב״ה], הכל את ][משה
ומדבריו כלם שמתנועותיו מפני, השם חלול ההוא האיש בדין בזה כיוצא וכל ואיך הבא, והעולם הזה העולם הצלחות אל בהם להגיע מקוין והיו למדין היו רעה מתכונה אם כי תבא ולא הרעות הפעולות מן והוא הכעס עליו יראה
הנפש. מתכונות
שאבאר כמו הוא יד) כז (להלן פי" "מריתם בו אמרו אבל שהוא, כפשוטו ][לא
אבל מעלה לו שאין מי עם ולא סכלים עם מדבר היה לא ][אלא קטנה אשה וכל ג), שירה (מכילתא החכמים שזכרו כמו בוזי בן כיחזקאל היתה שבנשיהם
השלום עליו שהוא אמרו שכעס ראוהו וכאשר יבחנוהו יעשה או שיאמר, מה המים בבקשת עלינו כעס שהשם יודע שהיה ולולי מדה פחיתות בו אין יתעלה לשם מצאנו לא ואנחנו כועס, היה לא יתברך אותו הכעסנו ושאנחנו
את והקהל המטה את קח ח) (פסוק אמר אבל, הענין בזה אליו בדברו שכעס להם והוצאת מימיו ונתן לעיניהם הסלע אל ודברתם אחיך ואהרן אתה העדה
התורה מספקי ספק התרנו והנה בעירם ואת העדה את והשקית הסלע מן. מים מה וראה, חטא חטא זה אי רבים פעמים ונשאל רבים דברים בו שנאמרו ז״ל דבריו אלו דרכו. יורה והאמת אנחנו, בו שאמרנו ומה בו: שנאמר
הבלים על הבל והוסיף על שעברו פי "מריתם אמר שהכתוב ". עזרא ואבן ][רשי
בי האמנתם "לא ואמר ", דברו ויותר. שכעס בעבור העונש, אין בו האמינו שלא בחנם יד) לא (להלן החיל פקודי על כשקצף משה על העונש שיהיה ראוי. היה
המורים נא "שמעו כי ", שכעס כלל ספר לא והכתוב ממרים כדרך, תוכחת
ועוד כד). ט (דברים ה' עם הייתם ובמישור בשלום כי, מימיו כעס לא אהרן כי
מעודו. הלך
עם מריבה בעשותם עליהם השם מאת גדול כעס היה שלא אפשר שאי ועוד
ממצרים העליתנו "למה כשיאמרו הגדול חטאם במדבר הנסיונות ובכל,". משה העובד כבן האלהים עם מלהיות פרך בעבודת לשונאיהם עבדים להיות שירצו בקרבכם אשר ה' את מאסתם כי יען כ) יא (לעיל הכתוב אמר וכן אביו, את
, זה מ פחות אמרו הראשונה ובפעם ממצרים. יצאנו זה למה לאמר לפניו ותבכו
ולאהרן, ודברתם למשה והכה חלק. החלק והנה. משה עם העם מריבת בעבור דברו ולא שנית פעם שהכהו עד מים יצאו ולא. הסלע, . בשגגה ומעלו ומרו, השם, קדשו לא והנה. .
המורים נא שמעו שאמר בעבור היה החטא כי,)(יב " הסוד זה ורמזו
לומדת– קהילה בס״ד התורה– על הרמב״ן פירוש פרשת חקת
ג יז (שמות בצמא מקני ואת בני ואת אותי להמית ממצרים העליתנו זה,)למה ומריבה מסה המקום שם ויקרא שאמר כמו רבה ואשמה גדול קצף עליהם והיה
וגו ישראל בני ריב.'על מפורש כתוב ובכאן המה יג) (פסוק מריבה מי רבו אשר
! ? יוצר את רב הוי מזה גדול פשע ומה ה', את ישראל בני
חטאו הם כן אם, לאמר בגללכם ה' התאנף בי גם לז) א (דברים אמר ומשה
הזאת הרעה כל, וגרמו הרב ולדברי כלל ופשע חטא הזה המעשה בכל להם: אין
כי דע וגו המטה את קח אמר אבל שכעס, יתברך בה' מצינו לא שאמר.'ומה רחום והוא בו, וחוטאים שמתלוננים פי על אף דבר, במחיתם צריכים כאשר
הראשונים במים וכן. שאלתם להם ויתן יזכירנו ולא חמתו כל יעיר ולא עון יכפר מסה שם שהיה פי על אף וגו', העם לפני עבור ה) יז (שמות רוח בנחת אמר לחם לכם ממטיר הנני במן, וכן טז). ו (דברים ולדורות ממנה שהזהיר ומריבה (שם השני בדבור בסוף שאמר אלא וחבה, אהבה בדרך ד), טז (שמות השמים מן
לה הודיע תלונות, את שמעתי יב) פסוק חנם יתלוננו כאשר אבל, . בלבד חטאם ם
אפו. חמת עליהם ישפוך
אליהם ה' כבוד וירא ו) (פסוק שנאמר מגפה, וחיוב גדול לקצף רמז עוד, ובכאן
ההווה ה' יד מראה והוא הנזכר, הקהל אל שרומז תראה כאשר, במגפות
במרגלים י יד )(לעיל קרח וביום יט טז )(לעיל על והתימה ). ז יז (לעיל וממחרת
למשה וירע מריבה מי על ויקציפו לב) קו (תהלים הוא מלא מקרא שהרי, הרב במדבר ה' את שנסו הגדולים הנסיונות עם הזה החטא הכתוב, בעבורם: וימנה
רבינו דברי הם השואל, לדחות טוב והוא בזה, שנאמרו הדברים מן והקרוב
חננאל נוציא הזה הסלע המן י) (פסוק אמרם הוא החטא כי שכתב מים, לכם
בערב לכם ה' בתת ח) טז (שמות שאמרו כדרך, מים לכם ה' יוציא שיאמרו וראוי חשבו ואולי להפליא עמהם יעשה ה' כי יודיעום הנסים בכל וכן וגו', לאכול, בשר לא וזהו הזה, הסלע מן מים להם הוציאו בחכמתם ואהרן משה כי העם
אותי קדשתם עומד הנני ו) יז (שמות אמר בצור הראשון ומעשה נא). לב (דברים הצור על עומד הענן עמוד רואים הזקנים ושבעים בחורב, הצור על שם לפניך
במאמר וטעו דבר ראו לא בכאן אבל הוא הגדול ה' מעשה כי מתפרסם, והנס
מן הנהנה כי נא), לב (דברים בי" "מעלתם בזה שיאמר ויתכן. ואהרן משה אל ודברתם צוה שהוא יד), כז (להלן פי" "מריתם וכן מעילה. נקרא ההקדש
דברי שניתם או, בשמי לעיניהם שאתקדש והטעם לעיניהם, הסלע אמרתי [שלא
' מים] לכם 'נוציא שתאמרו צויתי לא כי ו), ה (יחזקאל משפטי את ותמר מן,
יב (פסוק בי" האמנתם "לא ויהיה )ככה. או, ישראל בני אל יוצא אהרון על [מוסב
]ומשה חזוק לשון, הוא על ואמנה מן, לעיניהם להקדישני התחזקתם לא כה כב (ישעיה נאמן במקום התקועה היתד כג), יא (נחמיה:)המשוררים
הנני ו) יז (שמות לו אמר בראשונה כי. התורה מסתרי גדול סוד הענין כי והאמת הצור על הגדול שמי כי יאמר בצור, והכית בחורב הצור על שם לפניך עומד פעם אלא הכה לא כן ובעבור ההר, בראש האוכלת האש ה' כבוד שהוא בחורב
רבים מים ויצאו, אחת בצור להכות שניהם והסכימו, כן לו פירש לא בכאן אבל בי האמנתם "לא אמר כן ועל חטא, זה והנה,"פעמים אמונה לשום ][מלכות
תפארת] הקרוי [הגדול בשמי, כי הנס יעשה באמונה כשתי הוי שניהם ובהכאת [לבדו
רשויו]ת… רבותינו דעת ועל ויצאו בצור שהכה יתכן הכעס, לו שמזכירין (ספרי)
טיפים כוונתו במיעוט פעם להכות שניהם והסכימו הדבר, אל ותמהו הכעס, על
הזכרתי כאשר הצור על, שניה: שניהם על החטא והוא
: ואתחנן פרשת ט' דרוש הר״ן, דרשות שידוע והוא אחד. ספק ונתבאר נסתלק זה "ועם אפשר היאך שכן וכיון זדוניהם. על ואפי' שבתורה עבירות כל על מכפרת שהתשובה
עונו? על הש״י לו שימחול משה של תפלתו הועילה שלא עם מדקדק שהקב״ה שאע״פ היאך אך אחרים. של כחמור נחשב שלהם קל שחטא לומר זהו השערה, כחוט חסידיו היא כך אם שלהם, לקל יספיק שלא אחרים של לחמור מספיק שהוא שמה אפשר שגגה על אפי' אחד לצדיק ויסורין צער יספיקו לא לעוה״ב שאפי' אומר נמצאת המדה
וכבר לאל. חלילה שלו. קלה אומר ישמעאל ר' שהיה כפרה חלוקי בארבעה רואים אנו שהוא והאמת ה'. חלול זה בחטא שהיה תאמר ואפי' הכל. על מכפרים ומיתה שתשובה
תפלתו תועיל שלא תימה דבר יהיה עכ״ז וגו בי האמנתם לא יען הכתוב כמ״ש.'כך אחר בצד ההוא החטא ושיכופר לארץ ליכנס שיוכל משה של. וזכותו
מלא שהש״י והוא ויסודו, דבר של אמתתו והודיעונו במדרש רז״ל נתעוררו זה כל ועל
שימשך מה אבל לבד למקום אדם בין שהם החמורים עונות אפילו ומעביר. רחמים וזהו פנים, בשום ההוא העון נמחק שיהיה א״א אחרים אצל היזק העון מחילת מצד בי ה' ויתעבר לישראל משה אמר ולפיכך וגו'. חטאתי לבדך לך דהע״ה שאמר מה
להם להראות. למענכם כמה חטאו על והרבה לש״י חטא הוא שהרי, הכלל מעלת של בכבודן זלזול חטאו בכלל שבא מפני הסבה והיתה נענה. ולא ותחנונים תפלות
לו למחול ראוי היה שלא הש״י הראה ככה על חטאו עקר היה שלא ואע״פ. ישראל בכבוד להקל שלא עצמו על אדם כל שיחמיר לדורות דוגמא שיהא כדי פנים בשום אחד בפרט שא״א וחשיבות מעלה ישיג הוא כללותו מצד הכלל כי."הכלל.
נשלח על ידי: יצחק אגמי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה