ב״ה
התשפ״ה
הסוכות לחג ומנהגים דינים
**סוכות חג ערב — יד ד׳ יום ה׳ (16. 10 — ט״ז בתשרי תש״פ)**
הנשים מברכות להדליק נר של יום טוב. יש מהספרדיות שאינן מברכות שהחיינו, וברכת שהחיינו סומכות על שהחיינו שבקידוש.
מצות עשה מן התורה לישב בסוכה כל שבעת ימי החג, ולעשות בה את כל צרכיו: אכילה, שתייה, שינה, ושאר עיסוקי היום.
**סעודת ליל חג הסוכות** — חובה לאכול בסוכה. ובשאר הימים אפשר לא לאכל סעודת קבע כלל, ולהיפטר מזו ממצווה.
המצטער — פטור מן הסוכה (כיון שישיבה בצער אינה מגורים). ולכן אם יורד גשם המפריע לאכילה, או שמזג האוויר קר/חם מאוד וכד׳ — אין לשבת בסוכה כלל.
גברים מברכים בכל פעם שנכנסים אליה לאכול. נשים, הפטורות ממצווה זו, אם הן רוצות לשבת בסוכה: לדעת מרן (השו״ע — מנהג הספרדיות) — אסור להן לברך. ולדעת הרמ״א (מנהג האשכנזיות) — מותר להן לברך.
וכן הוא בכל מצות עשה שהזמן גרמא (שופר, המינים וכדו׳).
מי שנמצא בדרך ורגיל לאכול סעודותיו בדרך ולא בביתו — מותר לו גם בחג הסוכות לאכול סעודת קבע מחוץ לסוכה (באוטובוס או ברכבת או בדרך וכדומה).
מי שמתכנן לצאת לדרך — לכתחילה צריך לתכנן את סעודותיו בסוכה, ולא לסמוך על ההיתר של הולכי דרכים המובא לעיל (כיון שיכול גם לא לצאת לטיול לכתחילה).
---
**יום א׳ הראשון של החג — ה׳ ט״ו (17. 10)**
נוטלים את ארבעת המינים ומברכים עליהם: על נטילת לולב ושהחיינו. ובשאר הימים נוטלים ומברכים על נטילת לולב, ללא שהחיינו.
---
**הלכות חול המועד**
אסור לעשות מלאכה בחול המועד. יש אומרים שהאיסור מדרבנן ויש אומרים שהאיסור מהתורה. כל מלאכה שאם לא יעשנה בחול המועד — תופסד המלאכה, או שיגרם הפסד גדול — הרי זה דבר האבד ומותר.
בכל מקרה חובה להתארגן כך שכל העבודות שניתן לעשות לפני או אחרי החג — תעשנה אז ולא בחול המועד. בכל בעיה הנוגעת לעבודה בחול המועד יש לשאול את הרב, מאחר והגדרת דבר האבד הינה עדינה ומורכבת.
חכמים גזרו לא להסתפר, לא להתגלח ולא ליטול צפרניים בחול המועד (אם לא נטל צפורניו בערב יו״ט וגדלו בחול המועד). יש מתירים להתגלח בחול המועד. למי שמתגלח בקביעות בכל יום — מותר גם בחול המועד.
אין כותבים בחול המועד, פרט למכתב רעים וכדו׳ שנכתב בשינוי (כגון, שורה ראשונה באלכסון). חובה לכבד את חול המועד במאכל, במשתה ובבגדי חג.
---
**ערבה להושענא רבה**
כל דיני הערבה השייכים לארבעת המינים שייכים גם בערבה זו, אך אם נשרו עליה רב ונשאר רק עלה אחד (ערבה הפסולה לארבעת המינים) — כשרה להושענא רבה. אבל מן המובחר מצווה לקחת ערבה טריה ויפה. נהגו (ע״פ הארי ז״ל) לקחת 5 ענפי ערבה.
---
**ליל הושענא רבה — יום ג׳ ה׳ כ׳ בתשרי תש״פ (22. 10)**
בליל שישי של חול המועד (ליל הושענא רבה) נוהגים להיות ערים בלילה וללמוד תורה, או סדר לימוד מיוחד ללילה זה שהוא סיום ימי הדין. סדרי הלימוד מתפרסמים בברכת העם, התורה והארץ.
חג שמח ופתקה טובה,
משה ביגל
הרב המקומי — מיתר כרמית
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה