ה׳תש אלול ט בס״ד – "ג פ שבת תצא כי רשת פ
זה״ב
1. ח האם התנועה? חוקי ל להשמע ובה
2. לתאונה וגרם בנסיעה שנרדם נהג של הדין? ה מ
3. כפיו נושא בתאונה שהרב כהן? .
4. זהיר לא באופן שנוסע נהג על למשטרה? דווח ל חובה או מותר האם
מלהזיק להזהר חובה מעקה מצוות לאחרים המזיק של דינו
דרכים בתאונת
, שוגג בין חילוק למזיד קרוב לשוגג
ולאנוס
על שנרדם נהג
ההגה- יש האם נסיעה בין הבדל
לארוכה? קצרה
הנפש את שהרג כהן
דרכים בתאונת
דמלכותא דינא התנועה לחוקי ביחס עבריין מסירת למשטרה תנועה
1. – קה מע עשיית מצוות אחרים מלהזיק להזהר החובה
נּו. מֶ מִּ ל נֹּפֵ הַּ יִּפֹּל י כִּ יתֶָך בֵ בְ ים מִּ דָ ים שִּ תָ וְֹלא גֶָך גַּ לְ ה קֶ עֲ מַּ יתָ שִּ וְעָ דָׁש חָ יִּת בַּ ה נֶ בְ תִּ י כִּ
ח] כב, [דברים
בראשית ימי מששת ליפול זה ראוי (ממנו) ממנו הנפל יפל כי ישמעאל רבי דבי תנא
נפל לא שהרי. חייב ידי על וחובה זכאי ידי על זכות שמגלגלין אלא נופל קראו והכתוב
[ א לב ]שבת
הנופל- יפול כי שמגלגלין ידך, על מיתתו תתגלגל לא כן פי על ואף ליפול זה ראוי
חייב. ידי על וחובה זכאי ידי על זכות
[ רש״י שם] עה״ת
רעוע סולם יעמיד ולא ביתו בתוך רע כלב אדם יגדל שלא מנין אומר נתן ר' דתניא
בביתך. דמים תשים ולא שנאמר ביתו בתוך
ב מא ][כתובות
שהיתה כגון וימות אדם בו שיכשל וראוי סכנה בו שיש דבר כל ואחד הגג אחד באר לו
גבוהה חוליה להן לעשות חייב מים בהן שאין בין מים בהן שיש בין בחצירו בור או
שיש מכשול כל וכן וימות. אדם בה יפול שלא כדי כסוי לה לעשות או טפחים עשרה
שנ יפה יפה בדבר ולהזהר ממנו ולהשמר להסירו עשה מצות נפשות סכנת בו אמר
ביטל סכנה, לידי המביאין המכשולות הניח ו הסיר, לא ואם נפשך, ושמור לך השמר
דמים תשים לא על ועבר עשה. מצות
[רמב״ם מ פי״א ד] הל' הנפש ושמירת רוצח הלכות
2. דרכים בתאונת ממון מזיק של דינו
לעיר חוץ וקרוביו רעיו עמו שיוצאין הוא ודרך מחופתו שיוצא חתן רבינו ילמדנו אלה
והיו לפניהם החתן והקדים בפרדים ומהם בסוסים רוכבין ומהם עמו שיצאו עשו וכך
הפסד לו ובא גדולה הכאה עליה רוכב שהחתן בפרד ופגע בסוסו אחד ורץ יו אחר באין
וטוען העדים. העידו וכך מכותי הפרד שהיה זהובים מאות ג' כגון זו מהכאה לחתן
לו שהיה לשלם חייב אינו בו ללכת רשאין העולם שכל היה שבר״ה שמאחר המזיק
לרגל או הוא חציו כמו בסוס הכהו שהוא מאחר ליה מדמינן למאי עצמו. לשמור
שרגלו בו מעורב שכחו מאחר נאמר או האוכף, בשבילת שנעשה מאחר ליה מדמינן
תחלתו אנוס שהיה פי על ואף בעצמו, הוא עשאו כאלו האוכף בשבילת הולך אדם של
היה. בפשיעה
לו והיה לרוץ רשות לו והיה בר״ה שהיה לפי פטור שהוא המזיק שטוען מה תשובה
ברגליו אדם אפילו הרבים ברשות לרוץ לו שאין היא טענה לאו עצמו ר לשמו לניזק
רץ אומר יהודה בן איסי תניא א) (לב בב״ק כדאיתא כשירצה. לעמוד שיכול כדי אלא
לו שאין סוס על הרוכב כ״ש יהודה. בן כאיסי הלכה ר״י ופסק משנה, שהוא מפני חייב
הוא ופושע כשירצה לעמוד. ל יוכ לא שמא רוכבין אדם שבני במקום [לרוץ] רשות
שעליה באוכף או הבהמה בגוף והזיק בהמה על רוכב שהוא כיון הוא בגופו ומזיק
שישומו מה לשלם המזיק וחייב שעליה. באוכף שהזיקה בהמה כמו דמי בגופו כמזיק
. זו הכאה בשביל הפרד מדמי שנפחתו ב״ד
ה] סימן קא כלל הרא״ש [שו״ת
3 תאונה וגרם ההגה על שנרדם נהג של דינו.
מש״כ על (שד) שם והמיתו זוית לקרן נכנס אם וכן נפש ושמירת רוצח מה' ו' פרק
הגיה ע״כ. נקלטים ואינם למזיד קרובים אלו כל הרי וכו' בגופו שדחפו או בשגגה
דפטור המניח בפרק משמע זוית דקרן ותו גולה בגופו דחפו דאם משמע דבברייתא
… למזיד קרוב שהוא מפני כתב ז״ל והרב אונס דהוי משום תליא ברצון דלא אומר אני ו
שהרי הוא דאנוס למימר איכא נזיקין גבי דהתם מילתא תליא בטעמא אלא מילתא
אפשר אי מיתה לגבי אבל אחרת בזוית ונכנס זו מזוית יוצא כשזה פתאום בא הנזק
ולפיכך חברו את והרג משחית כלי משאר אחת או בידו וסכינו בכח רץ שהיה לא אם
ונמצא משחית כלי בידו שיש כיון בנחת ללכת ליה דהוה אנוס ולא למזיד קרוב הוי
. עמו ונמוקו טעמו שהרב
] תרסז סי' ח״ב רדב״ז [שו״ת
הוא שאף שמעון ושכנו לחיפה, בה לנסוע וביקש מכונית לו שיש ראובן אודות אלה: ש
באמצע והנה כן, ויעש במכוניתו, עמו שיקחנו מראובן ביקש לחיפה, לנסוע ביקש
פצעים נפצע ושמעון קשה, תאונה ואירעה ראובן, הנהג את תרדמה חטפה הנסיעה
והזמין ימים, כחודש החולים בבית ואושפז קשים, ועתה לרפואתו, מומחים רופאים
בדבר אנוס שהיה טוען וראובן ושבת, ריפוי דמי לו לשלם ראובן את תבע שהחלים,
… בזה נוטה הדין היאך כלום, לו לשלם חייב ואינו להזיק, נתכוון? ולא
ווייס דוד יוסף חיים רבי להרה״ג דוד ויען בשו״ת ומצאתי שדן רנז), סי' חו״מ (בחלק
בנידונו ובפרט ומזיק. החובל אדם כדין הנהג, את לחייב ג״כ והעלה בנ״ד, באורך
אם הנהג את הנוסעים ששאלו למונטריאל, יורק מניו במכונית, ארוכה נסיעה שהיתה
שישן להם והבטיח שעות, כמה שנמשכת כזאת, הארוכה הנסיעה לפני צרכו כל ישן
כמה ונפצעו קשה, תאונה ואירעה ההגה על נרדם הנסיעה שבתוך חר ולא הצורך, ככל
מקום ומכל וסיים, המזיק, כאדם לחייבו העלה ולכן כלל, ישן שלא הודה מהנוסעים,
קפץ אא״כ בתשלומין, חייב הוא לאסון, וגרם הנסיעה, באמצע הישן נהג שכל נראה
מי המלכות חוק שלפי וידוע באשמתו, שלא תרדמה, עליו נפלה ופתאום חולי עליו
הנ״ל והתשובה עכת״ד. בראשו. דמו עמו והנוסע לנהוג, אסור הצורך ככל ישן שלא
שבט בשו״ת הנ״ל, להרה״ג והשיב דעתו, לחוות וואזנר, הלוי מהר״ש הגאון אל נשלחה
לתחלת וקרוב ארוכה, נסיעה שהיתה הנ״ל בנידון שבודאי שא), סי' (חו״מ ח חלק הלוי
אירע הנסיעה קודם מספיק ישן שלא שמפני בעליל שנראה סון, הא אירע הנסיעה
אם ומ״מ לחייבו, ויש הנהג מצד פשיעה דהויא בודאי ההגה, על שנרדם ע״י האסון,
ישן היה אילו שגם שאפשר הנסיעה, לסוף קרוב האסון ואירע ארוכה, הנסיעה היתה
שהוא לקבוע ה קש עליו, נופלת תרדמה היתה מ״מ הצורך ככל הנסיעה לפני מספיק
כי פושע, נחשב הוא עדיין לעיל שכתבנו מה לפי אולם ע״ש. לפשיעה. הקרוב אונס
מן קצת שינוח בכדי הדרך, בצד לעצור לו היה מהנסיעה, עייף שהוא כשהרגיש
חי״ד רבי להרה״ג ראיתי וכן חפצו. למחוז עד הנסיעה להמשיך כדי כח ויחליף הנסיעה,
לסוף קרוב הנהג ישן אם שגם רנח), (סי' דוד ויען בשו״ת ע״ז שהשיב הנ״ל וייס
עליו והיה עייף, שהוא כשהרגיש ער, בעודו לנהוג הפסיק שלא על לחייבו, יש הנסיעה,
אמרו וכולם למקצוע, מומחים לנהגים וששאל נסיעתו, בתוך שינה תחטפנו לבל לנוח
וריחוק הזמן רך או לפי להזהר לו והיה עייפות, שירגיש בלי פתאום שיישן אפשר שאי
את יפייס וגם ושבת, ריפוי דמי לשלם הנהג שעל עיקר, וכן כתב, ויפה ע״ש. המקום.
לו וימחול בדרך, מצאתו אשר התלאה כל על. הנוסע
ה סי' ]ו״מ ח ח״ט אומר יביע ו״ת [ש
4 דרכים בתאונת שהרג כהן של דינו.
סנגור… נעשה קטגור ][אין ב) ברכות(לב במסכת כהן כל יוחנן: רבי אמר: למדנו "
ד״ה א ז (יבמות תוס '". מלאו דמים ידיכם שנאמר כפיו, את ישא לא הנפש את שהרג
יתכן ולא סניגור, נעשה קטיגור שאין ני מפ הוא האיסור שיסוד מבארים )שנאמר
ישראל את יברך כעת נפש, . הכהן הרג בהם שבידיים
לעיל הנזכרים מהתנאים אחד אף זה בעניין מתקיים שלא קשים, דבריהם. ולכאורה
התנאות כאן ואין וריצוי כפרה עבודת כאן אין שבפנים, עבודה לא. זו
עט אות א מערכת זוכר )(עין החיד״א סניגור נעשה קטיגור אין בדין יסוד מחדש
ראשון- אופן אופנים. לשני זה דין לחלק יש לשיטתו התוס'. דברי את ומיישב כאשר
זהב כגון לכפר, כעת רוצים חטאו בו במין הגדול הכהן בבגדי לתת בעגל, בו שחטאו
שני- אופן הכיפורים. ביום ולפנים לפני הנכנס או לכפר רוצה עצמו החוטא כאשר
קטיגור אין אומרים בזה ישראל, את לברך שרוצה הנפש את שהרג הכהן כגון לעבוד,
ואפילו שבחוץ בעבודות אפילו (והיינו לעיל הנזכרים התנאים כל ללא סניגור נעשה
להיות רוצה עצמו הקטיגור ופה מאחר התנאות) בהם אין ואפילו וכפרה ריצוי בהם אין
עצמו מהדבר יותר רחוק (שזה הקטיגור של מינו רק ולא.)סניגור
לו סע' קכח סי' ורמ״א)(או״ח השו״ע נחלקו להלכה ועשה הנפש את שהרג כהן בדין
ל תשובה. אפילו כפיו את ישא לא גג, בשו אפילו הנפש, את שהרג: כהן ערוך" שולחן
. תשובה" עשה "ו לרמ״א: א ש י ומרים בעלי על להקל ויש כפיו, נושא תשובה עשה דאם
." נהוג והכי בפניהם, דלת לנעול שלא תשובה,
הלכה וביאור קל ברורה)(ס״ק במשנה עשה אפילו )(ד״ה מחלוקת שיש הביא
במזיד שאפילו ים אומר יש תשובה. ועשה במזיד הנפש את להורג ביחס אחרונים
בשוגג הנפש את שהרג כהן שרק אומרים ויש זה. לעניין ומקובלת התשובה מועילה
התשובה מועילה לא במזיד אבל כפיו, ישא תשובה. ועשה
זצ״ל( יוסף הגר״ע טז סי' ח״ה דעת )יחוה שו״ת הנפש את שהרג כהן בדין מחלק,
לא זהירות, בחוסר נהג ן שהכה הוא הראשון המצב מצבים. שני בין דרכים, בתאונת
אופן בכל וכדומה, אדום ברמזור עבר מופרזת, במהירות נהג לתמרורים, נשמע
של מחלוקתם מתקיימת זה במצב הנהג, על לחלוטין מוטלת התאונה שאשמת
שוגג הוא אם ואפילו למזיד, קרוב או מזיד הוא כזה נהג המקרים ברוב ורמ״א. השו״ע
השו "לדעת עשה אם כפיו ישא רמ״א לדעת תשובה. עשה אם גם ו כפי ישא לא ע
במזיד מועילה תשובה האם האחרונים נחלקו וכאמור. תשובה
נהג כראוי, מרחק על שמר התעבורה. כללי לפי נהג הכהן כאשר הוא השני המצב
באופן וכדומה, התמרורים להוראות הקשיב לדרך, ומתאימה מותרת במהירות
אחרונים מחלוקת מתעוררת זה במצב. נס. באו אלא בגללו נגרמה לא שהתאונה
" רבה האליה (סי' סג ס״ק )קכח לישא ורשאי להקל, יש לאונס הקרוב שבשוגג כתב,
(באשל מגדים הפרי אבל. סט ס״ק גבורים)(שם מגן בספר להלכה הובא וכן כפיו.
נא ס״ק )אברהם שלא לכתחלה להחמיר יש באונס שאפילו והעלה בזה, לפקפק כתב
מגדים… הפרי לדברי לחוש שראוי ונראה ע״ש. כפיו. ישא שאם נראה מקום ומכל
עליו וקיבל בתשובה, ושב ידו, מתחת שיצאה התקלה דבר על לבו אל שת הנהג הכהן
נפש יבוד לא שגרם על ישראל, חכמי יורוהו אשר ככל התשובה בדרכי שיתנהג
יש כזה באופן, א לב שבת חייב. ידי על חובה מגלגלים חז״ל אמרו בישראל)(וכבר
תשובה בעלי על להקל " כפיו לישא לדוכן לעלות לו ולהתיר. שם דעת היחוה )(לשון
א ס״ק מג סי' הלוי)(ח״א שבט ובשו״ת בשעה אסון לו שאירע מכהן נשאלתי: כתב "
כפיו שישא מהו יום, ל' אחרי מת והוא ארצה אחד זקן שדחף שלו רכב בכלי. שנסע
מקיל ובכה״ג תשובה עליו קבל וכבר שוגג דהי' חדא פקפוק. בלי כפיו דישא והוריתי
להקל שם מג״א מצדד ובכה״ג מיד מת דלא ועוד בפשיטות. סל״ה קכ״ח סימן. הרמ״א
להתיר פשוט ולכן קטיל, קטילא גברא ואולי גדול חולה הי' דהנדחף נוסף צד עוד. וכאן
עיקרים ה ועיקר ומע״ט לצדקה נוסף לסגוף תעניתים כמה עליו קבל תשובה ולענין
." ככה ה' עשה מה על במעשים ופשפוש ונדכה נשבר לב
[ בפרשה הלכה וי ] תשע״ח פקודי קהל
5. התנועה בחוקי דמלכותא דינא
הסכנה למנוע שלכם בסביבה גדולות תקנות שעשיתם כתב ואשר קבלתי, מכתבו
לשבח יש וטובים, לים גדו ונספו הרבה דמים שפיכת שגורמים התאונות ע״י בדרכים
למנוע לעשות חייבים הצבור מנהיגי עם בעירו בי״ד ושכל ידכם, ולחזק כך על אתכם
מהתושבים. נזקין
ע״י שנעשו דהתקנות דמלכותא, דינא אין או דמלכותא דינא יש אם שייכות לזה ואין
עלינו חיוב הי' ידם על נעשו לא ואם אסונות, למנוע הצבור לטובת נעשו השלטון
מ״ד סי' חו״מ הח״ס מרן מתשובת כב' העיר ויפה כזה, . לעשות
מקלט לערי הדרכים לכוין בי״ד וחייבים ה״ה, מרוצחים פ״ח הרמב״ם לשון וראה ובא
תל לא בדרך מניחן ואין תקלה וכל מכשול כל מהם ומסירין ולהרחיבן, אותם ולתקן
שזה ואעפ״י רוחב, אמות ל״ב מקלט ערי ודרך וכו' גיא ולא מדין לרוצחים מיוחד דין
ב״ק ועיין מר״ה, תקלות להסיר המצב לפי לומדים שממנו פשוט מכ״מ הדרך, לך תכין
ממון מנזקי פי״ב וברמב״ם תקלה, שגורם ר״ה להזיק דאסור מקומות ובהרבה ע״ב נ'
בכזה הרבים מכשול להסיר דמצוה נשמע וממילא בזה, וכ״ד והכ״ג הכ״ב. ופי״ג
העיר מכשולי ומתקן משוה ופרש״י מתקלי' מתקן חנינא ר' ע״א, "ב קי כתובות ועיין
ע״כ הדרכים על רע שם יצא שלא ומחזר עליו חביבה שהיתה הארץ חיבת, מחמת
בעו״ה בדרכים יום יום שאורבים שלנו שבתקופה סכנה להסיר. וק״ו
ות מכוני כשאין גם הזמנים בכל אדום ברמזור לעבור הלכה ע״פ דאסור פשוט וממילא
כידוע בנפש סכנה לידי מביא הסדר דהירוס ממש. מתקרבות
ולטובת לטובתו שנעשו לתקנות ציית שלא לאדם ולהוכיח לעורר מצוה וממילא
יסיר והקב״ה סכנה. לידי ואחרים עצמו מביא ישרים, הבלתי דרכיו שע״י כולו הצבור
ויזכה עמו, מתחסד הוא ברוך הקדוש הבריות עם המתחסד וכל ושבר, שוד מעמנו
ימים. לאורך
רצא] סימן י חלק הלוי שבט [שו״ת
6 - עה התנו בחוקי שמזלזל נהג מסירת. למשטרה
למוסרו מותר אם רשיון בלי או מופרזת במהירות לנסוע הרגיל יהודי נהג שאלה:
למשטרה
ומסוכן בזיופים עוסק שאם י״ב) ס״ק שפ״ח משפט (חושן ערוך בשולחן מפורש
לו שיש הגר״א בביאור עי״ש רו, למוס יכולים לאזהרה משגיח אינו ואם אותו, מזהירים
עי״ש חששא אלא שאינו פי על ואף גרמא רק שאינו ואף מתכוין שאינו אף רודף, דין
הנהיגה מלאכת ידיעת בלי או מופרזת במהירות תכופות הנוסע כמו מסוכן לך ואין
של התקנה לכן כרודף, ודינם ח״ו להרוג עלולים שאלו רשיון, השיג לא שלכן כראוי
ואם אלו, תקנות לשמור וחייבין הציבור ולטובת וביושר בצדק היא וברשיון ראוי כ נהיגה
מאסר אף מרתיע לעונש הוא ראוי נפשות לאבד שיבוא חשש ויש בהם מזלזל, הוא
ו סעיף נ״ה ח״מ ובמהרשד״ם נכרים, ידי על לאוסרו קס״ח) סימן (ח״ג תשב״ץ.'ועיין
שאם דין הבית או העיר רב ע״י ילה תח להתרותו אלא מיד למוסרו לא כדאי אמנם
מאמין אינו סתם (שבהתראה לו, כראוי ויענש למשטרה אותו ימסרו בדרכו ימשיך
(ומרן ימסרוהו. בציבור, ומזלזל בדרכו מתעקש זאת בכל ואם ימסרוהו), שבאמת
לפיקוח שנוסדו תנועה, חוקי העוברים אלו על מאד רגז זצ״ל קנייבסקי יעקב רבי הגאון
שעבר על חמור עונש שיקבל מאד שחושש לפניו שבא אחד על ושמעתי יבור, דצ נפש
מאד חריפה במחאה והגיב אותו, שיפטרו ברכתו לבקש ורוצה התנועה חוקי, על
במשפטיהם לו ניחא היה שלא (אף לעונש!) שראוי.)שהאמת
י ראו להזיק, ועלול בעצמנו להענישו לנו אפשר ואי מועד בגדר הוא שאם נראה וע״כ
שעלול ממזיק הציבור את להציל קעביד ומצוה למוסרו העיר רב או דין בית ברשות
חייהם את לסכן. אפילו
תתנ] סימן א כרך והנהגות [תשובות
נשלח על ידי: ינון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה