דרך שמחה בחרתי / הדס שוקרון
רבי נחמן - סיפורי מעשיות
וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּצַדִּיק אֶחָד, שֶׁנָּפַל עָלָיו עַצְבוּת וּכְבֵדוּת גָּדוֹל
וְהָעַצְבוּת וְהַכְּבֵדוּת כְּשֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת עַל הַצַּדִּיק
הִיא קָשָׁה מְאד עָלָיו, כִּי עָלָיו מִתְחַזֶּקֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
עַד שֶׁנָּפַל עָלָיו עַצְלוּת וּכְבֵדוּת כָּל כָּךְ
עַד שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ מַמָּשׁ
מֵחֲמַת גּדֶל הַכְּבֵדוּת וְהָעַצְבוּת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאד.
וְרָצָה לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ וּלְהָרִים עַצְמוֹ
וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם דָּבָר לְשַׂמֵּחַ וּלְהָרִים עַצְמוֹ
כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁרָצָה לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ מָצָא לוֹ הַבַּעַל דָּבָר בְּתוֹכוֹ עַצְבוּת
עַד שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם דָּבָר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ
כִּי בְּכָל שִׂמְחָה שֶׁרָצָה לְשַׂמֵּחַ וּלְהָרִים עַצְמוֹ
מָצָא לוֹ עַצְבוּת בְּתוֹכָהּ.
וְהִתְחִיל לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ, כיצד? בְּשִׂמְחַת ״שֶׁלּא עָשַׂנִי גּוֹי״.
וּכְשֶׁיִּזְכּר הֵיטֵב חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, שֶׁלּא עָשָׂהוּ גּוֹי
בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁתִּגְדַּל שִׂמְחָתוֹ מְאד.
קהלת יב יג
סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.
הרב קוק, עין איה ברכות אות קיב
והנה הצער מתגלה בכל עזו באמת רק בערך ההריסה המוסרית, שעצם תכונת הצער בנפש נועד בעיקרו לזאת המטרה של ההשלמה של החלק היותר גבוה שבחיים, שהוא סידור החיים באורח הטוב והצדק האמיתי שהוא הצדק האלהי, מקום ששם מתגלה לעצם הנפש המרגשת את הרגש האכזרי שפועלת עליה ההשקפה האמתית של אבדן הטוב היותר נחמד, האוצר היותר יקר שבכל אוצר החיים, שם רק שם מתגלה כח הצער בכל כחו.
רבי נחמן, ליקוטי מוהר״ן קפט
צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת (ישעיה סה): ״ונחש עפר לחמו״, עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר, כמובא בספרים.
אורות הקודש ג קמז
האדם צריד להחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי. שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ ליסורים גשמיים ורוחניים, המסובבים מזה.
אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו, ויסוד רעיונותיו נתונים לְהַכְּללוּת, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום. ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה.
וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזקה אצלו ככה תגדל שמחתו, וככה יזכה יותר להארת האור הא-להי.
פתיחה
החג היחיד שיש בו מצוות שמחה - סוכות.
מה עושה אותך שמח? מי צריך להיות סביבך? מה צריך לקרות כדי שתהיה שמח?
תשובה: הכשלתי אתכם. עזרים חיצוניים - שמחה פנימית. מה זה מצווה להיות בשמחה? תן לי מליון דולר אהיה שמח.
יונה. הביטוי ״שמחה גדולה״ מופיע פעמים ספורות בתנ״ך.
סיפור רבי נחמן - לכל דבר משמח יש סוף, יש תירוץ, יש הבנה אחרת. כשחוזרים לבסיס - זאת השמחה הכי מצומצמת אבל הכי ודאית.
המהלך של סוכות הוא לחזור אל הפשטות. שמחה זה דף הבית שלנו. שמחה זאת לא תוצאה אלא תכונת אופי - ברירת מחדל.
מלבי״ם. שמחה בעצם האמונה בה׳ ולדעת שהוא איתך בכל רגע.
קהלת
למה קוראים אותו בסוכות? זה ספר פסימי.
כדי להיות שמח אמיתי - צריך לדעת להתמודד עם הדברים הקשים בחיים. הם לא נועדו כדי לעצום עיניים אלא כדי שנתמודד איתם ונוציא מהם דברים טובים.
קהלת מפריח את כל הפילוסופיה הפסימית - ״הבל הבלים״ - שום דבר חיצוני לא יכול לשמח באמת.
ולמה נכנס לתנ״ך - בגלל הפסוק האחרון - סוף דבר הכל נשמע. וברגע שיש משמעות אבסולוטית למשהו הקטן - כל השמחה, הכבוד, הפרנסה - כל ה׳הבלים׳ נהיים משמעותיים.
כעס עצבות וצער
אז איך מתמודדים?
כעס ועצבות - לא מקבל את המציאות. מתנגד. כעס = לא רוצה מה שיש כאן. עצבות = אני לא יכול. דיכי. עצבות זה עפר - מוות.
צער - תחושת חיסרון. תחושה בריאה. הוא משותף עם הקב״ה.
כעס ועצבות אתה תקוע בעצמך. צער - אתה עם ה׳ יתברך.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה