או״ח תרל סעיף ה (רמ״א)
… לעשות עכשיו ונהגו, שלימות מחיצות אין כי הכל המחיצות בדין בקיאין.
משנה ברורה שם סעיף כח - שלמות מחיצות לעשות, ר״ל שלא עצות של לבוד יעשו. וראיתי שכתב גיאות יצחק וצוה״פ ובהלכות של ר׳, דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג׳ דפנות הסוכה כ״ג, מקום סתומות מכל רוחותיה ולא יהא מקום פתוח אלא הפתח בלבד…
ערוך שולחן או״ח תרל סעיף י
… כל נכון אין לעשות המחיצות מיריעות של פשתן, אף על פי בלא קנים, זמנין שקשרן בטוב, והוי מחיצה שאינה יכולה אדעתיה ולאו דמינתקי, לעמוד בפני רוח מצויה. והרוצה לעשות בסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים, משלשה בפחות.
שאלות: הפוסקים נחלקו כאן במספר שאלות:
א. מה החשש? יש אומרים שהחשש שהסדין יתרומם מהקרקע ויהיה נע ונד, ועל ידי זה לא נחשב מחיצה. ויש אומרים שעצם הנדנוד מבטל שם מחיצה.
ב. האם מותר לסמוך על כך שהקשר התחתון לא ינתק כאשר מדובר בקשר חזק מאד? לדעת רוב הפוסקים, האגרות משה מחמיר.
במקרה שיש ספק וחשש בדפנות הבד — עושים ״לבוד״.
לדעת המג״א, די לא ב״לבוד״ לכיוון אחד. מחיצה צריכה להיות בגובה י׳ טפחים. המרחק בין הקורות פחות מג׳ טפחים.
לדעת המג״א, לבוד לא מועיל בסוכה אלא לה שיש ד׳ דפנות, ולא בפחות. המשנ״ב חושש לזה לכתחילה.
הפוסקים נחלקו אם אפשר לומר גם ״גוד אסיק״ וגם לבדוק. משנ״ב מקל מעיקר הדין.
ז״ט = 56 ס״מ
פסל היוצא מן הסוכה — ז״ט.
אמות [פחות מעשר 5 מטר] — ארוך, ז״ט, ז״ט.
מסגרת לדופן [באמצע הסוכה יש אויר] — לוח ברוחב ז׳ טפחים והגובה עד למעלה. המוט העליון נחשב [אך כאן צורת הפתח, לכן לא צריך ז״ט כי יש].
פחות מ-10 אמות.
מסגרת לדופן [באמצע הסוכה יש אויר] — המוט העליון נחשב צורת הפתח. לפחות 4 טפחים [בדיעבד יותר מ-3 טפחים]. פחות מ-10 אמות. לוח ברוחב ד׳ טפחים והגובה עד למעלה.
מסגרת לדופן [באמצע הסוכה יש אויר] — יותר מטפח. המוט העליון נחשב צורת הפתח. לפחות 4 טפחים [בדיעבד יותר מ-3 טפחים]. פחות מ-10 אמות. פחות מ-ג׳ טפחים, סה״כ ד׳ טפחים.
מסגרת לדופן [באמצע הסוכה יש אויר] — ז״ט. פחות מ-10 אמות. י״ט.
מסגרת לדופן [באמצע הסוכה יש אויר] — ד״ט, י״ט. צורת הפתח לפחות 4 טפחים [בדיעבד יותר מ-3 טפחים]. פחות מ-10 אמות. ארוך, ז״ט, ז״ט. טפח, טפח, פרוץ ה״ט, פרוץ ה״ט.
כלל הלכתי: שתי הדפנות בצורת Γ ג״מ צריכות להיות עומד מרובה על הפרוץ.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה