יום חמישי, 21 במאי 2026

חברותות ליל שבועות

חברותות תלמוד מצוות תורה

הקדמה

בכל אנחנו יום 'כי בתפילה אומרים ואורך חיינו הם '. ולילה יומם נהגה ובהם ימינו התורה הקדושה תורת

חיים, היא מישראל ת ואח אחד ולכל אות יש, בתורה משלו את שמבטאת העמוק הקשר והייחודי שלו עם

.' ה דבר בכל זמן, ועת ובייחוד בתקופת ישנה, הצבאי השירות חשיבות גדולה, לתורה עיתים לקביעת והדבר

להוות יכול. משמעותי רוחני עוגן

א. תורה תלמוד מצות קיום גדר

' ה מצווה בתורה להגות יהושע את: ולילה יום

1. : ח פסוק א פרק יהושע

יָמּוׁש לֹא פר ס תָהֹור ה ה ה ז, פ יָך מ יתֹוּב ָוְהָג ָיֹומ ם יְל וָלָה. ען מ ְל ע ל מֹרׁשת ְכָלכ ׂשֹות הָכ, תּובּבֹו כי ָאז יח ל תְצ

כךָ ְדָר את וְא ָז. כ יל ׂשת

2. תלמוד מסכת בבלי מנחות דף עמוד צט ב

רבי אמר: אמי מדבריו ' ר של יוסי נלמוד אפילו אדם שנה לא אלא פרק אחד, שחרית ופרק אחד ערבית,

מצות קיים " לא ימוש הזה התורה ספר מפיך."אמר יוחנן רבי שמעון רבי משום בן: יוחי קרא לא אפילו אדם

אלא שמע קריאת שחרית קיים - וערבית " ימוש לא," זה ודבר אסור לאומרו הארץ עמי בפני. אמר ורבא:

מצוה עמי בפני לאומרו הארץ אחותו בן דמה בן. שאל ' ר של ' ר את ישמעאל ישמעאל: כגון אני שלמדתי

כל כולה התורה, מהו חכמת ללמוד יונית? קרא הזה המקרא עליו: ימוש לא הזה התורה ספר מפיך והגית

בו יומם ולילה, צא שאינה שעה ובדוק לא היום מן ולא מן הלילה ולמוד. יונית חכמת בה

3. : שם "י רש

- לאומרו אסור בקריאת יאמר שלא ולא סגי שמע בניו ירגיל. תורה לתלמוד

- לאומרו מצוה משום דסבר קרית שמע נוטל שכר כזה גדול, כי ' את תצליח אז ', דרכיך אם היה עוסק כל

שכן כל היום גדול ששכרו את, ומרגיל בניו. תורה לתלמוד

❖ בגדר השונות השיטות מהן ' חיוב?' ימוש לא מחלוקת ישנה האם בין עקרונית? השונות השיטות

4. תורה תלמוד הלכות "ם רמב פרק הלכה א ח

איש כל תורה בתלמוד חייב מישראל עני: בין בין עשיר, בין בין בגופו שלם, יסורין בעל בחור בין בין שהיה

גדול זקן כחו שתשש, עני היה אפילו הפתחים על ומחזר הצדקה מן המתפרנס ובנים אשה בעל ואפילו,

חייב לו לקבוע שנאמר, ובלילה ביום תורה לתלמוד זמן בו: והגית " ". ולילה יומם

❖ כמי פסק? "ם הרמב

5. תורה תלמוד הלכות משנה לחם: א פרק

קיים - וערבית שחרית שמע קריאת אלא קרא לא: אפילו שם דאמר 'יוחנן כר לפסוק רבינו רצה ולא מצות

' 'אף ימיש לא על כותיה דהלכתא לכאורה משמע ) ח (דף דבנדרים גב ' דר יוחנן משמע מקום …מכל ליה

קולא והלך גדולה 'יוחנ ר דהא להחמיר, ן בעצמו אסור זה: ודבר ' אמר לאומרו בפני '. הארץ עם

חברותות תלמוד מצוות תורה

לעומת זאת "א, החיד ברכי, בספרו יוסף, ביאר את " הרמב ם: אחר באופן

6. ברכי דעה יורה יוסף רמו סימן קטן סעיף א

ואחשבה הרמב" לדעת לישב ם קצת דעתו דעת עליון דבקריאת …דהא שמע (פטר נפשיה פטר ) עצמו את,

מילי הני חובת ידי לצאת " לא ימוש,"אבל קראי מדרשות ) אחרים (פסוקים אחריני, " "ושננתם כגון - שיהיו

מחודדים תורה דברי בפיך …מוכח דמחויב בתורה לעסוק תדיר … דלדינא ונמצא לא נפקא לן מידי אם קיים

" ", ימוש לא ( דקיים דהגם ) ' ימוש 'לא, מצד. חייב - ') 'ושננתם ( אחר

❖ החיובים שני מהם האדם על המוטלים בלימוד לפי התורה דברי? יוסף הברכי

❖ כל מתקיים כיצד? למעשה מהם אחד

, מאידך יש על שהסתמכו ראשונים רבי דעת יוחנן: הדחק בשעת

7. תלמוד הלכות מיימוניות הגהות פרק תורה א

בשעות דחוקות על סומך דאמר הא רבי יוחנן בפרק: הלחם שתי אפילו לא קרא אלא שמע קריאת שחרית

וערבית ' קיים אסור זה,'ודבר ימוש לא לומר בפני עם. הארץ

את העתיק ערוך השולחן להלכה דברי " הרמב ", והרמ ם: מיימוניות ההגהות דברי את הביא א

8. הלכות דעה יורה ערוך שולחן תלמוד סעיף רמו סימן תורה א

בגופו שלם, בין עשיר בין עני, בין תורה בתלמוד חייב ישראל איש כל בין בחור בין, יסורים בעל בין זקן. גדול

אפילו המחזר עני, הפתחים על אפילו, ובנים אשה בעל חייב לקבוע לו ביום תורה לתלמוד זמן, ובלילה

: שנאמר" והגית בו ". ולילה יומם: ובשעת הגה, הדחק אפילו לא קרא רק קריאת שמע שחרית, " וערבית לא

ימושו. ביה "קרינן מפיך

עם זאת הדגישו, האחרונים כדעת לנהוג להשתדל, שצריך רבי אמי ביום מועט דבר לפחות, וללמוד ודבר

: בלילה מועט

9. ערוך שלחן הרב תלמוד הלכות הלכה ג פרק תורה ב

ואם אירע לפעמים במשא טרדה גודל ומתן עד שלא הקבוע העת כל ללמוד יוכל לו, יוכל בלילה וכן ביום לצאת

ולילה יומם בו "והגית מצות חובת ידי בלימוד "אפילו אחד פרק כמו מועט. בלילה אחד פרק, וכן ביום ובשעת

הדחק שהטרדה יותר גדולה, ואין מדאי לו פנאי, אחד פרק אפילו ידי לצאת יוכל חובתו בקריאת שמע שחרית

" ולילה יומם בו "והגית מצות לקיים וערבית ביום שעת שהוא ההוא, ואי הדחק אפשר. אחר בעניין

ב. לעסוק תמידי חיוב בתורה

הגמרא לדברי בניגוד במנחות באופן בתורה לעסוק חיוב שישנו רבים מקורות, מצאנו. במסכת תמידי אבות

מקומות בכמה התור עסק על חכמינו מזהירים: ה

10. פרק אבות מסכת משנה י משנה ד

מאיר רבי אומר. בתורה ועסוק בעסק ממעט הוי

וכן: מקומות בכמה בגמרא

חברותות תלמוד מצוות תורה

11 תלמוד. מסכת בבלי צט דף סנהדרין עמוד א

, תניא רבי היה מאיר: אומר ואינו תורה הלומד - מלמדה זה 'דבר הוא ' ה. בזה' רבי נתן שאינו מי: כל אומר

נהוראי. רבי המשנה על משגיח שאפשר: כל אומר. עוסק ואינו בתורה לעסוק

וכן מוכח מדברי לגבי הראשונים ברכות למה שביארו התורה: ולימוד לימוד כל לפני מברכים לא

12 ברכות תוספות. דף יא ע״ב "ה ד שכבר

, תאמר וא ם מאי, שצריך מסוכה התורה) (ברכות שנא לברך ' וסעודה סעודה כל על '? בסוכה לישב ו יש, לומר

דשאני, דעתו מייאש שאינו תורה דכל שעה, דכתיב' ללמוד מחויב אדם והגית בו,' ולילה יומם כמו והוי יושב

היום כל. קבועה שעה יש בסוכה אכילה, אבל הפסק בלא

שאין כתב "א הגר סתירה כלל: המקורות בין

13 מסכת הארוך אליהו שנות. א פרק פאה משנה א

אילו לא הוי כתיב והגית הייתי אומר שאינו צריך אלא תיבה אחת ולא יותר אף שיש לו פנאי ללמוד לכך נאמר

וגו והגית ולילה יום תורה ללמוד אדם שחייב ', לומר, אם אך גם שהוא ארץ בדרך או במצוה לעסוק צריך כן

מצוה את פוטר הוא אזי. אחת בתיבה עצמו

❖ יש כיצד לבאר את המחלוקת הציווי בפירוש בגמרא " הגר לפי והגית א?

❖ דברים אילו נכללים " ה בתוך ארץ דרך גם שהוא "? מצווה כן

קובץ בספר הערות נדרש: זו לשאלה הוא גם

14 הערות קובץ. סעיף פא סימן א

וכל ארץ דרך מפני תורה תלמוד לבטל שמותר צרכי, ההכרחים אדם דחיוב ומשום חלה אינו תורה תלמוד על

, אבל דגנך ואספת כתיב, דקרא צרכיו מעשיית ובטל פנוי שהוא בשעה אלא האדם צריך שהוא בשעה לעשות

כלל מחויב אינו, אז מלאכתו. תורה בתלמוד

הגדרה אחרת למצוות תלמוד כתב תורה: שמח האור

15 תורה תלמוד הלכות שמח אור. פרק אות א ב

ונמצא מצוות, תורה תלמוד אשר בוודאי אם יבקש האדם ומזון טרף בכל נחשב אינו זאת למפריע מצוות

תלמוד, הרגלו שלפי ההכרחיות לפי אחד כל, וכן המזג חלוש אדם למשל. וכן "כתיב דגניך, ואספת תורה" וכן

לפי נפשו טוהר של. אדם כי דומה אינו בחיוב תורה תלמוד האיש אשר נפשו מרגשת, ונקשרה הזך בשכלה

בעבותות אהבה, תורה לתלמוד אשר לאיש כוחות נרפים נפשו. ועצלים לכן איך ק לח הבוראּו מחוק היה חיוב

אחד כל תורת, ונתן ישראל לכל תורה תלמוד, ואין בידו? לכן לזה האמיתית המידה ליתן האנושי יד לאל באו

לנו ופירשו חכמים גדר האמיתי מרכזן של תלמוד: קריאת תורה שמע, בערבית שמע, קריאת בשחרית קיים

בה "והגית,"כיון ולילה יומם שלומד המצווה קבלת ובערבית בשחרית ואזהרתה כבר, מצוותה קיים אולם יתר

אשר המצוות בכללי הוא מזה כל בזה ונפרדו נבדלו איש לפי מן הסר כמו, והיא ומהותו ערכו המדות המגונות

אשר, ובוודאי מזה זה נפרדו, יכלתו בכל האדם בה להתעצם צריך פעמים הרבה התורה כפלה כי, למודה ענין

לשקוד נפשו להלהיב האדם וצריך, דלתותיה על. הקדושים הספרים בזה לדבר הרבו כאשר

חברותות תלמוד מצוות תורה

❖ גדר מהו מצוות תלמוד תורה פי על? שמח האור? אדם בכל שווה החיוב האם

❖ לפי האם הסבר " ברמב "א החיד ם? אחר הסבר להסביר ניתן לעיל שהובא

❖ במה חולק זה הסבר? שמח האור הסבר על

ג. עיתים קביעת לתורה

'לא מצוות מלבד 'ושננתם 'ו ימוש,' מובא דגש בגמרא: נוסף

16 תלמוד. מסכת בבלי דף שבת עמוד לא א

אמר: רבא (אחרי לדין אדם שמכניסין בשעה מותו) אומרים: לו? קבעת באמונה ונתת נשאת? לתורה עתים

? לישועה? צפית ורביה בפריה עסקת? הבנת בחכמה פלפלת? דבר מתוך דבר

נפסק וכך: ערוך בשולחן

17 ערוך שולחן. חיים אורח סימן קנה

לבית ילך הכנסת מבית שיצא אחר יעבירנו שלא קבוע יהיה עת שאותו, וצריך ללמוד עת, ויקבע המדרש אף

. הרבה להרויח סבור הוא אם

המשנה ברורה: לתורה עיתים בקביעת הכוונה מהי ביאר

18. ברורה משנה סעיף קנה סימן קטן ד

בקביעת הכונה האדם, שצריך הוא לתורה עתים. פעם בשום יעבירנו שלא יום בכל קבוע עת לייחד ואם אירע

לו אונס היה שלא שלו הקביעות להשלים יכול, יהיה ביום כמו עליו, חוב. בלילה וישלימנו

הלכה למעשה

כל א. אדם מיש ביום תורה ללמוד מצווה ראל, ובלילה ב אפילו זמני אתגרי, כגון וק ו שי משבר ם רפוא. ם יי

. ב לכתחילה יקבע אדם זמנים קבועים נאנס אם, ו תורה ללימוד ולא התאפשר לו ללמוד שלים י, היום במהלך

את קביעות. בלילה הלימוד

ג. אם אינו יכול לקבוע ימוד לל זמנים, ובלילה ביום לפחו ילמד עניין ת קצר ביום הלכה, ואפילו ובלילה אחת

פסוק או לכ ך גם. אם אחד יוצא, זמן לו ן אי ידי שמע בקריאת חובתו ובע בבוקר. רב

גדול כח יישר! . ונחת באהבה התורה את לקבל שנזכה שמח תורה חג! מתן

טרבלסי אליהו הרב


נשלח על ידי: אליהו טרבלסי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

כשהכתובת הייתה על הקיר

צפייה ביוטיוב ערוץ: הרב אליהו טרבלסי נשלח על ידי: אליהו טרבלסי מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות