התחדשות כתהליך התשובה - הלל מרצבך

בס״ד

**התשובה כתהליך התחדשות**

**א. רמב״ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ד**

מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כוחו ומתרחק מן הדבר הרבה שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני האיש אותו שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה…

**ב. יחזקאל פרק יח, לא-לב**

הַשְׁלִיכּו מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה, וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי ה׳, וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ.

**ג. רבנו יונה¹ – תורת התשובה ליסוד**

אדם אשר פשע וחטא ובא לחסות תחת כנפי השכינה ולהכנס בדרכי התשובה, ואשכילך ואורך בדרך זו תלך. יום ההוא ישליך כל פשעיו אשר עשה ויעשה עצמו כאלו נולד בו ביום. ואין בידו לא זכות ולא חובה.

**ד. דרשות הנצי״ב² – עמ׳ פ**

חודש אלול הוא חודש העיבור, ודרך האישה העוברה כשמרגשת צער מהוולד, היא שמחה דהוא סימן לוולד בריא. כן לא כשאין שום הרגשה חוששת לוולד מת.

**ה. אורות התשובה – פרק י פסקה יב**

התשובה היא חידוש החיים. אי אפשר לתשובה שלא תשנה את ערך החיים.

**ו. ראה – ר׳ מנחם מנדל מוויטבסק³ – פרי הארץ**

האדם שהוא עולם קטן כלול מכל העולמות המשתלשלים מאתו יתברך… כשיזכור את עצמו איך התשובה קדמה לעולם על כל פנים ונברא העולם עמה, וכמו כן האדם, שכוח התשובה תקוע בו. ואם יעורר בעצמו את כוח התשובה להתקשר אליו ולהמשיך אל שורשו שהיא שורש בריאתו וטבעו ומדותיו, ממילא יתהפך וישתנה שהרי נתעלה למעלה מהטבע, ונעתק מטבעו והרגלו אל בן הראשונים, מתקופת רב היה.

הספר "שערי תשובה" היה מחבר הספר. רבי יונה גירונדי, היה דודו של הרמב״ן. בשנת 4411 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב״א.

וזהו על שהב. כקטן שנולד בתולדה ישרה, כאשר ברא תשובה שורש בריאתו. האדם ישר על הארץ את אלוהים.

**ז. תפילת שחרית ברכת יוצר – שמע**

המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

**ח. בית הלוי⁴ – בראשית פרק ב**

שם יתברך ממציא כל הנמצאים ממש מאין יש בכל רגע ורגע, והרגע הראשונה אינו סיבה להנמצאים להרגע שלאחריה, רק הוא כמו התחלת הבריאה. וכמו שסידרו בברכות יוצר: ״המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית״, כאמור ״לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו״, דבכל רגע הוא ממציאו מאין יש להעולם, ונמצא דגם עתה הוא בוראו כמו בששה הימים הראשונים. רק החילוק הוא, דבששה ימים ברא בו דבר חדש מה שלא היה בו מקודם.

**ט. אורות התשובה – פרק ג פסקה א**

…מעביר עליו רוח חן הרגשת התשובה ועומק ידיעתה ותחנונים… ורוח הקדש מקשקשת לפניו כזוג והוא מבושר שנמחו כל פשעיו הידועים, ושאינם ידועים, שהוא נברא, מחדש בריה חדשה, שכל העולם כולו וכל העולמות התחדשו עמו.

**י. ערפלי טהר – הרב קוק**

ההתנוצצות, ההתחדשות, הפוריות, הזרמיות, התעודדות, חיי השירה וההכרה, ברקים תדיריים ומאורות מתחדשים, וכל אלה בכל גדלם, אינם באמת כי אם לרגעים נקודה אחת זורחת, נקודת ההויה, נטף של ניצוץ אלהי.

**יא. מורה הנבוכים – חלק א פרק נד**

תכלית מעלת האדם ההידמות בו יתעלה כפי היכולת, כלומר שנדמה פעולתנו כפעולותיו, כמו שבארו בפ׳ ״קדושים תהיו״, אמרו מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה רחום.

---

¹ רבי יונה גירונדי, היה רב מתקופת הראשונים. מחבר הספר ״שערי תשובה״. היה דודו של הרמב״ן. בשנת 4411 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב״א.

² הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בשם הנצי״ב מוולוז׳ין (חי בין השנים ה׳תקע״ז–ה׳תרנ״ג). היה ראש ישיבת וולוז׳ין ומגדולי התורה במזרח אירופה.

³ רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְסְק (ה׳ת״צ–ה׳תקמ״ח). היה מגדולי אדמו״רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב. מכונה ״איש שם טוב״. עלייתו לארץ ישראל בראשות 111 תלמידי הבעל שם טוב נחשבת לעלייה משמעותית באותה העת.

⁴ לרבי יוסף דב בר הלוי סולוביצ׳יק נולד בליטא בשנת ת״פ (נקרא לכהן). כיהן כרבה של סלוצק לצידו של ר׳ נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי״ב) כראש ישיבת וולוז׳ין. בשנת תרל״ח מונה לרבה של בריסק שבליטא. נחשב מגדולי הדור. התנגד באופן תקיף לתנועת ההשכלה.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

שליחות - מהות ולא תפקיד

כשבאים להבין לשם מה נועד שליח, הרי שלכאורה הוא בא כדי לפתור בעיה טכנית. המשלח לא יכול לעשות דבר בגלל מגבלת זמן ומקום, יכולת או ידע, ולכן הוא שולח מישהו אחר שיעשה את זה במקומו. כך למשל, דיני שליחות נלמדים מדיני שחיטת פסח, שכן לא ניתן לשחוט קורבן אחד על ידי כמה אנשים (קידושין מא ב). אלא שלפי הבנה זו, לא ברור מדוע לאלוקים יש שליחים, נביאים או מורי הוראה. למעשה, האירוע ההיסטורי היחידי שבו הקב״ה לא פעל דרך מתווכים היה מכת בכורות, שבה נאמר בפירוש וכיוצא דופן: ״אני ולא שליח״.

כנראה, ששליחות אינה רק שימוש פרקטי אלא דבר מהותי יותר. שליחות אינה חייבת להיות מחויבת המציאות אלא ביטוי ותוקף לזהות הקיימת בין המשלח למשולח. שותפות הדדית וזהות עמוקה הקיימת בין שניהם עוד לפני השליחות ובלי קשר אליה, ולכן אין למעשה שוני אם המשלח עושה את הפעולה או שליחו. השליחות הופכת מהשגת תוצאה סופית שנעשית ממילא לקיום עצמי של האדם או הזהה לו (ראה חקר המידות לחקר ההלכה כב קכו, שחקר אם שליחות היא מעשה או אישיות). ביטוי להבדל בין שתי ההבנות הוא במה שקורה לפני ואחרי השליחות — לפי דברינו כעת, הקשר בין שני הגורמים לא התחיל בהטלת השליחות ולא נגמר בסיומה.

ניתן לבנות קומה נוספת ולטעון למעשה, שכל שליחות — טכנית ופרקטית ככל שתהיה — בנויה על השליחות המהותית. הרי השליחות לעשיית מצוות נובעת מכך שכל ישראל ערבים זה לזה, שקיימת זיקה נפשית ביניהם. ללא הזיקה הקיימת — מאז ומעולם — גם הקשר הטכני והרגעי לצורך מתן הגט או שחיטת הפסח לא היה יוצא אל הפועל. זהו למעשה תורף דברי הגמרא ששלוחו של אדם כמותו (ברכות ה א) — כמותו ממש. זו למעשה הסיבה שהאדם נברא בצלם אלוקים והוא דומה למשלח שלו; ללא זהות בין שניהם — השליחות לא תצליח. כבוד צלם אלוקים הוא למעשה כבוד השליחות שבשלה נוצרה הזהות בין האדם לאל.

נמצא, שבכל רגע שאדם חי מוטלת עליו שליחות למלא את צו האלוקים. ההשגחה האלוקית יודעת מהם התנאים שבהם האדם יכול לעשות באופן הטוב ביותר את שליחותו, ושם היא מציבה אותו. שליחות, שאם יתחמק ממנה, לא בטוח שיהיה מי שימלא אותה במקומו. אם האדם לא ימלא את שליחותו, הרי שביאתו לעולם לא שינתה דבר במציאות שהייתה לפני שנולד. זאת האחריות שאדם צריך להרגיש על כתפיו — הוא שליח האל, ואסור לו לבזות את משלחו ואת שליחותו במעשים לא ראויים.

נכון הוא, שבשליחות האלוקית אין חזקה שהשליח יעשה את שליחותו; יש הרבה מפריעים לשליחות — להבנתה וליישומה. אבל על האדם לפעול כל העת כדי למלא את שבועתו ברחם אימו (נידה ל ב), גם מבלי שתהיה לו שום מוחזקות שיצליח בכך. קדושתה של האישיות אינה נמדדת לפי שיעור ההישגים, כי אם לפי שיעור המאמצים ומסירות הנפש הכרוכים בהגשמת השליחות. צלם האלוקים שבשמו הוא פועל כשליח אינו אלא ׳מגמת חיים׳ — ללמוד ולפעול בשמו של המשלח. זאת לצד הידיעה, שאלוקים לא ממנה אדם כשליח לדבר שאינו יכול לעשות בעצמו, והוא מעניק כוחות לשליח להצליח במילוי תפקידו.

אם ננסה להרחיב את העיקרון הזה, הרי שלמעשה אנחנו מגיעים לטשטוש זהויות. אם כולנו ערבים זה בזה ויכולים להיות שליחים אחד של השני או של האלוקים בגלל הזהות המשותפת — מה מייחד כל אחד מאיתנו? האם אנחנו רק שליחים משוכפלים אחד של השני? אם כן — כנראה שאין משמעות לזמן ומקום הלידה שלנו. כנראה שלא כך הדבר. כנראה, שהשליחות אמנם נובעת מזהות אבל היא מקבלת פנים חדשות בכל מציאות. כהמשך לכך, חייב כל שליח להעניק כבוד גם לחבריו, שהרי הם ממלאים שליחות שהוא עצמו לא יכול ולא אמור למלא. אולם, לא פחות מכך חייב האדם לנסות כל העת לברר מהי שליחותו וייעודו בעולם — במה שליחותו שלו שונה משל חברו, וכיצד יוכל למלאה על הצד הטוב ביותר.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

הר הבית מאמינים במשטרה ד תמוז

הבית הר

הלכ לשוטר עלייה ות

אטר דביר ועריכה: כתיבה ה

: מערכת בית מדרש– במשטרה" "מאמינים

העניינים תוכן

[ 2 ]

הבית הר - הלכות

לשוטר עלייה

ה״תשע א לול ה

יוצא מדרש בית ע״י לאור

במשטרה" "מאמינים

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 3 ]

העניינים תוכן

מכ ברכה תב - אריאל יעקב הרב מו״ר … 5

מבוא … … … 6

פתיחה … … … 11

טמא: שילוח א פרק המחנה מן ים … 12

המחנה מן טמאים שילוח מצוות … … 12

ישראל בארץ המחנות קדושת … …. . 13

בכניסה האסורים והמקומות האנשים … … 14

ועונשו בטומאה הכניסה איסור חומרת … … 17

בימינו המחנה מן טמאים שילוח … … 18

הבית להר טמאים וכלים בגדים הכנסת … … 19

הזה בזמן הבית הר: קדושת ב פרק … 21

הזה בזמן הבית הר קדושת … … … 21

בימינו מדרבנן הכניסה איסורי של תוקפם … … 23

הבית הר הרחבת בתוספת קדושה … … 24

בימינו המקדש מקום: זיהוי ג פרק … 27

כיום השטח פני … … …. 27

השונות השיטות … … …. 29

' א מרכזית שיטה - קורן זלמן הרב … … 30

' ב מרכזית שיטה – גורן שלמה הרב … … 34

צפונית שיטה - קאופמן 'אשר פרופ … … 36

דרומית שיטה - שגיב טוביה … … … 38

סיכום … … … … 39

בימינו הבית להר: עלייה ד פרק …. . 41

הבית להר לעלות האוסרים רבנים … … 41

הבית… להר לעלות המתירים רבנים … 43

העניינים תוכן

[ 4 ]

המקדש מקום בראיית: קריעה ה פרק … 45

המקדש מקום בראיית קריעה … …. . 45

המשטרה במדי קריעה … … … 46

הקריעה דיני … … … … 47

קריעה בהם מבצעים שלא זמנים … … 49

הבית להר הביטחון כוחות: עליית ו פרק … 50

מבצעי לצורך כניסה … … … 50

הבית להר שוטרות עליית … … … 51

המוגבהת הרמה על המשטרה נקודת … … 52

הבית הר מתחם מעל טיסה … … … 53

ה׳מחכמה' … … … … 54

הבית בהר ציבור ואישי תיירים אבטחת … … 55

הבית הר למתחם גויים הכנסת … … 57

הבית בהר משמרת החלפת … … … 59

למסגד כניסה הבית בהר ים … … … 60

הבית להר לעולים הלכתיות: הנחיות ז פרק … 63

עקרונות… … … … 63

טבילה חיוב … … … … 64

ועיון חפיפה דיני … … … 66

חציצה דיני … … … … 67

הטבילה ברכת … … … … 70

הטבילה … … … … 71

בכניסה המותרים האזורים … … … 74

הרמ על לעולה הנוגעים דינים המוגבהת ה … … 76

הבית להר העלייה בעת מקדש מורא … … 83

הבית להר לעולה מפה … … 87

ברכה- מכתב יעקב הרב מו״ר אריאל

מבוא

[ 6 ]

מבוא

עמהם שכינה "תה גל ישראל שגלו מקום:"כל חז״ל שאמרו אף על

לא שמעולם אדמות עלי פיזי אחד מקום ישנו, י ז, רבה )(במדבר

שכינה1 משם זזה להיות נשאר הבית, הר מתחם זה, קדוש מקום.

בניין של הפיזי חורבנו למרות שכינתו השראת ומקום ה' של ביתו

בפועל המקדש. בית עם בתוך שוכן שה' מכל יותר מעיד זה דבר

מצבו ולמרות מארצו גלה ישראל עם בהם בתקופות גם ישראל

הארץ את ה' עזב ושלא ה', בית לחורבן שגרם. הרוחני

כל את לשחרר וגואלו ישראל צור זיכנו הימים' 'ששת במלחמת

ביותר הקדוש המקום את ובפרט זרים, משלטון הנצחית בירתנו

די- היהו לעם ב ולהחיל השכינה, מקום הבית, הר גדולים חלקים

ריבונותנו את ארצנו. מרחבי הייתה בידינו" הבית "הר: ההכרזה

הביטחון כוחות וב״ה עמנו של המאושרים ברגעיו שיא נקודת

אלה בימים גם כך על חיה עדות מהווים בהר. הנוכחים

רך לצו הבית להר עלייה אוסרים בישראל ההלכה מפוסקי רבים

המקומות בזיהוי וודאות אי מחמת ומבצעי בטחוני שאינו

המיוחדות ההכנות מחמת וכן בכניסה, והאסורים המותרים

שעם ומחשש להר העלייה לקראת היטהרות לצורך הנצרכות

של בהשראתה מדרגות שיש סק״ג) כו סי' יו״ד ה (חלק אומר יביע בשו״ת עיין אמנם 1 הבית חורבן מאז. השכינה

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 7 ]

תהליך את עוברים אינם שכלל אנשים יעלו בטהרה העולים

פוסקי לדעת אף המקדש. מורא במצוות זהירים ואינם הטהרה

שאין מובן הבית הר למתחם בטהרה בעלייה המצדדים לכה הה

העלייה מגמת אלא וכדו', לימודי סיור טיול, של אופי זו לעלייה

ביותר המקודש למקום שאפשר כמה התקרבות לשם רק נועדה

כיום. גם בו נוהגת שהקדושה בעולם,

ואף מותרת מבצעי לצורך הבית הר למתחם כניסה הדעות לכל

הדבר זה, לצורך נכנסים כאשר גם מקום ומכל בכך יש, מצוה

והן כהלכה טבילה ידי על הפיסי במובן הן רצינית הכנה מחייב

והרוחני הנפשי. במובן

מצוות את בסיסי באופן הסוקר הלכתי סיכום לפניכם מוגש

הר למתחם הכניסה איסור תוקף את המחנה, מן טמאים שילוח

מיקומו לגבי השונות ת המרכזיו הדעות את וכן הזה בזמן הבית

הבית הר מתחם פני על המקדש בית של. ההיסטורי

בסוף זו חוברת מובאים פרקים שני מעשיות הלכות הכוללים:

הבית בהר הביטחון כוחות של המבצעיות למשימות, הנוגעות

אופן את ו ההיטהרות הלכות את למעשה הלכה המורה תדריך

האזורים את וכן בית ה הר במתחם שהייה בזמן הנדרש ההתנהגות

המבצעי הצורך רמת לפי מפה) (בצירוף בכניסה המותרים

מבוא

[ 8 ]

למעשה הלכה לדברים ק ונזק קצר שזמנו מי. המשתנה מומלץ לו

אל פרקים שני על לפחות לעבור ה.

להודות טוב

ב "ר למו ובראשונה בראש להודות רצוני "ג הרה אריאל יעקב

ש מזמנו שפינה כך על גן, רמת הגבוהה בישיבה שותה אני ממימיו

למענה הן היקר החוברת כתיבת במהלך שאלותיי על והן כך על

ליאור דב הרה״ג למו״ר וכן, לאור הוצאתה לקראת עליה שעבר

לשאלותיי שהשיב כך על בכלל, הבית להר הנוגעים בעניינים

בפרט הביטחון. ולכוחות

כן, כמו הלב מקרב להודות ברצוני שפירא יהושע הרב למו״ר

עצתו- על גן, רמת שיבת י ראש אותי שמלווה אמונה, עצת

בפרט זו ובחוברת בכלל רבים. בעניינים

ל ה אל״מ שפרן חנניה והרב הצבאית הרבנות רמ״ח, קרים איל רב

עימ ההתייעצויות על ם לכוחות שנוגעים הלכתיים בעניינים

להלכה המדרש בבית שירותי במהלך כללי באופן הביטחון

שה הצבאית ברבנות בעיסוק רב לעזר לי יו בסוגייה י. זו

קורן זלמן לרב על סוגיית על עימי לשבת שפינה והזמן הסבלנות

הגבולות זו שבחוברת שבהמלצת מובהקים פוסקים הלכנו בחלק

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 9 ]

ל המיפוי של מהותי עציון הר (ישיבת לוי יצחק ולרב ), שיטתו פי

המחכימות הארותיו. על

הרב לידידי יצחק יעב מאיר שידיו ץ בעיסוקו הן לו רב בסוגיות

על חיינו, בית הר קדושת לשמירת המעשית בדאגתו והן אלו כך

עיני והאיר החוברת על שעבר רבות, בסוגיות י עצת עצתו, ועל

בהם במקומות אמת ה שהאיר על אריאל עזריה ולרב, תלבטתי

וטהרה טומאה בענייני הלכתיות בסוגיות. עיניי

נפשי ולידיד לחברי אהרון י גיל הרב כתבים בעריכת לו רב ידיו ש

ובחתימתה. החוברת כתיבת במהלך בעריכה העזרה על הלכתיים

להשתמש האפשרות על צומת ן למכו להודות גם המקום כאן

המפות באיורי וכן שבהוצאתם, "תחומין" בקובץ המובאים

הרשות על יעקובי בועז לרב ובפרט המור הר "אל "לאגודת

ההר של בתצ."א להשתמש

הלב מקרב להודות ברצוני לסיום בית ראש ברכיהו, רמי רב ל

והמר שעודדני כך על במשטרה" "מאמינים המדרש להשלים צני י

ובפרט השוטרים, ולמען אלוקינו ה' בית למען זה הלכתי חיבור

ומקדשים, יתברך למעונו הנכנסים במשטרה שוטרי""מאמינים

הלאו. מי בבנייננו נשמה בהפחתם ברבים שמיים שם

מבוא

[ 10 ]

ובטהרה ביראה מקדשנו מקום על שמירתנו ובזכות יתן מי

ב- (ב, הנביא ישעיהו של נבואתו בנו תתקיים:)ג

ָא וְנִש הֶהָרִים בְרֹאשׁ ה' בֵּית הַר יִהְיֶה נָכוֹן הַיָמִים בְאַחֲרִית "וְהָיָה

רַבִים עַמִים וְהָלְכו וֹיִם. הַג כָל אֵּלָיו וְנָהֲרו מִגְבָעוֹת לְכו וְאָמְרו

וְנֵּלְכָהִ מִדְרָכָיו וְיֹרֵּנו יַעֲקֹב אלקי בֵּית אֶל ה' הַר אֶל וְנַעֲלֶה

שָׁל". ם מִירו ה' דְבַר ו תוֹרָה תֵּצֵּא וֹן מִצִי כִי ָבְאֹרְחֹתָיו

אטרה דביר

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 11 ]

פתיחה

פה ישולב רמי הרב של אמוני פתיחה מאמר לא, ברכיהו

ענ. יינים לתוכן להוסיף לשכוח

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 12 ]

א: פרק המחנה מן טמאים שילוח

המחנה מן טמאים שילוח מצוות

הבאים הפסוקים מן נלמדת המחנה מן טמאים שילוח מצוות

בתורה2:

הַמַּחֲנֶה מִן וִישַלְּחוּ יִשְרָאֵּל בְּנֵּי אֶת צַו לֵּּאמר: משֶה אֶל ה' "וַיְדַבֵּּר

אֶל תְּשַלֵּּחוּ נְקֵּבָה עַד זָּכָר מ: לָנָפֶש טָמֵּא וְכל זָב וְכָל צָרוּעַ ִכָּל

כֵּן ש אֲנִי אֲשֶר מַחֲנֵּיהֶם אֶת יְטַמְּאוּ וְלא תְּשַלְּחוּם לַמַּחֲנֶה מִחוּץ

": בְּתוֹכָם

במדבר, חנה ישראל עם כאשר מחנות משלושה הורכב. מחנהו

חצר של הקלעים (עד שכינה' 'מחנה נקרא ביותר הפנימי המחנה

הלויים של משכנם סוף (עד לוויה',)'מחנה שכן מסביבו המשכן),

סוף (עד ישראל' 'מחנה שכן אלו מחנות לשני חיצונית וכמעטפת

הדגלים.)מחנה

שמצווה טומאה סוגי שלושה כאחד מוזכרים אלו בפסוקים

הגמרא בדברי מת. וטומאת זיבה צרעת, למחנה: מחוץ לשלחם

פסוקים ב המוזכרים הטמאים של שדינם מבואר פסחים3 במסכת

משולח הצרוע שכן אחד, בפסוק התכללותם אף על שווה אינו אלו

א- ה, במדבר 2. ג

3 א. סז,

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 13 ]

לוויה ומחנה שכינה למחנה מחוץ משולח הזב המחנות, לכל, מחוץ

בלבד שכינה ממחנה משולח מת. וטמא

ישראל בארץ המחנות קדושת

במדבר חנה ישראל שעם בזמן רק נהגה לא אלו מחנות, קדושת

לשלושה ירושלים חולקה שראל י בארץ התנחלותם בזמן גם אלא

זבחים4: במסכת בגמרא כמובא מחנות,

מירושלים בירושלים; מחנה כך במדבר שמחנה כשם "תניא:

לויה מחנה ניקנור לשער הבית מהר ישראל, מחנה הבית, להר

שבמדבר קלעים הן והן שכינה, מחנה ואילך."מכאן

נה מח את מהווים ישראל ועזרת ההיכל הגמרא, דברי פי על

מחנה את מהווים הבית הר מתחם וכלל הנשים עזרת שכינה,

החומות5 עד ירושלים והעיר לוויה, ישראל מחנה. דינה

4 ב. קטז,

5 עמ469 יט תחומין גרוסברג אשר של במאמרו 'ועיין קדושת התפשטה היכן עד בהרחבה

שני בבית והן ראשון בבית הן. ירושלים

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 14 ]

בכניסה האסורים והמקומות האנשים

כלים6 במסכת במשנה לאן עד הדינים כלל של סיכום מובא

התורה מן תוקפם אלו מדינים חלק להיכנס. טמא לכל מותר

חכמים מדברי רק. ים אסור וחלקם

הרמב״ם7: פסק כלים במסכת המשנה דברי מכח

שהוא מחנות לשתי חוץ ויולדות נדות וזבות זבין "ומשלחין ד.

אפילו והמושב המשכב מטמאין שהן מפני, הבית להר חוץ

מטמא המת שאין מה האבן. מתחת

הבית להר להכנס מותר עצמו המת אפילו מת טמא. ה: שנאמר

עמו- עמו, יוסף עצמות ת א משה ויקח הלויה. במחנה

. ו החיל8 אבל, נדות ובועלי מת וטמאי עכו״ם ממנו משלחין

טבל9 שכבר לשם נכנס יום טבול. "

6 ח. א,

ג- פ״ג, מקדש ביאת הלכות 7. ה

8 בפרקים יתברר השטח שיעור הנשים ועזרת ישראל עזרת את שהקיף שטח הינו. החיל רק משולח מת טמא שמדאורייתא שלמרות היא הרמב״ם כוונת פשוט באופן הבאים. לו אסור שמדרבנן חידוש יש זו בהלכה ה, בסע' מדבריו שיוצא וכמו ישראל לעזרת מחוץ לחיל הכניסה שאיסור הפרשנים רוב דעת היא וכך העזרות את שהקיף החיל לשטח להכנס

זצ״ל שפירא לגר״א כג סימן אברהם" ב״מנחת עי' אמנם מדרבנן. הינו מתים לטמאי א חלק המור הר אל וע״ע חכמים. מדברי רק ולא התורה מן היא החיל שקדושת שכתב

ד הערה א. פרק

9 הר אל וע״ע כא, פרק גורן שלמה לרב הבית" ב״הר ראה יום לטבול הכניסה היתר בעניין

בכל יום טבול לאסור רש״י דברי מחמת לאוסרים וש לח יש האם שדן פ״ג ב חלק המור

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 15 ]

פסחים10 במסכת "כָּל: בפסוק ""וְכָל המילה את הגמרא דרשה

ַצָרוּע וְכָל "זָב– קרי11 בעל לרבות שכינה ממחנה משולח הוא שגם,

מלבד הראשונים, נקטו זו גמרא כפשט ו כזב, לויה ומחנה

שאר וכדברי מהלכותיו, קרי בעל של דינו את שהשמיט הרמב״ם

למעשה12 הלכה לנהוג יש הראשונים.

הבא13 בתרשים משלושת טמאים שילוח דיני כלל מסוכמים

רוב ומדברי חז״ל מדברי התורה, מפסוקי שיוצא כפי המחנות,

הפוסקים: ככל

שטבול שסברו הראשונים רוב על לסמוך שיש כתבו דבריהם ובמסקנת הבית, הר שטח

בדבר להקל ניתן ולכן לאיסור ברורה אינה רש״י דעת ושאף הבית, בהר מותר. יום

10 ב. סז,

11 נידונת היא אם סופק מ שנשאר ש״ז פולטת בעניין ה ו-קפא, ו, קפ, חינוך במנחת וע״ע קרי. כבעל

12 עמ414 ג "תחומין" 'ע״ע גורן שלמה לרב הבית" "הר ובספר קורן, זלמן הרב של מאמרו אך הבית, להר להכנס קרי לבעל איסור שאין הרמב״ם בדעת בפשיטות שכתבו כא, פרק אמנם הרמב״ם, בדעת שם להסתפק שהאריכו א, פרק ב חלק המור הר אל בספר עי'

הרמב״ם בדעת נקט טו) ז, הבחירה בית ובהלכות ג ג, מקדש ביאת (הלכות למלך במשנה בכך שהסתפק מי וגם ברמב״ם להיתר שנוקט מי גם למעשה, הבית. בהר אסור קרי שבעל זה בעניין וע״ע בטבילה, קרי בעל המצריכות השיטות שאר את להניח שאין סוברים

פב מערכה לפסחים.' היכל וב׳שערי רכט סימן ח״ג וזמנים במועדים

13 של למיקומים ביחס הן דבר שום ממנו ללמוד ואין בלבד להמחשה הוא התרשים

שלהם לגודל ביחס והן. המחנות

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 16 ]

החיל החיל החיל

החיל החיל החיל

זה ממחנה: משולחים מצורע

זה ממחנה: משולחים יולדת נדה, זבה, , זב,

. ש״ז ופולטת קרי בעל

(טבול שטבלו ברגע

עד מותרים יום) (לא הנשים לעזרת

. )כולל

זה ממחנה: משולחים טמא

בלב מת ד מדרבנן (אמנם החיל מן משולח מת טמא

ישראל עזרת את שהקיף

הנשים21 ועזרת )

ישראל- עזרת שכינה מחנה

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 17 ]

ועונשו בטומאה ניסה הכ איסור חומרת

הוא אליו להכנס לו שאסור למחנה טמא אדם של כניסה בכל

מלקות15 הוא שכזו עבירה על והעונש תעשה14, לא מצות על עובר.

מדרבנן אליו להכנס לו שאסור למקום טמא אדם ונכנס במידה

מרדות16 מכת חייב הנשים), לעזרת מת טמא (כגון.

ועונשו חומרתו כינה, ש למחנה טמא אדם כניסת לגבי אמנם

לשם כניסתו שאם בכך המחנות לשאר בטומאה מכניסה גדולים

בקרבן מתחייב הריהו בשגגה הייתה ויורד17 עולה כניסתו ואם,

שהוא וידיעה שכינה מחנה שזהו בידיעה, זדון בכוונת הייתה לשם

החמור18 כרת בעונש מתחייב הריהו, טמא.

שכינה מחנה מקום ל הכניסה של המיוחדת האיסור חומרת את

בתוספתא19 שמעון רבי מדברי ללמוד ניתן בטומאה:

שכל שבתורה, עבירות מכל וקודשיו מקדש טומאת "קשה

וקודשיו מקדש וטומאת אחד בשעיר מתכפרות שבתורה עבירות

ו- ח הלכה פ״ג מקדש ביאת רמב״ם, עי' זאת למדים שממנו הפסוק לגבי 14. י

15 סז. פסחים.

16 ט פ״ג, מקדש ביאת. רמב״ם,

17 כמובא בסוף וידיעה באמצע העלם בתחילה, יעה יד שהיתה ובתנאי ב-יא, ה, ויקרא א יא, שגגות וברמב״ם א, ב, שבועות. במשנה

18 כ יט, . במדבר

19 ב א, . שבועות

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 18 ]

אחת פעם מתכפרות שבתורה עבירות כל שעירין. בל״ב מתכפרת

. ודש וח חודש בכל מתכפרת וקודשיו מקדש וטומאת בשנה

מקדשי את יען לא אם אלוקים ה' נאום אני חי לכן שנאמר:

וגו- 'טמאת מקדש וטומאת שעשית ותועבות שיקוצין הן קשין

מכולן קשה ". וקודשיו

כן, כמו זצ״ל קוק הגראי״ה של החריפה אמירתו היא ידועה

עולה חיינו בית מקום בקדושת אחת פגימה ש מאגרותיו "באחת

של מליונים כל על לנו מעשיים20 "ישובים.

בימינו המחנה מן טמאים שילוח

בחזקת כולנו כיום להכנס לנו שאסור פשוט ולכן מתים טמאי

אף וכאמור, התורה, מן שכינה) (מחנה ישראל עזרת של לשטחה

מדרבנן21 כן, כמו בכך. יש כרת חיוב. להכנס מת לטמא אסור

הנשים. ועזרת ישראל עזרת את שהקיף ה׳חיל' לשטח גם

זב22 מטומאת כללי באופן משמשת קרי, בעל יולדת, נדה, זבה, ,

השלמת לאחר מיד ולהכנס בימינו, גם להטהר ניתן ש״ז ופולטת

20 של עלייתו כנגד נכתב באגרת זה שמשפט לציין יש תרעז. אגרת ח״ב הראי״ה, אגרות

לא ומ״מ מושבות, ומייסד תומך שהיה אף על (בשוגג), הבית להר רוטשילד הברון סבר

עי״ש המושבות, את וייסודו בתמיכתו זכויותיו את איבד כך. שבגין

21 בהערה8. זה בעניין שכתבנו מה ראה

22 אינו מגופו דופן יוצאת הפרשה ראה שלא שמי ד פרק א חלק המור הר אל עי' אמנם

זה בעניין וע״ע זו. לטומאה לחשוש צריך כא פרק גורן שלמה לרב הבית" ב״הר

הלכתית– ובאנציקלופדיה זב ערך. רפואית

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 19 ]

כולל (לא החיל שטח עד לויה) (מחנה הבית להר הטהרה,)תהליך

ל מעבר לא אך בימינו הנוהגת מת טומאת בגלל כך אפשר שאי

אדומה פרה מאפר הזאה ללא ממנה. להיטהר

הבית להר טמאים וכלים בגדים הכנסת

כלים23 במסכת נאמר:

להר נכנסות יולדות נדות, זבות, שאין כשם אומר, שמעון ר'

בהן כיוצא ומושבן משכבן כך. הבית,

שנטמא מה כל הבית להר להכניס שאין למדים אנו ר״ש מדברי

ומושב24 משכב בטומאת זבה זב, ע״י ויולדת נדה טבילה ללא

. במקוה

הרמב״ם25 שלדעת פי על אף לעזרת טמאים כלים להכניס אסור

התורה26 מן שכינה) (מחנה ישראל ושאר הרמב״ם מקום מכל,

23 יא. א,

24 מן טומאה זוהי מדרס) טומאת גם המשנה בלשון (הנקראת ומושב משכב טומאת שוכב יושב, עומד, הנ״ל בטומאות שטמא שמי כך ידי על שנגרמת ד) טו, (ויקרא, התורה

ומטמאים הטומאה, אב נעשים הכלי או הבגד כך ידי ל ע הבגד או הכלי על נשען או. נתלה ד ב, זבים משנה (ראה במגע איתו שבאים אחרים טהורים כלים או.)אדם

25 הט״ז פ״ג מקדש. ביאת

26 אמנם מלקות, חיוב יש מה ועל כרת חיוב יש מה על שנחלקו שם ובנו״כ בראב״ד ועי' שאינם כיון בלבד מדרבנן איסורם אלא בהכנסתם תורה איסור אין ומשקים באוכלים

ג שסג, חינוך (מנחת הטומאה אב.)נעשים

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 20 ]

טמאים ם כלי להכניס שאסר ר״ש דברי את הביאו לא הראשונים

לויה. (מחנה הבית להר )גם

אויערבאך27 הגרש״ז לדעת זאת, לאור גורן28 והגר״ש לחשוש אין

למחנה מדרס טמאים כלים ס להכני שאסור שמעון ר' לדעת

לויה29.

27 באורך עי״ש קכז עמ' ה פרק א חלק המור הר אל בספר בשמו כתבו. כן

פכ״ח הבית." "הר 28 29 דוד ה״חסדי "בעל שחכמים מוכח שמעון, ר' דברי שאלו בתוספתא שנאמר שמזה כתב לדעת גם (דרבנן) איסור שיש נראה מקום שמכל כתב דבריו בסיום אך דבריו, על חולקים

אויערבאך והגרש״ז גורן הגר״ש לדבריו חששו לא ולמעשה. חכמים,

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 21 ]

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

הזה בזמן הבית הר קדושת

הרמב״ם30 לדעת חלים המקדש מקום וקדושת ירושלים קדושת

הזה בזמן: גם

" במוראו אדם חייב בעונותינו חרב היום שהמקדש פי על אף

שמותר למקום אלא יכנס לא בבניינו, בו נוהג שהיה כמו

המזרח שער כנגד ראשו יקל ולא בעזרה ישב ולא לשם ס להכנ

שבת שמירת מה תיראו, ומקדשי תשמורו שבתותי את שנאמר

עומד." בקדושתו שחרב שאע״פ לעולם מקדש מורא אף לעולם

למרות פסקו לא והמקדש ירושלים שקדושת הדבר טעם את

דבריו31 בהמשך הרמב״ם כתב המקדש חורבן:

קדשה ראשונה קדושה וירושלים במקדש אומר אני "ולמה

וכיוצא ומעשרות שביעית לענין א״י שאר ובקדושת לבוא, לעתיד

וירושלים המקדש שקדושת לפי לבוא לעתיד קדשה לא, בהן

והשמותי אומר הוא והרי בטלה, אינה ושכינה השכינה מפני

הן בקדושתן ששוממין אע״פ חכמים ואמרו מקדשיכם את

… עומדים"

30 ו. יד בפרק כתב בזה וכיוצא ז ז, הבחירה, בית

31 טז ו, הבחירה. בית

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 22 ]

הראב״ד32 השיג הבאים הדברים את הרמב״ם דברי: על

אלא עוד ולא לו… מאין ידעתי ולא זו היא עצמו סברת "א״א

קדשה שנייה קדושה דאמר יוסי לרבי שאפילו אומר שאני

ולמקדש לירושלים אבל א״י לשאר אלא אמר לא לבא, לעתיד

עתידים וירושלים שהמקדש עזרא יודע שהיה לפי אמר, לא

כך לעולם, ה' בכבוד עולמי אחר ידוש ק ולהתקדש להשתנות

כרת בו אין שם עתה הנכנס לפיכך ליראיו ה' מסוד לי ". נגלה

בית בו לזמן רק הוגבל עזרא של קידושו הראב״ד לדעת כלומר,

תילו על עמד המקדש כיון בית ייחרב שבעתיד ידע כבר שעזרא

יתקדש המקום השלישי המקדש בית ושבבניין השני המקדש

לנצ מחדש שנאמר אף שעל ביארו, האחרונים רבותינו מ כמה ח.

מכל שכינה, למחנה נכנסים כאשר כרת חיוב שאין בראב״ד

אפילו ואולי דרבנן איסור לפחות הזה בזמן לדעתו יש מקום

דאורייתא33 איסור.

וכ הרמב״ם כשיטת הדורות בכל הפוסקים גדולי נקטו להלכה פי

ברורה34 המשנה שכתב:

32 יד ו, הבחירה. בית

33 שבועות והמאירי ב, סי' ציון בנין וע״ע צו, הבחירה בית הלכות כהן משפט באריכות עי' בספר הראב״ד. דעת ע״פ זאת והסביר המקדש, למקום להכנס שנוהגים ששמע כתב א טז,

המאירי לאוזני שהגיעה שהשמועה שיתכן כתבו יט עמ' המור הר אל מדוייקת הייתה לא

עמ35 ה'" בית ב״חצרות זו שמועה לגבי 'וע״ע.

34 סק״ה. תקסא

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 23 ]

מתים טמאי שכולנו כרת חייב מקדש למקום עתה "והנכנס

לבוא לעתיד וקדשה לשעתה קדשה הראשונה ". וקדושה

בימינו מדרבנן הכניסה איסורי של תוקפם

לקדושות נוגעים הזה, בזמן פקעה לא שהקדושה הרמב״ם דברי

חורבן בעקבות האם השאלה נשאלת אמנם התורה. מן שתוקפן

מדברי יסתם כנ שנאסרה למקומות להכנס האיסור פקע הבית

מת לטמא הנשים ועזרת החיל (כגון בלבד.)חכמים

זצ״ל36 קוק והגראי״ה פארדו35, דוד רבי שקדושת שכשם סוברים,

מן הקדושה הבית הר התורה פקע לא כן בחורבנו, פקעה לא

שנאסרו למקומות הכניסה איסור ככל רוב מורים וכן, מדרבנן

זמננו37 פוסקי.

35 ח א, כלים תוספתא על דוד' 'חסדי. בפירושו

36 רא עמ' כהן, משפט. שו״ת

37 "אל אגודת בהוצאת הבית להר לעולה בתדריך כתוב וכן אריאל, יעקב מהרב שמענו כן

גורן שלמה הרב מדברי בפשיטות משמע כן ו ליאור, דב הרב של שבהסכמתו המור" הר שבתי הרב כתב וכן הזה, בזמן גם לחיל כניסה איסור שיש הבית", "הר בספרו זצ״ל

א– בקודש' ('מעלין רפפורט אמנם לעיל. המובא דוד החסדי לדברי לחוש שיש תשנט) סיון

שלפי אר מב המקדש) (מכון אריאל ישראל שהרב ט-י, פרקים נלך" ה' "בית בחוברת עיין ו- תרלג סי' ח״ב הרדב״ז (שו״ת הרדב״ז הנשים ולעזרת לחיל כניסה איסור אין תרצא) כיום שדווקא שמענו קורן זלמן מהרב עי״ש. החורבן עם פקעו אלו ושאיסורים הזה בזמן למחנה החיל בין שמפרידים וחומה גבול אין שהיום כיון זה לאיסור משמעות יותר יש

ושעל השטח, על החילו שחז״ל עצמית בקדושה מדובר ושלא פקע, ש לומר אין ולכן שכינה זהו השטח) בעצם קדושה על הרומז (דבר קדושות' מ׳עשר אחד הוא שהחיל שכתוב אף עי חכמים גזירות ידי על בחפצא קדושה החלת בעניין (עוד השאר אגב שנשנה משום 'רק

י סימן דאוריתא.)אתוון

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 24 ]

הב הר הרחבת בתוספת קדושה ית

מידות38 במסכת במשנה כך מתואר הבית הר של: גודלו

אמה39 מאות חמש על אמה מאות חמש היה הבית "הר."

היה הבית הר מתחם של שגודלו יוצא המשנה שמדברי אף על

כ- בערך 250 על250 מ' גדול לפנינו שמצוי הבית הר מתחם מ',

הורדוס שעשה להרחבות הודות רב, בשטח במשנה מהמתואר

בשטחו וגודלו במערב, שגם וייתכן בצפון בדרום, הבית הר של

כ- הוא כיום הבית הר מתחם של 300 וכ- למערב ממזרח מ' 480

לדרום מצפון. מ'

, לדון יש זאת לאור שנוספה בתוספת לויה מחנה קדושת יש האם

שדינו שטח בהר להגדיר ניתן שמא או הורדוס, ע״י הבית להר

שנוהגת טומאה בשום לתוכו ס להכנ איסור שאין ישראל' 'מחנה

הזה. בזמן

האחרונים40 רבותינו נחלקו זה בדבר זמננו פוסקי דעת למעשה, .

בימינו חומה המוקף השטח כל אל ולהתייחס לחומרא לחוש שיש

38 א ב, . מדות

הקובעים ביותר המצמצמים רבות, דעות בכך ויש האמה יעור בש הפוסקים 39נחלקו שיעור44 היא שאמה האמה60 ששיעור נוקטים ביותר והמרחיבים ס״מ, . ס״מ

40 מקדש י), (ו, הבחירה בית הל' על שמח אור, ב. סנהדרין רש״ש ר, עמ' כהן משפט עי'

חלק המור הר אל פי״א, גורן) שלמה (הרב הבית" כז,"הר ח״ב דוד והערה לט עמ' ז פרק א

עמ496 ז תחומין שם, 'א.

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 25 ]

טבילה ולהצריך לויה, מחנה בקדושת הקדוש הבית הר כאל

כלול אינו שטח איזה לברר בידינו שיש נניח אם גם קרי, מחמת

המקוריים41 אמה ת״ק על בת״ק.

ניתן האם הוא, לברר שנותר מה עקרוני באופן הנ״ל כל לאור

אסור מת טמא אשר הבית, בהר והעזרות החיל שטח את לאתר

אליהם. להכנס

מהו גם לברר עלינו יהיה הביטחון כוחות של במציאות כן כמו

מ אמה), ת״ק על (ת״ק המקורי הבית הר של הכולל שטחו כיון

ים שלפעמ שוטרים מסויימים לאזורים להכנס להידרש עשויים

להכנס מבצעי צורך אין ואם לטבול, בידם עלה שלא למרות בהר

להזהר עליהם יהיה המקורי, הבית הר בקדושת הכלולים לאזורים

ת״ק של המקורי השטח קדושת שהרי הנ״ל למקומות להכנס לא

במחנה ר אסו קרי ובעל השיטות, לכל וודאית היא אמה ת״ק על

. לויה

41 הסוברות לשיטות לחשוש שיש המקדש" "מכון ראש אריאל ישראל מהרב שמענו כן

עמ489 ז בתחומין במאמרו שילת יצחק הרב כתב וכן מקודשת 'שהתוספת שיש ואילך,

שמענו שבות) (אלון לוי יצחק מהרב לויה. מחנה בקדושת כקדוש המתחם כל אל להתייחס הבית הר קדושת על להוסיף ניתן שלא שמח האור כדברי לומר ניתן שלהלכה שלמרות יעקב מהרב שמענו וכן להר, שנכנס מי כל טבילה להצריך יש למעשה אעפ״כ המקורי, יש למעשה מקום מכל אמה, ת״ק על ת״ק קדושת על להוסיף ניתן שלא אף שעל אריאל

ח״א המור הר אל בספר וע״ע המקורי. הבית הר לשטח ות לעל יפרצו שמא מחשש לטבול של המדויק הגודל מהו לדעת ניתן שלא מכך נובע זה שדבר שכתבו שם א ובהערה ז פרק

. התוספות

הזה בזמן הבית הר קדושת ב: פרק

[ 26 ]

השונות בשיטות נעסוק הבא בפרק של במתחם אלו מקומות זיהוי

הבית. הר

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

להכנס מותר הזה בזמן גם עקרוני באופן לעיל שנתבאר, כפי

לאחר הבית להר הי טהר ות לדעת ופנימה, החיל לשטח אבל כדין,

אם מתים. טמאי נו שא משום להכנס, אסור הפוסקים ככל רוב

בתוך החיל של מקומו והיכן הבית הר תחום מהו לדעת עלינו כן,

. ההר

בשורות השיטות כל את לעומק לפרוש באפשרותנו שאין כמובן

המחקרים ורבים כך על שנכתבו הספרים שרבים מכיון אלו

את תמציתי באופן נביא הבאים בדברים אך כך, על שנעשו

הבית הר בתיחום שעסקו מ. פות) (בצירוף השונות השיטות

כיום השטח פני

הוא כיום הבית הר מתחם

פעולות בעקבות מישורי

אלו הורדוס של. ההרחבה

הם גדל י הכתלים

: הבית הר את התוחמים

 המזרחי הכותל

כ- אורכו 465.'מ

 כ- הצפוני הכותל 317.'מ

: צילוםAndrew Shiva

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

[ 28 ]

 כ- המערבי הכותל 488.'מ

 כ- הדרומי הכותל 275.'מ

בכתלים והצפוני המערבי לצורך המשמשים רבים שערים ישנם

הבית הר ממתחם ויציאה. כניסה

כ- שמוגבהת "רמה" ישנה ההר הבית הר מתחם במרכז 4 'מ

מצוי ה״רמה" צדדי ובכל המתחם, שאר פני מעל ות מדרגות

שמאפשר ות ה״רמה אל."עלייה

בהר טופוגרפית מבחינה ביותר הגבוה במקום ה״רמה" גבי על

בנויה הבית גדול סלע ישנו שבמרכזה הזהב) (כיפת הסלע" "כיפת

כ- של בשטח צ׳כרא"), ("אל מההר טבעי 12 על17. מטר

הדרומית- ובפינתו אקצא' 'אל מסגד בנוי הבית הר של בדרומו

ממוקם המוגרבים) לשער (בצמוד הבית הר מתחם של מערבית

האיסלאם42 מוזיאון.

42 על מתקנים ועוד כיפות מדרסות, צריחים, קשתות, מבנים, עוד ישנם אלו מבנים מלבד

המתחם. פני

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 29 ]

השונות43 השיטות

אע״פ המקדש. בית של המדויק מיקומו גבי ל שיטות כתריסר ישנן

קודש של המדויק מיקומו לגבי חברותיה על חולקת שיטה שכל

וה האמה, מידת הקודשים, כיון הרי המקדש, בית מכוון היה אליו

העיקריות. לשיטות נתייחס ולכן חלקן בין השונה על הדומה שרב

בית את ממקמות הן בו המקום לפי השיטות את לחלק נהוג

הסלע לכיפת ביחס המ: קדש

א. המרכזיות- השיטות עיקריות לשתיים נחלקות אלו, שיטות

כאבן הסלע כיפת שתחת הסלע את מזהה האחת כאשר

ה כיסוד הסלע את מזהה השנייה ואילו השתייה, . מזבח

ב. הצפוניות- השיטות לכיפת מצפון המקדש בית את מזהות

. הסלע

ג. הדרומיות- השיטות דרומית המקדש מקום את מזהות

הסלע כיפת עומדת עליה. לרחבה

שוליים הערות כולל (לא ברובה לקוחה הפרק,)וף ס ועד מכאן המדעיות השיטות פריסת 43 עיון כדי תוך המקדש, מקום זיהוי ערך: החופשית, האנציקלופדיה ויקיפדיה, מתוך

המקורות. ובדיקת

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

[ 30 ]

א- מרכזית 'שיטה קורן44 זלמן הרב

, הרדב״ז דעת והיא השיטות מבין והרווחת העתיקה היא זו שיטה

היום עד החוקרים מרבית. די י על ונתמכת

המובאת קורן, זלמן הרב לדעת

ה בית "חצרות בספרו,"'בעיקר

הקיימת הרמה גבי על היתה העזרה

ללא שהיא הבית, הר במרכז היום

מבחינה המוריה הר פסגת ספק

. טופוגרפית בתוך הינו הקדשים קודש

היא שבתוכה והאבן הסלע, כיפת

השתייה45 אבן.

היא57. 4 לשיטתו האמה של אורכה ס״מ46. למזרח מיושר המקדש

האסטרונומי הצפון פי על שיטה לפי המזרחית). ה׳רמה' גבול (כמו

44 הוא יסודה אך השיטה את ביסס שהוא מפני קורן" הרב "שיטת אותה מכנים אנו

דעתו שזוהי שאע״פ ן לציי יש השתייה. כאבן הסלע שבכיפת האבן את שמזהה ברדב״ז הר אל לעלות לאזרחים מעשית מבחינה מורה אינו הוא קורן, זלמן הרב של ההלכתית ספרו בתחילת כתוב כן האסורים, למקומות לעלות אנשים יפרצו שמא מחשש הבית

עמו שנערכה בפגישה ממנו שמענו וכן " ה' בית."חצרות

45 תרצא סי' ח״ב בשו״ת הרדב״ז. כדברי

46 אך אחרים, שיעורים סבר שבתחילה האמה, שיעור בעניין " ה' בית "חצרות רו בספ עי' עמ488 טז (תחומין במאמרו גרוסברג אשר דעתו. היא שזו לנו אמר 'כיום לשיטת הסכים ) חישוב עם הסכים לא אך הסלע, כיפת בתוך הוא הקודשים קודש שמקום קורן זלמן הרב

המקורות כל את ביותר ההולמת התוצאה לשיטתו קורן. זלמן הרב של האמה שיעור

של52. 5 באמה משימוש מתקבלת של48 באמה השימוש גם אך ס״מ, נדחה אינו ס״מ

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 31 ]

בקצה עומדים הבית הר של המזרחי והכותל המערבי הכותל זו,

הבית הר של המקודש המתחם של. המדויק

הוא החיל של ששיעורו במשנה שנאמר מה קורן זלמן הרב לדעת

אמות47 עשר אך הנשים, לעזרת שממזרח החיל על רק וסב מ

לכן מכך. יותר הרבה רחב שיעורו היה ובמערב בדרום בצפון,

לאחר אף לשיטתו לעלות אין המסומן השטח כל על טבילה

ב זו48 בתמונה הכחולים קווים:

זה48 בשיעור שימוש לדעתו מוחלט. באופן לדעתו ( ובהנחתנו עבודתנו בדיוק מותנה ס״מ)

הבית בהר שהיו הפנויים המרווחים את מוסרת כשהיא המשנה של הדיוק מידת. על

47 פירשו המפרשים ורוב אמות", עשר החיל ממנו "לפנים נאמר: ב, ג) (מדות משנה ב למידת היא שהכוונה חומה הוא החיל הרמב״ם פירוש לפי אמנם. רוחב שגובהה עשר

ברמב״ם התבארה לא רוחבה ומידת. אמות,

48 הר "אל אגודת של הבית להר לעולה מתדריך לקוח זו בתמונה בצהוב המסומן השטח

,"המור תמונה סומנה שיטתו פי על ובעיקר בתחילה, קורן זלמן הרב סבר גם שכך לציין יש בצד לחוש שיש סובר הוא שכיום לנו אמר קורן, זלמן הרב עם מפגש שלאחר אלא זו. שבתצלומים מכיון הרמה, ובין אלאקצה מסגד בין שנמצאת ל׳כוס' עד כמעט הדרומי

שורות ארבע בבירור שם לראות ניתן ישנים בספרו התצלום (עי' במקום שהיו מדרגות של

עמ107 מקדש" לי '"ועשו הדרומי החיל גבול הם שמא לחוש יש קורן זלמן הרב ולדעת ), זלמן הרב לנו אמר כן, כמו כח). בקודש' ב׳מעלין במאמרו עי' אלו מדריגות בעניין (עוד

החיל גבול את יב ולהחש להקל ניתן אולי ה׳רמה' של המערבי בצד כיום שלדעתו קורן אך הרמה, של מערבית הצפונית בפינה המצויות במדרגות העליונה המדרגה באזור הרב של אלו דבריו המחמיר. כגבול (בהנחייתו) הכחול בצבע שרטטנו לחומרא זה בשרטוט

עמ13-29 (תשעד) כז בקודש' ב׳מעלין במאמרו לימים הובאו 'קורן מחודש עיון לאחר ושם,

כך הנשים עזרת את גם לדרום מצפון החיל את הרחיב אף הוא שם שמובא בתרשים כ- של מרובע היה כולו שהחיל 190 על230 מ' בקווים מסומנת מאמרו לפי התוספת מ'.

זו חוברת להוצאת נכון דעתו וכך זו בתמונה המקווקוים. הכחולים צוינת שמ כה, עד מקובל שהיה ממה החיל של הנוספת ההרחבה על שדבריו לציין יש כח בקודש' ב׳מעלין (ראה במחלוקת נתונים זו, תמונה של המקווקוים הכחולים בקווים

'עמ131 הרב של תגובתו מאמר את וכן דבריו על שחלק אריאל עזריה הרב של מאמרו

בעמ139 'קורן.)שם

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

[ 32 ]

גבולות את קורן זלמן הרב חישב העזרה, חישוב לאור מכן לאחר

אמ ת״ק על (ת״ק המקורי הבית הר שמחוץ ה) מותר לגבולותיו

מהדעות49 לחלק הגבלה שום ללא להכנס טמא לכל שרטט וכך,

גבולותיו50 את:

49 הערה40 לעיל ועי' זה האחרונים. בדבר מחלוקת

50 עמ292 ה' בית 'חצרות מס31 'תמונה בעמ280 '. תמונה20 קורן זלמן הרב שרטט, השתיה שאבן (למזהים חישובית דרך לכל ומצפון מדרום שטח איזה המראה שרטוט לשם להכנס מותר טמא לכל אשר הבית, הר בקדושת כלל כלול אינו הסלע) בכיפת נמצאת

השרטוטים בין ההבדל. עי״ש

שער את לכלול יש האם מסתפק הוא שכיום לנו אמר קורן זלמן הרב עם שנערכה גישה בפ נראה המוגרבים ששער זה בציור כמצויר שלא לו, מחוצה או לויה מחנה בתוך המוגרבים

לויה במחנה נכלל עצמו המוגרבים ששער שמענו ליאור דב מהרב לויה. למחנה. מחוץ

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 33 ]

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

[ 34 ]

ב– מרכזית 'יטה ש גורן שלמה הרב

את הממקמים החוקרים העולה מזבח את מזהים הצ׳חרה, גבי על

כ״שיתין- לאבן, שתחת במערה הנמצא הרוחות', "'בור הצינורות

ה דם התנקז דרכם קורבנות תו עדו על בעיקר הסתמכה זו טענה.

המהנדס של

ה פיירוטי איטלקי

להגיע הצליח אשר

אחד באמצעות

הנמצאים הבורות

אל לאזור צפונית

ב- זה. בור 1911 וכי הבור את פתח הוא כי פארקר מונטגיו טען

על25 עלה לא עומקו של במהימנותו מפקפקים רבים אך ס״מ,

. פארקר

הרב גורן שלמה ניסחה זו, שיטה של המרכזי המוביל שהוא

הוא58 האמה אורך ולדבריו הבית", "הר בספרו המקדש ס״מ,

ניצב מעל ניצבים וה״שיתין", , האסטרונומי הצפון פי על למזרח

שבסלע. החור

ששטח שסבר ראה נ בספרו המובאים השונים האיורים פי על

של יתרה התרחבות ושאין הכיוונים, בכל אמות עשר הינו החיל

החיל ובצפון. בדרום

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 35 ]

חישובים וערך ההר, בדרום כנסת בית הקמת יזם גורן גר״ש ה

מקום די יש אפשרית שיטה שלכל להראות מנת על ארוכים

מזערי שטח ישנו (וכן העזרה בשטח כלול שאינו הבית הר בדרום

שם שאייר הציור נראה כך ההר). : זרח בצפון-מ

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

[ 36 ]

והסלע- שהיות בשיטתו, מרכזי קושי לדעתו- המזבח, מקום

עולה מידות וממסכת בהר, ביותר הגבוהה הנקודה כיום הוא

עלינו המזבח, מן אמות שש גבוה היה הקדשים קדש שמפלס

של עצומה כמות ההיכל, יסודות כל את הסירו שהרומאים לומר

וע סלע צורך51 כל ללא פר, .

צפונית- שיטה קאופמן אשר פרופ'

הוצעה זו תאוריה

פרופ ידי על 'לראשונה

בשנת- קאופמן אשר 1975,

מספר פרסם הוא ומאז

ו שיטת בנושא. מאמרים

כי הטענה על מבוססת

ממוקם הקודשים קודש

ומכונה הסלע לכיפת מצפון הממוקמת פרוצה כיפה של במקומה

הטבעי ההר סלע חשוף זו כיפה של ברצפתה,". הרוחות "כיפת

השתייה "אבן מקום זהו קאופמן."ולדברי

51 עמ501 גרוסברג אשר של 'ו מאמר טז, תחומין בהרחבה עי' ועוד - 500 לדחות שהאריך,

גורן שלמה הרב שיטת. את

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 37 ]

הר בראש עמד האדומה הפרה את ששרף הכהן לטענתו כן כמו

כ- ההיכל מקום את המכתיב דבר למקדש, ופניו המשחה 50 'מ

. צפונה

בן500 מרובע אינו ההר מתחם קאופמן לדברי בנוסף, על אמה

500 אלא אמה, ישרות ולא עקומות צלעות בעל טרפזי, מתחם

הכולל250, 000 ששטחו שונים, מטעמים כן כמו מרובעות. אמות

כי קאופמן סבור הרחמים שער הוא המזרח שער הבית הר. של

התעלמותו הוא קאופמן בשיטת שמציינים ביותר הגדול הקושי

הסל״ע52 ב״כיפת הסלע של ומגובהו השטח מפני.

52 מהרב שמענו וכן צד, עמ' נלך" ה' "בית בחוברת אריאל ישראל הרב שיטתו את סתר וכן דב הרב כתב וכן זו, שיטה על רבות טופוגרפיות קושיות שישנם שבות) (אלון לוי יצחק

בהערה26 ד שס סימן ח״ג חברון דבר בשו״ת ליאור לחומרא זו בדעה להתחשב. שאין

עמ489 ז בתחומין עיין 'אמנם לגבי לפחות זו לשיטה שחשש שילת יצחק הרב של במאמרו

ישראל עזרת של. חישובה

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

[ 38 ]

דרומית- שיטה שגיב53 טוביה

פרסם שגיב טוביה האדריכל

הוא בהם מאמרים כמה

הינו המקדש שמקום טוען

וקדש המתחם, בדרום

בה בנקודה ממוקם הקדשים

"אל- כיום ממוקם,"כאס

הידיים רחצת מקום

עיקריות נקודות כמה על מתבסס שגיב המוסלמים. של: והרגליים

 הבית הר שערי. מפלס

 למקדש המים את שסיפקה המים אמת. לס מפ

 לתקופת המוכר המתחם תיארוך קיסר אדריאנוס ולא

ל הורדוס. כמקובל

 המקדש על שהגנה המצודה. מיקום

 המקדש חצר לתוך מהעיר התצפית. אפשרויות

 בת44. 4 רומאית אמה. ס״מ

במקום נמצאת הסלע כיפת כי שגיב סבור כן כמו אנטוניה מצודת

השיטות לפי כאשר הבית, הר של מערבית הצפונית בפינה שהייתה

53 עמ437 יד בתחומין בהרחבה שיטתו 'עי'.

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 39 ]

הבית להר מצפון היה האנטוניה מצודת של מקומה, האחרות

היום נמצא בו במקום ויה ברחוב ' 'אל-עומריה הספר בית

סביב ועיקרם מרובים, הם שגיב בשיטת הקשיים. דולורוזה

ההר54 של הידועה הטופוגרפיה.

סיכום

שאין נאמר זה פרק לסיכום זה חיבור מטרת השיטות בין להכריע

המקדש מקום של המדוייק מיקומו מהו השונות גבולות ומהם

. החיל

מהרצון נובעת הגבולות בידיעת התעסקותנו שכל כיון אמנם,

אליהם שהכניסה למקומות לצורך שלא בכניסה באיסורים למעט

גם יש בו שכינה למחנה בפרט (ו הלכתית מבחינה יותר חמורה

כללי55 באופן זו בחוברת נקטנו כרת), איסור הרב של שיטתו כ

54 מהרב שמענו וכן צד, עמ' נלך" ה' "בית בחוברת אריאל ישראל הרב שיטתו את סתר וכן

שיטה על רבות טופוגרפיות קושיות שישנם שבות) (אלון לוי יצחק ומהרב אריאל יעקב

בהערה26 שסד סימן ח״ג חברון דבר בשו״ת ליאור דב הרב כתב וכן זו, להתחשב שאין המקדש (מכון אריאל עזריה הרב של מפורט מאמר מצוי זה ובעניין לחומרא, זו )בדעה

והנהגות בתשובות אמנם שגיב. טוביה האדריכל ל ש שיטתו בדחיית העוסק נדפס שטרם

מא- (עמ' לט סימן ח״ד במאמרו שילת יצחק הרב זו לשיטה חשש וכן זו, כשיטה מצדד מג)

עמ489 ז 'בתחומין ישראל עזרת של חישובה לגבי. לפחות

55 כפי הנשים עזרת לאזור גם החיל להרחבת האחרונה מהצעתו חרגנו החיל חישוב בעניין

הערה48 ב שהתברר גודלו על השיטות בין להכריע באנו לא בדברינו שאנו פי על ואף. רק נועד המיפוי כל שכאמור כיון זאת, כל עם החיל, בסוגיית מהנגלה הנכסה שרב ובפרט

יותר שהוא במקום הביטחון איש של שהותו את 'דחויה' מדין האפשר במידת לצמצם כדי דעת (למעט בלבד מדרבנן איסורה הזה בזמן לחיל שכניסה וכיון הלכתית, מבחינה חמור

הערה8 לעיל שהובאה שפירא הגר״א חוסר בו שיש בדבר מדרבנן בספק שמדובר כיון אזי )

בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

[ 40 ]

הרווחת הדעה שהיא כיון א') (מרכזית קורן זלמן ביותר רבני בין

הגבולות56 בסוגיית שעסקו ישראל.

במפה החיל גבול את שרטטנו אזי ו) תלד-תל עמ' א הבית טהרת (עי' העולם ולכל לו ידיעה

שבעמ87 להר 'לעולה הדרומי בגבול החמרה (בתוספת הנשים עזרת את המצמצם באופן

בהערה48 לעיל כמבואר בלבד הרמה של לחשוש מציאותי ביסוס יותר מעט יש ששם כיון לעיל (כמובא בימינו נוהגת איננה החיל שקדושת ברדב״ז המדייקים שיש ובפרט לכך),

בהערה37 המתכונת פי על החיל מיפוי את להשאיר יש שכרגע ליאור דב מהרב שמענו וכן ).

הנ״ל מהטעמים. הקודמת

56 עדס יעקב הרב גם גם כתב בזה וכיוצא ובית הבית הר 'בענייני יעקב דברי בספרו שזיהה הרדב״ז שיטת פי על בהר מקומות לחומרא להגדיר שיש ז, ענף א סימן המקדש'

הסלע בכיפת הנמצאת כאבן השתייה אבן. את מחנה כספק ההר כל את להחשיב לחומרא ניתן היה תאורטי שבאופן אף שעל לציין יש

טמאים כלים הכנסת במיעוט להחמיר גם ממילא (ו השיטות ככל להחמיר ובכך שכינה בעמ76 כמובא שכינה למחנה השייכים דינים 'ובעוד ייתכנו מקום מכל ההר), שטח בכל פי על ללכת זה הלכתי בסיכום בחרנו ולכן לקולא תיהפך זה בדבר חומרא בהם מצבים

הגבולות שעסקו. בסוגיית הרבנים מרבית על שמוסכמת השיטה המזרחי לכותל סמוך שנמצא ביטחון שאיש היא זו מחומרא להגרם שיכולה לקולא דוגמה לקצר מנת (על המוגבהת הרמה דרך יקצר המערבי, בצידו הבית הר משטח לצאת ויצטרך המוגבהת הרמה של בהקפה דרכו את להאריך במקום שכינה) מחנה ב׳ספק' השהייה. את

החיל לשטח יכנס שהוא מאוד גדולה סבירות ישנה המוגבהת הרמה ך דר יעבור שהוא בכך בכלל לא שהם הסיכויים רוב בהם בשטחים ולשהות להקיף במקום שכינה ומחנה שכרו ויצא להקיף) הצורך לאור תגדל בהם שהשהייה אף (על האסורים המקומות

קורן זלמן. ב ומהר דודקביץ דוד מהרב אריאל, יעקב מהרב שמענו בזה וכיוצא בהפסדו,

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

בימינו הבית להר עלייה ד: פרק

הבית להר לעלות האוסרים רבנים

יצאו הימים ששת מלחמת לאחר ישראל מגדולי רבנים הרבה

בטחוני57 שאינו (לצורך הבית להר לעלות שלא הבאה )בקריאה:

חמדת והמקדש, הקודש שהר השי״ת בחסדי שזכינו "אחרי

לחזות נוהרים ישראל בית מהמון ורבים ברשותנו נמצא ישראל

ונמנעים מזהירים אנו והמקדש. הקודש מקום את בעין עין

חמור באיסור ח״ו ניכשל פן ולו כ הבית הר שטח בכל מלהכנס

הזה הקדוש המקום בטהרת. בפגיעה

של המדויק המקום מאיתנו נעלם הימים ברבות ועוד, זאת

יודעים מבלי להיכנס עלול הבית הר לשטח הנכנס וכל המקדש

חמור באיסור יכשל. ואז

להכנס אשה או איש יהין שבל ומזהירים חוזרים אנו לפיכך,

בו נכנסים שער איזה דרך הבדל. י בל הבית, הר שטח לכל

מקום בטהרת פגיעה של זה חמור מאיסור הזהירות עצם ומלבד

המקדש מורא של רבה מצוה גם יש והמקדש, הקודש

ושמירתו. . ". .

57 יחזקאל הרב נסים, יצחק הרב אונטרמן, יהודה איסר הרב זצ״ל: החותמים בין הרב ישראלי, שאול הרב אויערבך, זלמן שלמה הרב קוק, יהודה צבי הרב אברמסקי, הראשית (הרבנות ועוד. יוסף, עובדיה הרב אלישיב, שלום יוסף הרב ולדנברג, אליעזר

לישראל- 70 'עמ782 לייסודה, שנה.)

בימינו הבית להר עלייה ד: פרק

[ 42 ]

ישראל58 מגדולי כמה עוד של נוסף דעת' 'גילוי יצא תשס״ד בשנת

נכתב: ובו

א ל דבר ששום ולהזהיר לחזור הננו בימינו ההזנחה "לאור

וד הבית. הר שטח בכל עומד במקומו החמור והאיסור 'השתנה

בקרוב ישועתו ". יראנו

פוסקים עוד מוחלט באופן הבית להר כניסה לאסור פסקו וכן

רבים59.

בזיהוי וודאות אי מחמת נובע האוסרים של העיקריים טעמיהם

מדובר כאשר ובפרט בכניסה והאסורים המותרים המקומות

העולים שעם מחשש שכינה, למחנה בכניסה כרת איסור בחשש

וכן הטהרה תהליך את עוברים אינם שכלל אנשים יעלו בטהרה

הנוהגת מקדש' 'מורא במצוות כראוי יזהרו לא שהעולים מחשש

הבית60 הר בשטח.

58 נבנצל אביגדור הרב זצ״ל, אליהו מרדכי הרב זצ״ל, שפירא אברהם הרב החותמים: , בין

ועוד זצ״ל נויברט ישעיה יהושע הרב עמאר, שלמה. הרב

59 סימן ח״ה יצחק מנחת שו״ת כה. א, יחו״ד ושו״ת כו סי' יו״ד ה, חלק אומר יביע שו״ת

ועוד רכט, סימן ח״ג וזמנים מועדי. ם א, סימן י חלק אליעזר ציץ שו״ת א,

60 היו הגבולות אכן אם שגם זצ״ל קוק הרצי״ה של בדבריו מובא לאיסור נוסף טעם מצד הבית להר לעלות ראויים היינו לא עדיין והלכתית מציאותית מבחינה ידועים מלכים (הל' ברמב״ם המבואר הגאולה סדר ומצד כאומה, הכללית מדרגתנו

א- א, ומלחמותיהם, )ב ורק ורוחנית, גשמית בשלמות ישראל מלכות את קודם לכונן שיש של גאולתן תהליך של הכותרת גולת שהיא המקדש בית בניין מצוות אל לגשת כך מתוך

"שלהבתי- אבינר שלמה הרב של בספריו בהרחבה שיטתו עי' ישראל. תוב ו״למקדשך "ה"

מס19 גיליון תשס״ח אייר ירושלים' 'עיטורי 'ובחוברת גרינוולד יחזקאל הרב של מאמרו ב

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 43 ]

הבית להר לעלות המתירים רבנים

ישראל61 מגדולי כמה לדעת להר לעלות בכך יש מצוה ואף מותר

מחקרים שלאור מכך נובע העיקרי טעמם הזה בזמן. הבית

חז״ל במקורות הפזורים הלכתיים נתונים ולאור ארכיאולוגיים

השיטות שלכל מסוים שטח לחשב ניתן השו״ת, ובספרות

כדין טהרה לאחר אליו להכנס מותר יהיה. (הרווחות)

את הזה בזמן הבית להר הכניסה על להחיל ניתן לדעתם כן כמו

כיבו מצוות של הגדר ישראל62 ארץ של שה מותר עקרוני שבאופן,

ידי על לקיימה ניתן שלא בזמן טמאים ידי על להתקיים לה

טהורים63.

הזה בזמן להר לעלות שיש בדעה המצדדים הרבנים של, רובם

זלמן הרב של בשיטתו המקודשים המקומות זיהוי בשאלת נקטו

אברהם הרב של מאמרו צומ״ת, מכון בהוצאת נעלה" "עלה בספר וע״ע ה'. בהר יעלה "מי

. וסרמן

61 נחום הרב ליאור, דב הרב הבית", "הר בספרו שהציגה כפי גורן שלמה הרב דעת כן

ועוד אריאל ישראל הרב רבינוביץ, . אליעזר

לספר ב׳השמטות' ברמב״ן כמובא 62 ד עשה. המצוות

63 הבית בהר היהודית הנוכחות הגברת לצורך בטומאה כניסה היתר של ההלכתי היסוד פרק הבית" "הר בספרו גורן שלמה הרב בדברי מצוי בו היהודית בריבונות לפגיעה מחשש למצוא אפשר אי כאשר בטומאה להר להכנס הותר שאם מכך זאת למד גורן שלמה הרב ל.

מסכת ה״ט, פ״א ב״ק כלים (תוספתא הקדשים קדשי בבית תיקון רך לצו אפילו טהורים הריבונות על השמירה לצורך הדבר שיותר ק״ו ז, כג), הבחירה בית ה, רמב״ם, פ״ד, מידות

צט- עמ' נלך ה' "בית בספרו אריאל ישראל הרב כתב וכן עי״ש. הבית בהר היהודית קב

. ועוד

בימינו הבית להר עלייה ד: פרק

[ 44 ]

קורן, שבמרכז הסלע את שזיהה הרדב״ז על בעיקרה המושתתת

כ השתיה64 כאבן הסלע יפת ואת העזרות את חישבו זה ולאור,

ג בפרק כמובא. החיל

64 הר אל אגודת רבני של דעתם וכן רבינוביץ אליעזר נחום הרב ליאור, דב הרב דעת כן

ועוד. המור,

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

המקדש מקום בראיית קריעה ה: פרק

המקדש מקום בראיית קריעה

בגמרא65 נאמר:

כו הרואה אלעזר רבי אמר ביראה עולא אמר חלבו רבי '"אמר

היללוך אשר ותפארתנו קדשנו בית אומר: בחורבנו המקדש בית

לחרבה- היה מחמדינו וכל אש לשריפת היה אבותינו."וקורע

בשו""ע66 הובאה זו גמרא פעמים זו קריעה לבצע והחיוב, להלכה

ראה שלא רצופים יום שלושים ועברו במידה רק הוא נוספות

המקדש67 מקום את.

על הזה בזמן קריעה חיוב אין הפוסקים מן שלרבים פי על אף

לרוב המקדש מקום לגבי מקום מכל ירושלים, העיר ראיית

בימינו68 גם נוהגת הקריעה חובת הפוסקים.

65 א כו, . מו״ק

66 ב סעיף תקסא סימן. או״ח

67 ה תקסא, . רמ״א,

68 עמ108 המדינה" ב״תורת גורן שלמה הרב לז, סימן ח״ה או״ח משה באגרות מובא 'כן,

עמ281 (או״ח תורה" של "באהלה שו״ת אריאל יעקב 'הרב (העם הלכה בפניני מובא וכן ),

עמ198 'והארץ שגם קוק הרצי״ה בשם אומרים יש אמנם שפירא. אברהם הרב בשם )

מקום על הקריעה תחת נמצא הבית והר והיות בבניינו, ולא בלבד בריבונות תלויה המקדש

בראייתו קריעה חובת אין הלכך יהודי. שלטון

המ מקום בראיית קריעה ה: פרק קדש

[ 46 ]

אומרים יש המקדש'. 'מקום ראיית נחשב מה הפוסקים נחלקו

מקום שעל הסלע כיפת ראיית על כבר הוא הקריעה שחיוב

המקדש69 רצפת מקום ראיית על לקרוע שעדיף אומרים ויש

העזרה70.

המקדש מקום ית ראי על לקרוע מדקדקים אינם רבים בפועל,

בפוסקים71 לכך נאמרו הסברים ומספר שראוי נראה מקום ומכל

בחייו72 אחת פעם לפחות זו קריעה לקרוע יהודי לכל.

במדי קריעה המשטרה

בגד לקרוע רשאי אדם שאין פשוט

הבעלים73 רשות ללא שלו שאינו,

כן ועל חובה שוטרי רשאים אינם

מדי שהרי במדיהם, קריעה לקרוע

ה משטרה להם ניתנים אינם

69 ג פי״ז, ח״ג והמקדש הקודש (עיר טיקוצ׳ינסקי הגרי״מ ב. ג, א״י הלכות השולחן, פאת

)ה העזר רצפת בראיית דווקא הוא הקריעה שחיוב כתב סט עמ' ישראל 'ארץ בספרו וע״ע

סג עמ' ציון (סובו נבנצל הגר״א דעת.)וכן

70 ליאור דב מהרב שמענו וכן שלא, סי' ח״א והנהגות תשובות רנז, סי' ח״ז וזמנים מועדים

העזרה רצפת ראיית על לקרוע. שיש

71 והארץ העם הלכה ופניני כח אות פכ״ג שלמה הליכות רנז, סי' ח״ז וזמנים מועדים עי'

'עמ199-200.

עמ281 או״ח אריאל), יעקב (הרב תורה" של "באהלה 'ו״ת ש פי על 72.

73 לד סעיף שמ סי' יו״ד בשו״ע. כמובא

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 47 ]

שירותם74 תקופת תום עד בידם הם מושאלים רק אלא במתנה.

של במדים וכן אזרחיים דים בבג זו קריעה לבצע ניתן אמנם

בנקודות ב') מדי והן א' מדי (הן מדיהם את שקונים, קבע שוטרי

שירותם תקופת בתום להחזירם צריכים. ואינם

, הלכך זה פרק סוף ועד מכאן נציין כלל את שכן קריעה ה דיני

למילוי יפריע שהדבר ללא זו קריעה לבצע שניתן מצבים יש

תפקידו ש שוטר (למשל נמצא מקום את משם ורואה ב׳מחכמה'

המקדש 'וכדו).

הקריעה דיני

ותפארתנו קדשינו "בית לומר יש המקדש מקום על הקריעה: לפני

היה מחמדנו וכל אש לשרפת היה אבותינו בו הללוך אשר

לחרב״ה לקרוע75 מכן ולאחר, .

74 רשאי מדים הלבוש אבל שחייל הורה קמב) סימן (ח״ב מלחמה משיב בשו״ת אמנם שהשואל שיתכן למשאיל שכשידוע לד) סעיף שמ סימן (יו״ד השו״ע וכדברי לקורעם,

גם אולם הצבא. בפקודות מעוגן הדבר שאין ואף כן, דעת על שמשאילו הרי לקרוע יצטרך במצבים הדין שכן מסתבר לא השירות, בזמן אבל של נדיר למקרה ביחס הדבר נכון אם וע״ע ליאור. דב מהרב שמענו וכן העתיקה, העיר באיזור המצויים שוטרים של שכיחים

כג תשובה ח״ה מלחמה. בקשרי

הב״ח בשם בסק״ו ברורה המשנה שם שכ. תב מה וע״ע ב. תקסא או״ח שו״ע 75

המ מקום בראיית קריעה ה: פרק קדש

[ 48 ]

י הקריעה בשעת שם ללא האמת" דיין "ברוך ברכת ברך ל ש

ו ומלכות, הדין76 צידוק של פסוקים לומר.

אחד8 טפח לקרוע יש ( בעמידה77 ס״מ) בלבד78 העליון בבגדו,

שמאל79 ביד זאת לעשות ויש את מעט להתחיל מותר אמנם,

. דש מח לתפרם אסור אלו קרעים וכד80. סכין עם 'הקריעה

שם 'ללא האמת דיין 'ברוך ברכת את לברך יש הקריעה בזמן

הדין81 צידוק של פסוקים, ולומר ומלכות, ו הקריעה לאחר מיד

חדש82 לבגד הבגד את להחליף מותר.

76 הב״ח בשם סק״ו תקסא ברורה. משנה

ו- א סע' תקסא או״ח שו״ע 77. ד

78 לבצע אין זו קריעה אמנם ד. תקסא, סימן תשובות ופסקי עג סי' א שלמה מנחת עפ״י

במועדיה– ירושלים גשם, במעיל שבשו״ע אף ועל רמח. עמ' נבנצל) (הגר״א המיצרים בין

שם שכתב כיון רק שזהו נראה שמאל בצד הבגד את שיקרע מובא ד סעיף תקס״א בסימן כראב״ד הוא זה בעניין כיום שהמנהג כיון אמנם ליבו, את שיגלה עד היא שהקריעה את לעשות עניין שאין נראה אזי העליון בבגד רק היא שהקריעה שלמה) במנחת (כמובא

פאת ספר על הקודש" "הר בספר זה ן בעניי וע״ע הבגד. של שמאל בצד דווקא הקריעה

יז ס״ק חדשות בפנים ה סעיף ג פרק. השולחן

סד- עמ' ציון סובו 79. סה

80 במועדיה– ירושלים רמט עמ' נבנצל) (הגר״א המיצרים. בין

81 סק״ו תקסא ברורה. משנה

82 במועדיה– ירושלים רמט עמ' נבנצל) (הגר״א המיצרים. בין

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 49 ]

קריעה בהם מבצעים שלא זמנים

מקום בראיית הבגד את בהם קורעים שלא שמחה ימי ישנם

חודש83 ראש טובים, וימים שבתות הם: ואלו המקדש, חול,

המועד84 וטו85 (יד' הפורים )'וימי.

חצות86 לאחר לקרוע שלא שנהגו יש טובים וימים שבתות בערבי,

החול87 כבימות בקריעה וחייבו זה מנהג על שחלקו יש אך.

בשבת בגדו את לקרוע לו אסור בשבת המקדש מקום את, הרואה

השבת88 במוצאי גם בגדו את לקרוע חייב ואינו.

83 קמט עמ' ח״ב רבנו, אורחות ה הערה קכו סימן קצש״ע על בהערות אליהו. הגר״מ

84 קכו סימן קצש״ע על בהערות אליהו הגר״מ ה, ח״ג פ״ל לציון אור עג, סי' שלמה מנחת

ה. הערה

85 יב ח״ה, החכמה בצל. שו״ת

86 ה הערה קכו סימן קצש״ע על בהערות אליהו. הגר״מ

87 החכמה בצל ושו״ת קמט עמ' ב ח רבנו אורחות ב, לז סי' ח״ה או״ח משה אגרות "עי'

יב סי'. ח״ה

88 אויערבאך הגרש״ז ד), פי״ז ח״ג והמקדש הקודש (עיר טיקוצ׳ינסקי הגרי״מ דעת כן בהר אמנם לחייבו. שאין ד) לז ח״ה או״ח (אגרו״מ פיינשטיין והרב עג) סי' שלמה (מנחת

לא ראוי ה שלכתחיל כתב לבסוף אך בדבר הסתפק סק״ג) חדשות פנים ח-יא (עמ' הקודש במוצ״ש בגדו את לקרוע אין ראהו, אם בדיעבד אך בשבת המקדש מקום את. לראות

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

הבית להר הביטחון כוחות עליית ו: פרק

מבצעי לצורך כניסה

שבת, דוחה נפש פקוח ומלחמת

פשוט לכן, בשבת. גם נוהגת מצווה

לחלל חכמים התירו שאם הדבר

על, סקילה איסור בכך שיש שבת

להכנס שהתירו וכמה כמה אחת

בטומאה ( בלבד כרת איסור בו שיש המקדש למקום חלקי ולשאר

ש הבית הר יש מהם ר ניכ בחלק ) בלבד מלקות עונש צרכי לשם

הביטחון89.

89 לו שיש או נפש פיקוח בו שיש דבר רק יוגדר בטומאה כניסה שמצדיק ביטחוני צורך של מקרה ובכל עתידי), נפש פיקוח מניעת וכן נפש פיקוח ספק (כגון נפש לפיקוח זיקה

ובמקביל הבכיר הדרג אל לפנות יש האלה הקריטריונים על ה עונ אכן המשימה האם ספק כניסה מצדיק ושהוא מבצעי, נחשב הכניסה צורך שאכן לוודא מנת על המשטרה רבני אל ראה כמבצעית המשימה הגדרת על נאמן מי בעניין (עוד האסורים למקומות בטומאה

המחנה– "תורת "בספר עמ324 הצבאית, הרבנות בהוצאת 'שבת, .) אך איסורים, לעבור מתירה נפש, פקוח חשש אין כאשר גם 'כיבוש', מצוות שאף דעות יש בכך שיש ודאי למתחם הביטחון כוחות בעליית שכן ואכמ״ל, זה בעניין לדון מה הרבה יש

וכד התפרעויות מניעת כגון ממש של נפשות הצלת.'גם בספרו גורן שלמה הרב בדברי ע״ע

הגברת לצורך בטומאה כניסה להיתר הלכתי יסוד כתב ש ל פרק בסוף הבית" "הר למד גורן שלמה הרב בו. היהודית בריבונות לפגיעה מחשש הבית בהר היהודית הנוכחות לצורך אפילו טהורים למצוא אפשר אי כאשר בטומאה להר להכנס הותר שאם מכך זאת

רמב״ם ה, ד, פ מידות מסכת ה״ט, פ״א ב״ק כלים (תוספתא הקדשים קדשי בבית "תיקון הבית בהר היהודית הריבונות על השמירה לצורך הדבר שיותר ק״ו ז, כג), הבחירה בית

. עי״ש

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 51 ]

מבצעית בשגרה אז גם מקום, מכל באיסורים למעט צריך ככל

הניתן90 עוד כל המבצעית, בפעילות פגיעה מהווה איננו הדבר

ו ראה מיעוט של שונות אפשרויות ההלכתיות בהנחיות ז בפרק

. באיסורים

עליית הבית להר שוטרות

בתנאים הבית להר ולהכנס להטהר כולות י נשים גם הדין מעיקר

מסויימים ישנם אמנם, טהרת בסדר וסבוכים רבים פרטים

. הבית להר עלייה לשם טהרתן בסדר ובפרט הנשים

, לכן כללי באופן ל אין הבית להר לעלות שוטרות עליהן ויהיה

כשמדובר ובפרט מבחוץ, שעריו על מוצבות להיות להעדיף

רווקות בשוטרות שהרי מדו נוהגת אינה ש פנויות טבילת על בר

בימינו91.

90 ישנו כאשר גם כך לשם לעשות שיש ההשתדלות וגבול באיסורים למעט החובה בעניין

א סימן הכהן), רא״ם (הרב הארון בדי בשו״ת בהרחבה ראה נפש, . פיקוח

91 ל פרק הבית" "הר בספרו גורן שלמה הרב דעת וכן, תכ״ה, סימן ריב״ש בשו״ת כמובא עמ495 ז בתחומין במאמרו שילת יצחק 'הרב טהרת וע״ע אריאל. יעקב מהרב שמענו וכן, בית בחוברת אריאל ישראל הרב ובדעת שם, הטהרה ובמשמרת לד עמ' א סימן ח״א הבית

צג עמ' נלך. ה'

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 52 ]

ברבני להיוועץ יש גדול ביטחוני צורך במקום מקום, מכל

המדרש– בית ברבני לחילופין או המשטרה "מאמינים

"במשטרה92.

המוגבהת הרמה על המשטרה נקודת

לפינה (סמוך הצפונית הרמה בגבול

נקודת מצויה מערבית )הצפון

. משטרה

ממוקמת המשטרה ת שנקוד אף על

ה׳חיל גבולות בתוך כלול שהוא לגביו סבירות שיש 'במקום

אליו הכניסה (שאיסור חכמים93 מדברי הוא מת לטמא להקל יש ),

ב בהערה94 המובאים מהטעמים אליה כניסה.

92 הבית 'הר בספר ה, פרק ח״א המור 'הר אל בספר בהרחבה עי' הנשים טהרת בעניין

עמ119 כד בקודש' ב׳מעלין ל, פרק גורן 'לגר״ש בקודש במעלין כץ, אריה הרב של 'מאמרו

עמ173-188 'כו עמ כז בקודש' ב׳מעלין כץ, אריה והרב שלמה בן הלל הרב של 'מאמריהם

119 'בענייני עדס) יעקב (לרב יעקב ובדברי שלמה בן הלל הרב של מאמרו ובית הבית הר

ועוד יב סימן. המקדש'

93 התורה מן שקדושתו שנקט כג סימן אברהם" ב״מנחת זצ״ל שפירא הגר״א דעת. למעט

94 דרבנן ספיקא כדין א. טעמים שני של מצירוף נובע זו תחנה של במיקומה להקל הסיבה

ידון נ העולם לכל גם ספק שזה בנידוננו ידיעה, חוסר מחמת בספק שמדובר ואף לקולא,

תלד- עמ' א הבית טהרת (עי' בו שמקילים חכמים מדברי כספק הדבר גם יש כן כמו תלו). מקום היה אם (גם 'כיבוש' מטעם וכן נפש פיקוח מחמת נובע שם שמיקומה לומר צד

מידת מה מחדש לשקול יש בלבד מנהלית והיא במידה שם לקובעה לא.)מלכתחילה שם דווקא אותה למקם. ההכרחיות יש בדבר להתיישב ביטון העתיקה העיר מפקד עם

על גם איתו לשבת. אריאל הרב למו״ר הנתונים עם ולחזור ומיקומה עניינה להבין כדי שוטרים של למסגדים כניסה כללי. באופן משימות. אופי

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 53 ]

הבית הר מתחם מעל טיסה

ועל שמעליו, האויר את גם כוללת המקודש השטח של קדושתו

אסורה95 הבית הר שטח מעל בדיוק במטוס או במסוק טיסה כן,

אליו בסמוך רק לטוס. ויש

הטסים ועל הבית, הר שטח מעל אף לטוס ניתן מבצעי לצורך

על האפשר ככל ולשמור כן לפני לטבול במטוס או במסוק

בפרק. הבא המבוארים ההלכתיות וההנחיות הגבולות

שכינה מחנה תחום מעל ובפרט הבית הר מעל מזל״ט הטסת גם

( תהיה היא שאף להקפיד יש ולכן אסורה, המוגבהת) הרמה אזור

מבצעי96 לצורך ורק אך.

95 ח״ג חברון דבר בשו״ת וע״ע כה. א, יחו״ד שו״ת כו. סי' יו״ד ה, חלק אומר יביע שו״ת

לדעת אמנם שכינה. למחנה מעל אף בלבד דרבנן איסור יש זו שבטיסה כתב ש שעו סימן מלקות הוא עליו שהחיוב למקדש טמא כלי זריקת איסור משום בכך יש נבנצל הגר״א המקדש מקום מעל לטוס כבוד זה שאין כיון מקדש מורא ביטול משום אף זו בטיסה ועובר

ובמסוק שבמידה נראה אמנם עז). עמ' ציון (סובו שלא טמאים כלים ישנם במטוס או שכל שכתב יב שסג, חינוך מנחת (עפ״י מהתורה יאסר הדבר המבצעית למשימה נצרכים הכנסת בעניין שתמה מה ועי״ש לכלים, נוגע אינו פורח' 'מגדל ושל גגות' 'דרך של הפטור מגדל או גגות דרך גם חייב שיהיה טמא דבר כמכניס נחשב לא מדוע עצמו את האדם

פ.)ורח 96 הערה95 ראה שסג חינוך והמנחת עז) עמ' ציון (סובו נבנצל הגר״א בשם שכתבנו, מה

. יב

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 54 ]

'ה׳מחכמה

ה׳מחכמה בניין של המזרחי 'חלקו

בנוי מג״ב, כבסיס היום המשמש

הבית הר של שטחו מעל. בחלקו

הר קדושת אם ספק ישנו בהלכה

ההר בשטח שמצויים מבנים של ובעליות' 'בגגין גם נוהגת הבית

המקדש חורבן לאחר שנבנו במבנים. בפרט ו

ה׳מחכמה בניין של המזרחי חלקו לכל הכניסה 'לכן, (המסומן

והן הבית הר קרקעית על שנמצא השטח הן, ובשילוט אדום )בקו

רק מותרת גגו), (כולל הבית הר של שטחו מעל שנמצא השטח

כהלכה97 טבילה לאחר לינה המזרחי בחלקו לאפשר שאין ופשוט,

ק או מקדש98 'מורא משום מטבחון יום '.

ברכה, חיוב לעניין כשנכנס ים שנמצא המזרחי לחלק רק מעל

טבילה על לברך יש האם הפוסקים נחלקו הבית, הר של שטחו

טבילה על לברך אין יוסף הגר״ע לדעת ספק. מכח נובע שחיובה

97 עמ422 ג תחומין קורן זלמן 'הרב הלכות תורה" של "באהלה שו״ת אריאל יעקב הרב,

עמ71 כח בקודש' 'מעלין וע״ע 'ט. כ פרק הבית" "הר גורן שלמה הרב עמוד200-201, א״י

שלמה בן הלל הרב של. מאמרו

98 בעמ83 ראה מקדש מורא מטעם הנובעות הלכות 'עוד.

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 55 ]

להקל99 ברכות 'ספק שהרי 'שכזו לברך שיש אומרים יש אמנם,

זו100 טבילה על.

ו תיירים אבטחת הבית בהר ציבור אישי

כניסה אבטחת לצורך הבית להר כאחד וגויים יהודים אישים

ביהודים101 כשמדובר נפש פקוח מצד הן מותרת מצד והן החשש

99 זה בעניין שהאריך הטהרה במשמרת שם ועיין ג סע' טו סימן ח״ב הבית טהרת. עפ״י

לברך שאין נט) הערה פ״ב יפורים, הכ יום הלכות קודש– (מקראי הררי הגר״מ כתב וכן

המסופקים המקומות. על

100 חיוב על לברך שיש שכתב ר סי' נדה הלכות קרליץ) ניסים (הרב שני" "חוט בספר עי' הרב כתב וכן וכד', חומרא מחמת טבילה בחיוב מדובר לא עוד כל ספק מחמת טבילה

עמ202 ישראל ארץ הלכות אריאל 'יעקב וע״ע טעמו. עי״ש מחכמה' ל כניסה על לברך 'שיש

אויערבאך הגרש״ז בדברי א הערה א פרק ח״ב המור' הר.'אל

101 בשבת לאבטח גורן הרב שהתיר ממה הדבר גרע לא כניסתם, האוסרים שיש אף ועל שמים יראי ביהודים כשמדובר וק״ו ז) סימן ח״א מלחמה משיב (ראה שבת מחללי על אף

רבותיהם דעת פי על. הנוהגים

עיור 'לפני איסור על עובר המוגרבים בשער העומד השוטר שאין שמענו ליאור 'ב ד מהרב כיון בטהרה, עולים שאינם אנשים המוגרבים בשער שנכנסים בכך 'מסייע' איסור או והבדיקה שלהם זהות התעודות ובדיקת בהכנסתם מעשה שום עושה אינו שהשוטר

מעצמו שנכנס זה הוא העולה אלא, זה לעניין כמעשה נחשבים אינם עוברים שהם האישית

הבית. להר את בפועל לפתוח עליו שמוטל לשוטר ההיתר מהו לדון יש לכאורה ליאור הרב דברי פי על ובפיקוח בתיאום ה׳וואקף' ידי על נפתחים השערים (שאר היום בתחילת המוגרבים שער

וכן הבית להר גויים כניסת מתאפשרת זה מעשה שלאור מעשה עושה הוא שכן המשטרה), הפותח השוטר אין בטהרה שעולים אנשים (לגבי בטהרה שלא שעולים אנשים של כניסה שאוסרות הדעות אחר הולך עצמו הוא אם אף עיור' 'לפני באיסור עליהם עובר השער את

ב לעיל כמובא הזה, בזמן העלייה את מותר לשיטתם שכן, בימינו הבית להר עלייה ד: פרק שו״ת עז, יו״ד סופר כתב בשו״ת מובא בזה וכיוצא מכשול, בכך אין וממילא הדבר

מד סימן ח״א שלמה מנחת ושו״ת כא סימן ח״א.)המבי״ט את שפותח השוטר עובר שאין לומר נראה בטהרה, עולים שאינם ביהודים מדובר כאשר

לא שקיבל) להנחיות (בניגוד והשוטר שבמידה יון כ עיוור' 'לפני איסור על המוגרבים שער יוכלו הם וכך אחר שוטר ידי על ייפתח והשער מהעמדה יסולק השוטר השער, את יפתח (תרי מהתורה האסור עיור' 'לפני איסור בכך יהיה לא הלכך החוקית, זכותם את לממש

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 56 ]

לאיבה באישים כשמדובר העולם אומות מצד העולם102 מאומות,

הביטחון כוחות של שמירה תתבצע לא אם שכן עלול עליהם

הדבר סיכו להוות ב שגרים היהודים לכלל ממש של ן העולם. רחבי

כמו, כן שאנשי שבכך העובדה את לכך לצרף ניתן הביטחון כוחות

במתחם הביטחון סדרי שמירת על שאמונים אלו הם הר הבית

דנהרא עברא (חד בלבד מדרבנן האסור 'מסייע' איסור אלא דנהרא) )עברי עי בזה 'וכיוצא

כך על החולקים יש (אמנם פג יו״ד סופר כתב.)בשו״ת (יו״ד הפרשה חובת לגביו שאין כיון מומר לאדם בסיוע הקל שהש״ך מצינו מסייע באיסור המוזכר מומר בין לחלק מקום שיש (וכן דבריו על שחלקו אחרונים שיש אף על סק״ו). קנא

ומצוות תורה שומר שאינו ליהודי בש״ך דברים מספר לכך לצרף ניתן מקום מכל בימינו),

מדרבנן1 שאיסורו בדבר להקל. ובכך כשלא מסייע איסור שאין שסוברים פוסקים ישנם.

לה2 סימן ח״א שלמה מנחת (ראה לידיו איסור של חפץ בנתינת.)מדובר כתב שו״ת לדעת.

העבירה לפני סיוע לבין. , שנאסר העבירה- בשעת סיוע בין חילוק יש ועוד, פג) (יו״ד סופר

3 יש בטומאה, עלו אם אף יהודים, בעליית ל) פרק סוף הבית' 'הר (ספר גורן הרב לדעת.

כניסתם4 בדיעבד תיאסר לא וממילא כיבוש' 'מצוות משום. בכך הקדושה הראב״ד לדעת.

בהערה33 בדעתו שכתבנו מה (וע״ע הזה בזמן נוהגת לא.) בעמ57 לקמן כמובא הבית הר משטח לחלק כניסתם שאסורה גויים 'לגבי במידה גם, משום השער בפתיחת יהיה לא הגוי, על גם רובץ אלא היהודי על רק חל איננו והאיסור

(כללים חמד בשדי ע״ע ו לעיל, האמורים מהטעמים התורה מן האסור 'עיור' לפני איסור ניתן נח בני מצוות משבע מצוה באיזה ספק שיש שכיון שכתב לג), אות כו כלל ו מערכת עיור 'לפני על עוברים שלא לומר צד יש ובזה מסופק עצמם מצד חיובם אזי כך על 'לחייבם עמ יוסף) (לגר״ע עובדיה' 'משא בספר וע״ע שם). י באות שביאר (כמו בספק 'כשמדובר

שנח- זה בעניין שכתב מה. שנט לעיל שהובאו לטעמים שבנוסף כיון זה במקרה להקל יהיה ניתן מדרבנן מסייע באיסור אף אות כו כלל ו מערכת חמד (שדי מסייע איסור כלל לגביו יש האם האחרונים נחלקו בגוי

.)ג הביטחון כוחות כניסת לצורך גם נצרכת השער של שהפתיחה שמענו ליאור דב מהרב

הנ״ל משום איסור השער בפתיחת אין ו. שלכן 102 רמי הרב של במאמרו ראה איבה של זה בגדר הרחבה אריאל. יעקב מהרב שמענו כן

מס5 (חוברת השוטר' לעבודת כלים למתן אמונית ב׳חוברת 'ברכיהו עמ12 ').

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 57 ]

והם על אחראים המש החזקתו ך בידינו ניתן אזי לראות כדין זאת

''כיבוש מפניו103 אחרים איסורים שדוחה.

להתכונן חובה מראש, ידועים אלה שביקורים ן כיו מקום, מכל

פגיעה אין עוד כל האפשר ככל באיסורים למעט ו בטבילה כראוי

ו באבטחתם ראה שונות אפשרויות ההלכתיות בהנחיות ז בפרק

באיסורים. מיעוט של

הבית הר למתחם גויים הכנסת

לגבי הבית להר גויים כניסת פסק

הרמב "ם104:

"החיל "ם עכו שאין ממנו מקודש

לשם". נכנסים מת וטמא

יש לכך ובנוסף מצוה גם בהלכות כדבריו אלו ממקומות לשלחו

ביאת מקדש105:

"החיל "ם עכו ממנו משלחין וטמאי. "מת

103 אריאל יעקב מהרב שמענו. וכן

104 טז ז, הבחירה. בית

105 ה הלכה ג. פרק

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 58 ]

מהחיל הגוי של הרחקתו חובת היא בלבד106 חכמים מדברי.

אין עצמו הבית הר מ להרחיקו107 חובה להתפלל בא היה ואילו

להכניסו מצווה הייתה לה' בית ביתי "כי שנאמר: כמו החיל, עד

העמים108 לכל יקרא תפילה."

איסור לגבי של זה כניסת גוי רובץ האיסור האם הפוסקים דנו

שמאפשר היהודי על רק לו שהא או לשם להכנס יסור גם רובץ

הגוי על עצמו109 ודאי משם שילוחו, מצוות מקום. מכל רובצת רק

לו שאין וחומר קל, משם בשילוחו צווה הוא, ואם היהודי על

לשם110 כניסתו את לאפשר.

הבית הר בשערי המוצבים השוטרים כיום ם בסמכות זה אין כלל

מדובר שכן הבית להר הנכנסים את לעצור בשטח שהחוק ציבורי

בו לעבור איש על אוסר אינו רק נועדה השוטרים של והנוכחות

הרת גורם ולהוות להר הנכנסים על לפקח סדר למפירי ע. ה

106 פר הרב לדעת קסח- עמ' מלך' 'מקדש בספרו נק על עובר שכינה למחנה המכניסו קסט בעניין עוד שעליו. הבגדים מחמת המחנה מן טמאים שילוח של תעשה ולא עשה מצוות

עמ163 תשנ״ה בשנה', ב׳שנה לאו מאיר ישראל הרב של במאמרו עי' נכרי כניסת 'איסור

בתחומין גם מובא נא– סימן (ח״ג אב בניין ובשו״ת דורון בקשי אליהו הרב לראשל״צ. יד)

107 עמ488 יט בתחומין עי' זיבה שראה בגוי הכנסה איסור 'בעניין מנחם הרב של מאמרו,

המקדש למקום נכרי 'כניסת.'גנק

108 ז נו, . ישעיהו

109 ומגן שמש שו״ת בשם לג אות כו אות ו מערכת כללים חמד בשדי. ראה

110 סימן (ח״ג אב בניין שו״ת בספרו דורון בקשי ליהו א הרב הראשל״צ לדעת זה חיוב יסוד תיראו "ומקדשי מהפסוק הנלמד מקדש מורא של הכללי מהחיוב נובע."נא)

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 59 ]

הבית הר לשערי בכניסה לעמוד משימה שקיבל ביטחון, איש לכן

ב מבחינה ולפקח יטחונית אינו למתחם הנכנסים על להמנע צריך

בכך111 יש מצווה ואף מכך.

החלפת הבית בהר משמרת

שוטר בשטח מבצעית משימה עליו שהוטלה ומצוות תורה שומר

עם להתחלף לו אסור הבית הר, וות ומצ תורה שומר שאינו שוטר

כניסה (כגון איסורים יותר זולתו יעבור ההחלפה מן כתוצאה אם

היה מאשר וכד') מקדש מורא האסורים, למקומות טבילה ללא

שם112 הוא אשר במקום נשאר היה לו עובר.

111 עצמו הגוי על גם חל והאיסור במידה 'מסייע' או עיוור' 'לפני מצד איסור בכך שאין ומה

בהערה101 ליאור דב הרב בשם שכתבנו מה עיין. שאסור למקומות לגויים כניסה לאפשר שלא ראוי היה עקרוני שבאופן אף שעל לציין יש

הבאים מהטעמים בימינו בכך להקל יש מקום מכל ההלכה, פי על הבית בהר להכנס: להם להגרם שעלולים ואיבה נפש פקוח חשש משום היא בכך להקל היסודית הסברה א.

מהרב שמענו וכן הבית, להר גויים של כניסתם מניעת בעקבות העולם בי ברח ליהודים

אריאל. יעקב יו״ד ח״ה אומר יביע (עי' החיל מן גוי של ההרחקה חובת בטלה הבית חורבן שעם ייתכן ב.

י ס״ק כו.)סימן בכל אסור איננו הגוי שכן הבית הר בשערי השומרים על חלה ההרחקה שחובת ברור לא ג.

השומרים על רק תחול ההרחקה שחובת ויתכן ולפנים החיל מן רק אלא הבית הר שטח שיש שמענו אריאל יעקב מהרב אמנם בימינו), נוהג שלא (דבר העזרה בשערי שמצויים כבר בימינו תחול ההרחקה שחובת החיל היכן במדויק יודעים שאיננו שכיון לומר צד

הבית הר. מחומת

112 כתב בזה וכיוצא עח, עמ' נבנצל) (הגר״א ציון וסובו ה ' סע פכ״ז כהלכה הצבא עפ״י (עמ174 בהר' 'משא בספרו אבידן 'הרב סאדאת אנוואר מצרים נשיא של ביקורו שבזמן )

י- גדולי הורו הבית בהר ההר קדושת על שמקפידים חיילים שיכנסו שעדיף. ם

עמ11 כד בקודש' ב׳מעלין זאת 'לעומת אלישיב הגרי״ש ת א ששאל שביב יהודה הרב כתב

העליתי בהר. ואם בכותל אם להשתבץ לבקש החייל שבידי הייתה "ההנחה כך: זצ״ל

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 60 ]

מקום, מכל הפנוי מזמנו שכזו למשימה להתנדב חייב אינו הוא

עבירות113 לעבור מחבירו למנוע מנת על.

הבית בהר למסגדים כניסה

הרמב״ם114 כתב האיסלאם דת על

את הבאים: הדברים

" אינם הישמעאלים אלו

זרה עבודה עובדי וכבר כלל,

והם ומלִבם, מפיהם נכרתה

מייח לא- דים דופי. . בו שאין ייחוד כראוי, ייחוד יתברך. ל ואף

בבית- היתה שמתחילה לבם כולם עכשיו זרה, עבודה תפילתם

וטעותם. . לשמים, … הן אחרים בדברים יתעלה השם בייחוד אבל

כלל. טעות להם "אין

שמירה תוך יסתובבו שהם כיון בהר, שיבוץ יבקשו שבינינו שהדתיים עדיף שאולי סברה

הרב– תשובת מקדש. מורא על אלא כך, או כך לבקש לא עדיף אולם אותך, מבין אני

שנשובץ היכן."להשתלב הלכה זו סברה לאמץ לנכון ראה לא אלישיב הגרי״ש מדוע וצל״ע למובא שחשש (ויתכן תעשה ואל בשב ההשתבצות עניין את להשאיר שהעדיף אלא למעשה באגרות זה מעין וע״ע כה אות שכט סימן החיים בכף וע״ע עי״ש רלו סימן יאיר בחוות

אלה שדבריו נראה מקום מכל ו בשבת), לעבודה רופאים שיבוץ לעניין עט ד, או״ח משה בהר 'משא בספר לעיל הנכתב עם אחד בקנה עולים.'אינם

113 ט סע' פכ״ז כהלכה הצבא. עפ״י

114 בהלכות בזה וכיוצא תמח, הרמב״ם שו״ת ז). אסורות(יא, מאכלות

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 61 ]

ש רבים פוסקים פסקו הללו הרמב״ם דברי לאור איסלאם ה דת

אי כ נחשבת ננה איסור על עוברים שאין ממילא, ו זרה עבודה

למסגד115 נכנסים כאשר זרה עבודה לבית כניסה.

בדת הכללים אחד ם האיסלא ללא למסגד להכנס ן שאי הוא

. נעליים חליצת כניסות ישנן לעיתים השונים למסגדים מות מסוי

מתואמות הבית(ש בהר הוואקף אנשי עם מראש ש ) בהן השוטרים

מונחים לחלוץ נעליים למס בכניסה גד116.

בעל כניסות ות ידי על ורק אך לבצע יש שכזה מבצעי אופי

אף על שכן היום, שמקובל (כפי גויים )שוטרים שדת יסלאם הא

נחשבת היא מקום מכל זרה עבודה נחשבת, נה אי שכופרת דת ל

בסיני117 שניתנה רבינו משה בתורת בכניסה נעליים חליצת בו

למסגד זו לדת כבוד של ביטוי משום יש שכופרת. משה בתורת

115 באהלה שו״ת ד ס״ק יב סי' יו״ד (ח״ז אומר יביע שו״ת פט), (תשובה כהן משפט,)שו״ת

(ח״ה תורה של לעומת. ועוד ד אות א )סימן דת ש שסברו פוסקים יש זאת האיסלאם

כ נחשבת יציב( דברי ובשו״ת צא סי' (חי״ד אליעזר ציץ )שו״ת ב כמובא זרה עבודה יו״ד

מ) סימן איננו הדבר בדבר, איסור שאין אף שעל כתב נבנצל) (לגר״א צ עמ' ציון בסובו.

עין. מראית משום ראוי מקום, מכל פעילותו במסגרת למסגד שוטר כניסת שבעצם נראה

איסור יהיה לא לשם. כניסתו מגמת מה לרואים ברור שכן עין מראית

116 המשימה במטרת לפגיעה יגרום נעליים עם יכנסו שהם מכך שייגרם שהנזק כיוון

למסגד נשלחו הם. שלשמה

117 טז חברון. ח״ג, דבר ובשו״ת צב, ד, הרדב״ז שו״ת ב, כה, פסחים ריטב״א ראה

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 62 ]

כן, כמו הביטחון כוחות נדרשים בהר ובעלות נוכחות להפגין

יהודים שוטרים ידי ל ע למסגד בכניסה נעליים וחליצת הבית

הה את מבטאת מכך118 הגמור פך.

118 אריאל יעקב מהרב הנ״ל. שמענו וככל

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 63 ]

הבית להר לעולים הלכתיות הנחיות ז: פרק

עקרונות

א. מותר ככלל לצור הבית להר להיכנס הביטחון כוחות לאנשי כי

ה בטחו ן119.

ב. ככל באיסורים ולמעט מראש להערך יש מבצעית בשגרה

הניתן הקפצה שישנה במקרה אמנם זה). פרק בהמשך, (כמובא

וכד סדר בהפרות לטפל מנת על הבית 'להר למעט צורך אין

באיסורים שלשמה המשימה במילוי להתמקד ורק אך אלא

הוקפץ120 הוא.

ג. הר טח ש בכל לימודיים סיורים לא ואף טיולים לבצע אין

הבית.

ד. לשם חדש לשוטר סיור הגזרה הכרת ו לימוד המשימות ו

לקיימו121 ומותר מבצעי לצורך נחשב הבית בהר השונות אך,

בפעילות עוסקים שבפועל לשוטרים עזר ככח שיתלווה רצוי

כך. לשם שגרתית מבצעית

119 מצדיק מסויים מבצעי צורך האם להגדיר המוסמך הוא מי וכן מבצעי צורך הגדרת

בהערה89 ראה בטומאה כניסה.

120 למצב רגיל מצב בין באיסורים מיעוט בעניין שחילק קח ב, חלק זרוע אור עפ״י

בהול הוא. שהטיפול

121 עמ79 בקשת' ו׳המורים רי סימן תניינא נו״ב 'עפ״י שאלה42.

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 64 ]

ה. ל אין בטחוני צורך אין אם הבית להר כלל להכנס ות שוטר

ית עלי דווקא שמצריך מובהק ולא ת שוטר שוטר.

ו. לעליית מובהק בטחוני צורך וקיים במידה הבית להר, ת שוטר

מפורט תדריך קבלת אחרי רק זאת לעשות יש מ רבני

"מאמינים המדרש בית מרבני לחילופין או המשטרה

במשטרה."

ז. אך טהרה, הלכות עיקרי יובאו הדברים במהלך כיון שהם

לעיין ומלץ מ זה, חיבור במסגרת לפרטם אפשר ואי רבים

השונים122 ההלכה בספרי הטהרה תהליך. לפני

ח. לחילופין או המשטרה ברבני להיוועץ יש ספק, של מצב בכל

. במשטרה "מאמינים המדרש בית ב״רבני

טבילה חיוב

א. חשש בגלל כהלכה טבילה ללא הבית להר להיכנס אסור

קרי123 בעל טומאת זרע שכבת ממנו שיצאה (אדם אופן בכל

שהוא אם אלא ), הספיק, ולא בהול נפש בפיקוח מדובר כן

כן לפני לטבול יכול שאינו. או

122 טהרת הספר ואת אליהו הגר״מ של טהרה דרכי הספר את למנות ניתן לכך כדוגמא

ועוד יוסף הגר״ע של ח״ג. הבית

123 להיטהר ניתן לא הבית, בהר מסוימים לחלקים עמה להכנס שאסור מת מטומאת

בימינו.

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 65 ]

ב. העתיקה בעיר המשרת בטחון איש סבירות אפילו שיש היודע

תפקידו במסגרת הבית להר להיכנס שיצטרך ביותר נמוכה

לכן124 קודם טבילה ע״י להטהר חייב בכוננות רק שהוא,)(כגון.

ג. אמנם זיבה, טומאת ל סתם לחשוש צורך אין עקרוני באופן

לטבול המחמיר היטהרות לשם חיים מים במעיין קא דוו

ברכה125 עליו תבוא זו, מטומאה.

ד. שאכן וחושש הערווה ממקום דופן יוצאת הפרשה שראה מי

בזיבה, מדובר המשטרה לרבני יפנה רופא, ל לפנייתו במקביל

לחילופין או מנת על במשטרה "מאמינים המדרש בית "רבני ל

את מקיף אינו זה הלכתי שתדריך משום להטהר, כיצד לברר

הזב. טהרת

ה. אם נוספת פעם נטמא שלא בוודאות לו ידוע ו במקווה טבל

שטבל, לאחר לקראת נוספת פעם לטבול נוסף חיוב עליו אין

ישן126 אם אף הבית להר עליה.

124 בעמ ראה זו טבילה על ברכה לעניין אריאל. יעקב מהרב שמענו 'כן א. ב70 סעיף ב. א. ב

125 קמו עמ' המור הר אל בספר. בו כת כן

126 (שאר הרמב״ם שלדעת כיון בלילה שנטמא לחשוש ואין אריאל. יעקב מהרב שמענו כן (איסורי שמח ובאור מהתורה, להיטמאות כתנאי בהרגשה צורך יש ד) ה, הטומאות אבות (שם לראב״ד אף מכך. מתעורר היה השינה בשעת מרגיש היה שאילו כתב לב) ט, )ביאה

רק זהו מקום מכל להטמא מנת על בהרגשה צורך שאין וסבר הרמב״ם על ג שהשי מהתורה השיטות לכל בכך, מסופק שהוא במקרה אך הרגשה, ללא קרי ראה כשבפועל ד״ה רטו סימן טהרות איש בחזון כמובא טהרתו חזקת על סומכים (כי מכך נטמא לא הוא

קרי ראיית ללא אף לתרומה מא נט הוא חכמים שמדברי מצבים ישנם מקום מכל א). מג,

ו- ה הלכה שם רמב״ם (ראה בפועל (ובפרט בלילה נטמא אם מסופק והוא במידה לכן טו), לעלות עליו אם ובפרט בשנית יטבול או לנהוג עליו כיצד רב ישאל שנתו) לפני הרהר אם

בהערה159 ראה לכך והטעם שכינה, מחנה (אזור המוגבהת הרמה לאזור.)

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 66 ]

ו. עמ77 ראה העלייה לזמן ביחס הטבילה של התזמון 'בעניין,

סעיף. ב

ועיון חפיפה דיני

א. (לא חמים במים שערו את היטב לחפוף צריך הטבילה לפני

ששערותיו מנת על הרחיצה לאחר ולסרקו ובסבון, רותחים)

דבוקות יהיו. לא

ב. לפני ובסבון חמים במים הגוף חלקי שאר את גם לרחוץ יש

על הטבילה לכלוך כל הגוף מן להסיר. מנת

ג. היטב זקנו את לסרק להקפיד יש זקן לטובל ויש במידה פני ל

הטבילה.

ד. על הגוף חלקי בכל לעיין חובה לטבילה, סמוך החפיפה לאחר

החציצות לקמן (ראה שונות חציצות עליו יש אם לאתר מנת

זאת יעשה משקפיים שמרכיב ומי השונות), . ם באמצעות

לאחריה אלא הטבילה לפני נעשתה לא, ו ז ובדיקה במידה

בטבילה127 חובה ידי יצא לא.

ה. להתעסק אין לטבילה והעיון החפיפה בין שיכול דבר שום ב

וכד דבק צבע, כגון חציצה.'לגרום

בעמוד77 וע״ע בסעיף ב עזרת ואזור שכינה מחנה לאזור העולה בעניין שם ובהערות

לעלייה הטבילה בסמיכות הצורך של זה לעניין דינו מה. הנשים

127 מקומות רק ולא גופו כל את חפף שאם טז הערה רעא עמ' ח״ג הבית טהרת עי' אמנם הטבילה חובת ידי ויצא כעיון נחשב שיער בהם. שיש

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 67 ]

ו. יש לטבילה128 הגוף רחיצת ואת החפיפה את להסמיך.

ז. ההכנות כל את לעשות יש בשבת, הבית להר שעולה במקרה

ו שישי ביום הנ״ל בשבת129 לטבול ינהג בשבת לטבילה וסמוך,

בסעיף כמבואר. ח

ח. שהחפיפה מקרה בכל לטבילה130 סמוכה א ינה קצת לחפוף יש,

מנת על ובשערו בגופו מחדש היטב לעיין שערו את, מחדש

הטבילה לפני נוספת פעם השיער את לסרק וכן חציצות לאתר

במסרק ולא ביד שערות יפריד בשבת, (כשטו)בל 131.

ט. ובנחת במתינות לעשות יש לטבילה ההכנות. את

חציצה דיני

א. חציצה כל ללא המים, עם במגע לבוא הגוף כל צריך, בטבילה

המקוה למי הטובל בין החוצץ דבר כל להסיר יש. לכן

128 ג קצט, יו״ד. . שו״ע

129 ה קצט, יו״ד שו״ע. עפ״י

130 ללילה יום בין (מעבר היממה של חלקים שני בין הוא לטבילה החפיפה בין הפער אם

הוא הפער אם אמנם סמוך, נחשב זה שעות משלוש ול גד לא הפער עוד כל אזי להפך) או עוד כל לטבילה סמוך שנחשב להקל ניתן אזי לילה) או (יום היממה של חלק אותו בתוך בעיון להסתפק ניתן אלא מחודשת בחפיפה צורך אין אלו ובמקרים שעות חמש בתוך זה

טו הערה רע עמ' ח״ג הבית (טהרת בלבד מחודש.)וסירוק

131 טו הערה רע עמ' ח״ג. ית הב טהרת

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 68 ]

ב. אינו הוא אם (אפילו עליו מקפידים האדם בני שרוב מה

שאדם או מקפיד) גם חציצה מהווה עליו, מקפיד עצמו זה

השערות132 או הגוף מן קטן חלק רק מכסה הוא אם.

ג. מקפיד אינו והוא מהגוף קטן חלק על נמצאת החציצה אם

הדין מעיקר בכך) מקפידים אינם אחרים אנשים (וגם עליה

חוצצת133 אינה להסירה אשכנז) בני (בעיקר נהגו אך

לכתחילה134.

ד. אפ ואין בעור שנספג צבע חוצץ135 אינו אותו, להסיר שרות.

ה. היטב לנקות צריך לכן חוצצות, השיניים שבין אוכל שאריות

הטבילה136 לפני הפה את הצורך במידת ו בקיסם להשתמש אף

כך137 לשם.

132 א קצח, יו״ד. שו״ע

133 א קצח, יו״ד. שו״ע

134 אמנם הרמ״א, לדברי לחוש זצ״ל אליהו לגר״מ טהרה בדרכי מובא וכן א קצח, רמ״א סק״ז א קצח, הלוי שבט שיעורי (עי' כך על לוותר ניתן כרמ״א לפוסקים גם הדחק.)בשעת

לחוש כשו״ע לנוהגים אין א) סעיף חציצה ני די ח״ג הבית (טהרת זצ״ל יוסף הגר״ע לדעת (סימן המקדש' ובית הבית הר 'בענייני עדס), יעקב (לרב יעקב בדברי וע״ע הרמ״א. לדברי

זו בטבילה נוהגת הרמ״א חומרת האם שהסתפק ג), ענף. ט

135 כא ס״ק וש״ך יז סעיף יו״ד שו״ע. עפ״י

136 כד קצח, יו״ד. שו״ע

137 ראוי אם הפוסקים נחלקו דנטלי בחוט שימוש לגבי סק״א). כד (קצח הלוי שבט, שיעורי שם הלוי שבט ובשיעורי ל סעיף טז פרק טהרה דרכי (ראה בו.)להשתמש

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 69 ]

ו. ואף– אזניים עיניים, ניקוי (לשם לכלוך כל מהם להסיר יש

האוזניים לכך138 המיועדים בקיסמים להשתמש רצוי בעלי ),

יס מגע עדשות הטבילה139 לפני אותם ירו.

ז. הציפורניים את לגזוז יש בחלק ובפרט מהן, לכלוך ולנקות

הבשר140 מן הבולט.

ח. קשקשים לגבי אמנם, שניתן ככל השיער מן כינים להסיר יש

ורחיצתו141 השיער בחפיפת להסתפק ניתן.

ט. הפצעים– שעל גלד חוצץ רך. אינו הוא אם והגלד במידה

מים ידי על לרככו ניתן קשה, חמים142.

י. קבוע׳וכד– כתר קבועה, , סתימה בסתימה ואף, חוצצים אינם

להקל143 ניתן זמנית.

יא. לפני מהפה להוציאה ויש חוצצת, שיניים ליישור פלטה

. הטבילה

138 כשעת זאת להחשיב ניתן משימתו את לבצע וצריך קיסמים לו מצויים לא אם אמנם

בהערה134 לעיל כמובא זאת ולהתיר הדחק אז גם מקום מכל הלוי. שבט שיעורי בשם בתוך באצבעו וינקה טז) פרק טהרה (דרכי לאוזן מחוץ שנראה הלכלוך על לפחות יקפיד

האוזן. נקב

139 הבית (טהרת לכתחילה אף עימם לטבול המתירים יש עימם שישנים קבועות בעדשות

ד סעיף חציצה דיני.)ח״ג

140 יותר ממושך זמן הבית בהר משרת הוא אלא פעמית חד ניסה בכ מדובר לא אם אמנם אריאל יעקב מהרב שמענו כן בשבוע, פעם ציפורניו בגזיזת להסתפק ניתן תדיר. וטובל

141 שם כא והערה יח סעיף חציצה דיני הבית טהרת. עפ״י

142 ט קצח, יו״ד שו״ע. עפ״י

143 לב סעיף חציצה דיני ח״ג הבית. טהרת

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 70 ]

יב. תפרים– בשעת לטבול ניתן הדחק עמהם, הם אם אמנם

לה עשויים י לכתחילה144 אף חוצצים אינם מאליהם עלם.

יג. שעונים, הגוף מן להסיר יש הטבילה לפני וכד' תכ. שיטים

רופפים– היו הם אך הסירם ולא במידה חוצצים145 אינם.

הטבילה ברכת

א. ל ברור אם שוטר צריך לאחרונה שנטמא מאז טבל שלא

לברך וציוונו במצוותיו קדשנו אשר "ברוך…: ומלכות )(בשם

הטבילה146 "על.

ב. שבפועל בטוח אינו כלל אך כוננות, לשם הטובל ביטחון איש

יכנ הטבילה147 ברכת את יברך לא הבית להר ס.

ג. רבים גברים שבמקוואות כיון כללי באופן איננו המקום

לברכה ראוי שבו חדר באותו נמצאות המקלחות אם (ובפרט

,)טובלים לאחר שבו החיצוני לחדר יצא לטבילה ההכנות

יכסה ו כיפה, ילבש מתלבשים את ערוותו על כריכת ידי מגבת

144 עמ ח״ג הבית 'טהרת. סה

145 סק״ד כג קצח, הלוי שבט ושיעורי שם ובהערה כה סעיף חציצה דיני ח״ג הבית. טהרת

146 הגר״א בשם נט) הערה ב (פרק הכיפורים יום הלכות הררי) (לרב קודש במקראי כתב כן שמענו וכן תרצב) (סימן זצ״ל אלישיב הגרי״ש בשם ונקי קב בספר לברך כתב וכן נבנצל

אריאל יעקב. מהרב

147 תפארת בשו״ת וע״ע שעג) סימן (ח״ג חברון דבר בשו״ת ליאור דב הרב גם כתב זה ין מע יא- אות כז סי' (חיו״ד צבי.)יב

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 71 ]

מה באופן גופו סביב ודק148 י ומיד הטבילה על שם ויברך לך

ל טבול149.

ד. אנשים מול לברך לא יקפיד החיצוני בחדר הברכה בשעת

יברך150 ואז מהם וגופו פניו את יטה אלא לבושים שאינם.

הטבילה

א. מו (כ התורה מן שחיובה לטבילה כשר שהמקווה לוודא יש

מקו מים בהם שיש גברים מקוואות שישנם מכיון נשים, ה ו

)שאובים151.

ב. העתיקה בעיר ישנן כשרים זו חוברת לכתיבת שנכון מקוואות

זמני מראש לברר (מומלץ הבית להר עלייה שם ל לטבילה

עדכניים:)פתיחה

1. מקו העומר ברח' הגברים הו (עד8: 45 )בבוקר.

האידרא152 בבניין המקווה 2. .

148 בין לחצוץ בנוסף צריך גופו על מספיק הדוקה לא והמגבת במידה יז. ה, קצוש״ע עפ״י

סק״א עד ברורה משנה (עפ״י גופו את ידיו חיבוק ידי על לערווה.)ליבו

149 אריאל יעקב מהרב. ענו שמ וכן

150 כט ס״ק עה ברורה (משנה מועילה איננה בלבד ראשו הטיית או בלבד עיניים.)ועצימת

151 להחמיר יש כרת בה שיש שכינה למחנה לעלייה ובפרט מהתורה שנצרכת בטבילה שכן הצמוד במקווה לטבול ניתן עקרונית זריעה. אוצר וגם השקה אוצר גם יהיה שלמקווה

זאת לברר נכון אולם הטבילה, בבור וההשקה הזריעה חורי את שרואים ים כל למקווה האחראי. אצל

152 שבמתכונתו לוודא ויש ארוך, לטווח בשיפוץ נמצא המקווה זו חוברת לכתיבת נכון נוסף מקווה הנשים). (כמקוואות מהתורה שחיובה לטבילה כשר יהיה אכן הוא החדשה

ההר מן הרב רח' חומה, הר בשכונת המקווה וא ה זו לטבילה שכשר העתיקה לעיר מחוץ

6 הן5-10 שלו פתיחה ושעות, . בבוקר

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 72 ]

ג. הטבילה153 לפני להתפנות להקפיד יש.

ד. הכלל מן יוצא ללא גופו שכל להקפיד ש י( ראשו שערות כולל

מלאה בצורה המקווה מי לתוך ייכנס.) וזקנו

ה. הטבילה– בעת לא אך והעיניים, הפה את לפתוח צורך אין

בחזקה154 יסגרם.

ו. בלבד155 אחת טבילה מספיקה הדין מעיקר.

ז. טובים156 וימים בשבתות אף לטבול מותר.

153 משום ד״ה תרו סימן הלכה, . ביאור

154 לח- קצח, יו״ד שו״ע. לט

155 פעמיים לטבול שנהגו נשים יש נדה אשה ובטבילת ה, סעיף טו סימן ח״ב הבית טהרת

(אזור המוגבהת לרמה שבעלייה אף ועל שם. כמובא ויותר יותר היה שכינה) מחנה מצוי בו

בהערה166 (כמובא תרומה אכילת לדין שווה שדינה לומר מקום לטבול לא בה שגזרו ) שם הבית בטהרת בהרחבה (ראה סאה מארבעים למעלה בו שיש במקוה גם פעמיים

נאמרה לא זו שגזירה לומר צד יש מקום מכל ריב״ש), בשם הש״ך בדעת ה בהערה בהיותו פעמיים טובל אלא בשנית וטובל מהמקווה יוצא כשאינו וכן הטבילה, על כשמברך שמיועדים שלנו במקוואות נכון הדבר (ובפרט שם הבית בטהרת כמובא המקווה בתוך

חז״ל כבזמן צינון לשם לרחיצה ולא.)לטבילה

156 ח שכו, סימן או״ח. שו״ע

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 73 ]

ח. במקווה157 הטבילה לאחר להתרחץ לא הוא האשכנזים מנהג.

לשיטתם גם אמנם מותר המקווה מן יציאתו לאחר

להתרחץ158.

ט. השתן במתן שינוי והיה הטבילה לאחר לשירותים לך ה אם

ו קרי לתערובת מחשש שנית לטבול יש במראהו או הפחות לכל

המוגבהת159 הרמה לאזור כשעולה בכך להחמיר יש.

157 לחולין ולא תרומה, על רק נאמר שוב נטמא שהרוחץ זה דין במקור עה. רא, ד יו "רמ״א הרמב״ם ומדברי א), ט, הטומאות אבות שאר הלכות וברמב״ם יד. שבת במסכת (כמובא מסוימת טומאה ונטמא שב שהרוחץ דין אלא רחיצה איסור זה אין לתרומה שגם. נראה

דיני ח״ג הבית בטהרת בהרחבה א (כמוב זאת לאסור שנהגו כך על כתב שהרמ״א אלא בדברי כמובא זה לעניין כחולין הוא הבית הר של ודינו שם), ובהערה נא סעיף חציצה

ב- במנח״ש הגרש״ז כל על תרומה של גדר שהחיל א סימן ח״ה יצחק למנחת (בניגוד נח ג

בהערה166 כמובא הבית הר.)

על לטמא מקום היה מתרומה, שחמור שכינה) מחנה (אזור המוגבהת לרמה שבעלייה אף יצחק במנחת (כמובא שטבל לאחר שאובים מים של לוגין בג' המתקלח את מחדש הדין מן ולא מקדש לביאת גם זו טומאה שגזרו ג, אות נד ב, חו״מ משה באגרות וכן מב, סימן ח״ז

נראה מקום מכל תרומה), לאכילת רק תחול לא לכן מת טומאת עליו יש שממילא שכיום שטומאה שפירושו כד.), במנחות (המובא טומאה" ליה "שבע מדין זו קלה טומאה עליו בעניין עוד (וראה דבר בה מחדשת לא היא כאשר חמורה טומאה על חלה לא כלל קלה

של ה לקלילות הסימנים ואחד כא), פרק החזקות שער ישר בשערי טומאה" ליה "שבע לאחר שמש להערב לחכות הנטמא האדם את מצריכה לא שהיא בכך הוא זו טומאה נגזרה זו שגזירה משמע שמדבריו יד. דף בשבת הגמרא על יהושע בפני עי' כן כמו שטבל. שגזרו שלאחר הדבר בטעם שהסבירו ויש מקדש, ולביאת לקודש לא אך לתרומה ורק אך

בעיוני (ראה מקדש ביאת ועל קודש על זאת ור לגז כבר צורך היה לא תרומה, על זאת

בהערה שם שבת על.)המתיבתא דרכים מספר שהציע בנספח אריאל עזריה הרב של מאמרו יח, בקודש' ב׳מעלין וע״ע

הרחיצה מחמת להיטמא בלי. להתרחץ

158 יב ס״ק מח סעיף קצח, סימן הלוי שבט. שיעורי

159 ורמב״ם ב) (ח, מקוואות מסכת משנה עפ״י ( ו- ו פ״ה, הטומאות אבות שאר )טו שהחובה וכיון מסויימים. באופנים חלוקים או עכורים מים בראיית החמירו שלתרומה הרמה באזור במיוחד בכך להחמיר שיש כתבנו לתרומה, דווקא היא מכך להשמר

ב- שלמה במנחת אויערבאך הגרש״ז לדעת שכן שכינה) מחנה מצוי (שבו המוגבהת נח ג

להחמיר שיש שכתבנו ומה עי״ש, כחולין אלא כקודש או כתרומה נידון אינו הבית הר שאר

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 74 ]

בכניסה160 המותרים האזורים

א. להיכנס אין בין המסומן השטח תחום לתוך טבילה לאחר אף

ה קווים בעמ87 המצורפת במפה לכחולים 'הצהובים (כלומר, .

של מרחק ומערב צפון מצד המוגבהת מה׳רמה' להתרחק יש

12 הכוס לאזור לסמוך עד מהרמה יתרחק בדרום מטרים,

אלא לחומה הצמוד לשביל להיצמד יש ובמזרח כאס'), ,)('אל

זה לתחום כניסה מחייב המב. צעית הפעילות אופי כן אם

ב. המסומן לשטח כניסה מחייב המבצעית הפעילות אופי אם אף

( לכחול הצהוב הקו בין בעמ87 המצורפת 'במפה ) להתרחק יש,

של השטח בתוך הכחול בקו המסומן מהתחום שניתן ככל

המבצע. ית בפעילות פגיעה אין עוד כל המוגבהת 'הרמה'

ג. כניסתם לפני לטבול יכלו ולא הבית להר שהוקפצו ים שוטר

לגבולות מעבר הבית הר לשטח להיכנס להם אין הבית, להר

( והצפוני הדרומי בגבול באדום המסומנים המצורפת במפה

'בעמ87 ), שלשמה המבצעית בפעילות פוגע הדבר כן אם אלא

נשלחו הם הכותל של הדרומי בצד הממוקם רבים המוג שער.

כולו הבית הר בין השווה א) (ה, יצחק מנחת שבשו״ת מכיון זה הבית הר שטח בכל בכך

כחולין נידון שכינה) מחנה (למעט ההר ששאר כגרש״ז סבר ולא תרומה. לאכילת

160 בעמ87 'המפה שרבים הישירה), (ובהנחייתו קורן זלמן הרב של שיטתו ע״פ סומנה

כשיטתו הפוסקים. הרבנים

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 75 ]

המערבי ש ייתכן המקודש161 התחום בתוך כלול במידה לכן, .

הדבר. ניתן אכן אם ימינה מיד יפנו דרכו להכנס ונאלצו

ד. האזורים כל לתוך כניסה המחייב מבצעי צורך ישנו כאשר

להיכנס מותר הסלע), לכיפת כניסה (כולל המוגבהת ב׳רמה'

'פקוח מדין בטומאה ואפילו ה, הגבל ללא בהר מקום לכל

איסור הדוחה נפש', המקדש למקום בטומאה כניסה של זה

הנוגעים המיוחדים הדינים על הניתן ככל ישמור מקום ומכל

בעמ76 כמובא זה 'לאזור.

ה. הר בשטח לשהות אין המבצעית הפעילות שהסתיימה ברגע

בדרך ממנו לצאת ויש הבית עצירה, ללא ביותר הקצרה

כך162 לשם לרוץ חייב אינו (אמנם שלא בתנאי ו ) לשם יכנס

מהמקום הלכתית מבחינה יותר גדולה שחומרתם לאזורים כך

שוהה. הוא בו

ו. הות לש צורך יש עדיין המבצעית הפעילות סיום לאחר אם

המהירה בדרך לצאת יש וכד כוננות (כגון הבית )'בהר

וכדלהלן: תר, יו קלה שחומרתם למקומות

1 ה שבין התחום בתוך והיה שטבל. שוטר קווים הצהובים

לכחולים( בעמ87 המצורפת 'במפה ) להם מחוצה. יצא

161 הערה50 לעיל ראה.

162 בשו״ת וע״ע לח), סימן תחילת (קדשים דוד ומקדש כד) ג, מקדש (ביאת רמב״ם עפ״י

ל סי' (ח״ג לציון.)אור

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 76 ]

2. שבין התחום בתוך והיה לטבול הספיק שלא שוטר

ה קווים לצהובים( האדומים בעמ87 המצורפת 'במפה ) יצא

להם. מחוצה

ז. שטח מעל בדיוק מזל״ט הטסת )(וכן במטוס או במסוק טיסה

מבצעי לצורך אליו. בסמוך רק לטוס ויש אסורה, הבית הר

או במסוק הטסים ועל הבית, הר שטח מעל אף לטוס ניתן

ככל ולשמור כן לפני לטבול במטוס הגבולות על האפשר

לעיל163 המבוארים.

ח. המזרחי חלקו לכל הכניסה גגו (כולל ה׳מחכמה' בניין )של

לחלק רק נכנס אם אמנם, כהלכה. טבילה לאחר רק מותרת

שמוגבה המזרחי מעל הפוסקים נחלקו הבית, הר של שטחו

זו164 טבילה על יברך האם.

המוגבהת הרמה על לעולה הנוגעים דינים

א. מבצעית ומבחינה במידה

מחנה תחום ל כניסה נדרשת

הרמה שכינה ( אזור

163 ככל להקפיד יש המוגבהת) הרמה (אזור שכינה למחנה מעל מתבצעת והטיסה ה במיד הבאים בעמ' כמובא זה, לאזור שנוגעים המיוחדים הדינים על. הניתן

164 בעמ55 'כמובא ובהערות99 - 100. שם

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 77 ]

המוגבה ת165 ) לאזור העולה על שחלים מיוחדים דינים ישנם

. זה

ב. יש כללי שבאופן אף על הטבילה את להסמיך ו להחמיר צד

שניתן166 כמה לעלייה שבמסגרת מראש היודע מקום מכל,

המוגבהת, הרמה לאזור לעלות עליו משימתו מזרחה או

מהרמה אזור (ה בעמ המצורפת במפה הכתומים הקווים 'בין ש

87 -, הנשים עזרת א)זור הטבילה את יתזמן האפשר במידת

165 בעמ המצורפת במפה הכחולים הקווים בין הנמצא בשטח מדובר יותר מדויק 'באופן

87 סיבות משתי המוגבהת הרמה אזור מכל האפשר במידת להמנע שיש נראה אמנם,

: עיקריות הכחולים הקווים של. ם מיקומ את בדיוק בשטח בפועל כשנמצאים לתחם קשה א.

בעמ34 בהרחבה (כמובא גורן הרב לשיטת 'ב. מערבה יותר קצת נמצא שכינה מחנה ) זו שבחוברת אף ועל המצורפת, שבמפה הכחולים לקווים מעבר ופולש המוגבהת מהרמה

את שרטטנו פיה ועל קורן הרב כשיטת נקטנו מובהקים פוסקים פי על במפה הגבולות

בעמ30 בהרחבה (כמובא 'המצורפת כדאי הראשונה לסיבה שבצירוף נראה מקום מכל ),

המוגבהת הרמה שטח לכל לפחות זה בעניין. לחוש

166 לב עמ' המור הר אל בספר ראה זה (ומעין א סימן ה חלק יצחק המנחת לדעת שכן

מצינו תרומה ובאכילת תרומה, לאכילת הבית להר ייה על לדמות צד יש יט) הערה שמצריך חריג שתן למראה מחשש לאכילתה טבילה בין להתפנות לא רצוי שלכתחילה לדעת אמנם כא). ס״ק תנז ברורה משנה (ראה קרי שאריות מחשש מחודשת טבילה

ב- שלמה (מנחת אויערבאך הגרש״ז למחנה נכנס (ולא בלבד הבית להר הנכנס נח), סימן ג שבכניסה (ובפרט זו לחומרה לשיטתו לחוש מקום יהיה לא וממילא כחולין דינו שכינה) בניגוד בלבד, מלקות מתחייבים שכינה למחנה כניסה ללא בלבד הבית להר בטומאה

שמיים בידי מיתה עליה שחייבים.)לתרומה יש כרת ור איס שם שישנו המוגבהת) הרמה (אזור שכינה מחנה לתחום שכשנכנס אף ועל שמיים בידי מיתה הוא בטומאה אכילתה על שהעונש תרומה לאכילת לדמותו מקום יותר

בהערה167 ראה מקום מכל מכרת, הקלה הטבילה על לוותר יהיה שאפשר שכתבנו מה

עוד (וראה יום' טבול מחמת קודם יום אחת פעם כבר טובל הוא כאשר לעלייה הסמוכה ' סימן המקדש', ובית הבית הר 'בענייני עדס) יעקב (לרב יעקב בדברי זה בעניין שכתב מה

ג ענף.)י

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 78 ]

שתשקע לאחר תהיה אלו לאזורים שהכניסה כזה באופן

אלה167 לאזורים יכנס אז ורק שטבל לאחר החמה.

ג. שהוא הטבילה לפני יכוון זה לאזור לעלות ועתיד במידה

שכינה168 למחנה עלייה לשם נטהר.

167 טהרתו תהליך להשלמת החמה לשקיעת עד המתין לא אך שטבל אדם זהו יום' 'טבול שכינה ולמחנה ו), ג, מקדש (ביאת חכמים מדברי הנשים לעזרת בכניסה אסור והוא

ר בנו תשובת ראה הרמב״ם ובדעת מה. נזיר (ראה כך על חייב הוא כרת ואף 'תורה מה ח אות תנא סי' יו״ד נזר באבני וע״ע ג סי' נסים מעשה בשו״ת.)אברהם יש מקום מכל מת, בטומאת טמא אלו לאזורים העולה השוטר ממילא שבימינו אף על

בהערה175 (כמובא שניתן כמה באיסורים למעט עניין את ממנו להסיר מנת על לכן, ). עד אלו לאזורים מלהכנס ולהמתין לטבול עליו יהיה זה לאזור כראוי הקרי טומאת

יום 'טבול ייחשב לא שבכניסתו מנת על.'לשקיעה רמה ב ובפרט לעלייה, סמוך נוספת טבילה לחייב מקום היה עקרוני שבאופן למרות

בהערה166 (כמובא לתרומה לדמותו מקום יותר יש ששם שכינה) מחנה (אזור המוגבהת,) והדבר באיסורים למעט הצורך מצד 'דחויה' בגדר רק הוא שהדבר שכיון נראה מקום מכל

ז סימן א.)מנח״ש (ראה אלו טבילות בשתי מחוייב הוא אין גדולה, בטרחה כלול את לתעדף שיש בלבד אחת פעם שיטבול בכך מסתפקים שאנו שכיון פשוט זאת, לאור יום 'טבול של מגדר יוצא הוא זו שבטבילה כיון לשקיעה, עד ושימתין המוקדמת 'הטבילה לו שיש ובפרט שתן מתן בזמן או בשינה להיטמאותו החשש מאשר יותר גדולה שחומרתו

כמובא טהרה חזקת בהערה126 של החשש לגבי גם יום' ל׳טבול חוששים שאין (ומה ובית הבית הר 'בענייני יעקב בדברי ראה בשתן מצויות להיות שעלולות הקרי שאריות

ה ענף י בסימן.)המקדש', לא גם ובכך יום כל לטבול ויכול הדבר, מתאפשר אם מקום מכל וגם יום' 'טבול להיות אפשר אי כאמור אך חסידות, מידת בכך יש שניתן כמה לעלייה הטבילה את להסמיך הן מחדש שנטמא חשש לו יהיה הטבילה לאחר ואכן שבמידה נראה אמנם זה. דבר לחייב כיון העכשווית הטומאה מספק להיטהר מנת על בשנית יטבול שתן, במתן והן בשינה

פעמי חד חריג מקרה אלא קבו. עה טרחה לא שזוהי

168 לשם נעשתה שלא טבילה כן כמו כוונה. צריך לא לחולין שרק לא. חולין במסכת כמובא במסכת כמובא לקודש מועילה לא תרומה אכילת לשם ואפילו חולין לשם אלא זו מגמה נידון הבית הר ששאר משום זה שכינה במחנה רק בכך להחמיר שכתבנו ומה. יח: חגיגה

כחול ב- שלמה במנחת כמובא זה לעניין ין שכינה (=מחנה למקדש הביאה את ורק נח, )ג

לקודש הגרש״ז. דימה

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 79 ]

ד. שטבל, לאחר כללי באופן שלא גופו שמירת מ דעת הסחת כל

מחדש, בקרי נטמא לשקיעת עד המתנה טבילה(ו מצריכה

זה169 לאזור בשנית שייכנס לפני החמה).

ה. כל זה לאזור מלהכניס להמנע יש האפשר במידת חפץ שאיננו

המבצעית170 הפעילות לצורך הכרחי.

ו. להמנע יש במידת האפשר מלהכניס זה לאזור בגד כל (כולל

ש קטן171) טלית לפ נצרך לא עילות בגדים ולהעדיף המבצעית

169 העתיד השולחן ערוך ג), (יג, הטומאות אבות שאר רמב״ם א), (ל, יומא מסכת עפ״י טמא הוא שממילא אף ועל והנה). ד״ה סק״ג לט סימן (טהרות דוד ומקדש ז) (קמז,

יש עדיין מת בטומאת כמובא שעליו הטומאות משאר ביותר השלם באופן להטהר צורך

בהערה175. כלל שבדרך אף שעל משמע ג) אות נד סימן ב (חו״מ משה באגרות פיינשטיין הרב מדברי

רים בדב מקום מכל שווה, שחומרתם כיוון מקדש לביאת קודש אכילת דין בין מקישים קודש לאכילת מקדש ביאת בין היקש עושים לא במגע ולא באכילה רק. שמטמאים שלפי ב) עא, נידה (ראה ביולדת הדעת הסחת דין את פיינשטיין הרב הביא לכך כראייה

את הסיחה שהיולדת אף על הלל בית לדעת צריכה) אינה וד״ה טבילה צריכה (ד״ה רש״י

צריכה איננה היא מקום מכל דעתה, שלאכילת למרות מקדש, לביאת נוספת טבילה הסחת שדין לומר ניתן היה משה האגרות דברי שלפי אף על בטבילה. חייבת היא קדשים בדברים רק הטבילה את פוסלת הדעת הסחת שכן נוספת טבילה יצריך לא בנידוננו דעת

טהרות איש ובחזון ג לט, טהרות דוד במקדש (כמובא בלבד במגע ולא באכילה שנאסרו באכילה רק פוסלת הדעת שהסחת שאמרו מה שכל לומר נראה מקום מכל סק״ד), י סי' הסחת אם אך בלבד, התרומה מאכילת הייתה הדעת הסחת כאשר רק זהו בלבד במגע ולא תפסול שכזו הדעת הסחת אזי בטהרה, נשמר שגופו מכך גמורה דעת הסחת הייתה הדעת

סימן טהרות דוד ובמקדש א צט, זבחים על אורה ן בקר (כמובא באכילה רק ולא במגע גם מקדש לביאת גם מחודשת טבילה תצריך וממילא מה), וסימן. לט

170 עמ19 לעיל כמבואר שכינה למחנה טמאים כלים להכניס מהתורה אסור 'שכן.

171 לציון אור ובשו״ת זצ״ל אלישיב הגרי״ש בשם תרצב) (סימן ונקי" "קב בספר כתבו כן לא את ותדחה ציצית של עשה מצוות שתבוא לומר מקום שיש אף ועל ד). ל, סימן (ח״ג כן לומר שאין נראה מקום מכל שכינה, למחנה טמאים כלים הכנסת איסור של תעשה שכינה למחנה טמאים כלים בהכנסת יש קד) (עירובין רש״י לשיטת א. סיבות: מכמה

כזה ובאיסור כרת איסור כתב בזה וכיוצא תעשה', לא וידחה עשה 'יבוא אומרים אין שכתב שם רש״י על הגר״א הגהת עיין אמנם טו סימן או״ח (ח״ג בנעימים חבלים בספר

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 80 ]

טרמית (גופיה טרמיים סינטטי172 מחומר שעשויים )'וכד,

מחומר עשוי שאיננו אחד חוט אפילו בהם שאין ובלבד

סינטטי173.

ז. גם להכניס חייב שהוא ובגדיו מדיו מבצעית מבחינה ם לאזור

זה להמעיט ובכך מדרס מטומאת קליל באופן להטהר יכולים

ה מחומרת. שכינה מחנה לתחום בהכנסתם איסור

ציצית של עשה אין תכלת אין שכאשר אומרים יש ב. סופר). טעות רש״י בדברי שנפלה

הגרי״ד בדברי עי' ם אמנ דאפילו ד״ה ד: יבמות תוספות תעשה. עי' לא איסור דוחה (

ב סולוביצ׳יק רכ-רמ עמ' ח״א מארי' אבא לזכר 'שיעורים שגם אופנים יש דבריו שלפי (צז זבחים במסכת בגמרא ג. ואכמ״ל). תעשה לא דוחה עשה אומרים עדיין תכלת, כשאין זה בגדר כלול מה האחרונים (ונחלקו שבמקדש תעשה לא דוחה עשה שאין רבא אמר ב)

הוא כשהלאו תעשה לא דוחה עשה אומרים שלא כתב כה) (ג, ישר שערי ב ד. ואכמ״ל). חובת בנידוננו עצמו. מצד מסויים תוכן לו ושיש הנאה) איסורי (כדוגמת בחפצא איסור כיון הלאו את ידחה לא עשה הלכך המקום, מקדושת נובעת המחנה מן טמאים שילוח

קסח- עמ פרנק (לרב מלך מקדש בספר ה. בכך. תפגם 'שהקדושה הספרי פי על כתב קסט) תשלחו נקבה עד "מזכר של עשה על גם עובר לעזרה טמא כלי שמכניס שמי ג) ה, "(נשא אומרים שאין פשוט דבריהם לפי וממילא ב), שסג, (מצוה חינוך במנחת כתב בזה וכיוצא

ועשה תעשה לא ידחה. שעשה אין שבתי) אמנם ד״ה (א לעולם המאיר שלדעת לציין יש אמנם לא דוחה עשה שאין לומר להמנע יכול ושהוא ציצית עם ללכת גמור חיוב זה שאין כך מצד ציצית במצוות תעשה

כנפות ארבע של בבגד לבוש הוא כן אם (אלא.)מכך

172 עם ללכת שישתדל זצ״ל אלישיב הגרי״ש בשם תרצב) (סימן ונקי" "קב בספר כתב כן

שהוא מנפט, עשויים שהם מפני כלים מאת טו כלל בהם (שאין הניתן ככל סינטטיים בגדים בהרחבה ראה סינטטי מחומר שעשויים בבגדים טומאה קבלת בעניין בים"). הגדל "דבר

תז- עמ' (ח״א הבית בטהרת אות עג סימן (תניינא שלמה במנחת ראה זאת ולעומת תט),

שאינם מה אד ככלי נידונים מניילון העשויים בגדים נג) ח״ג, (יו״ד משה האגרות לדעת ד).

טומאה. מקבלים

173 מסכת על מטשכנוב אברהם לרבי חסד אהבת בספר וע״ע ג), (א, כלים ברמב״ם כמובא בהערה המובא פיינשטיין הרב לדעת אמנם שם. זקנים בעיטורי יג משנה יז פרק כלים ספר (ראה אלו חוטים ידי על טומאה הכלי יקבל לא אדמה, ככלי אלו בגדים לדון הקודמת

כ "טהרת ו- הלכה א פרק א חלק לים" ב סעיף.)ז

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 81 ]

זה לאזור כניסה לשם לייחד יש כן, על ים חדש מדים סט

לבנים174 (ובגדי,)ולטהרם הטבלתם ידי על במקו וה175. לאחר

השקיעה176 עד ימתין הטבלתם ואילך שמכאן יקפיד וכן אשה

לא טומאתה בימי תשכב )בגיהוץ (למשל תישען או תשב או

זה177 מדים סט על.

כן כמו יש שייחד אלה בגדים עם מללכת להמנע לרמה

ל המוגבהת, ו חולים בתי ל קברות178 בתי.

174 טמא איננו טפחים שלושה על שלושה בו שאין דבר וכל חגורה מצחיה, כובע אמנם אף על לטבול יש הגרביים את א). כב, כלים (רמב״ם להטבילו צורך ואין מדרס בטומאת

ד, כז כלים משנה שם, רמב״ם (ראה למדרס ראויים שהם כיון טפחים ג' על ג' בהם שאין

ג כג, כלים הל'.)וברמב״ם

175 עמ19 לעיל ראה מדרס טומאת 'בעניין למחנה בכניסה ממילא אסור שהבגד אף ועל. נראה הניתן ככל באיסורים למעט שיש כיון מקום מכל שעליו, המת טומאת מחמת שכינה

שכאשר מצינו שכן בשנית זו אה בטומ יטמא שלא ולהקפיד זו מטומאה לטהרו עליו שיהיה במקדש (כמבואר עצמה בפני וטומאה טומאה כל על לוקה הוא האדם על טומאות שתי יש נשאר שהוא אף שעל טמא, בבגד הדין שהוא נראה וממילא ד), לח, סימן קדשים, דוד, כיון שעליו המדרס טומאת את ממנו להסיר יש מקום מכל שעליו המת טומאת מצד טמא

עו שהיא צבי תפארת בשו״ת עי' זה וכעין עצמה. בפני מדת להוריד עניין שיש כז) סי' (חיו״ד

מכולם להיטהר יכול שאיננו אף על מהאדם, טומאות שער ישר בשערי ראה בזה וכיוצא

כא פרק. החזקות

176 ד שסג, חינוך מנחת ראה מדרבנן, לפחות שכינה במחנה אסור יום טבול שכלי. כיון

177 ערה24 בה לעיל כמובא.

178 ב (נג, )נזיר ב המבואר כחלל" הוא הרי "חרב בדין תלוי בבגד מת מטומאת החשש אב אותו עושה בבגד שנוגע מת טמא האם הראשונים נחלקו זה בדין. א (יד, )ובפסחים לטומאה ראשון או. הטומאה ה מת טומאת (הלכות הרמב״ם, לדעת עשוי שאיננו כלי או בגד גם ראשונים ועוד ה) זו טומאה במדרגת בגד על במת. שנטמא אדם עם במגע הטומאה כאב נטמא ממתכת ולדבריו שכינה, למחנה בהכנסתו מלקות חייבים יהיו יז) ג, מקדש (ביאת הרמב״ם לדעת

הוא מילא מ שכן קברות לבתי או חולים לבתי יוכנס לא שהבגד בכך ריווח שום אין באמת ועוד ה) ה, מת (טומאת הראב״ד לדעת אמנם הטומאה. אב במדרגת מת בטומאת טמא דינם כלים בשאר ואילו בלבד מתכת בכלי נאמר כחלל" הוא הרי "חרב דין ראשונים, ריווח שיש יצא הראב״ד לדברי הטומאה). מאב יותר קלה (שחומרתו לטומאה כראשון

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 82 ]

ח. משטרתי מצחיה כובע שיחבוש בכך להחליפה ניתן כיפה, לגבי

המשטרה179 סמל עם.

ובתי חולים לבתי זה בגד הכנסת באי מראשון יהפוך הכלי לשם בהכנסתם שכן קברות, לראשון הטומאה אב בין חילוק אין עצמו שלראב״ד אף ועל הטומאה, לאב לטומאה הרמב״ם על בהשגתו (כמובא שכינה למחנה מכניסם כאשר לוקים שניהם ועל לטומאה היא טומאתם שמדרגת כלים לגבי הרמב״ם מקום מכל טז), ג, מקדש ביאת בהלכות

בגדים כגון טומאה אב שהן בגדים על אלא לוקה שאינו לי "יראה כתב לטומאה: ן ראשו הכניסו אם ראשון שהוא בגד אבל שיתבאר כמו הטומאה אב שהן למת הטמא זה בהן שנגע

– מרדות מכת אותו מכין אבל עליו לוקה אינו "למקדש אותו שמכין שכתב מכך ומשמע

בדעת הבין (וכן בלבד מדרבנן הוא טומאה ל בראשון האיסור שתוקף בלבד מרדות מכת למלך המשנה בהבנת שם המפתח בספר וע״ע יא, כג, כלים למלך המשנה בעל. הרמב״ם ומה עשה, על עובר שהוא הרמב״ם בדעת הבין כ, ג, מקדש ביאת המשנה, במרכבת אמנם

עי״ש עשה מכלל הבא לאו על שעובר מי כדין זהו מרדות מכת אותו.)שמכין

לטומאה כראשון נחשב מת טמא של מגע ידי על שנטמא שבגד לומר צד שיש יון כ הלכך מרדות מכת אלא מלקות אין זו טומאה מדרגת שעל לומר צד שיש וכיון (ראב״ד), בלבד מלהכניס להמנע שיש יצא הרמב״ם), בדעת למלך המשנה (הבנת חכמים דברי על שעבר

ראשון ממדרגת יעלו הם לשם ם בהכנסת שכן חולים ובתי קברות לבית אלו בגדים

ממנה החמורה הטומאה אב למדרגת. לטומאה טו- בקודש ב״מעלין בהרחבה כחלל" הוא הרי "חרב דין בעניין וע״ע הרב של מאמריו יז הוא הרי "חרב שדין לחדש שהציע מאמריו) על שם השונות (והתגובות אריאל עזריה

אב נחשב אינו הוא שכזה חיבור לא ושל למת בפועל מחובר הכלי כאשר רק נוהג כחלל" עשוי הכלי ממה לשאלה קשר ללא בלבד, לטומאה ראשון אלא. הטומאה בגדר הם בגדים ששאר ונאמר המחלוקות בשתי כראב״ד ננקוט אם שגם שייתכן לציין יש למחנה בהכנסתם לוקים לטומאה ראשון על גם מקום שמכל אלא בלבד לטומאה ראשון

אותם מלהעלות להמנע שראוי לומר צד שיש יתכן עדיין ר, סב שהראב״ד כפי שכינה הטומאה מאב הטומאה רמת את גם להוריד עניין שיש מסתבר שכן הטומאה, אב למדרגת אלא האדם על שחל רגיל כאיסור רק אינם שהם שיתכן בטומאות ובפרט לטומאה לראשון

אב של מאה הטו מציאות את למעט עניין יהיה וממילא מציאותי, במשהו שמדובר על לטומאה ראשון של יותר פחותה טומאה מדרגת עם ולהכנס המקדש ממקום הטומאה

וצל״ע לוקים. שניהם שעל. אף

179 גוררת שכינה למחנה טמאים כלים בהכנסת איסורים מיעוט לצורך כיפה ללא הליכה צא סימן או״ח יציב דברי שו״ת (ראה מקדש מורא ביטול של אחרת עבירה )בעקבותיה ועשה לאו כנגד אלו ועשה בלאו מדובר שכן כך על לדון מקום היה זאת לאור ה'. וחילול

בהערה171 (כמובא שכינה למחנה טמאים בגדים הכנסת של להחשיב ניתן אמנם, ).

הכללית הנראות מצד מבצעיות כיתר המשטרה סמל עם משטרתי מצחיה כובע חבישת

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 83 ]

ט. באופן מגודלים פאותיו או כששערו זה לאזור להכנס אין

ומכובד יפה באופן מסודרות הפיאות או השיער אם אך, פרוע,

איסו אין בדבר180 ר.

י. לקמן ראה זה באזור אכילה ואיסור ישיבה איסור בעניין

בעניין ' הבית' להר העלייה בעת מקדש מורא 'סעי ד-ה.

הבית להר העלייה בעת מקדש מורא

א. הבית להר העלייה ומורא ראש כובד מתוך להיות צריכה

. מקדש

ב. ל ומצווה מותר לה הביטחון כוחות אנשי כנס הבית להר

בטחוני צורך בכך ש. יש כיוון נשק, כלי עם

ג. על אין עקרוני שבאופן אף להכנס עם הבית להר

נעליים181 בנעלי הליכה שאי כיון מקום, מכל מהווה ים

המבצעית כולת בי פגיעה נעל עם לעלות מותר לכן ים להר

הבית182.

הרב זו לסברה הסכים וכן הכרחית), איננה שהיא אף (על בהר לשוהים ביחס השוטר של

ליאור. דב

180 בשם ונקי קב וספר ד) ל, סימן (ח״ג לציון אור שו״ת יז), (א, מקדש ביאת רמב״ם עפ״י כל להסתפר חיוב שאין כתב יח) (קמט, חינוך ובמנחת תרצא). (סימן אלישיב הגרי״ש

החיוב בישראל שכן יא), א, מקדש (ביאת כהנים לגבי הרמב״ם שכתב כפי ם יו שלושים שנאמר ו) י, (ויקרא תפרעו" אל "ראשיכם איסור מצד ולא מקדש' 'מורא מצד רק הוא

בלבד. בכהנים

181 ב ז, הבחירה בית. רמב״ם,

182 אריאל יעקב מהרב שמענו. כן

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 84 ]

זאת, כל עם האפשר במידת שאינ נעליים להעדיף יש ן

עשו מעור י ות וכד183 פלדיום נעלי )'(כגון ן ה עוד כל

183 הבית להר עלייה שלגבי כתבו ח) כ (ח״ד, והמקדש הקודש ובעיר ב) (רנד, חינוך במנחת האם השאלה נשאלת דבריהם לאור לחליצה. שכשרה מעור שעשויה בנעל רק הוא האיסור גם כוללים עור שנעלי או בלבד עשויות שהן החומר מצד נובעת עור נעלי על ההקפדה כמו מידה, באותה הרגל על ומגינות נוחות זאת למרות אך מעור עשויות שאינן נעליים

האם הפוסקים נחלקו הכיפורים ביום מנעל נעילת איסור לגבי בימינו. מאד י שמצו את בדריכה בה מרגישים שלא ונוחה קשיחה נעל בכל או עור בנעלי דווקא הוא האיסור ובהערה א (פ״ח הכיפורים יום הלכות הררי) (לרב קודש במקראי בהרחבה (כמובא הקרקע

ו- ה לא הערה שיד.)עמ' נוראים (ימים עובדיה ובחזון שם) ז שמצויות רגילות נעליים לבין מעור שעשויה נעל בין הבדל שאין שמענו אריאל יעקב מהרב ושאם פא) תשובה ח״ב תורה של באהלה בשו״ת כיפור יום לגבי בספרו כתב (וכן בימינו מסויימים מקומות לצלם שנשלח משטרתי צלם (כגון עור בנעלי דווקא מבצעי צורך אין

הקרקע את בהם להרגיש שניתן בד בנעלי לעלות יש אזי ד. א.) בהר של המרכיב בגלל רק היא עור נעלי על ההקפדה זצ״ל אויערבאך הגרש״ז לדעת אמנם, עמ באב תשעה שלמה, (הליכות הרגל על להגנתם או שלהם לנוחות קשר ללא שבהם 'העור

הערה19 תלד הוא לשיטתו בר הד טעם שסו). עמ' מילואים תפילה, שלמה, והליכות המתבטא דבר מהברואים, אחד שום על שלטון להראות צריך איננו האדם קדוש שבמקום דברים מלבי״ם (ע״ע בהכנעה להיות אלא חיים, מבעלי שנלקחו עור מנעלי נועל שהוא בכך

ט.)כה, מהפוסקים לחלק לכתחילה מותר יהיה הדבר מעור עשויה שאינה שבנעל כיון, לסיכום,

ונוחה קשיחה בנעל שמדובר אף על עור ממנעל להמנע רצוי האפשר שבמידת ו כתבנ לכן ממון להוציא השוטר על חיוב שאין נראה זאת כל עם מלאה. בצורה הרגל על שמגינה של באפשרות רק מדובר שכן בכך), יש חסידות מידת (אמנם זו העדפה לטובת מכיסו

הבית להר הכניסה העיקרון כשברמת באיסורים מיעוט לצורך אופן בכל מותרת ממילא עי נפש בפקוח כשמדובר באיסורים מיעוט של הטרחה גבול של זה יסוד (להרחבת 'מבצעי

עמ73 נפש, פיקוח הארון, בדי 'בשו״ת הערה77.) להסיר להקפיד יש אחרות לנעליים ומחליף שלו העור נעלי את מוריד השוטר ואכן במידה

מצוות (ראה שגרתיים בימים לנהוג בניגוד שמאל ל נע את ולא ימין נעל את כל קודם כה סימן משפט אורח ובשו״ת ה ב, סי' או״ח.)ראי״ה רלג- עמ' עמי בני (שו״ת שלוש דוד הרב שלדעת לציין יש הבית להר להכנס מותר רלד) שאין ובימינו המקובל, במנהג תלוי הבית בהר במנעל הליכה שאיסור כיון עור בנעלי

יחף ללכת המנהג אף מהווה וכד' גומי בנעלי או נעלים ללא כניסה מכובדים, במקומות

מצוחצחות. שיהיו להקפיד וכן נעלים עם להכנס חובה ולפיכך בזיון תשובתו בסוף אמנם

המותר במקום הבית להר להכנס עדיף בימינו אם עוד עיון צריך הדבר "ולמעשה: כתב צא סימן ח״ו יציב דברי בשו. ת זה בעניין וע״ע יחפים". או נקיות "בנעלים

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 85 ]

השוטר שלשמה המבצעית המשימה לאופי מתאימות

נשלח.

ד. ל להכנס מותר כאשר המוגבהת184 הרמה אזור לשבת אין,

הפעילות המשך לצורך נצרכת מנוחה כן אם אלא שם

(אך המבצעית דברים- על להשען מותר185 ).

ה. מותרות ושתיה כילה א אם ובפרט הבית בהר נדרש הדבר

המבצעית186 הפעילות יעילות לצורך ברמה אמנם,

נצרכות שלא ושתיה אכילה כלל להתיר אין המוגבהת

המבצעית187 הפעילות יעילות לצורך.

184 בעמ המצורפת במפה הכחולים הקווים בין הנמצא בשטח מדובר יותר מדוייק 'באופן

87 בהערה כמבואר המוגבהת הרמה אזור מכל האפשר במידת להמנע שיש נראה אמנם,

165.

185 מגן סק״ב קמא סימן. אברהם

186 רפאל שילה הרב כתב כתב ברמב״ם, מפורשות הוזכר לא ושתיה אכילה שאיסור אף על ושתיה אכילה איסור כדין הבית הר לגבי זאת לאסור שמג עמ' שילה' 'משכן בספר זצ״ל

עמ489 כד בתחומין עיין אמנם א. קנא, או״ח בשו״ע כמובא כנסת 'בבית הרב של מאמרו

כנסת בבית הדבר שאסור אף על הבית בהר ושתייה אכילה להתיר שכתב לבום א יוסף כיוצא עי״ש. הבית בהר ראש קלות לגדרי כנסת בבית ראש קלות גדרי בין לחלק ושיש המקדש מכון בהוצאת מקדש" "מורא בספרו שלמה בן הלל הרב להוכיח האריך בזה

נראה שאוסרת לדעה אף. בלבד שתייה הותרה בה בעזרה (למעט אור לראות )העתיד אלא נפש פקוח גדרי מכח רק לא הדבר יותר המבצעית הפעילות ליעילות מועיל שכשהדבר מורא מצד איסור שום בכך אין אזי מצוה של צד זו באכילה שיש שכיון לומר צד שיש סליי מנחם והרב פיינזילבר שלמה לרב י ח, שלמה יריעות בספר כתב (וכיו״ב מקדש

הערה62 רנה עמ' ם' 'נוע בשנתון.)

187 בהערה186 שהובא אף על שכן בימינו מקום מכל שכינה, במחנה לשתות המתירים שיש מת בטומאת טמאים שהם כיון השלוקרים או המימיות בהכנסת תורה איסור יש ממילא

כמו מראש). אותם טבל לא אם מדרס בטומאת (וכן אסור שנטמאו והאוכלים המשקים כן חינוך במנחת (כמובא חכמים מדברי שכינה למחנה בטומאה עצמם מצד גם להכניסם

ג.)שסג,

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 86 ]

ו. לזרוק מותר שם המצויים בפחים ההר בשטח, אשפה

מכובדת188 בצורה בפח נמצאת שהאשפה ובלבד.

ז. הבית הר בשטח לעשן או לירוק. אין

ח. הבית189 בהר שחוק דברי וחומר וקל רשות דברי לדבר אין.

ט. בעמ83 ראה מגודל בשיער כניסה 'לעניין.

י. כסף עם להיכנס מותר אך ביד ארנק עם להיכנס אסור

הכיס בתוך מונחים הם כאשר ארנק. או

יא. בשגרה, צעית מב מדי עם להיכנס אין ם לשטח נקיים לא

הבית. הר

יב. שאת ביתר הבית בהר נוהגים הכנסת בית קדושת דיני. כל

188 אריאל יעקב ומהרב ליאור דב מהרב שמענו. כן

189 וכד חבר עם נפשי/חינוכי שיח כגון ערכיים שדיבורים שמענו אריאל יעקב מהרב 'אמנם

זה באיסור כלולים. אינם

הבית להר הביטחון כוחות עליית

[ 87 ]

הבית190 להר לעולה מפה

המצור לתצ״א מקרא 'הבא בעמ ף ים:

לתחום להכנס ואין כרת איסור ישנו

. מובהק ביטחוני לצורך אלא כדין טבילה לאחר אף זה

מד לשם להכנס אסור לאחר אף רבנן

ביטחוני לצורך אלא לשם להכנס, ואין כדין טבילה גם מובהק.

המסומן מהתחום להתרחק יש זה לאזור כניסה נדרשת כאשר

המבצעית בפעילות פוגע לא שהדבר ובתנאי שניתן ככל בכחול

. השוטר נשלח שלשמה

, כדין טבילה לאחר הליכה מסלול

למקומ כניסה חשש בו אין עקרוני שבאופן כאשר האסורים ות

. הבית להר להכנס מבצעי צורך יש

ולא הבית להר שהוקפץ ביטחון איש

השטח לתוך כניסה שמחייב מבצעי צורך אין, אם לטבול הספיק

ה שבין משער (הכניסה להם מחוץ, יישאר האדומים קווים

190 שבעמ39 בסיכום הנכתב פי על נעשה 'המיפוי ב. בימינו המקדש מקום זיהוי ג: פרק

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

[ 88 ]

המקודש בתחום מספק כלולה המוגרבים משם נכנס אם ולכן

.) ימינה מיד ילך

(אך קצרה הכי בצורה לצאת יש המבצעית הפעילות סיום לאחר

כך לשם יכנס לא אמנם הבית, הר שטח מכל לרוץ) צורך אין

הוא בו מהמקום הלכתית מבחינה יותר רבה שחומרתם לאזורים

. מצוי

הבית- הר לשוטר עלייה הלכות

הכותל המערבי

שער המוגרבים

החיל

לשוטר מידעון

לשוטר מידעון

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות