בס ד"
קונטרס
כבוד טוב לב
העומר ספירת לימי
- ההכנה - השבועות לחג הקדושה תורתנו מתן זמן
ישראל באלפי הצעיר ממני
אליהו אאמו בן " ר ר ' אברהם ממן
* * *
יו זו וחלקית ראשונה מהדורה " ע ל " מוסדות י " אברהם תורת "
עילית נצרת ת846 ד. . , מיקוד17108
טלפון: 077-3204030, נייד: 052-6004052 או050-8993098/9, פקס: 077-3204031
אלקטרוני דואר: torat_avraham@inn. co. il
וטוב כבוד הספירה- ימי
הרמ כתב " א ) בשו " אבה ע " סי ע ' קכ ו", סע ' 'ו ( לשונו וזו
דבריו באמצע ": גט ליתן נמנעין ויש ב אייר אך
בב וכותבין נותנים הדחק במקום ' יודי "ן ". וכתב
ב" שמואל בית " "ס) כ ק: (' " לדבר רמז, יצחק אברהם
ורחל יעקב ", עכ ל". רעק ובהגהות " מוסיף א ": ב״נ.
בנ " סי ש ' ז ' כתב: בילקוט מצאתי: הוא זיו חודש שהם רחל יעקב יצחק אברהם תיבות ראשי אייר
המרכבה סוד …", עכ ל". כתב וכן בספר " מאורי
אור ) " ] האריז מגורי פאפיראש מאיר רבי הא-להי למקובל ל" (
האלף אות מערכת, פד אות, [ לשונו וזו: " איי " ראשי ר
תיבות ' אברהם ' יצחק ' יעקב ' שלימה מרכבה רחל
והארה זיו חודש נקרא ולכן ". לפי להבין וצריכים
ערכינו, סוד בו שמתגלה אייר חודש של יחודו
ב ומתבטא מרכבה יצחק אברהם של השלם צירוף
רחל יעקב.
המהר כתב והנה " ל ) בספרו " עולם נתיבות " -
פי התורה נתיב ב" ( דבריו באמצע בקיצור לשונו וזו:
" ובל " י שהוא בעומר ג " פסקו אייר ח ) מלמות (, אייר כי
מספרו " ארך " וי " שהוא בחודש ח " חי " דהיינו " ארך
חי " מלמות פסקו יום באותו, א היא התורה כי חי רך
בימינה, ק וכאשר י כמספר עונשם בלו " כבוד " "ל) ב
ימים ( י מיום להם חזר אז " כמספר שהוא אייר ח
" חי ארך " ימים אריכת … גב על אף שמתו דאמר
עצרת ועד מפסח, בל פסקה הגזירה מקום מכל " ב
קודם שחלו אותם רק אחד עוד חלה שלא בעומר,
ל לאחר מתו " בעומר ג …", ל״כע. הרי שחוד אייר ש ימים אריכות של האפשרות שם על כן נקרא ביסודו
בו שטמון. יחד וכשמצורפים " ארך " "ו חי " י ביום " ח עוד יתכן שלא בדרך הפועל אל זה כֹח יוצא אייר
עקיבא רבי תלמידי של מיתה גזירת. ומבאר והולך
עוד ל במספר מיתתם שנתבטא " כמנין ימים ב
" כבוד " בזה זה כבוד נהגו שלא כיון אח אבל " שוב כ
מלמות פסקו ולכן זה פגם שייך היה לא. וה עניין
ערכינו לפי ביאור צריך. המהר ממשיך והנה " בדברים עוד ל
סתומים, לשונו וזו: " לדעת לך יש ועוד, הכבוד כי
אור נקרא, דכתיב ) מ יחזקאל ' "ג(: האירה והארץ
מכבודו, ' מפסח רק בעולם ואור הזיו אין כי וידוע
שאז עצרת ועד לכ וטוב זך הוא האור ך ח נקרא ו דש
זיו אייר … נ והתורה י הזמן סוף שהוא בעצרת תנה
זיו שהוא, התורה ואור כבוד על מורה זה וכל, והם יודעי חכמים תלמידי שהם בחבריהם כבוד נהגו לא
הזה בזמן מתו לכך התורה …", עכ ל". שמוסיף הרי
לבאר שהשם מה שמלבד " אייר " ש הגילוי זמן הוא ל
" חי ארך, " שהוא והאור הזיו שם על נקרא כן כמו
אור שנקראת לתורה ההכנה זמן, הוא הטעם ומזה
אור נקרא כבוד כי תורה של כבודה של הזמן כן גם. במה כוונתו מה ביאור תוספת צריכים דבריו והנה
שכתב " לדעת לך יש ועוד ) " המהר של בדרכו וידוע " ל
נוסף לעומק זו בלשון שמתכוון ( ומה בזה מוסיף שהכבוד
האור שם על נקרא ) ועמשנ " בספר בזה ת " זאב
יטרף ר -" " השנה וחודשי ח, ס פרק ה" (.
וה עניין נראה ) מה וכפי ערכינו מיעוט לפי
ממו שקיבלנו " ר הגרמ "ש שליט "א ( מובא שהנה
בספה ] "ק המרכבה פינות " שני פינה ה ) הרמח גנזי בספר " ל
עמ ' שכ א" ([: שמ " ל מתחלקים העומר ימי ט שתי
כמנין נפרדות בחינות " טוב לב ", דהיינו ל" ימים ב
ל עד " בעומר ג, מנין של הסדר מתחיל ואז " טוב "
י שהוא " עצרת עד ימים ז ] חת ובדרשות " וז כתב ס ל": "מ" ט
ל של חלוקה הם הספירה ימי " טו ב ב", בירורים הם הספירה ימי כל
הבירורים כל יושלם טוב לב וכשיקבע האדם מצד ) " וכעי " מוב ז א
ב" השילוח מי " ע תהלים על ב", "ח עמ ב ' קנז. ( וב " יששכר בני "
) ג מאמר - אייר ', א אות '( מוסיף התורה בהתחלת שכבר - בספר
בראשית, ה לנו רמז ' הוא המידות כל ששורש יתברך " טוב לב " - שכן
המילה ועד התורה מתחילת " טוב " יש " לב " תיבות, ששורש לנו לרמוז
הוא כולה התורה כל " ט לב וב " ) בעתיד בהרחבה עוד שיתבאר כפי
אי [(ה". המהר והנה "ל חלק אלא במפורש מגלה לא
ל שיש - הראשון " כמספר ימים ב " כבוד ", נראה אכן
לגלות באים דבריו שעומק כבוד של בחינה עוד שיש
בבחינת " טוב ", שהרי הטוב שם על הוא האור
ככתוב ) א בראשית ', ('ד ": וירא א- כי האור את לֹהים
טוב," ונמצא של דרגות שתי שיש " כבוד " כנגד " לב "
ו" טוב " תורה למתן מביאים ביחד ושניהם.
בזה והנראה, שהנה עניין " ספירה " סובל
פירושים שתי. האחד, מקבל הנספר דבר שכל
עצמו בפני חשיבות. חז שאומרים כמו " ל ) ג ביצה: : (
ש" שבמנין דבר כל … בטיל לא " מפאת והוא
אש הפרטית חשיבותו בלבד הכלל מן חלק איננה ר.
הוא והשני, עניין רש שפירש כפי חיבה ) "י א שמות ',
א'(: " אע " ומנאן חזר בשמותן בחייהן שמנאן פ
ח להודיע במיתתן יִ שנ בתן לכוכבי משלו ם …". וכן
רש פירש " י ) א במדבר ', ('א ": מונה לפניו חיבתן מתוך
שעה כל אותם ". והרי ע ביטוי לידי באה החיבה " י
שהמ ידו תחת הוא הנמנה שהדבר לעצמו מראה ונה, החזק היחס על מורה פעם אחר פעם שסופר וזה
אליו שמרגיש. ה תוכן וביאור עניין נראה ) עוד שיתבאר כפי
אי בעתיד בהרחבה ה" ( להכין היא הספירה ימי שתכלית
ע לתורה דרך " תורה מתגלה הטבע מבחינת שגם י,
ע והוא " בהמה ממאכל העומר העלאת י )ש עורים (
אדם למאכל ) חיטים. ( הרי ישנה הספירה שבימי
לכאן או לכאן להתייחס אפשרות, וע " העבודה י
תורה להיות הופך הבהמיות חלק גם הנכונה ] ויתבאר
אי בעתיד עוד " שנהיה ה )" עֹמר "( או " יש " ח או " ו " קרי. "[ היא במספר שיש החשיבות בחינת והנה על
א מסויים בתפקיד מישהו שממנים דרך בלשון שר
נקרא המשנה " ממונה " המנין שם על. ו עניינה הוא
נעלה יותר לחשיבות הדבר או האדם התייחסות
זה מטעם אשר " שבמנין דבר כל … בטיל לא ) " ביצה
שם (, לתפקיד האדם שכשמתמנה תורה בלשון ומצינו
נקרא הוא מסויים " פקיד " הכתוב כלשון ) ב אסתר ',
('ג ": פקידים המלך ויפקד ", וה כן גם וא מספר לשון
מקומות ובכמה הפקודים בחומש כמפורש ) ואֹמנם
בש " מקומות בכמה ס לפניהם דין איזה כשהוחלט מתבטא
בלשון " וגמרו נמנו "(.
וה עניין הוא ) אי בעתיד עוד שיתבאר וכמו ה" (
היא אמיתית שספירה הלאה וכן ושני ראשון שיש, ומקבל והולך מתעלה מהמספרים אחד שכל בדרך
חשי מסויימת בות, בדרך במספרים שימוש שאילו
אמיתי מספר איננה מסויימת כמות לבטא כדי סתם.
היא מנין מעלת אלא לתפקידו הדבר העלאת
ולתכליתו. שנתפס היא בזה העליונה הבחינה אך
לשורשה היא שדבוקה מכֹח בו שיש הטוב הרגשת
וחיבה אהבה בדרך. יתבאר ולדרכינו, תחילת שהנה
של העבודה החיים נקודת לגלות היא הספירה ימי
האמיתית, ע והוא " הפרטים שכל שפועלת ספירה י ובחינה בחינה וכל אחד לכלל מצטרפים והמידות שמתבטלים בדרך ומינויה תפקידה על עומדת
העליונה לתכליתם. בזה העבודה נגמר שלא אלא,
וביטולם החיים תוכן שנתגלה אחרי גם שהרי
יתברך למלכותו, מ מכל בהם מורגש לא עדיין קום
החיים של והמתיקות הנועם. השני חלק מונח וכאן טוב שהם עצמם החיים תפיסת שהיא העבודה של
ומתוק, אומרים שאנו וכפי: " תורתך בדברי ונשמח
… חיינו הם כי ) " התפילה סידור, ( שהחיים והיינו
ע בשמחה בנו יתיישבו האמיתיים " הרגשת י
נעימותה. בחינת וזוהי במנין שיש חיבה, שאחרי
העבודה חלק, בסוד למקורה זו בחינה מצורפת
וחיבה אהבה. בביאור בקדמונים מבואר זה דרך על ואֹמנם
השם " ספירות עשר, " שהם " גילויים מיני עשר
מכ ו ית חותיו ברך לנו המושגים, בפרט שהם
לעשר מתחלקים, ית שמותיו עשר שהם ברך כמבואר
בזוה " יצירה ובספר ק ) סוף (ו״פ " ) הגריא לשון " בספרו ח
" שערים פתחי " הצִמצום נתיב, ג פתח, (' הקדמונים ודנו
ספירות בשם שנקראו הדבר בטעם. והביא
הגריא ח" ) שם ( לזה טעמים שני: האחד, מלשון
וזוהר וזיו הארה, כ עניין ע שהוא המושג דבר כל " י
שמאיר האור, והשגות הארות מיני עשר והם. והוא
הפסוק כלשון ) שמ כ ות ד", ('י ": הספיר לִבנת כמעשה, "
ונגלה שקוף לשון שפירושה ) הפיוט כלשון מסתתר א"-ל "
- מאירות יחד גזרתם ספיר " "(. מלשון הוא ועוד " מספר, "
ערכינו לפי אשר מצידנו יתברך בגילויו ההשגה שהוא מספר שייך לא יתברך מצידו אבל ושינוי חשבון שייך
כי ומהות " מלבדו עוד אין " כפש וטו. ש״ע
בעולם יתברך התגלותו שתפיסת הרי
כביכול " ריכשי אתרי ארכביה " "ב) קנב ב. ועי ' ברשב " ם
שם (, מספר בבחינת הגבלה בדרך נתגלה שהרי,
ובחירה לעבודה האפשרות ניתנה כן ומחמת, והוא נתפס ידה שעל במנין שיש החשיבות בחינת כנגד
עצמו בפני כדבר. ח נפרדת מציאות זו אין אך ו", שום בלי יתברך אורו אלא כאן אין בעומקו שהרי
כלל וגבולים שינויים, העליונה בחינה וזוהי
אינם ומידותיה הבריאה פרטי שכל בה שמתגלה
ומיוחד יחיד אחד בסוד אלא, בחינת כנגד והוא
במספר שיש ואהבה חיבה, שמה מתגלה ידה שעל בתכלית הוא דבוק באמת עצמו בפני כדבר שנראה
הדביקו העליונה למציאות ת ) אי בעתיד יתבאר ועוד ה",
בחינות שתי קיימים איך הזה בזמן תפיסה שום שייך שלא
ביחד אלה, סוד בכלל והוא " ובחירה ידיעה "(.
עצרת ועד שמפסח אנו למדים ומעתה מציאות גילוי של התהליך בעולם להשריש צריכים
בתחתונים העליונה. היא ההתגלות דרך והרי
בשתיים: אח ד, האפשרות בה שיש הבחינה להעלות
אל לצדדין סטייה של " טוב כי האור " לעולם אשר
ח שינוי בה אין ו". אכן התורה קבלת הוא לזה הגמר, חשיבותה שנתגלה גופניות של הצד הרי זו ובבחינה
בסוד " מספר, " לסוד לגמרי מתבטלת " ספיר, " וחל
בתחתונים גם וזוהר זיו של האור נועם. ולדרכינו, חשיבות עם פרטים המון בעולם שנשתלשל מה לקיים אפשרות אלא אינה עצמם בפני ומציאות שורשם עם שוב להתאחד כדי התבטלות של העבודה
העליון. ה שני ואלו ענייני העומר ספירת של ם,
המציאות מהות שנקבע זו בתקופה שהנה, צריכים
חלק שלוקחים בדרך העומר את לספור אנו
הבהמיות ] שהעומר בהמה מאכל הוא ) שעורים ([ ומצרפים
המספר מן שלמעלה הכלל אל דרגה אחר דרגה לו.
ידוע זה ומטעם ) בסידורים כנדפס ( הוא ויום יום שכל
יתברך ספירותיו מעשר ספירה עוד כנגד, שבע שהרי
התחתונות מידות ) חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד,
מלכות ( ש העליונות לשלוש להתעלות צריכים הם
המוגבל עולם ממסגרת למעלה. החמישים וביום
לדרגת מגיעים " בינה " ] שנאמר כמו ) לח נדרים. (:
" חמ י בעולם נבראו בינה שערי שים "[. עוד ומובא ש" מִדה "
מ בגימטריא הוא "ט, והיינו והמִדה שהגבול
מ עד מתפשטים " הטבע סדר התפשטות שהוא ט.
וע " לשור הקומה כל מתאחדת המידות כל ספירת י ש
הספירות. עבודה כנגד הם אלה בחינות שתי והנה
ושכר, הרש בשם ונתבאר ש" ) בספרו " שלום נהר " עמ ' 64
הספר בדפי ( דוקא מתקיימת השנה עבודת שעיקר
הספירה בימי, של הרצון ימי מעלת גם זה לפי אשר
אחריהם שנגררים מחמת היא הנוראים ימים ) וידוע
האר בתורת למעשה הלכה שנוגע " הלכה י כהרש " מקום בכל ש,
מורה כמוהו ומי (. לגלות הוא העבודה שעיקר וידוע
יתברך כבודו שכתוב כמו ) מ ישעיה ג", ('ז ": הַנִּקְרָא כֹּל
עֲשִׂיתִיו אַף יְצַרְתִּיו בְּרָאתִיו וְלִכְבוֹדִי בִשְׁמִי ". והרי מלכותא כעין הוא יתברך כבודו לגלות המהלך
דארעא. עצם והנה עניין המלכות הכבוד הוא, כדתנן
) כב סנהדרין. ( ': " מלך עליך תשים שום ) ' י דברים ז", (ו״ט
עלי אימתו שתהא - "ך, מינה והנפקא מלכות בין
במלך בוחרים שהעם היא וממשלה ) גר " כ משלי א ז",
ז״כ. ישראל אִשי בסידור ומובא, ישיר אז סוף, ( בדרך ורק
אמיתי כבוד מתגלה זה. ועל זה דרך מהלך נקבע
גילוי יתברך כבודו, במלכותו בוחרים כשעבדיו שרק
כבודו מתגלה ומרצונם מדעתם. למדים ונמצינו
של מהלך נקרא שלמטה הבריאה שסדר " כבוד ".
בגימטריא והוא ל " ב נגד " לב " שנאמר וכמו ) חז " ל
בכ (מ": " שבלב עבודה איזוהי …", והיינו שעבודת לאביו ליבו שמכוון בדרך מתקיימת לרבו העבד
שבשמי ם ] הרמב כתב ולכן ם" ) הל ' פ מלכים ג", ו״ה (: " של י בו ) מלך של (
ישראל קהל כל לב הוא, " ע כולם את מאחד הוא כי " אליו מכוונת שעבדותם י.
כן וכמו כלליות שהוא במקדש הוא העבודה מקום עניין כל לב בתוך ושכנתי
ואחד אחד )ע" כ שמות על האלשיך פ " ח ה ', חכמה והראשית פ הענוה שער - " ג
כ אות "ח. ועי ' הגר בפירוש " שיה על א " א ש ' ז״י, דבריו באמצע לשונו וזו: " כי
ישראל לב בתוך היתה השכינה שריית. להתכנס מיוחד מקום צריכים שהם רק
יחד הלבבות כל. בארץ מובחר מקום בחר ולכן ) ישראל ( שתשרה מוכן הוא שם
בישראל השכינה. ביחד ישראל כל של הלבבות כל יתייחדו ואיך, ציוה כן על
הקב ה": ' אשר איש כל מאת תרומה לי ויקחו לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ. ' כפי התנדב אחד וכל
המשכן על ליבו נדבת, הלבבות כל שם ונתחברו ", עכ ל" ([. של המהלך תכלית אכן " כבוד " הוא להגיע
כבודו גילוי אחרי שבא הטוב אל, במידה בה שהרי
מעלה כלפי ורצונותיו גופו שמתבטל, כן משתייך הוא
בסוד הטוב הרגשת אל " וזוהר זיו אור ". והתכלית
לשורשם יתייחסו הטבעית מציאותו פרטי שכל היא
שכר בסוד. עבודה מעשה כל צורת היא כך ואֹמנם
מעלה כלפי והתבטלות, הטעם נרגש העבודה שאחרי
אמיתית יצר כבישת כל עם הנלווה והמתיקות. וכל
עי מוביל הגוף ביטול של משהו של הרגשה מה
שכר בעולמי שיסודה נעימות ] עוד נמשך שאחריה כמובן אך
בסוד הראשונה מן למעלה נסיון " הימנו גדול יצרו מחבירו הגדול כל " ) סוכה
נב. (. החומר חלקי שכל עד זה אחר זה הרע תולדות כל לשבר היא ותכליתו
טוב של מציאות להיות הופכים [.
פשוט והנה שהקב שמה " ל שכר גומל ה עושי
רצונו, פירושו אין כאילו העבודה מן השכר שצומח היא ותולדתה העבודה עם הדבר מהלך שמתחיל
השכר, הוא ההיפך אלא, הטוב הוא הכל ששורש
העליון והעונג, ממנה תולדה היא והעבודה, שזהו
ע לשם לחזור והאפשרות הדרך " כבודו גילוי י
יתברך. יוצר תפלת נוסח פירוש וזהו: " יצר טוב
לשמו כבוד, " לומר ורוצה שהקב " את יצר ה " הטוב "
תחילה, ע הוא אליה להתייחס והדרך " י " כבוד
לשמו ) " הוא לזה וההמשך " עוזו סביבות נתן מאורות, " והוא
הִתגלות מעין הם שהמאורות משום " הטוב " הזה בעולם (.
שכלליות שכדרך להבין נשכיל ועכשיו
וטוב בכבוד משולבת העבודה, ש משהו שכל עבודה ל
של במהלך נכונה " כבוד " מגלה " טוב ", בימי כך
מתבטא הספירה עניין הימים בחלוקת בפועל זה
וטוב כבוד בסוד. המבואר היטב יתבאר ובזה
בספה "ק ובמהר ל": שמ " מתחלקים הספירה ימי ט
ל של לימים " וי ב " כנגד ז " טוב לב ". והיינו ל שעד " ג
והביטול העבודה עוצם בפועל מתבטא בעומר כלפי
יתברך כבודו שמגלים בדרך מעלה. בל כן אחרי אך " ג
הזה בעולם השכר השגת להאיר מתחיל בעומר, ולכן
בגימטריא מתבטא " טוב ". כתוב בפסוק ואֹמנם
) ד משלי ', כ״ג(: " ממנו כי ליבך נצור משמר מִכֹל
חיים תוצאות, " הוא פירושו ולדרכינו, נתפס שבלב
עצמם החיים נקודת, העב מונח ושם לגלות ודה להתקיים צריכה שבלב עבודה שכל כדרך כבודו
יתברך אליו נמסרים שהחיים באופן ) של צורתה וזוהי
תפילה. ( אלא של המתיקות להרגיש כן גם שצריכים
כאלה חיים וככתוב ) ט קהלת ', ('ז ": בשמחה אכול לך
יינך טוב בלב ושתה לחמך, " עוד וכתוב ) כ דברים ח",
(ז״מ ": עבד לא אשר תחת ה את ת - ' א בשמחה לֹהיך
לבב ובטוב ". ו עניינה הוא ע הנועם הרגשת " החיבור י
הטוב למקור. עוד וכתוב ) ט משלי ו", (ו״ט ": לב וטוב
תמיד משתה, " החיים מהות השרשת שאחרי,
השכר בחינת בו נתווסף ) השו מסתיים וכך " חאו ע ח",
לב טוב לידי מגיעה העבודה שכל להורות. ( וזוהי י עבודת " ז
ימי מל הספירה " ואילך בעומר ג, דהיינו להגביר
יתברך כבודו בגילוי שיש והמתיקות הנועם.
המהר שכתב וזהו ל": עקיבא רבי שתלמידי
כמנין לקו " כבוד, " בבחינת קילקלו הם שהרי עולם בתוך תורה של כבודה לגלות העבודה
ממנה נפרד שלכאורה. בל אך " מתחיל בעומר ג
של המהלך " חי - ארך, " שהו הטוב הרגשת א
ארוך שכולו היום של והמתיקות. הטעם והרי עצמו מצד זה שיום משום הוא מלמות שפסקו
בתחתונים העליון אור זיו להארת מסוגל.
ואֹמנם רבי תלמידי של הפגם של תיקונו שורש
בל נגמר עקיבא " רשב שמחת יום בעומר ג י", שאז
העליון יחוד הארת נתגלה ) בעתיד עוד שיתבאר וכמו
אי (ה". שיתבאר מה ולפי ל הרי " תחילת הוא בעומר ג
תורה מתן של האור התנוצצות. בספר עוד ומצינו
הזוהר רשב שנקרא " בשם י " קדישא בוצינא ". ולפי
הוא דרכינו שם על " טוב כי האור " שהתחיל
בתחתונים להתגלות. למנהג מקור מכאן ואולי
קדושים ישראל בל מדורה להדליק " ע בעומר ג " ש
גילוי האור, הארת כשמתגלה שהרי " כבוד יצר טוב
לשמו, " הוא לזה ההמשך " סביבות נתן מאורות
עוזו ". המהר כוונת הנראה וזהו " שהוסיף ל:
אור נקרא שכבוד. לומר רוצה האמור שלאור
צדדים שני בו יש שהכבוד: אחד, ש מה " כבוד "
ע לרע טוב בין לבחור כמהלך משמש " מונחת שבו י
מלכו לקבל האפשרות ברצון תו. אך שנתגלה אחרי
העבודה בגמר הכבוד, האור אל מתייחסים כבר
עצמו. שניהם בו יש כבוד וממילא: אחד, האפשרות,
וגם עצמו האור. כנגד הם הספירה שימי והיינו
שניהם, טוב לב כמנין ) לקמן עוד יתבאר זה דבר ועומק (.
ה שכתב מה לדרכינו ויתבאר " בית
שמואל ": תיבות שראשי " איי ר " יצחק אברהם הם
רחל יעקב. המהר שכתב מה לפי שהרי " ל חודש הרי
תוך עליון אור שישכון המהלך בתוכו חובק אייר
הטבע. ובאמת עליונים חיבור של התיקון עוצם
רחל עם האבות חיבור ענינו ותחתונים, ידוע שהנה
ש" רחל " ישראל כנסת וכנגד המלכות מידת היא ) ועי '
במהר " ספר תחילת ל " נצח ישראל, " ע ישראל שנקראים מה שמבאר " רחל ש
אפרים בנה בן שם ועל יוסף בנה שם ועל, יעו ש" (. והרי הם האבות
ג וכנגד ישראל מקור בחינת ' העליונות מידות
העולם מזה שלמעלה ] וכתוב ) מ בראשית ז", ח״כ (: " בארץ יעקב ויחי
שנה עשרה שבע מצרים, " בחז ומובא " בכ ובקדמונים ל מ": שי " שני ז היו אלה ם
עוה מעין " תכלית לבחינת הזה בעולם הגיע כבר כי ב. ולכן י במספר מתבטא " ז
כמנין " טוב ", וכנ " הנִצחי שכר כנגד הוא שטוב ל [. עם האבות של החיבור כשמתגלה והרי
רחל, עניינה העליונות מידות חיבור שלימות הוא יתברך מלכותו כבוד שמתגלה בדרך והתחתונות
בעולם. שחו וכיון הספירה ימי הם אייר דש, ולהנ " ל
ה גילוי בו כלול הרי " כבוד ) " מלכות בבחינת ( וגם
עימה הנלווה הטוב בחינת, השם ממילא " אייר "
בחינת העלאת כנגד ביחד ורחל האבות על רומז
הטוב אל כבוד. שנתבאר מה ולפי, שני גם זהו
מלשון ספירה של הפירושים " מספר ) " בחינת בו שיש
הגבלה ( ולשון " ספיר " שהוא עניין ואורה זיו.
תורה של וטובה כבודה
במשנה מובא ) פ אבות ו", (ג״מ ": פרק מחבירו הלומד או אחד דיבור או אחד פסוק או אחת הלכה או אחד
אחת אות אפילו … כבוד בו לנהוג צריך, כבוד ואין
תורה אלא, שנאמר ) ג משלי ', (ה״ל: ' חכמים כבוד
ינחלו ' ט ינחלו ותמימים וב ) כ שם ח", ('י, אלא טוב ואין
תורה, שנאמר ': אל תורתי לכם נתתי טוב לקח כי
תעזובו "', כ״ע. ז מדבריהם מבואר והנה " ל שישנם
עני שני י בתורה נים: אחד, תורה אלא כבוד שאין,
תורה אלה טוב שאין וגם. מה בולט כאן והנה
שנתבאר כנגד בעולם מהלכים שני שיש " כבוד "
ו" טוב ", ומפורש כאן בתורה כלולים ששניהם,
וה עניין בירור צריך.
הדברים ביאור ונראה ) וכפי ערכינו מיעוט לפי
ממו שקיבלנו מה " ר הגרמ "ש שליט (א", מצינו שהנה
להרמח "ִ ס שסידר ל פרו " ישרים מסילת " פי על
יאיר בן פנחס רבי של ברייתא "עב) כ ז (: . כאשר והנה
היטב מעיינים, את שחילק להתבונן ראוי הברייתא
מדר לשלוש י של גות: " צדיק ", " חסיד ", " קדוש ".
שהנה י בפרק "ג כתב " הפרישות מידת בביאור ":
" עתה עד שביארנו מה שכל ותראה ) זהירות, זריזות,
נקיות ( לשיהיה האדם אל שמצטרך מה הוא צדיק,
לשיהיה הוא והלאה ומכאן חסי ד … ", עכ ל". והולך
מדר ומבאר י החסידות גת, לשונו וזו ) י בפרק " "ח(: מי
ית הבורא את שאוהב שמו ברך לא אמתית אהבה
ויכו ישתדל ו מן מפורסם שכבר במה עצמו לפטור ן
בכלל ישראל כל על אשר החובה, כמו לו יקרה אלא דעתו את אביו יגלה שאילו אביו אוהב בן אל שיקרה
הדברים מן בדבר חפץ שהוא מעט גילוי, ירבה כבר
הה ובמעשה ההוא בדבר הבן שיוכל מה כל וא -. וא ף
על-פי דיבור ובחצי אחת פעם אלא אביו אמרו שלא,
נוטה אביו של דעתו היכן להבין הבן לאותו די הנה
לו לעשות, בפירוש לו אמר לא אשר את גם, כיון
לפניו רוח נחת ההוא הדבר שיהיה בעצמו לדון שיוכל פעם לו שיאמר או בפירוש יותר שיצוהו ימתין ולא
אחרת ", עכ ל". והחסיד הצדיק בין שההבדל הרי
שהצדיק הוא לגמרי נקי " שמשארת רע רושם מכל
התאו ו אחריה ה, לגמרי ברורה תהיה ראייתו הנה
דבר לשום החמדה תטהו ולא זכה והבחנתו " ) שם
(י״פ. אבל החסיד עזה אהבה בוראו את האוהב הוא
קונו עם ומתחסד.
השלישית הדרגה אכן נקראת " קדוש, "
וענ יי נה שכתב כמו הוא כ בפרק ו", לשונו וזו ": עניין
הוא כפול הקדושה, דהיינו: תח יל תו עבודה וסופו
גמול, תח י לתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו:
שתח י לתו עצמו מקדש שהאדם מה הוא, וסופו מה
אותו שמקדשים … שישים לאדם אפשר שאי לפי
ממנו הוא כבד כי הזה במצב עצמו את הוא, סוף כי
סוף חומר י ודם בשר הוא, אמרתי כן על שסוף
מתנה הקדושה … בקדושת המתקדש האיש והנה
אפיל בוראו ענ להיות חוזרים הגשמיים מעשיו ו יי ני
ממש קדושה … מתהלך הוא כאילו לו נחשב הנה
ה לפני ' הזה בעולם פה עודנו החיים בארצות, והנה
כמשכן נחשב עצמו הוא כזה איש, כמקדש, וכמזבח
. . . אמרו וכן ) רש " ז בראשית י ': ( - הצדיקים הן הן
המרכבה "', עכ ל" ) ועיי " עוד ש. (
נקרא שהספר הרי " ישרים מסילת, "
חסיד צדיק להיות הדרך היא עצמה והמסילה
וקדוש. של התיבות ראשי והנה " י שרים, צ דיקים,
ח סידים, ק דושים " הם " יצחק ". כמובלט והוא
בתפילת בסידורים " נשמת " ": בפי יש רים …
ובשפתי ) ובדברי ( צ דיקים … ובלשון ח סידים …
ובקרב ק דושים ". ה בתוכן להתבונן ויש עניין, שכיון
העבודה עמוד הוא אבינו שיצחק, ספר נקבע ממילא
זה בסדר העבודה, בחז מובא ואֹמנם " ל ) השמטות
ח הזוהר " רנב א ב/, חדש זוהר תיקוני כ" סע ו (ד": "ש יצחק "
אותיות " חי קץ ", ו משום הוא היה אבינו שיצחק תחיית אחרי של חיים הזה בעולם חי שהיה היחיד
המתים. הספר והרי " ישרים מסילת " מסיים שרוח
המתים תחיית לידי מביאה הקודש, להיות והמהלך
הא- שעשאו כמו ישר לתכליתו ראוי שיהיה עד לוהים
המתים תחיית שהיא, של בתהליך הוא " צדיק,
חסיד, קדוש ".
ואכן של במהלך תפיסה לנו יש זה לפי
שבועות עד מפסח העומר ספירת, דרכינו לפי שהנה
למדנו שמ " העומר ימי ט לל מתחלקים " של ימים ב
" כבוד " וי " של ימים ז " טוב ". החמישים יום ואילו
קדושה דרגת כנגד הוא, מתן של שלימותה שהרי
היא תורה בדרך תורה של לבריתה הכניסה
ותחתונים שעליונים גמור באיחוד מחוברים ] ובגמרא
) פח שבת: ( מפורש המתים תחיית בהם חלה שאֹמנם [.
ה לבאר ויש עניין, כבוד של המהלך שהנה
דרגת כנגד הוא " צדיק ". שהנה ב " ישרים מסילת "
חסרון בלי חובתו מקיים שהצדיק מבואר, ואֹמנם
ענ זהו יי כבוד של נו, דבר של לאמיתו כי של יחס כל
הנכבד בין כבוד שהרי חובה של תפיסה הוא והמכבד חיוב הרגשת המכבדו אצל מעורר והמורא הכבוד
דברו ולקיים לו לציית ) יתבאר ועוד ו אי בעתיד "ה, שתי
עני אשר ונשמע נעשה של דרגות י של נו " נשמע " בעיקרו הוא
של בצורה המצוות קבלת " חובה, " קודם נעשה דרגת אכן
בסוד היא לנשמע " וקדוש חסיד, " והדברי בקנה עולים כאן ם
אחד (. מצינו וכן של שההרגשה אב וכיבוד מלך בכבוד
כלפיו אותו מחייב כבוד. מובא ובגמרא ) בכמה
מקומות. עי ' "ב ג מ. (: " בפני פניו מעיז אדם אין חזקה
חובו בעל, " להתבונן יש באמת אשר, וכי מחמת
נגדו להעיז אפשר שאי עד נכבד יותר נהיה ההלוואה
) ופשוט הח שאין לכפור רוצה שאינו האמת ממידת נובעת זקה,
כנגדו בעזות להתנהג אפשרותו אי מכח היא שהחזקה אלא (.
וע כ" עני י נה לו מחוייב שהוא שכיון הוא, ממילא
וממילא כבוד של הרגשה חובו בעל לבין בינו חלה
כנגדו פניו מעיז אינו. וזהו מצוות קיום סיבת גם
הבורא, הרג יוצר יתברך מוראו שהרי כבוד של שה
דבריו להמיר שלא אותו שמחייב ) ולערבב לטעות ואין
עניין זה שמי כאילו עונש של פחד מחמת חבירו שמציית מי עם
כלפיו כפייה הרגשת לו יש לחבירו שמחוייב, של חשש באמת כי
חובה של מציאות יוצר אינו עונש, לקיים מכריחו שזה אלא
כשי אבל אחרת ברירה לו שאין מחמת דברו כבוד של סיבה ש
כלפיו, אליו חיוב תורת חלה (. של ונמצא " ימים ב
העומר של הראשונים, כבוד במספר הם בהם ומאיר החיובים כל לקיים שצריכים בדרך יתברך מוראו
עלינו המוטלים. צדיק השם היא זו דרגה ושלימות. השם כנגד היא טוב של הדרגה אך
" חסיד, " ב כמבואר " ישרים מסילת " עו שהוא בד
מאהבה. הי והאהבה א הדביקות העליון במקור
האמיתי הטוב את שמרגיש בדרך. אחרי והרי
כבוד בחינת השלמת, מתוך לעבוד והולך מוסיף
אהבה, קדושה דרגת הוא והגמר מקדשים שאז
הרבה מלמעלה אותו. והרי תורה מתן מציאות היא
העולם מהלכי תוך שחלה העליונה, אין בעצם אשר
אפש שום לנו מסגרת בתוך אליה להתייחס רות
הטבע, אלא תורה שמתן אליה שזכינו מתנה היא
מצידנו והכנה השתדלות של הקיום אחרי.
ביום לתורה שהמהלך למדים נמצינו
מ המסילה דרך הוא החמישים " כבוד " עד " טוב ",
בחינת אל מתייחסים שתחילה דהיינו " כבוד " של
תורה, לבחינת ואחריה " טוב " אש תורה של באה ר
בסוד מלמעלה במתנה גמר לידי " קדושה."
ה דברי " ישרים מסילת " -
בעולמו האדם "חובת "
ה שכתב מה בביאור להוסיף ויש " ישרים מסילת "
)- בפ (א" בעולמו האדם חובת כלל בביאור " ": שהנה
לפרש מקדים תחילה הבא לעולם להגיע שהדרך
העולם זה דרך הוא, ידם ועל המצוות הם והאמצעים
י העולם שהוא לו הוכן אשר המקום אל להגיע וכל
הבא. עוד וכתב: " תראה בדבר וכשתסתכל כי
השל י יתברך בו הדביקות רק הוא האמיתי מות … כי
הטוב הוא זה רק. האדם בני שיחשבוהו זה זולת וכל
לטוב, ושו הבל אלא אינו ו נתעה א אֹ. לכשיזכה מנם
הזאת לטובה האדם, ראשונה שיעמול ראוי … ואם
הצדדין מכל המלחמה וינצח חיל לבן יהיה, הוא
ויצא בבוראו לידבק יזכה אשר השלם האדם יהיה
באור לאור בטרקלין ויכנס הזה הפרוזדור מן
החיים ". עוד וממשיך ": ב עוד תעמיק ואם עניין
תראה האדם לשימוש נברא העולם כי … אם כי
מבוראו ומתרחק העולם אחר נמשך האדם, הוא הנה
מ תקלקל, עמו העולם ומקלקל. שולט הוא ואם
בעצמו … לסיוע לו להיות רק העולם מן ומשתמש
בוראו לעבודת, מתעלה עצמו והעולם מתעלה הוא
עמו. בהיותם כולם לבריות הוא גדול עילוי הנה כי
משמשי יתברך בקדושתו המקודש השלם האדם …
וב עניין מראשותיו ושם יעקב שלקח המקום אבני
אמר ו … ' כ והיתה אחד למקום כולן שנתקבצו ל
אומרת אחת, ראשו צדיק יניח עלי "', עכ. ל"
צריכים והנה שחילק במה כוונתו להבין
כתב שתחילה - לשלושה דבריו: הוא הזה שעולם
פרוזדור … ואח " כתב כ ": בדבר וכשתסכל ", ואח " כ
כתב ": ב עוד תעמיק ואם עניין תראה … ".
שעומק נראה אכן בפרק לכלול הוא כוונתו
" בעולמו האדם חובת " של המסילה דרך כל: צדיק,
חסיד, קדוש. חובת עיקר קבע שתחילה והיינו
האדם לקיים הוא שתכליתו " למחר לעשותם היום
שכרם לקבל ) " כב עירובין, . ועי ' ז״ע: . ג, ד: (, זו ובבחינה
פרוזדור אלא אינו הזה העולם, ואילו " העידון מקום
באמ הזה הבא העולם הוא ת, " ומבאר הולך אך
מדר שישנה י גבוה יותר גה, הזה בעולם שבעודו
שכתוב במה לטעום אפשר: " א- קרבת ואני לי לוהים
טוב ) " ע תהלים ג", (ח״כ, והיינו להתייחס שאפשר
למציאות כאן בעודו " הטוב " שלימות שהיא
האמיתית, חסידות דרגת כנגד וזהו הדביקות שהיא
ש כמו יתברך בו להלן לבאר מאריך ) בפי " ובסוף ח
פי (ט". החיבור עוצם מכח האהבה הרגשת והוא
יתברך בו והדביקות. דרגה עוד ישנה אכן שבאה
וההשתדלות היגיעה רוב אחרי במתנה, כתב זה ועל
" ב עוד תעמיק ואם עניין תראה, " דרגת והוא
שכתב וכמו קדושה ": לבריות הוא גדול שעילוי
השל האדם משמשי בהיותם בקדושתו המקודש ם
יתברך ". כ בפרק גם ואֹמנם " זה דרך על ביאר ו תוכן
עניין הגשמיות מציאות מתעלה ידו שעל הקדושה
העליונה למציאות. שם גם והביא עניין המקום אבני
יעקב של. שהולך ספרו בהקדמת היטב מדוקדק הרי
לחבר, המדר חלקי כל שכלל י של גות: צדיק, חסיד
ל סוללים והם וקדוש ב הדרך ו " ישרים מסילת ".
הסוד תורת - קדושה
היא הקדושה שדרגת שנתבאר מה לפי להוסיף ויש
הנו שער כנגד " לישראל תורה שניתנה יום ן, שהנה
ה" היא קדושה שדרגת קבע ישרים מסילת
העבודה אחרי לו שבאה ממרום דשמייא הסיעתא,
התחתון בעולם גילוי בה יתכן לא ביסודה אשר.
ֹ וא עוד יתבאר מנם ) אי בעתיד ה" ( סיני שבהר הנהגה של המהלכים מכח נעלם שהיה מה נתגלה
טבע פי על המסודרים. עוד ויתבאר ) אי בעתיד ה" (
שמתבטא עניין התורה בסודות זה, החלק שהם
גילוי לידי בא שאינו תורה. וזהו עניין אותיות כתרי
דורש היה עקיבא שרבי. פנימיות הוא הסוד חלק כי
הה נפרד הוא כאילו לעינינו שנראית שמה שגה
העליונה ממציאות, בו מתקיים האמת לשיטת " אין
מלבדו עוד " כפשוטו, מראות עינינו שטח אלא.
הרמח לשון להעתיק והננו " בהקדמתו ל
ל ספר " מאמר הויכוח ] " בספר נדפס הרמח שערי ל", עמ '
כ" ל - ט ) ' מהגר הערות בתוספת " זצ פרידלנדר ח "ל([ אשר
מפו של הגילוי היא הקדושה שדרגת בדבריו רש
הסוד תורת, בקיצור לשונו וזו: " ה- ' א ישראל לוהי
… בנו בחר אשר … אהבתו לאות לנו נתן זאת, ואשר
- העמים מכל אותנו מבדיל הוא הגדול שמו ידיעת
הנפלאים מעשיו וסוד, לעמוד בריה לשום אפשר שאי
עליהם, ומא עיניהם מאיר שהוא במה אלא ציל
מרוחו עליהם … מן שכינתו הוד שהסתיר ולפי
הארץ, בשמים אותה וצימצם … שבני מזה נִמשך
ה פעולות אל יבינו ולא ידעו לא אדם ' לאמיתם …
וכסיליהם השמים ובמערכות בטבע הכל תלו אלא, צבא כל את לעבוד חשבו הראשונים והכופרים
להם הידועים בדרכים השמים, ממשיכים שהיו
כ למטה וחותיהם השפעתם דרך פי על. בא זה וכל בגילוי מתגלית הקדושה השכינה הנהגת שאין ממה
העולם, נסתר בדרך אלא … הקב כשרצה אבל " ה
מאוד לו החביבה אומתו אליו להקריב, את קרע הנה
השמים ) בשעת תורה מתן, ( מסתורין את להם וגילה
שלו, - באמת להם ונתברר כולם שידעו עד שכל
ה התחתונים של הנהגה, שאפשר הפרטות בכל
לחשוב, השכינה ביד אלא אינה. קטן דבר לך ואין
עני כמה עליו עומדים שאין בעולם י נים רמים
מאוד וגבוהים ) עניינים עם הוא גם קשור קטן דבר כל
גבוהים רוחניים, בין גומלין השפעת ויש " הקטן הדבר " ובין
"" הרמים העניינים. "( והבינ ידעו ואז הבריאה סוד כל ו:
העולם כל נברא מה על ) תכלית לאיזו, ( עומד מה ועל
) לעולם קיום נותן מה, ( מתנהג דרך איזה ועל, ומה
הדברים אלה כל אחרית ) הם ותכלית מטרה איזה אל
יגיעו, נברא שלמענה המטרה אל האירועים כל מביאים ואיך
העולם ( … הולכים הזה העולם בני איך ראו וגם
בחושך, מעיניהם נסתר והאמת. הקב הניח ואיך " ה
הרשעים את המכשלות הזה בעולם ) המכשילים דברים
הרשעים את ( … פי על אלא הולך אינו שהעולם וחושב
שנראה הזה הטבע לעיניי ם … התורה גודל ראו וכאן
והמצוות, עניי מה נם … במה מצוות דִקדוקי כל וראו
תלויים הם, מאוד צריכים הם וכמה וכמו מאוד
ז שאמרו " ל ) שיה " ה רבה ש ', פ שקלים ירושלמי " ה ו (א":
" - ודיבור דיבור כל בין של ופרטותיה דִקדוקיה
תורה. " ע רבינו משה היה זה כל ועל " להם אומר ה:
ה כי לדעת הראית "אתה ' הא- הוא בשמים לוהים
עוד אין מתחת הארץ ועל ממעל ) " ד דברים ', (ה״ל …
האלה הדברים כל והנה בזמן אותם ראו תורה מתן
…" עו יי " הדברים בנפלאות עוד ש.
עוד וממשיך ) עמ שם (ה״ל ": - ' "ל ב כאשר ויהי
ותפארתו קודשו מבית אלוהינו אותנו התעו …
והתחיל ה] [ מישראל להסתלק החכמה, שהיה כמו
ומתגבר הולך החושך … השכינה מן רחוקים ונמצאו
הקדושה … הא אבל הש ברחמיו -ל שריד לנו איר,
התורה פשט והיינו … אליו קרובים נמצינו זה ומצד
תמיד, בגלוי לא אם, פנים בהסתר לפחות … אבל
לנשמות היא גדולה צרה, באור לאור תאבות שהן
יתברך בקִרבתו החיים בסודו ולעמוד …
וגוף מנשמה בנוי האדם כי תראה והנה,
וסוד מפשט - והתורה. ומשת שמתעסק ומי ברזי דל
התורה, מן ושפע אור בא שלנשמתו די לא הנה
לנשמה הראויה המדריגה, מן בא לגופו גם אלא
הזאת המדריגה. - קבלה מארי של הגדול השבח וזהו
העליונה בקדושה מתקדשים שכולם, בכמה וכמוזכר
ותיקונים בזוהר מקומות. מתעסק שאינו מי אך
א לנשמתו אפילו מגיע אין הנה - בפשט אלא שפע לא
לגוף הראוי, הרבה חסרה נשמתו ונמצאת.
הגלות התארך כפי והנה, על החושך גבר כך
הנשמות, מישראל ונסתלקה הלכה זאת וידיעה …
ורשב " ככרוכיא צווח ישראל קדוש י ] עגור כמו - עוף מין
גבוה שקולו )-יפ על מד קידושין. ([ מן והצדדין הפינות בכל
והתיקונים הזוהר, תיקו שאין כי הקדושה לשכינה ן
דאורייתא ברזין אם … יתרון אותך אראה והנה
הפשט מדרך הקבלה לדרך אשר גדול אחד. לפי הנה
- הפשט גופניים דברים הם הזה העולם דברי כל
אדם של וחסרונות, האדמה מן עפר להיותו. והרוצה
חסיד להיות - כל ההנאות מן לפרוש אלא יוכל לא
שיוכל מה, א יהנה ולא לחיותו לו שמוכרח מה לא …
זה כל עם אך, שלא המעשה עצם ישוב לא הנה
אנושי חסרון להיות, אפשר היה זולתו גם ואם
לעשות – טוב יותר היה.
הקבלה יתרה, המעשים דרכה לפי הנה כי
עליונים ותיקונים טובים להיות חוזרים עצמם ] עי '
בספר " ה דרך " '' המותרים המעשים על ז ( א)-, , ד, ד ועי ' בספר
" ישרים מסילת " פכ " למעשים גשמיים מעשים הופך שהקדוש ו
ה עבודת של נעלים. [' העל הרצון הכין כך כי והיינו - יון מה ידי על מתקדשים הזה העולם דברי שיהיו
והנאתו לצורכו מהם משתמש שהאדם. כי והיינו
מקודשים כולם הם השמים דברי, העולם וסוף
מקודש כולו להיות … סוד והוא ': לה שמים השמים '
אדם לבני נתן והארץ ) ' קט תהלים ו", (ז״ט, השמים כי
שלמותם בכל הכינם הוא, ל מסרה הארץ אך בני
יתקנוה שהם אדם. שיהיה לאדם הכח ניתן כי והיינו
נשמתו ידי על למטה ואורה השכינה כח ממשיך הוא,
לשימושו העולם דברי כל ונתן ִ, נ זה ידי שעל תקנים
הם גם, שהמשיך הקדושה וכח, עליהם גם מתפשט
… מפרשת האמת חכמת נמצאת עניין הקדושה
ב א-לוה והשראת " בריותיו על ה, והדבק בהם ו … כי
שהקב מה העיקר " - זה הוא בעולמו רוצה ה להיות
קדושה וענייני ממש תיקונים העולם ענייני כל …"
עכ ל", ועיי " הזהב לשונו אריכות עוד ש ) עוד ויתבאר
אי בעתיד ה", ע הוא זו בחינה גילוי שעיקר " שמתייחס לימוד י
ע והוא תורה של הפנימי לאור " בדרכי תורה של עמלה י
קני יניה, לימוד דרך גם זו מעלה תתקיים דבר של לעומקו והרי
תורה של הלכותיה עומק, ע דוקא להיות צריך ולא " מה לימוד י
בקבלה שנמסר, האור לפנימיות מתייחס שלימודה רק אלא
ישיר בדרך, ע שבא הפנימי אור והרי " מכח מתגלה בשר יגיעת י
תורה עצמה להיות והיפוכה הגוף שבירת. (
מפו הרי בדבריו רש, היא הקדושה שדרגת
הסוד תורת כנגד, ע ורק " תורה סתרי של ההשגה י
העליון לשורשה הטבע מציאות להעלות אפשר. והוא
שנתבאר כמו, תורה שבמתן של הצדדין כל נמסרו
תורה. שר בדרך בהעלם נמסרו הכתרים וגם " יבוא ע
וימשיך ה" תורה מתן " שבעל-פה תורה של שמגלה
העול חשכות שגם לתורה מצטרף ם. מה וזהו
קדושה דרגת כנגד הוא תורה שמתן שנתבאר, שהרי
החמישים ביום והנעלמות הסודות כל בעולם נתגלה
שבעולם כולה הבריאה שכל בעליל שראו בדרך
לתורה מצורפת. היא קדושה דרגת והרי ההשגה
האדם לשימוש נברא שהעולם. עצמו שהאדם וכדרך
יתברך לכבודו אלא נברא לא, הטבעיות כל כך
כבודו גילוי אלא אינה האדם לשימוש שנבראה
) אי בעתיד עוד יתבאר ואֹמנם "ה, הם תורה של שהמעמקים אור בהם שנעלם ממקומות גם התורה אור של ההתגלות
העליון. היא שבעל-פה תורה ובחינת שמסתתר הסוד גילוי
והחומר הטבע לבושי תחת (.
כבודי עורה, וטוב נפש
המאור בבעל מובא ) הרז "ה. הרי על לפירושו בהקדמתו ף" (
לשונו וזו ": הנפש נקראת בכתוב רבים במקומות
החיה " כבוד, " כדכתיב ': ויגל ליבי שמח לכן כבודי, '
וכתיב ': עורה כבודי, ' וכתיב ': יזמרך למען כבוד. ' כי עליו נתן ובה כבודו מכסא האדם על אצלה הבורא
הנכס העצם והוא מהודו יסודו אל ף …", עכ ל". הרי
נקראת שהנפש " כבוד " מכסא נאצל שהוא משום
" כבודו ". של פירושה והנה " האצלה " ככתוב הוא
הזקנים נבואת גבי ) י במדבר "א(: " הרוח מן ויאצל
הזקנים איש שבעים על ויתן עליו אשר ". והיינו שלא
אליהם והועבר ממנו שיצא בדרך משה קיבלו, אלא
עניינה כמדליק ולא חסר הראשון נר שאין לנר מנר
כלום. על הנפש האצלת לתפוס צריכים זה דרך ועל
כבודו מכסא האדם, בדרך האדם תוך נכנס שלא
למטה ירידתה שעם אלא העליון משורשה שנפרדה
למקורה היא קשורה עדיין.
כך ממרום השפעה כל באמת והנה עניינה,
שהרי למציא ממציאות עוברים השפע אורות כל ות
חומר להיות שמתעבים עד ) מקבל בסוד ( בעולם
התחתון. פירושה שאין אלא לעולם מעולם שעוברת
הימנה שלמעלה העולם שעוזבת בדרך, אלא שכל
ממנה שלמעלה העולם עם קשור ומציאות עולם
) וב " החיים נפש " לחבל וממשילה הרבה בזה מאריך
ושלשלת (. ה פנימיות ואֹמנם עניין ידוע ) כמבואר שם,
ש" פי א " בהג - ג ה" ( ד שישנם ' חלוקות עולמות:
א צילות, ב ריאה, י צירה, ע שיה ) אבי ע" (. לשון וזו
ה" החיים נפש " ) שם (: " ואצילות פי ) שצריך נראה
לומר: פירושים ( לו שניים, לשון חיבור, כמו ' אצלו '
ולשון רוחני התפשטות, כמו ' הרוח מן ויאצל ) ' במדבר
א״י, (ה״כ, ] וכמו ' ידיו אצילי ) ' י יחזקאל ג", (ח״י, שהם
ידיו התפשטות התחלת וגם תמיד בגוף מחוברים [.
כי א- הכל הוא האצילות עולם גמור לוהות … ועולם
השני ) בריאה ( - יותר מדריגה וירד נשתלשל
מהראשון, שיוכל מציאותו קצת פנים כל על שמושג
יש להיקרא, מאין היש והוא, בשם נקרא לכן
' בריאה ' … הג ועולם ' - נשתלשל … יותר ונתעבה,
יותר מושג שמציאותו, מיש היש והוא, מתואר ולכן
בשם ' יצירה, ' מיש יש שהוא חומר יוצר כמו. ועולם
הד ' - שקדמוהו העולמות כל מלאכת גמר הוא,
האמיתי הטוב תכלית על ותיקונם … זה והוא העולמות המנהיג האדם דירת שבו התחתון העולם
מעשיו בכח … ל נקרא כן ' עשיה ' …", עכ " בקיצור ל.
הוא המאור בעל דברי שפירוש אנו ולמדים:
שה " כבוד " כבודו מכסא שנאצל " אתרי ארכביה
ריכשי " "ב) קנב ב. ועי ' ברשב " שם ם: ( אחד שנתפשט
מלשון למטה " ויאצל " ממקורה נפרד שהנפש בדרך,
זאת בכל אך מלשון הוא מחובר עדיין " אצלו ] " וידוע
ה של משלו רמ ק": מעשיו הרי מחבית מים ששופכים שאחרי
ואח כלו " עצמם בפני המים נוזלים כ, יורד העליון כששפע אבל
למטה, אורה שורש עם הוא קשור לעולם ) ועי ' "ב הלוי בית "
- בראשית פרשת עניין זה דרך על שבת של מנוחה בריאת [
כתוב בפסוק והנה ) מ ישעיה ג", ('ז ": הנקרא כל בשמי
ולכבודי ברא תיו יצרתיו אף עשיתיו ". שבזה וידוע
ד כל כתובים הפסוק ' - עולמות שכתוב זה שהרי
" בשמי " עולם שהוא האצילות עולם על מדובר
השמות. הוא וענינו יתברך בגילויו אין זו שבדרגה
כלל פירוד צד שום, ומידותיו הנהגותיו כל וממילא
שהוא בדרך יתברך שמו על נקראים אצילות בבחינת
כולו א-לוהות, וכנ. ל" מתפשטים כן אחרי אך
קצת יתכן ששם הבריאה לעולם יתברך הנהגותיו
יתברך במציאותו השגה, נתגלה שכבר והיינו
כביכול יתברך ממנו חוץ שהיא כמציאות.
הרמב שכתב וזהו " ן ) התורה תחילת: (
שבריאה היא עניין מאין יש, דהיינו היציאה " וכו '.
הרי שע "י י תורת חלה בריאה ציאה ופירוד
העליונה ממציאות, מלשון והוא " לברא היער את "
] ביהושע ככתוב והוא ) ז״י, ו״ט (: " היערה לך עלה ובראת לך
שם …"[, שהוא עניין ולעקור לכרות מגידולם עצים.
ענינו הבריאה עולם כן וכמו ממקורה שמנותקת
שורש מצד כביכול עניינה. אח ואילו " משתלשל כ
לבחינות עד ויורד " עשיתיו אף יצרתיו ". זה ולפי
הוא הכתוב דברי שיעור: היא הבריאה שתכלית,
להיות " ולכבודי בשמי נקרא, " לזה שהמהלך אלא
ע הוא " י " עשיתיו אף יצרתיו בראתיו ". כל שעל אלא
בפסוק במפורש מבואר פנים, "ש כבודי " אל מצטרף
" שמי " יתברך א-לוהותו בחינת שהוא, וככתוב ": כל
בשמי הנקרא ולכבודי, " אח ורק " עד משתלשל כ
לעולמות: בריאה, יצירה, עשיה. נקראת שהשכינה בפסוקים מפורש ואֹמנם
" כבוד, " ככתוב ): כ שמות ט", (ג״מ ": ונקדש בכבודי ".
וכתוב ) מ שמות ', (ה״ל ": וכבוד ה ' המשכן את מלא, "
של הקיום והוא " בתוכם ושכנתי ". שהשכינה והיינו
ה היא " כבוד " ה את שממלא משכן. וברמב " מפורש ן
מקומות בכמה ) תרומה פרשת ובתחילת לשמות הקדמה (
כבוד נקראת ששכינה. וידוע )" אורה שערי " (א״ש
ש" שכינה " אדנות השם של מהכינויים חד היא.
של שפירושה עוד ומצינו " מלכות " כבוד הוא, וכפי
מברכים שאנו " שחלק מכבודו ליראיו, " ראיית כי
המלך כבו ראיית היינו דו. ש וידוע " שכינה " נקראת
" דאצילות מלכות " שהיא של האחרונה דרגה
יתברך שמותיו ) ואילך ומשם הבריאה לעולם הכל עובר
נפרדים שמות להיות (. והרי עניינה הוא שמותיו שכל
והכבוד המלכות מידת דרך מתגלים יתברך וכמו
לפנינו שיתבאר.
פנים כל על ומבואר ש עניין יתברך כבודו
הת הוא יתברך שמו אל שמחוברת יתברך גלותו
ממש. בנפש מתגלה שהכבוד ואף, בחינה שהוא
הקומה של התחתונה, שאותו אנו רואים מקום מכל
עצמה השכינה הוא כבוד. יתברך ששמותיו וכיון
מידת דרך מתגלים " שכינה, " ה ממילא " כבוד " הוא
החוצה שמתגלה למה אצילות בחינת שבין המעבר.
ו עניין צרי זה לערכינו ביאור ך, מתפרש איך
יתברך לשמותיו שמצטרף בדרך כבוד של גילויו
אצילות בסוד, רק לפועל יוצא יתברך שכבודו בעוד
ע" הנבראים י. ב מתבטא איך להבין צריכים וגם '
בנפש הללו בחינות.
הגר בדברי להקדים ויש " א ) למשלי בפירושו
ט״י, 'ב ( הפסוק על ": דעת בלא גם נפש לא טוב," וזו
דבריו באמצע לשונו ": טוב הוא הדעת כי, של וחילוף
טוב הוא נפש. כלומר, ' נפש ' בא " ב ת " הוא ש ' טוב ',
דעת בלא וכשהוא, טוב לא הנפש …", עכ " ל ) ועיין
ב" עמוקות מגלה ואתחנן - ", קע אופן (ו". ישר שבכיוון הרי
למטה מלמעלה קוראים " טוב " שטובתו משום והוא
מלמע מושפעת יתברך אלינו ומשתלשל ויורד לה.
למעלה ממטה בקריאה אבל, בא דהיינו " ב ת " ש
האותיות של ההפוך צד שהוא, אותו הרי " טוב "
ב מתבטא " נפש ) " בזה לבאר ויש, שאחד זמן כל שהנה
לחבירו מבטא עניין מסויים, ה נתפס לא הרי עניין השומע אל
דיבורו שגומר אחרי אלא, אלי מדבר מה שיבין יתכן לא שהרי ו
משמעות שום אין שעדיין כיון שתיים או אחת מילה אחרי
דיבורו בראשית. כל או המשפט כל של הביטוי אחרי ורק
ה עניין, המוקדם אל המאוחר מן למפרע ומבין שומע אז. ונמצא
של תפיסה שכל " מקבל " הכל ככלות אחרי רק היא, כל ואז
אליו מובנים שבנתיים והמהלכים הדיבורים. זה דרך ועל יש
להבין עניין א של אותיות צירוף " ב ת ש", של התפיסה כלפינו כי
הת מן מתחלת למטה ממעלה השפע ' האפשרות ניתנה ומזה
הא גם להשיג ' (. מדבריו אנו ורואים הוא שהטוב
עצמה ההשפעה, את המקבלת היא הנפש ואילו
ומתקיים חל הטוב ידה ועל הטוב. יוצר ובברכת
הוא הנוסח: " טוב יצר כבוד לשמו, " הוא ופירושו:
שהקב " יתברך טובו במידת מתגלה כביכול ה, אבל
ע מתקבל זה שפע " בדרך כבוד של במהלכים הנפש י
נכון באופן הטוב ומקבל למעלה שעולה. ושיעור
הוא זה לפי הכתוב דברי: ש " דעת בלא " - בלי דהיינו
נכון חיבור ) חיבור מלשון דעת, ( טוב לא הנפש אז, כי
לה היא תכליתה העליון לשורשה הכל חזיר. והיינו
שמו שמגלה כבוד של מהלך ידי על מתגלה שהטוב
יתברך.
ה וביאור עניין ערכינו לפי נראה, שהנה
ומכובד מכבד בין חיבור הוא כבוד של החפצא. ולולי
כלל מציאותו יתכן לא ביחד שניהם. של עצמו כי
והדרך אחרים אצל שנתפס השגה הוא כבוד
אל שמתייחסים המכובד. זה לפי ונמצא, שזה
כבודו גילוי הוא הבריאה שתכלית, הוא עניינו עומק
שהקב " צריך יתברך שהוא בצורה נתגלה כביכול ה
שיכבדוהו לאחרים.
שהנפש המאור בעל מדברי יוצא והנה
כבוד נקראת, קיום שום לאדם לו אין כבוד שבלי,
הכבוד בהרגשת תלויה חיותו עצם שהרי. וגדולי
בעלי אומרים היו המוסר ) מסלובודקא הסבא בשם (
כבוד רגשי כל האדם מן ניקח שאילו, הוא מוכרח
וישתגע מדעתו שיצא או שימות ) שמדמה מצב תוך ויחיה
אחר אדם שהוא (. והיינו ההגנה הוא אדם של שכבודו
אישיותו עצם על. ה עומק והנה עניין הוא, שעצם
באה שחיותו בצורה קיימת אדם של מציאותו מן לו
החוץ, ע אלא יתכן לא הכבוד צורת עצם כי " שיש י
תורת איזה פנים כל על " מכבד ] " ופשוט שהכבוד
אלא אינו האמיתי " ינחלו חכמים כבוד ". שנאמר מה והוא
סב )נדרים. ברמב ומובא " תשובה הלכות סוף ם ( שילמוד
מאהבה " לבוא הכבוד וסוף, " והיינו שלולי " כבוד " שייך לא
מציאות, ש אלא ולא נכון בדרך הכבוד לחול צריך " כדי
רבי שיקראוני " וכדומה ) דבר של ולאמיתו ממהלכי אחד זהו
גיהנום של התפיסה, שהרי מכח באה המיתה האש בכבשן
הנשימה אויר מסביבו שמסלקים, חנק מיתת כעין, מי וכל
אל שייכות לו שאין " ינחלו חכמים כבוד " הוא מופקע הרי
שמחוצ שהחלל זה מצירוף חיותו עצם בכלל הוא לו ה ([.
מצינו ואֹמנם עניין הנשימה אויר לגבי זה
אדם של, שהרי ע לו באה אדם של חיותו עצם " י
מציאותו לעצם מחוץ שהוא אויר שנושם, ונמצא בדרך מעצמו חוץ מתפשטת אדם של חיותו שעצם
ג שמסביבו שהחלל " לחיותו מצטרף כ. עוד ונראה
שבאמת עניין מסו מוכח זה של הגמרא גיית
" מצמצם, " במשנה מובא שהנה ) ע סנהדרין ו", 'ב (:
" הנהרגין ואלו: רעהו את שהיכה רוצח … וכבש ) לחץ (
האור לתוך או המים לתוך עליו ) האש ( יכול ואינו
זה )הרי - ומת משם לעלות ( חייב ) מכה יד על כרוצח ". (
רש ופירש " י ) ד שם " כבש ה (: " חבירו של ראשו אוחז
במי ותוקפו ראשו להרים יוכל שלא כדי ם, וננער
ומת ". ובגמרא ) שם (: " לן משמע קא רבותא רישא
) לנו השמיעה רבותא בתחילה: ( איהו דלאו גב על אף ) שלא
עצמו הוא ( דחפו ) מעצמו נפל אלא למים, ( כיון ] שהוא
מחזיקו ) כובשו ( עד שם [ (ש)ד ומת משם לעלות יכול אין
חייב … מנלן כבש ] לנו מניין ) שהו שהורגים אלו בכלל א
הרוצח את עליהם ([? שמואל אמר: קרא דאמר ' או
באיבה ' המצמצם את לרבות ] הדוחק )ו" מצמצם "( את
בו לחיות יכול שאינו למקום חבירו [ ". הרי אויר שמניעת
רציחה נקראת אדם של הנשימה. צריך לכאורה אשר
עיון, כלל בו פגע לא והרי רציחה מעשה נחשבת איך,
ז שונה ומה שאינו לאכול אפשרות ממנו ממונע ה
בלבד גרמא אלא ) עז בדף שם וכמבואר (. נראה אלא
מזה מבואר, מעצם חלק הוא לו שמחוצה שהאוויר
חיותו, זה חלל ממנו שלוקח ומי, שלוקח נקרא
ממנו חיותו. של רציחה השם עומק מתפרש וכך
ע רציחה מעשה עושה באמת זה ידי שעל המצמצם " י
ש בחיותו שפוגע לעצם ושמצטרפת לו חוצה הוא
חיותו. דבר של ולעומקו ה שורש עניין בעצם נעוץ
האדם בריאת. כתוב שהנה ) ב בראשית ', ('ז: " ויפח
חיה לנפש האדם ויהי חיים נשמת באפיו. והרמב " ן
ז דבריהם הביא: ל" " נפח מדיליה דנפח מאן ) שנפח מי
נפח מתוכו ( ". והיינו ה עצם שכביכול " באפיו ויפח "
הוא באפיו שנכנס העליונה מחיות חלק ) הפה שאין מה
לדבר יכול (. הרי היא היא האדם של חיים שהנשמת
כביכול העליונים החיים. ונמצא בו דבוקים שאנו פיו נשימת של החיות היא שחיותינו בדרך יתברך
יתברך ] בספר מבואר וכן " החיים נפש " ) א״ש, פט ו" ( בביאור
דרגת " נשמה " יעו ש" [. ולדרכינו מיוחד עומק בזה יש,
זה לפי שנמצא שהקב " עצמו את העמיד כביכול ה בכלל כן גם הוא יתברך ממנו חוץ שהוא שמה בדרך
חיותו עיקר. שהרי חיה הנפש, חוץ כלפי שהוא
נפח שמתוכו כיון יתברך חיותו כן גם נקראת.
הגר דברי היטב יתבאר ועכשיו " ש א " נפש "
היינו " טוב " בא " ב ת ש", שהרי הטוב אור הוא
המקבלים אל למטה שמושפע העליון. קבלת דרך אך
חיות תפיסת שעניינה כבוד של במהלכים הוא הטוב
כביכול נפרדת מציאות בתוך העליונה, אלא תצטרף התחתונה מציאות שגם היא שתכליתה
העליונה לחיות. שאמרו וזהו " לשמו כבוד יצר טוב, "
היינו כבוד הנקראת בנפש חל שהטוב כמבואר בבעל
המאור, וע " חל הכבוד - הנפש י, שכל הטוב ומתגלה
לנמצאים יתברך ממציאותו להשפיע הוא עצמו.
והרי שיתגלה היא הבריאה תכלית " היום וידעת …
ה כי ' עוד אין הא-לוהים הוא, " והיינו של שלאמיתו
מגילוי חוץ ושלום חס כלל אחרת מציאות אין דבר
יתברך כבודו ) ב ועיין " מים אפיקי עניין - " כ ', הע ' ס״ק, עמ '
רכז - רכד (. להבין נשכיל ומעתה עניין " תורה אלא כבוד אין, "
שהרי ה " חיה נפש " ע שנתהווה " י " נשמת באפיו ויפח
חיים " שנקודת בדרך העליון לחלקה מתייחס
כביכול ממש יתברך חיותו עד מגעת החיבור. והרי
לדרכינו כבוד שנקרא הנפש ) דהיינו המציאות שורש
יתברך ממנו חוץ שהיא, ( יתברך לחיותו מצטרף. והנה
ממש התורה היא זו נקודה בפסוק וככתוב ) ב משלי ',
'ו (: " ה כי ' ותבונה דעת מפיו חכמה יתן, " והיינו
ע יתברך מפיו שיוצאת החיות אותה היא שהתורה " י
" חיים נשמת באפיו ויפח ". מברכים שאנו וזהו:
" בתוכינו נטע עולם וחיי, " שאותן הנצחיים חיים לגמרי מחוברת האדם שנשמת בדרך בתוכינו נטוע
החיים למקור. הטוב בחינת של החיבור עוצם וזהו
והנפש, שה אלא " טוב " למטה מלמעלה מושפע, ואילו
למעלה ממטה מתגלה הכבוד, מתגלה וכשהכבוד
בשלימות, בסוד החיות למקור חוזרת " כבוד אין
תורה אלא ". קי היא זו דרגה ואֹמנם שדרשו מה ום
) שיה " ה רבה ש ', ('ב: "ש הקב " ל ה יבן ישראל של …
דכתיב ) ע תהלים ג", : (ו״כ ' א וחלקי לבבי צור -לו הים
ל עולם ". ' האמור ולאור, ה לב ואחד אחד כל שבתוך
) בגימטריא שהוא כבוד, כנ " המהר מדברי ל "ל( מחובר
שהקב עד יתברך אליו לגמרי " של ליבם נקרא ה
ישראל. מתבא זה ולפי במשנה שמבואר מה היטב ר
ש" אין כבוד תורה אלא " וגם " אין טוב תורה אלא ".
דרכינו לפי אשר עניינה הוא, למטה חלה שהתורה
של במהלכים כבוד, היא התורה עצמה מצד אך
ה טוב עצמה. הזה בעולם תורה של גילויה ותכלית
הבריאה כל שמצטרף בדרך כבודה גילוי הוא לסוד
" ותבונה דעת מפיו " מ) ב שלי ', ('ו. בסוד והוא אורייתא
קוב " חד וישראל ה )ע" הזוהר פ ( והבן.
של בקילקולם נוסף עומק אנו למדים ומכאן
עקיבא רבי תלמידי " לזה זה כבוד נהגו שלא ) " יבמות
סב, : ( שהכבוד הכנה בתורת להתגלות צריך שהיה
מקורם אל נפרדים בחינת חזרת הוא תורה למתן.
והיינו שנתהווה שהחיות והשגה תפיסה עם בעולם
כביכול יתברך ממנו חוץ היא כאילו, צריכה היתה
כביכול עצמה העליונה לחיות שוב להצטרף. והוא
פיו נשימת לסוד החזרה, כבודו מגיע לשם עד אשר.
) הנ כל " ערכינו מיעוט לפי ל שקיבלנו מה וכפי ממו " ר
הגרמ "ש שליט. (א"
ו כבוד נפש נ ר פ - תילה ש מן
המאור בעל לשון העתקנו ) הרז "ה. לפירושו בהקדמתו
הרי על ף" ( לשונו וזו ": בכתוב רבים במקומות
החיה הנפש נקראת ' כבוד ' …", לבאר ויש
הטעם כבוד נקרא שהנפש. וה עניין נראה, שהנה
ש תורה בלשון מצינו " נפש " רצון לשון הוא, וכמו
שכתוב ) כ בראשית ג", ('ח ": נ את יש אם לקבור פשכם
שמה מתי את ". ריבוי לשון שהוא עוד ומצינו,
וכתרגום ) א שם א כ- ב", ח״כ; ט -' ' ', 'ז ( " ורבו פרו " -
וסגו "פושו, " לשון והוא " נפיש " בתרגום כמובא
ובש " מקומות בכמה ס. שהוא מצינו כן שכמו אלא
מנוחה לשון, ככתוב ) ל שמות א", (ז״י ": השביעי וביום
וינפש שבת, " ופירש רש - ו " והתרגום י: " ונח ".
אחת בדרך מתפרשים איך להבין וצריכים.
בזה ונראה ) שקיבלנו מה וכפי ערכינו מיעוט לפי
ממו " ר הגרמ "ש שליט "א( הספרים דברי בהקדם
הקדושים ]" הגרמ כתבי " משקלוב מ " - " משנת ביאור
חסידים " קט דף ", האותיות תמונת " רנ דף "; יעקב קהלת " -
נפש ערך, עיי ש"; " עולם כהונת ברית מצוה נר מאמר - ", י״פ,
עיי ש"; " אמת שפת " - חנוכה ) תר (ס", עיי ש"; תיקו ועיין " דף ז
יד [ב/: שמילת " נפש " תיבות ראשי היא: רנ, פ תילה,
ש מן. ה תוכן וביאור עניין הוא, בספר מבואר שהנה
" החיים נפש " א״ש) ( באורך: צורת שהשתלשלות
נשמה בסוד היא מלמעלה האדם, רוח, נפש. והנה
הנשמה אשר העליון חלקו היא " עצמותה פנימיות
בהעלם מסתתרת, בתוך כביכול ברוך ומקורה
שמו יתברך פיו נשימת ) " שם כלשונו, פט (ו" ואילו
בחינת " רוח " מזה למטה היא ) שם כמבואר. ( אכן
בחינת " נפש " שכתב וכמו ביותר נמוך הוא ) שם,
פי (ד": " הנפש מבחינת הוא - המעשה כי, כמו
שכתוב ': תעשה אשר והנפש ) ' ט במדבר ו", ('ל ', הנפשות
העושות ) ' י ויקרא ח", (ט״כ, כיוצא והרבה, ' הוא הדם כי
הנפש ) ' י דברים ב", (ג״כ, בדם ומתלבש שורה שהנפש
האדם …", הרי האדם של העשייה שכלי ) החלק שהוא
הגופני ( ע האדם קומת אל מתחברים " נפש בחינת י.
שם מובא ואֹמנם עוד ) בפ (ד": הוא שהאדם " חיה נפש
מספר אין עולמות לריבוי, הנהגות פרטי שכל שכמו
ותנועותיו הגוף, ע הוא " שבקִרבו הנפש כח י, כן עליונים עולמות של החיה ונפש הכח הוא האדם
שיעור לאין ותחתונים, ידו על מתנהגים שכולם ".
עוד ושם ) בפ (ו": " יתברך קונו רצון האדם ובעשות
שמו, ו שבו וכח אבר באיזה מקיים, ה ממצוות אחת ',
המקבילו העליון וכח עולם לאותו נוגע התיקון,
לתקנו, להעלותו או, על וקדושה אור להוסיף או
קדושתו … עשייתו ואופן ערך כפי, רוב ולפי עשיית בעת מחשבתו קדושת וטהרת ההזדככות
המצוה …".
אנו ולמדים, של החיבור כח מחזיק שהנפש
ה העליונים ועולמות לאורות גוף, ידה על ומתקיים בסוד למקורה להחזירה ותולדותיה הגוף תכלית
" ממעל א-לוה חלק ) " הספה כלשון (ק". וה עניין בזה
הוא, מסגרת תוך נמצאת שלמטה האדם צורת שהנה
הזה עולם של מוגבלת, היא ותכליתה, מערכת שדרך ותתגלה למקורה תתעלה והבחירה העבודה
מציאו הגבול מן למעלה שהיא האמיתית תה
והמידה. להתייחס אפשר שאי יתברך רצונו גזר והרי
המעשה עולם דרך אלא העליון לאור. למדים ונמצינו
נפש בחינת שבאמת " ריכשי אתרי ארכביה " "ב) ב
קנב. ברשב ועיין " שם ם: ( אחד, בחינת שמחזקת " גוף ",
בה יש בזמן שבו אלא מה כל ולחבר להעלות הכח
שה בסוד וא " מעשה " העליון לאור.
בזה ויתבאר, ל מרמז שהנפש מה רנ" "
"פ תילה " " ש מן ", הוא הנר הארת דרך שהנה נהפך ואז הכלי מן השמן את ממשיכה שהפתילה
לאור השמן. והנה מוגבל השמן את שמחזיק הכלי
בני הם אדם בני של והגוף המעשה שלי כדרך הוא
מידה, ה זה בשמן מונח מקום שמכל אלא נמדד,
מוגבל דבר מהיות ליהפך והאפשרות האפשרות,
וגשם חומר מבחינת למעלה שהוא לאור. כלל וזהו
עניין נפש בחינת, עולם למערכת מחובר הנפש שהרי
החומרי התחתון, ממקורה פירוד בר הוא זו ובבחינה
סוף האין, הנפש של בכוחה יש מקום שמכל אלא
ע לאור ליהפך הבהמית " התמימה העבודה י. ונמצא
ש זה לפי " שמן פתילה נר " בחינות כנגד הם " נשמה
נפש רוח, " כנגד היא הנשמה שהרי האור הבִלתי
ותכלית גבול, בבחינת והוא " א חלק ממעל -לוה "
) הספה כלשון (ק", בחינת כנגד הוא שבכלי השמן ואילו
נפש. היא האור אל השמן שמחברת הפתילה והרי
בבחינת " רוח ) " ב וכמבואר " החי נפש ים " שם, פט ו",
ואכמ ל" (. על-כל- אך פנים השלם תיקון שמהלך כיון
הגוף כוחות דרך הוא, שב כורחך על " נפש " מושרשת
ותתונים עליונים חיבור של האפשרת.
יתבאר זה ולפי עניין השם " הנרות הטבת "
שבמקדש המנורה הדלקת להכנת התואר שהיא,
יפלא לכאורה אשל אליה שייך הטבה תורת איזו.
אכן מובן לדרכינו השמן צירוף הוא נר של שעניינו
אל שבכלי " טוב כי האור, " העולם תכלית וזהו
לעליונים יצטרפו שהתחתונים בכללות. ובפסוק
כתוב ) א בראשית ', ('ד ": א- וירא כי האור את לוהים
טוב ", הרי הנִצחית ההטבה הוא שהאור ] וידוע
וסופרים מספרים ) הגר בשם מקובל " לזה והסכימו א כל
רבותינו ( על- הגמרא פי )ב" נה ק. (: שכל עניין בתורה שנכתב
ותמציתה עניינה עיקר בה נכלל הראשונה פעם, כתוב כאן והרי
בתורה ש " אור " היינו " טוב "[. ולכן למנורה ההכנה
בשם נקראת שבמקדש " הטבה " כי הוא עניינה עיקר
האמיתי הטוב אל הִתחברות מעשה ) עוד יתבאר ואֹמנם
אי בעתיד "ה, לפרוכת חוץ הוא המנורה של שמקומה שמה
העדות, בחינת של החיבור כח מחזיקה שהמנורה משום הוא
ממנה שחוץ למה הקודשים קודש. בסוד וזהו " שמן פילה נר, "
שע " למקור מתייחסת כולה הבריאה כל הרי המנורה י
המידה מן למעלה שהוא המציאות (. ועיין שנתבאר מה עוד
הגר בשם " וה א " מגלה עמוקות:" ש " נפש " בא " ת
ב" הוא ש " טוב ", כאן כמבואר הוא ועניינה שהנפש
אלא אינה התחתונה מציאות שכל מגלה " טוב ",
שנתבאר וכמו ] של מציאותו בייחוד להתבונן יש ואֹמנם
הנר, חז אמרו שהנה " ל "ב) ל ר ט", ('א: ע אבינו שאברהם " ה
שהוא וראה בעולם התבונן " דולקת בירה ". ה וביאור עניין
נראה, המציאות תפיסת של אפשרויות שתי ישנם שהנה:
היא טומאה של הדרך שהרי, סדר לו ויש נוהג כמנהגו שעולם
קבוע. ח כזאת תפיסה והנה " מסתובב שהכל היא ו כגלגל
שבסוד התחלה נקודת מבלי אחד בהמשך " ראשית " שאין וגם
אליה להגיע תכלית לה )" אחרית, "( שמתרחש מה שכל והיינו
בעולם שכל שמחייבת חידוש תורת בה ואין ממילא בדרך הוא לתכלית העולם את שמביא חדש גילוי אלא איננו קל מקרה
גבוה מעל גבוה שהיא ] הטעם ומזה, מובא בספה ק" ) עיין
ב" אמת שפת " - חנוכה ) תרס (א"; ב ועיין " יששכר בני " מאמרי
ד מאמר - וטבת כסלו חדשי ' מ אות "ז; ג מאמר - שם ועיין '
אות כ״ד [: ש" גלגל " בגימטריא " יון ", יון טומאת שורש כי
ותחתונים עליונים בין הניתוק הוא בעולם, צווחי כן על ואשר
ככרוכיא ] - עגור כמו גבוה שקולו עוף מין מד קידושין )-פי על. ([
ח קדמון שהעולם "ו, התחלה של מקור אין לשיטתם כי
ההנהגה כל מוביל שלקראתו.
היא האמיתית תפיסה אכן, בעולם שיש מה שכל
מקור לו יש, ע החידוש נקודת לגלות היא קיומו ותכלית " י
העליון לשורשו והתבטלותו התייחסותו. אבינו אברהם והנה
לנכון השיג, לעצמה קיום איננה התחתונה שמציאות, אלא
למציאות עצמה ממציאות לעבור היא האמיתית שתכליתה
גבוהה יותר. והרי רג שכל היא זו תפיסה הוא קיום של ורגע ע
יתברך יחודו גילוי של הגדול למהלך ששייכת חדשה מציאות.
הרי דבר של שלעומקו ונמצא בעולם שיש קיום של משהו כל
ומקרה המשך של צד בלי עצמו בפני עליון אור אלא איננה.
באמת וזהו עניין " נר ", שהנה הדולק האש נראה
גשמי דבר ככל קיום המשך לו שיש כדבר, אך שאין הוא ברור
ממש בו. כשנתבונן ואמנם, הרי מיניה עצמה את מכלה האש
וביה, שהרי רגע אותו של שהשמן רק הוא מציאותה עצם
נשרף, בעלמא דמיון אלא אינה הדלקתה המשך של תפיסה וכל,
שהרי שריפתה נגמרה כבר הרגע זה שקודם האש, של והאש
איננה עדיין הבא הרגע. ונמצא בת איננה שהאש קיום המשך
הנבראים כשאר כלל, שהרי עוד תולדת אלא אינה האש יצירת
אש להיות הפך עתה שזה חומר. ב ועיין " משמואל שם "
] - ליקוטים פרשת " בהעלותך " ) דברים ספר בסוף מובא, עמ '
ד רמח " והנה ה, ([ לשונו וזו: " המנורה הוראת, בדרום מנורה כי
ידרים להחכים והרוצה, א הם המנורה ונרות ממקור השופע ור
החכמה הפסק בלי עת בכל, ז שאמרו וכעין " ל ) נג ברכות: . (
' הניח לא שעקר שמה - פטור בשבת שלהבת המוציא, שבכל
חדש נתווסף רגע, ובלילה ביום תמיד דולקת והייתה והיא
בישראל שורה שהשכינה עדות ", עכ. ל"
ה עומק בזה ויתבאר עניין, את אבינו אברהם שראה
כ העולם " בירה דולקת, " והיינו עכשיו של שהקיום שהבין
היה ומזה לו שמקודם הקיום איננו " בדעתו משוטט " ) כלשון
הרמב " ב ם " החזקה יד ע הלכות - " " פ ז א", ג״ה ( שהשיג עד
כגלגל מסויים סדר עם וקיים קבוע כדבר נראה שהעולם שמה
החוזר, דבר שהוא לעין שנראה האש דוגמת דמיון אלא איננה
וקיים קבוע אחד בהמשך. דבר של לאמיתו אכן, רגע כל הרי
חדשה מציאות הוא. דולקת שהבירה הפירוש וזהו, " דהיינו
שכל עניין לחוד עומד שבעולם קטן, להיות הופך עצמו והוא
עצמו בפני אור ) שנתבאר וכמו דרך אור להיות הופך שהשמן
הפתילה, ( והרי יתכן לא האור תמידיות, וכנ, ל" שהרי כל
של משהו אותו של שמנו שריפת של קיום אלא לו אין אור
רגע [. הגר מדברי למדים נמצינו פנים כל ועל "א,
הללו בחינות שלוש האדם בנפש שכלולים, דהיינו
עצמו העליון אור, ענייני כל להפוך האפשרות וגם
האמיתית למציאותם הגשמיות. ע והוא " מהלך י
שבנר הפתילה שכנגד חיבור. לה נשכיל זה ולפי בין
אחד בקנה עולים נפש של השונים שהפירושים,
ה שהנה עניין כנגד הוא וריבוי רצון חוץ ההעלאה כח
וגבולה ממסגרתה, בחינת שהרי " פתילה " בנפש שיש
עולם מערכת תחת שהוא הגופניות מן מושכת
התחתון, ממאסרה להוציאה תמיד ומשתוקקת
גבול בלי שהוא למקורה ולהחזירה. הוא זה ורצון
בס וד " אליך תערוג נפשי כן " ) מ תהלים "ב, ('ב,
תכלית בלי ולהתרחב להתרבות ומבקשת. הלשון אך
" מנוחה " שבאה הבחינה כנגד הוא שכבר אחרי
ומגיע מקורה אל והגשם החומר בחינת מצטרף
למנוחתה. פנימיות להבין נשכיל לכאן שבאנו והנה
ה עניין שה " נפש " כבוד נקראת, מצד הכבוד שהנה
עצמו יו הנכבד אל קרוב להיות חזקה הרגשה צר
תפארתו רוממות מחמת במחיצתו ולעמוד ולשמשו.
בזמן שבו אלא ריחוק של הרגשה עימה נלווה,
המשנה וכדברי ) פ אבות ג", (י״מ ": כנגד מתחמם הוי
חכמים של אורן, תכוה שלא בגחלתן זהיר והוי, "
והיינו מהנכבד אחורה רתיעה מחייבת כבוד שהדרת.
והנה ע ניין וכמובא אב כיבוד בדין מתבטא זה
בגמרא ) לא קידושין: (: " מורא איזהו? כיבוד ואיזהו?
- מורא ולא במקומו יושב ולא במקומו עומד לא
מכריעו ולא דבריו את סותר. - כיבוד מאכיל
ומשקה, ו מלביש מכסה, ומוציא מכניס ". שיש הרי
שתיים: - אחד הכנעה עם הנכבד לפני שעומד
ב מסויימת מרחוק אליו מייחס שנמצא דרך. - ושנית שמשמשו בדרך הקרוב של ההתקרבות בחינת הוא
מקרוב. עצמו המורא מצד אילו על-כל-פנים אך, לא
הכבוד דין לקיים די, להתקרב ההשתוקקות עוצם כי
אמיתי כבוד בכלל כן גם הוא אליו. שהכבוד הרי
יחד גם והיראה האהבה צירוף תמיד הוא.
לאור ועכשיו האמור, שהנפש כדרך הרי
גוף של הקצוות שני בין השילוב בתוכו מחזיק
והנשמה, אל תמיד ומצטרף הולך הגוף הרי ידה ועל
הנשמה, הוא כבוד של עניינה כך הצירוף לעולם
בחינת שבין " פירוד " דביקות ובחינת. כמה ועד
בו שמתקיים עם אחורה ורתיעה ריחוק בחינת
יתב שמציאותו נכונה תפיסה אימה מעוררת רך
ופחד, וביה מיניה זוכה הוא כך ההתקרבות להרגשת
זאת עם ביחד שנלווה.
זה לפי ומתבאר, כבוד נקראת שהנפש מה,
דרכינו שלפי, לשורשה הגופניות להעלות הדרך
ל אותה ולהפוך העליון " נשמה " ע הוא " של המהלך י
כבוד. והיינו של המהלך שאחרי יראה והתבטלות
מעלה כלפי, מ שנקודה בדרך לשורשו הגוף תקרב בסוד יתברך בו להִתדבק ראויה שלו הפנימית
אהבה. החיוב מקיים שהאדם במידה ובה " מורא, "
לצאת והכסיפה ההשתוקקות הפועל אל יוצאת מלחיות ומעכבתו אותו שמגבילה המסגרת מתוך
תוך האהבה והדביקות ] בדרכי מצינו זה מפני ואֹמנם
העבודה, עבו כל שאחרי היצר כבישת של אמיתית דה, הרי
" דבר כל על ההרגל ) נעשה ( שלטון " ) הראשונים כלשון (. והנה
חבר להיות נהפך הטוב אל המתנגד שהכח משום הוא זה שִלטון
אליו, לאהבה יראה מבחינת שנהפך היינו האמור ולאור
אליו ונִתדבק. כדי הרע מצידו כח עוד בא שאחריה ופשוט
ג ויהפוך כנגדה שינצח ונִצחית טוב של למציאות זה ם [. בכלל הספירה עבודת תוכן זהו ואֹמנם ) כמו
פעמים כמה שנתבאר ( במהר וכמבואר " וברמח ל "ל:
של " של יראה החלק כנגד הם הראשונים ימים ב
כבוד, הי ואילו " כנגד הם אחריהם ימים ז " טוב "
כבוד של העליון החלק שהוא המהר שכתב וכמו ל":
טוב נקרא שהאור. וה שכתוב מה דרך על וא ) יחזקאל
ג״מ, ('ב: " מכבודו האירה והארץ, " וכתוב ) כ ישעיה ד",
(ו״ט ": ה כבדו באורים ". ' אותנו מייחס שהכבוד הרי
אל טוב כי האור. בראשונים המפורש וזהו ) עי ' בספר
ש מצוה החינוך "ו( כ להיות צריכה שהספירה " עבד
צל ישאף ", והיינו הכבוד שמחמת האימה עם שיחד,
יתברך אליו להתקרב הרצון חוזק נלווה. ושלימות
עניין הוא זה המנוחה אל שמגיעים מה מה בסוד
חז שאמרו " ל ) סד ברכות ": . ( חכמים תלמידי, להם אין
מנוחה הבא בעולם ולא הזה בעולם לא -, שנאמר
) פ תהלים ד", : ('ח ' חיל אל מחיל ילכו ' … ". ופירש
רש י": " למד וממדרש לישיבה מישיבה רש ". ופשוט
המנוחה גוף אל סתירה אינו מנוחה להם שאין שזה, אמיתית מנוחה מקבלים זה בדרך רק אדרבה אלא
] ואֹמנם עצמו סיני הר במעמד כתוב ) י שמות ט", ז״ט (: " ויחרד
במחנה אשר העם כל ". והרי עניין פחד מחמת איננה החרדה
עונש של, אלא כבוד של במהלכים הוא תורה של שגילויה.
וב אחורה ורתיעה מורא של צד יש כבוד. אך זכו החרדה מכח
ל" יסף ולא גדול קול " ) ה דברים ', (ט״י, אל הנִצחי החיבור שזהו
התורה ) אונקלוס שתירגם כמו ": יסף ולא " - פסק ולא " "(. ועוד
אי בעתיד יתבאר ה", בביאור עניין ש קול הבת " מהר יוצאת
ואומרת ומכרזת חורב: מעלבו לבריות להם אוי תורה של נה
…" ) פ אבות ו", (ב״מ, תורה של כבודה היפך הוא שהעלבון,
ונקט " חורב הר " כל שמבטל סיני של הגילוי כנגד זה כי בדוקא
כנגדה המציאות. דרגת וזוהי " מורא " הכבוד של. מה עוד ועיין
בספר שהביא " שמואל מדרש " זו משנה על: קול שהבת
לשומעה אוזנו שמטה למי לעולם נשמעת. תביעה שישנה הרי
תורה של כבודה על עולמית [. וזהו עניין " וינפש " של
ה" הבא עולם מעין שבת של - ", שהרי קודש בשבת
הבא עולם של המנוחה תוך אנחנו חיים. מודים שהכל בגמרא מובא הטעם ומזה
לישראל תורה ניתנה שבשבת, שהרי חלה בעצרת
ותחתונים עליונים חיבור שלימות בעולם, שהרי אי העבודה שלימות אחרי אלא לעצרת להגיע אפשר חלה אז והרי ואהבה יראה של המהלכים בצירוף
בשלימותה הכבוד דרגת, חז שאמרו וכמו ) "ל ברכות
נח. (: " תורה מתן זו - והתפארת ] " הרמב וכלשון " ן
) תרומה בפרשת (: " הכבוד שהיה בסיני "[. הנפש חלקי ששלושת דרכינו לפי ונמצא
שלושת כנגד הם הספירה חלקי, מהלך מתפרש וכך
הספירה ימי של התיקון, העבודה באה שתחילה
כבוד של המכובד אל כבוד וההדרת הריחוק בבחינת
עבודת בסוד היראה. ואח " שהכבוד המהלך בא כ אל התחתוניות דרגות מצטרף שכבר בדרך מתוקן
הטוב עצמו. שהוא המנוחה אל מגיעים כבר ובעצרת
העבו אחרי השכר סוף גם ואהבה היראה מתוך דה
יחד. פנים בכמה עוד נתבאר וכבר, שזהו עניין הפגם
עקיבא רבי תלמידי של ", לזה זה כבוד נהגו שלא "
) סב יבמות, : ( כבוד לגלות באים הספירה ימי שהרי
בשלימות. והוא עם תורה כבוד שמקיימים בדרך
האמיתית בנִשגבותה נכונה הערכה. זה בדרך ורק
הפועל אל יוצא אל וההשתוקקות הכסיפה קיום
הטוב.
בפסוק שכתוב וזהו ) י איוב א", ('ט ": ארוכה
מארץ מִדה מני ורחבה ים ". פירושו עומק ולדרכינו
תורה של מערכות שתי שישנם הוא: - אחת תוך
של המהלך " מִדה " והטבע הגבולים מערכת שהיא.
האריז בכתבי ומובא ל" ]" תורה ליקוטי " ישעיה על מ) ',
ב״י (: " מים בשעלו מדד מי ", "ד וד אמנם ה " וכבר ה ) עמ ' שי (.
ב ועיין " עמוקות מגלה מ אופן - " ח" [ "ש מִדה " הוא
מ בגימטריא ט" ז) ' ז פעמים, (' כמה נתבאר אשר
פעמים הטבע כנגד הוא שבע שמספר. תכליתה אבל
דרגת אל להתחבר היא " ים " חמישים שבגימטריא,
הנו שער דרגת שהוא ן" נ) ' = 50 ל (שהוא מן מעלה
והגבול המספר. והִתבונן, תיבת כי " נפש " )=430 ( היא
בגימטריא: " מצרים " "ש) פ = 380 נ (ועוד ' )=50 (,
והיינו נ ועוד ממצרים שנטלו מה כל ' הספירה ימי
תורה של אורה לקבל הביאום, ודו. ק"
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
