לה״ו חודש סיון, ג׳ תשפ״ה
שוקרון חנן הרב, תקוה פתח נחלים׳ ׳אורות קהילת רב
משורר 10 רח׳, פ״ת ב׳ קומה
0543982345
---
**הלכה פסוקה — חג השבועות**
עירוב תבשילין | מנהגי החג | לימוד ליל שבועות | דין הניעור בלילה
---
**עירוב תבשילין**
**רקע: ** כאשר רצו חכמים לשמור על כבוד יום טוב, התירו לבשל מיום טוב לשבת רק על ידי עירוב תבשילין. באופן זה, כל מה שמכינים מתחילים בהכנות לשבת כבר בערב החג — מה שהתחילו בערב הוא מעין המשך לשבת.
❖ לוקחים תבשיל ומנת לחם (ביצה/בשר/תפו״א), מְיַעדים אותם במחשבה לאכילה בשבת, ומברכים: ״אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצות עירוב. ״ ואומר: ״בעירוב זה יהא לנו רשות לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת. ״
❖ גם מי שלא מתכוון לבשל בחג יעשה עירוב תבשילין בלי ברכה, כדי לחשוש לדעה שגם בשביל הדלקת נרות שבת צריך עירוב.
❖ את העירוב שומרים עד סיום ההכנות לשבת. יש נוהגים לאכלו בסעודה שלישית.
❖ מי שלא עירב בדיעבד יכול לסמוך על העירוב של רב העיר, אבל אסור לסמוך על כך לכתחילה, ואם עשה כך לכתחילה — אינו יוצא בו.
❖ יום חמישי — ערב חג. יש להכין שתי מערכות נרות לחג השבועות ולשבת.
❖ יום שישי — לכתחילה יש להקפיד לסיים את הבישולים לשבת מבעוד יום, כך שיהיה ניתן להשתמש בהם בחג עצמו.
❖ מותר לערוך שולחן לכבוד שבת ולשטוף כלים כבר ביום שישי, כיוון שעירבנו.
❖ מצוה ואפשר לרחוץ את כל הגוף לכבוד שבת במים שחוממו בדוד שמש או דוד חשמל. לזכור לא לסחוט את השיער.
❖ הדלקת נרות שבת — מאש קיימת (בהעברת אש, ללא יצירת אש חדשה) בזמן המופיע בלוחות. אין לכבות את הגפרור, אלא מניחים אותו ויכבה מאליו. אין צורך בהבדלה בין חג לשבת.
---
**מנהגי חג השבועות**
״חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ… וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים גְּדוֹלִים וְתַכְשִׁיטִים כְּפִי מָמוֹנוֹ, וְנוֹתֵן לַקְּטַנִּים הֶקְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים״ (שו״ע תקכט).
❖ יש נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות (רמ״א תצד ג), ויש שלא נהגו כן, אלא אוכלים בשר ושותים יין כבכל שמחת יום טוב.
❖ אין להשתמש בשאריות לחם מארוחה בשרית בארוחה חלבית ולהפך (שו״ע יו״ד פד).
❖ נהגו לעטר את בית הכנסת באילנות ובפרחים, זכר למה שנאמר: ״מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב״ה נתמלא כל העולם כולו בשמים״ (שבת פח:).
---
**לימוד ליל שבועות**
״כל אלו שמתקנים התיקון הזאת בלילה הזה ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקב״ה מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון״ (זוה״ק, מתורגם).
❖ ישראל נהגו ללמוד תורה במהלך הלילה מתוך ציפייה וכיסופים, כמובא בספר הזוהר — אורו של מעמד הר סיני שחוזר ומתגלה בכל שנה בחג השבועות.
❖ סדר הלימוד: יש שנהגו לקרוא את התיקון כמנהג המקובלים המובא במחזורים. ויש שנהגו כ״תרומת הדשן״ ללמוד נושאים המעניינים אותם. ויש שנהגו כראי״ה לעיין בספר המצוות לרמב״ם. כל המנהגים כשרים.
❖ במהלך הלילה מותר לאכול ולשתות. החל מעלות השחר (4: 13) אין לאכול ולשתות — ואף מי שבאמצע אכילה יפסיק ויברך ברכה אחרונה.
---
**מי שנשאר ער כל הלילה**
❖ טוב שיזכירו בבית הכנסת לברך ברכות השחר בזמן עלות השחר (4: 13).
❖ לא יברך ברכת ״על מצוות״ ציצית, אלא יפטור עצמו בברכה כשמתעטף בטלית גדול. ואם אינו מתעטף — ישמע מאחר שמתעטף.
❖ לפוסקים כשולחן ערוך: מברכים את כל ברכות השחר חוץ מ״על נטילת ידים״, ״אשר יצר״ (ומברך אם נצרך לנקביו), ונוטלים ללא ברכה לסירוגין (חזו״ע יו״ט עמ׳ שיב).
❖ לפוסקים כרמ״א: מברכים את כל ברכות השחר מלבד הבאים:
1. ״על נטילת ידים״ — יטול ידיו בשירותים 3 פעמים לסירוגין, ולאחר מכן יתפנה ויברך נטילת ידים ו״אשר יצר״.
2. ״אלוהי נשמה״ עד ״הגומל חסדים טובים לעמו ישראל״ ו״המעביר שינה״ — לא יברך, אלא ישמע מאדם אחר שמחוייב בברכות אלו (כגון אדם שישן בלילה, אפילו שינה קצרה). אם לא מוצא מישהו שיוציאו ידי חובה — יכוון לצאת בברכת ״מחיה המתים״ שבתפילת העמידה (ד״ח ברכת אלוהי נשמה, משנ״ב סימן מו).
3. ברכות התורה — לכתחילה ישמע מאדם אחר שיוציאו ידי חובה. אם אין — יכול לברך בעצמו כרגיל.
❖ זמן עיטוף בטלית — הנץ החמה: 5: 37, עלות השחר: 4: 43.
---
*וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר — כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד*
נשלח על ידי: הרב חנן שוקרון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה