אצל שמיטה עניין ה מ ליברליזם– או סוציאליזם ה? סיני ר
אליקן שמואל הרב
1. : ו פסוק כה פרק ויקרא ְו֠ הָתְיָה֨ ַּבַׁש ת֤ ָאָה ץֶר֙ םֶכָל ָלְכָאְל֔ ה
ָךְל֖ ָךְּדְבַעְלּו֣ ֶתָמֲאַלְו֑ ָךְירִֽכְׂשִלְוָך֙ ָׁשֹתוְלּו֣ ָךְב֔ ִרָּגַה֖ ים. ְךָּֽמִע
2. שם רש״י, אף על פי שאסרתים, עליך לא באכילה ולא בהנאה, אסרתים
הכל יהיו שוים, בה אתה אלא שלא תנהוג בהם כבעל, הבית אלא
. ושכירך ותושבך
3. תרמ״א שנת בהר, פר' אמת, שפת יד כי מצות השמיטה הוא לבוא אל. האחדות לפירוש הפשוט ש
. עשירים ועניים שוה בשמיטה
4. אור עטר, בן ר״ח, החיים שם ויקרא, הגבוה שולחן כשאר משפטו שיהיה תאמר שלא פירוש
'לכם– אלא בו, זוכים 'שהכהנים, לכולכם, יחד, כהנים לוים
,' וחזר ופרט לך,'וגו ואם תאמר אם כן למה נאמר ישראלים וכו 'לכם' שלא היה לו לומר אלא הארץ' לאכלה 'לך,'וגו ונראה כי חש לומר בדרך זה שהייתי אומר הקודם בפסוק קודם, באכילה הכתוב שאמר ממה וגו' עירך ועניי ענייך, )ספרי( שאמרו כדרך
הכתוב וכלל כולם קדם לזה וגו', אביון בך יהיה כי טו, ז( )דברים שביעית בפירות מחבירו יותר לאחד גדר שאין לכם ואמר. יחד
5. עמ372 אמונה', 'אדרת קלכהיים, עוזי 'הרב
לומד האדם להוקיר את זולתו השמיטה לשנת מגיעים, כשאנו
. באותה שנה הוא מפקיר את יבולי שדותיו לכל אקטיבית בצורה, הנעולות דלתותיו את פותח אלא בידו, עושרו את מרכז הוא אין
אין הקפדה ושמירה בשעריו הבאים כל לפני שנים, שש. במשך עדיפות לו אין לכל, מוחלט שויון אלא פרטית, רכושנות על
כמותו אדם בני על רק לא מכן, יתר. במאומה זולתו על ברכושו
אלא גם על בהמות. וחיות יתרון לו אין
6. ג, כרך שריפטן, היסטארישע ליברמן שמואל אהרן – לנו, היהודים אין הסוציאליזם; זר הקהליה –, קיומנו המהפכה
הקומונה– מסורתנו, יסוד התורה שנתגלמה בחוקים ומשפטים שוויון והשמיטה, היובל בחוק לצמיתות, נמכר הקרקע שאין
הקדום– משטרנו וכדומה. ואחווה, האנרכיה קשרינו ההדדיים
בכדור– העולם ונכו וגדלו הנביאים. האינטרנציונל ברוח עמנו ח הגדולים של: זמננו, מארכס לַסַל. ואחרים נלך. בדרכם
7. מ שה, הס אחרים יהודיים וכתבים וירושלים רומי י ']תר'
[קשת י- הציונית, הספריה, עמ171 תשמ״ג, 'ם, - 170
היהדות– כל רוח יחסנות ושלטון מעמדי זרים לה …מעיקרה
רוח- היהדות רוח סוציאל דמוקרטית היא ביסודה ומעצם. טיבה
8. ארלוזורוב חיים כתבי ת״א שטיבל, , , שטיינברג י' ()ערך
כרך, תרצ״ד עמ55 'ג, ימי דברי של הנאצלה הרוח היהודים, של העממי הסוציאליזם, עמנו שלטון רעיונות הצדק והחירות האנושית בהתפתחותה הרוחנית של, היהדות האופי הרוחני שהיהודים קיבלו במשך
החופש– אל הנעלה ושאיפתם התרבותית הכרתם הדורות, כל אלה מייפים את כוחם ללכת בראש הצבא הלוחם בעד
ליזם. אידיאליסטי סוציא
9. נ' סירקין, היהודים שאלת ומדינת היהודים
הסוציאליסטית ברוידא א', []תר' ת״א המאוחד, , הקיבוץ
עמ80 'תשמ״ו,
של קיומם, הצדק על, מאבק האלימות על מחאה הוא היהודים
האדם מגמת לקיים. עצמותו את ביהודים נתגלמה חטיבה
, אדם זכות של נכבדה עם מתקפחת שהייתה. היהודים אבדן על
שאלת כן כא ו כמוהו היהודים אבדן בדנה של. האנושיות
10, , תשי״ט יא כרך, כתבים, כצנלסון ברל. עמ’ 32
, אלא הציונית בתנועה רק לא תפקיד מילא התנ״ך גם
. כמעט בסוציאליזם שאי אפשר לתאר את התנועה
, היהודית הסוציאליסטית זו גם שהתכחשה, לישראל גם זו
של המסורת, בלי ההתבוללות בדרך לגמרי שהלכה. ך״התנ
11. הראי" אגרות, ה, א אגרת– מה ש״לר אלכנסדרוב
אם מצטערים אנו אין צדק של תכונה איזו תוכל חברותי
ניצוץ שום בלא להיבנות, מפני אלוהית הזכרה של שאנחנו
, היא שתהיה צורה, באיזו הצדק שאיפת שעצם יודעים בעצמה
היותר האלוהית ההשפעה. מאירה
12. ) אשלג הלוי לייב יהודה הרב 1954 - 1884 (, עיתון, מהֻהא
) ה׳ת״ש 'סיוון, ד ירושלים 1940/6/5 ( עמ8 ',
להודות יש )- ששיטתו של ( מארקס קרל היא הצודקת מכל
עדים שהרי קודמיו, , ואיכות בכמות הגדולה להצלחתו אנו חיים
– בעולם שהייתה לה שבאה מטרם עובדתי בניסיון בהמיליונים
שבארץ המרובים אז שעד – רוסיה היו – אחריה נמשכים כמעט
. ומלבד שיטתו צדקת על נאמנה תעודה. וזהו האנושות טובי כל
אחד, ואף למדי מקוימים דבריו תיאורטית מבחינה, גם זה לא
את לסתור הצליח ההיסתורית השקפתו – האנושיות אשר
מתקדמת לאט לאט ועולה מטפסת, והיא הדרגתי באופן כמו על
השלב שלילת אלא אינו שבה שלב; כל סולם של שלבים שקדמה
. לה 13, תשי״ב[ -ם, ]י בישראל המלוכה משפט פדרבוש, ר״ש. 'עמ
127 - 126
ה היסודית מגמה של התורה בארץ ליסד היתה כנען חברה
יובטח, שבה למופת אנושית שוה כלכלי וקיום אנושי שויון לכל
משא. אישיה נפש זה "אפס בסיסמה התבטא יהיה לא כי בך
צודקת לחלוקה לדאוג צריך המדיני שהמשטר לאמר אביון," של
הנכסים, מנוע למען מעמד יצירת של. כלכלית מבחינה נחשלים
14 ' הארץ ל׳שבת הקדמה קוק, הראי״ה.
שקט שנת …שנת ושלוה. ומרגוע שוויון אין פרטי רכוש מסוים
… קפדנית זכות ולא אין חילול קפדנות של קדש רכוש פרטי
15 רש״ז. הרב של משנתו, שרגאי ', עמ קוק 163
מהו לקבוע …מבלי, תורה של החברתי המשטר יש להניח
עקבי בקיום, כי בוודאות של התורה חוקי כל בשטח החברתי
של המשטר יוכל, לא ופשרות ויתורים, ללא והכלכלי רכוש
לזה ונוסף התורה מצוות. כי להתקיים " והטוב הישר ה״ועשית
, (שבישראל, יח ו )דברים זהו משורת לפנים ולא דין - הדין
של והזכויות הבעלות את כך כל מצמצם עד הרכוש שקיומו
לבלתי נעשה אפשרי וללא. כדאי
16. ) יםֹוּבְנְיסִנ צחק ב י רה 1943 - 1868, , ב״ח 'עמ קדם קנייני (, 58
השוויון על לשמור הבא היובל, הוא זו בפרשה העיקרים יקר ע הכלכלי של העם העברי. בארצו הארץ נתחלקה לכל בני ישראל, בשווה כדי שיעבוד כל אחד את חלקו וישבע לחם בעבודתו ולא יהיה זקוק לעזרת. אחרים אולם מסיבות שונות נמצאו יהודים
כתוצאה מכך ו לאחרים, אחוזותיהם את למכור מוכרחים שהיו השוויון הכלכלי, הופר ובאה התורה בחוק היובל להחזיר את האחוזות לבעליהן הראשונים ולהחזיר את השוויון בין. האנשים אבל שוויון כלכלי זה בא רק פעם אחת לחמישים, שנה ובינתיים אחוזות בעלי עשירים מעמד מעמדות: שני בעם להתפתח יכולים רבות ומעמד עניים בלי כל, שדה ובלי אמצעי, פרנסה ודבר זה ורגשות הראשונים אצל ועריצות אדנות לרגשות גם להביא יכול
די לשמור על התרפסות ושפלות הרוח אצל; האחרונים וכ
השוויון- הפסיכולוגי של העם העברי לשבע פעם השמיטה. באה, שנים אין בעלות על. האדמה האדמה שבה אל יוצרה. (אלוקים)
ושבתה" הארץ שבת."'לה בכל השנה הזאת – האדמה היא הפקר, לכולם וירגיש העשיר כי עשירותו אינה בת, קיימא וירגיש העני
שבע שנים "שבע ים כי עניותו אינה. מתמדת את השמיטות סופר,"פעמים למען יזכרו כולם את היובל הבא, אחריהן אשר יחזיר
את השוויון האקונומי (הכלכלי). לקדמותו
17. , כלכלה וערכי היהדות ליפשיץ יצחק יוסף, ד״ר ב רה משפטי17, ארץ, עפרה, ג״תשפ 'עמ
, המצוות הצדקה מצוות כי טוענים זו בגישה הדוגלים התלויות
היום סדר על מעידות סדום מידת על והכפייה בארץ החברתי
, לדידם. ההלכה של מסתפקת אינה ההלכה מגבלות בהטלת
את דורשת, אלא הפרטי הקניין זכות על כלליות יישומה
לצמצם במטרה בחברה הנכסים של חלוקתית במדיניות את
או העוני אותו לבער מאוד מקובלות היו אלה. עמדות כליל
המאה במפנה עשרה התשע המאה מחצית עד, העשרים
והצטרפו אליה רבנים. מעטים לא בין הרבנים החשובים
שהצטרפו יעקב 'יצחק ר היה מה לתקופת זו למגמה רבינוביץ
פוניביז' 'איצלה ר גם המכונה )ליטא1854-1919, ר ( האופנה
המחשבתית של ליבם את קנתה הזמן, רבים של. אפוא
18 עקב ב י הר. י - תקפ עמ' ב, לפרקים, ויינברג, חיאל תקפא
רב ים נספחו שלנו ים ר הצעי מבין הסוציאלית השיטה םר לז
וסיעתו. ר קס מא לר ק של מיסודו הם מחזיקים בה באמונה ת עוו ר
ועקשנית וחושבים מחשבות למסו לידה ר סן ר הממשלה
א רץ ר, צם בא אליל זהו הקדושים. ונביאינו חוזינו אבותינו חדש
ר ש וצים בא להקימו קדשינו, רץ ואליל הוא זה המסוכן. ר ביות
י ר שה שעליו היסוד את עוקד הוא היהדות נבנתה שמתחלת
צאתה לעולם על ר יזה הכ הכח ביעוד ועל ר וח ה שלטון י ר החמ
בתו גודם ר ר ת. […] בותי המרקסיסטי שהסוציאליזם מכיון פטר
דתית זיקה מכל עצמו, ומוסרית נשארה לא כרחו בעל לו סמכות
אחרת של זו מאשר. ובאלימות בכח השלטון צריך אין לומר כי
הרי היהדות של ראות מנקודת הגשמי הכח שלטון ושלילת
המתועבת הצורה היא המוסרי המצפון. האליליות של ביותר
19. ד" רב מ ר) יִקְצֹלוְּפ 1867 - 1928 (, , פ כלי חמדה 'ר בהר צוה להם ה״הקב מצוות שמיטה שכל שנה שביעית יהיה שמיטה
ואף על פי כן יהיה להם ברכה לאכול שנה יקצרו ולא יזרעו, ולא
, ולכן המצוה בשנה, השביעית כמו שנתן ה״הקב כח שביעית בשבת להשפיע בו, ברכה ומי שמשמר שביעית שופע לו ברכה
בארץ ישראל קיום ויסוד תכלית היה וזה השנים, ששת בכלל ישראל להורות להם שכל הצלחתם בעבודתם בזריעה וקצירה
. בשביעית שביתה ידי על רק הוא בארץ וקיומם
20 הלוי, ר״י. 'פי, מאמר, ב אות נ לכוזרי נחמד ''אוצר
ראה] בחכמתו 'ה[ שיגיע להם התבואה בדרך הסיפוק הממוצע כשישבתו מעבודה שנה אחת לשבע, שנים ושנת, החמישים וגם
אז ישאר בידם הצורך התוריות והתרומות המעשרות יפרישו
ממוצע. ועושר השוה בדרך וכדי לחמם, יחסר שלא כדי והכל
, וכמאמר ל״חז אין ישראל יכולים לקבל הטובה מרוב יבעטו שלא לא רוב פורעניות ולא רוב. טובה
21, יצחק עראמה בי ר. עקידת, יצחק ויקרא, שער סט … לבנו את העיר השביעיות ושביתת העבודה שני שבע במספר
לכדי צורך אוכל נפש ושאר הספוקים רק בעבודתה נתכון שלא … בעוד שאנו משתדלים בהשגת התכלית ההוא העליון
22 הר". , 'עמ שמח שיח שאול על התורה ישראלי, ש
, שמיטה באה אין. ערך להתיגעות לריצה מבוהלת להעשיר והכסף, אשר נרכש הרי הוא כאבן שאין לה הופכין הנכסים
ומופקעים… מופקרים עמל ברוב שנאגרו כאן בא מעין סילון של לראות נוטים אשר והמזיעים המיוגעים המוחות על קרים מים
ממהותם… חלק ברגליהם אשר ביקום, וקנאה תחרות אותה כל
ריצה… ועמל מה, מטרה יש בכל אותה צבירת הון אם לא אתה
? בשלמות במלואו ממנו להנות תוכל לא אם תאכלנו, החיצוניים, מהקנינים הלב תשומת הפניית בזה יש הרי והעברת
, העיקריים הרוחניים הפנימיים הקנינים כלפי המחשבה עיקר
אשר רק בהם ימצא. הסיפוק
23 ע. ' ר ו״ד רוני, מרטן בין" צדקה,"לסוציאליזם אמונת
עתיך 103 ', (עמ "ד )תשע 103 - 107
להבדל שבין הרצון לעזור לעניים לב לשים יש המצוות בבחינת
לשוויון השאיפה. ובין אפשר לעמוד על הבדל זה בבחינה קצרה
מצוות– שתי של ל שמיטת כספים ויוב במצוות דווקא ]בחרתי, אלו
. בשאר לשוויון שאיפה בתורה יש כאילו לטעות ניתן שבהן כיוון מצוות
' וכדו לעניים, הלוואה ופאה שכחה לקט כמו לחברו אדם שבין לכל ברור –
אלא לשוויון שאיפה שם שאין לעניים עזרה. [נטו
שמ כספים יטת - נוהגת פעם בשבע שנים מעט ולא חולף זמן בין
– לשמיטה שמיטה, זאת. עם כספיים חובות שומטת והיא הלל
הזקן החוב את לגבות שמאפשר פרוזבול התקין גם אחרי
, השמיטה את להחזיר פרוזבול כתב שלא ממי גם מצפים וחז״ל
חוב המחזיר: כל הכ״ח' פ״ט ויובל 'שמיטה, הל רמב״ם ]ראה החוב שעברה
אפילו הימנו'[. נוחה חכמים רוח שביעית עליו אם לא נתחשב בסייגים
, קל אלו יוצרת אינה זו שמצווה להבין שוויון עניים בין, לעשירים
- נכסיו בכל להחזיק ממשיך שהעשיר מכיוון דניידי - ניידי ודלא
, העני על מקלה כספים שמיטת. אמנם נשמטים החובות ורק אבל
הכלכלי מצבו הכלכלי למצבו משתווה אינו ודאי העני של של
ה מצוות גם העשיר. שנה לחמישים אחת רק שמתרחשת, יובל הרכוש כל את מחזירה איננה אדם, של בחייו פעמיים או: ופעם
– בנדל״ן שדות חוזרים, לבעליהם אך לא, בתים ובנכסים ניידים
- הכול: נשאר עדרי, צאן רכוש. וכדומה אם, כן אפילו היובל אינו
לשוויון שמתקרבת לתוצאה. גורם
24. קוק, ראי״ה עין איה, , שבת פרק, ה פסקא ד
סדרי עליו שנשתנו אדם של מזונותיו קשים בראשית- צריכים
אנו להבין הם הכלכלה עניני כי עד מוסבכים. מאד והסידור
שסדר המעשים כל אדון, שיהיה בעולמו "ה ב כח דרישת
כח הכלכלה … החיים בכלל ורודה דוחף
25 ז' זאב. , בוטינסקי כתבים, ט180 אומה, וחברה 'עמ - 173
על פי התוכנית, שבמקרא ישמרו חיי הכלכלה וגם לאחר היובל עצות לבקש יוסיפו אדם בני נוספים. שינויים של מלא חופש, על וחלק יתעשרו, מהם חלק להתחרות; להאבק, תחבולות, לחבל התגוששות זירת כמו להתנהל ימשיכו החיים יתרוששו; , מהם
הכשל בה או ששם אפשר לנחול מפלה, ונצחון להראות יזמה ול
. להצליח: שני סייגים בלבד ידי על יוגבל זה חופש הסייג האחד או) ביתר: דיוק מערכת סייגים (שלמה פועל בכל עת ובלא: הפסק יום אחד בשבוע אסור, לעבוד את פאת שדהו ואת
עוללות כרמו יעזוב אדם, לעניים ייגבה מעשר קודש״כ."'לה
[…] ה הסם- דיוק: ביתר או, השני סייג החופש למשטר שכנגד, לפרק מפרק כסופה חולף ענקי גרזן דומה, היובל. הוא הכלכלי, מן שגבהו הצמרות אותן כל את וכורת האדם, בני ליער מעל הרמה; הממוצעת בטלים, החובות אדם שנתרושש מחזירים לו את, רכושו המשועבד נעשה בן; חורין שוב מתכונן שיווי; משקל
חדשה להפיכה עד מראשיתו, במשחק …התחילו לו הייתי, מלך פי על ולא היובל, תורת פי על ממלכתי פני את הייתי מחדש
. ם הסוציאליז תורת
נשלח על ידי: שמואל אליקן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה