בס״ד לנשים תורה לימוד
א. א עמוד כ דף סוטה מסכת בבלי תלמוד
יֵׁש ת, חַ אַ נָה הׁשָ זְכּותּתוֹלָ יֵׁש לָּה. ה תוֹלָ ה יְתָ הָ זְכּות, לָּה יֶׁש ם אִ
ן בֶ ר אוֹמֵ אן כָ מִ ים. נִ לׁשׁשָ הׁשָ זְכּותּתוֹלָ יֵׁש ים, נִ יׁשָ הׁשְּתֵ זְכּותּתוֹלָ
ם דָּ אָּ יָּב חַ זַאי: עַ זְכּות הַ עׁשֶ דַ ה, ּתֵ םּתִׁשְּתֶ אִ ה, ׁשֶ בִּתוֹּתוֹרָ ת אֶ ד מֵ לַ לְ
: ר אוֹמֵ זֶר יעֶ לִ אֱ י בִ רַ לָּה. ה ּתוֹלָ אִּלּו כְ ה, בִּתוֹּתוֹרָ ת אֶ ד מֵ לַ מְ הַ ל כָ
דָּה מְ לַ מְ. לּות פְ תִּ {" ההבל ודברי "השווא )(רמב״ם/ תשמיש)(תוספות ""לשון /
" כפעמון ומקשקשת שהשיגה סבורה והיא הראויה להבנה מספיק שכלה אין
" לכל חכמתה את להראות )(מאירי}.
ב. א עמוד ל דף קידושין מסכת בבלי תלמוד
בניכם" את אותם: תניא״ולמדתם - בני בניכם, אלא לי אין
בניך" ולבני לבניך ת״ל״והודעתם מנין? : בניכם ת״ל מה א״כ, ;
בנותיכם. ולא בניכם- בניכם?
ג. ד הלכה ג פרק סוטה מסכת ירושלמי תלמוד
ט}{חטא חַ ה מַ נֵי פְ מִ עזֶר, לֵ י בִ רַ ת אֶ ה לָ אֲ רוֹנָהׁשָ טְ מַ ה עֲשֶ מַ בְ ת חַ אַ
, יתוֹת{בסיף מִ לֹׁש בָּהׁש ים תִ מֵ ן וְהֵ גֶל עֵ ָהָ, ובמגפה וב׳מים} לָּה ר מַ אָ, ?
: יב" תִ כְ דִ ה, כָ ילְ פִ בְ א אֶּלָ ה שָ אִ ל תָּהׁשֶ מָ כְ חָ ין אֵ ת מַ כְ חַ ה שָ אִ ל וְכָ
וּו". טָ יהָ יָדֶ בְ ב לֵ נו: בְ נּוס קְ הוֹרְ לוֹ ר מַ ֹאָ ר בָ דָ יבָּה שִ הַ לְ א ילׁשֶּלֹ בִ בִׁשְ
נָה לׁשָ כָ בְ ר עֲשֵ מְ כּור אוֹת מֵ ש לֹ יׁשְ נִ מֶ מִ דְּתְ בַ אִ ה הַּתוֹרָ ן מִ ד חָ אֶ
} אחר לכהן נתנה ועכשיו לו, נותנת הייתה מטרוניתא ואותה כהן {שהיה ר מַ אֲ
ים. נָּשִּ לְ רּו סְ יִּמָּ ל וְאַ ה תוֹרָּ י רֵ בְ דִּ פּו רְ יִּשָּ יּה: לֵ
ד. רמב״ם- יג הלכה א פרק תורה תלמוד הלכות
מפני האיש, כשכר אינו אבל שכר לה יש תורה שלמדה אשה
נצטוית. שלא אין לעשותו עליו מצווה שאינו דבר העושה וכל
שיש פי על ואף ממנו, פחות אלא שעשה המצווה כשכר שכרו
שרוב מפני תורה, בתו את אדם ילמד שלא חכמים צוו שכר לה
הנשים להתלמד מכוונת דעתם אין תורה דברי מוציאות הן אלא
דעתן. עניות לפי הבאי לדברי בתו את המלמד כל חכמים אמרו
ת תפלות. למדה כאילו ורה שבעל בתורה אמורים דברים במה
פה, אינו למדה ואם לכתחלה אותה ילמד לא שבכתב תורה אבל
תפלות. כמלמדה
ה. חסידים- ספר שיג סימן
שאמרו ומה הלכות, פסקי כגון המצות, לבנותיו ללמוד אדם חייב
תלמוד עומק זהו תיפלות, מלמדה כאלו תורה לאשה שהמלמד
אבל ולקטן. לאשה מלמדין אין אותן, התורה וסודי המצות וטעמי
מצות הלכות תשמור איך שבת הלכות תדע לא שאם, לה ילמד
שבת! ? במצות להזהר לעשות כדי מצות כל. וכן
ו. גנים מעיין - ר (אטליה אקוולטי שמואל ' 1500 לס פ ) ה״נ
תפלות" מלמדה כאלו תורה בתו את המלמד "כל נאמר אולי
בקטנותה מלמדה כשהאב תתנכר במעלליה שגם ישר ואם זך אם
פעלה… המלאכה אל לקרבה אותנה לבן נדב אשר הנשים אמנם
תעלינה הנה הן טוב, שהוא במה בטוב בחירתן מצד ה 'מלאכת
דורן חכמי ועל, הנה מופת נשי כי קדשו במקום תשכונה ה' בהר
עשי וכו', זרועותיהן לאמץ ידיהן לחזק לסדרן להדרן לאדרן
יסייעוך. השמים ומן והצליחי
ז. ערוך- שולחן ו סעיף רמו סימן דעה יורה
מפני האיש, כשכר לא אבל שכר, לה יש תורה שלמדה אשה
שלא חז״ל צוו שכר, לה שיש פי על ואף ועושה. מצווה שאינה
מפני תורה, בתו את אדם ילמד שרוב מכוונת דעתן אין הנשים
. . דעתן עניות לפי הבאי לדברי תורה דברי ומוציאות. להתלמד,
אותה ילמד לא שבכתב תורה אבל; שבע״פ בתורה בד״א
ולא וסמ״ג (רמב״ם תיפלות כמלמדה אינו מלמדה ואם לכתחלה,
. הטור ספרי )כמקצת
ומ״מ: הגה האשה חייבת בשם (אגור לאשה השייכים דינים ללמוד
עוזרת אם ומ״מ תורה, בנה את ללמד חייבת אינה ואשה. )סמ״ג
. הו בהדיי שכר חולקת בתורה, שיעסקו לבעלה או לבנה
ח. ( פרישה 'ר פלק- )יהושע רמו סי יו'"ד ס״ק טו
רואין אנו לעצמה, למדה אם אבל כתב ולכך, מהרוב שיצאה
. שכר לה שיש לעיל
ט. זהב- טורי ד ס״ק רמו סימן
והבנה התחכמות דרך התלמוד בלשון מובן וזה. לכתחלה אסרו
רק לב ישימו לא שהנשים דהיינו לשמוע והנשים ללמוד אנשים
. הלימוד בחלק לא אבל אותן לשמוע הדברים בפשוטי
י. הירש- רש״ר ישראל תפילת
במדרשי בקיאות להיות למדניות, להיות חייבות אינן נשים
ואותה המקרא הבנת אולם האנשים. בעיקר יעסקו בזה כי הלכה,
קפדנית מצוות לשמירת המביאה ה' ליראת הדרושה ידיעה
בנותינו של והלב הרוח לעיצוב שייכת היא, , השלם ולקיומיהן
הבנים. של כמו בדיוק
יא. הירש- רש״ר י״ט י״א, דברים
לבתו להקנות החובה מן רק פטור האב תורה של, למדנות כי
האיש על מוטל התורה מדע את ולמסור לקנות התפקיד. היהודי
המצוות של ידיעה ואותה היהדות ספרות של הבנה אותה, אולם
את- "ויראו את לקיים כדי הדרושה לעשות ושמרו אלהיכם ה'
את- כל- הזאת- התורה "דברי לא לבנותינו להקנות יש אותה
לבנינו. . מאשר פחות לכך ועדות ומתמיד, מאז בישראל נהגו וכן.
כדי הנשים לצורך בעיקר תבה שנכ באידיש שלמה ספרות היא
ידיעה להן ולהקנות והתפילות המקרא הבנת את להן לאפשר
של עממית ההלכה תורת ושל המוסר החכמים. של
חיים חפץ יב. - - הלכות לקוטי עמ22 'סוטה - 21
במקום דר היה אחד שכל שלפנינו, בזמנים דווקא זה דכל נראה
ואחד, אחד כל אצל מאוד חזק היה האבות וקבלת אבותיו,
אבותיו. . שדרכו בדרך להתנהג.
ש הרבים, בעוונותינו כעת אבל מאוד נתרופף האבות קבלת
מאוד ש מצוי וגם, אותן ובפרט, כלל אבותיו במקום דר אינו
עצמן שמרגילין רבה מצווה בוודאי, העמים ולשון כתב ללמוד
מסכת כגון, חז״ל ומוסרי וכתובים נביאים וגם חומש ללמדם
עניין אצלם שיתאמת כדי וכדומה, המאור מנורת פר וס אבות
ד מדרך לגמרי שיסורו עלול הכי לאו דאי הקדושה; ,'אמונתנו
ח״ו הדת יסודי כל על. ויעברו
יג. למשפט- מאזנים שו״ת סורצקין, זלמן לר' מב
… האחרונים הימים הראשונים כימים לא ללמד שמותר רק לא
בזה יש גמור חיוב אלא זה. בדורנו לבנות שמים ויראת, תורה
בלבן טהורה אמונה ולהשריש לבנות ספר בתי לייסד רבה ומצוה
והמצוות התורה. וידיעת
תהפוכות בדור ללמדן דמותר פקפוק שום אין שבכתב התורה על
בשבע״פ בתורה ואפי' אדם, בני מרוב אבדה שהאמונה זה
מות המסקנא ללמוד רת ופירוקים קושיות בלא. האחרונה
ותוכן ד' דעת בתו את מלמד שאינו מי כל בזמנינו, מזה וההיפך
הוא הרי הרחוב, השפעת בפני כתריס שישמשו מקורי יהודי
אותה את ממילא מלמדה התיפלות חיי את עתה הממלאה
. הרחוב
יד. משה- אגרות שו״ת פז סימן ג יו״ד
בית בשם שנקראו ולנערות לילדות ספר תי ב שנמצאו בדבר הנה
צוו שבע״פ תורה שהוא משניות פנים כל על וכדומה… יעקב
צריך ולכן תפלות, למדום כאילו והוא ילמדום, שלא חכמים
והנהגות מוסר ענייני שהוא משום אבות פרקי ורק מזה, למונעם
ללמדם יש טובות טובות ולמדות תורה לאהבת לעוררן, בהסבר
ל אבל המסכתות. שאר א
טו. מים- מקווה שו״ת משה לר ב מלכה- רב פ ה תקו תח
חודרות חיים באורחות גדול חלק לוקחות שהנשים אלה בימינו
ספסלי את וממלאות החיצוניות החוכמות מעמקי אל
יד להן יש עסקים ובעלות משרדים מנהלות האוניברסיטאות
יותר מחכימות והן הפוליטיקא ועניני המדינה בהנהגת ושם
ב מה ה)נדה (רא מהגברים יותר ומתפתחות ר גם יודה 'בודאי
שתדע בכדי תושבע״פ, ללמדה גם איסור שום שאין אליעזר
הליכותיה בכל הקשורים התורה חוקי כל את ולשמור להזהר
ובעבודתה, אלא בלבד זו ולא להלעיטה עלינו שהחובה מה כל
. . . שאפשר
בבית ודינים תורה שלמדה אשה שכל זה את הוכיחה והמציאות
והיא והיהדות לדת בניה בחינוך וזריזה זהירה היא דתי ספר
משפחה טהרת על שומרת ישרה בדרך הבעל את מדריכה
והמטבח. השולחן שמא ספיקא ספק של החשש מפני והאם
הללו הטובות כל על נוותר הבאי לדברי תורה דברי? תוציא
טז. רב- לך עשה י- הלו דוד חיים לר' נב 'סי ח״ב
בית עקרת האשה הייתה כאשר הראשונים, שבזמנים נראה
שלימוד חשש קיים היה עיקר, כל למדו לא והבנות גרידא,
שהיו נשים לאותן נזק אולי תגרום חכמה… שכולה התורה,
לימודים שלומדות בזמננו, אבל אחרת… חכמה מכל מרוחקות
למה הראויה הרצינות בכל, כלליים? תורה דברי ייגרעו
יז. יציב- דברי שו״ת קמ סימן דעה יורה חלק
… חולק באין בשו״ע שנפסק ממה ולחדש לשנות שאין דברי עיקר
שאסור ולהרמב״ם תיפלות, וכמלמדה שבע״פ תורה ללמדם
שבכתב אף ושו״ע ככרוכיא לצעוק שיש ומכ״ש. לכתחלה אסור
ומכ״ש קבלה, רי ספ או פילוסופיא חקירת ישראל בנות לימוד על
ברור וזה ילמדון. מורים שנערים ומכ״ש וזיבתן, נדתן בזמן
תורה של לאמיתה האמת יזיזו לא שבעולם הרוחות וכל
לחנך תורה ודעת עצה לטכס ישראל לגדולי ומהראוי ממקומה.
אבות. ומסורת התורה ברוח ישראל בנות
א הרב. יח הרון ליכטנשטיין- תש״מ הבת חינוך
לבנות אינטנסיבי חינוך לתת אפשר, רק לא וצריך, רצוי לדעתי
עוסקות שנשים הטענה משום אם בין תושבע״פ; ממקורות גם
אם ובין תורה, לגבי דווקא חלקן ייגרע מדוע המקצועות, בכל
יעקב 'בית (בהווסד חיים' ה׳חפץ דברי …)'משום
מגיעות ורבות רחב, כללי חינוך מקבלות כיום הבנות
לאוניברסיטה… לבת נחוצים התורה וערכי שהידע …כך
ואיכותית כמותית לבנות, הלימוד את להגביר, יש כדי תוך
התורה תחומי כל …הוראת
התנגדות שום לי אין את למסד אפילו צריך גמרא… בנות ללמד
אני כך ממשי. שיעור בביה״ס, למידה של אינטגרלי כחלק זה
אשתי חונכה בתי. וכך את מלמד המומלצת הדרך לי נראית וזו
בדורנו הבנות. לציבור
נשלח על ידי: הלל מרצבך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה