יום ירושלים תשפ''ג

בס״ד

תשפ״ג ירושלים יום

קדוש קהל ורבותי מורי

שמח ירושלים! יום

את לציין יש בו לאופן ביחס החלטתה את הראשית הרבנות מועצת פרסמה תשכ״ח באדר ' ביז א.

של הגדולה המצוה את במיוחד ידגיש "הדורש היא: החלטה באותה הסעיפים אחד ירושלים. יום עמו עם הגדולים חסדיו על להקב״ה ולהלל להודות התורה מן גדולה מצוה שהיא ניסא, פרסומא

נחלתו."ועם

חכמים חייבו בהם שבמקומות לראות אפשר אחרות, מצוות פני על הנס פרסום למעלת ביחס ב. אחרות למצוות בניגוד זאת, לעשות כלכלית יכולת כשאין גם זאת לעשות חייבו הם הנס, את לפרסם

מחוייב שאינו הוצאה שיעור ויש מחוייב הוצאה שיעור יש. בהן

יפחות לא שבישראל עני שאפילו המשנה שאמרה מה על, הנס פרסום משום שהם כוסות, בארבע כך " א קיב (פסחים הגמרא אומרת כוסות, )מארבע ואל חול שבתך עשה דאמר עקיבא לרבי אפילו

." מודה ניסא פרסומי משום הכא לבריות תצטרך

בהדל כך ק היא חביבה מצוה חנוכה נר מצות הרמב״ם פסק, הנס" פרסום משום שהוא חנוכה נר ת שעשה הנסים על לו והודיה האל בשבח ולהוסיף הנס להודיע כדי בה להזהר אדם וצריך מאד עד

וכתב " ומדליק ונרות שמן ולוקח כסותו מוכר או שואל הצדקה מן אלא יאכל מה לו אין אפילו לנו,

כוסות ארבע מדין הם דבריו שמקור משנה. הכסף

זו שקריאתה מגילה, לקרוא בכדי המקדש ועבודת תורה תלמוד מבטלים מגילה, למקרא ביחס גם

ניסא פרסומי יש זו ובקריאה הללה. היא

(פרק בא פרשת בסוף המפורסמים הרמב״ן דברי מתוך ומתבררת עולה הנס, שבפרסום החשיבות ג.

החלו אנוש מימי בעולם ע״ג היות מעת הנה רבות. מצות בטעם כלל לך אומר ועתה טז פס':)יג " באמונה… להשתבש הדעות מנהגו בשנוי מופת עמהם ויעשה ביחיד או בעדה האלהים ירצה וכאשר אלוה לעולם שיש מורה הנפלא המופת כי כלם, האלה הדעות בטול לכל יתברר וטבעו, עולם של עוד ממנו יתברר נביא מפי תחלה נגזר ההוא המופת יהיה וכאשר ויכול. ומשגיח ויודע מחדשו,

התורה זה עם ותתקיים הנביאים, עבדיו אל סודו ויגלה האדם את האלהים ידבר כי הנבואה, אמתת

… כלה

אותנו יצוה כופר, או רשע כל לעיני דור בכל ומופת אות יעשה לא הוא ברוך הקדוש כי ובעבור

לדור ובניהם לבניהם, ובניהם בנינו, אל הדבר ונעתיק עינינו, ראו לאשר ואות זכרון תמיד שנעשה

. אחרון. .

לאדם שאין כלה, התורה יסוד שהם הנסתרים בנסים מודה אדם המפורסמים הגדולים הנסים ומן עולם של ומנהגו טבע בהם אין נסים שכלם ומקרינו דברינו בכל שנאמין עד רבינו משה בתורת, חלק הכל ענשו, יכריתנו עליהם יעבור ואם שכרו, יצליחנו המצות יעשה אם אלא ביחיד, בין ברבים בין

הרבים בענין הנסתרים הנסים ויתפרסמו ב). ו ולעיל א, יז (בראשית כבר הזכרתי כאשר עליון גזרת ב כל ואמרו כד) כג כט (דברים הכתוב שאמר כמו והקללות, הברכות בענין התורה ביעודי יבא כאשר שיתפרסם אבותם, אלהי ה' ברית את עזבו אשר על ואמרו הזאת, לארץ ככה ה' עשה מה על הגוים עליך נקרא ה' שם כי הארץ עמי כל וראו בקיום ואמר בעונשם. ה' מאת שהוא האומות לכל הדבר

ממך." ויראו

שלנו והמצוות התורה שמירת כל על להשפיע שבכוחו ה' קידוש של מימד יש הנס בפרסום כן, על

התורה כל את מעמיד הנס שפרסום הרבה. חשיבותו. ולכן

הימים ששת במלחמת לנו שנעשו הגדולים מהניסים מעט להראות לנו נשאר כן. ד. על

"שבעה הימים: ששת מלחמת על במאמר כותב זצ״ל זוין הרב הגאון במלחמה לנו התרחשו ניסים

ישראל, ורבני הערבים צבאות עם האחרונה לספר חייבים בכל עליהם מקום שם ולקדש ושם שמים

ה. ואל ברבים ישראל הקרבות. מהירות ב. הניצחון: א הניסים שבעת. ג ח״ו קרבנות אלפי שמנעו

השלמה לירושלים זוכים היינו לא, שבלעדיה למלחמה חוסיין של כניסתו. ד אשכול של השתהותו

הביאה דברים הרבה ה מ. חיוביים שנתקיים, גרמה העמים עם שותפות, בלי העצמאית לחמתנו על

הנצ. ח לערכי. ההתעוררות ז ובתפוצות בישראל העם של. האחדות ו לבדו״ ד׳ ״ונשגב ידינו

על במיוחד להעלות יש הוכיח ובחו״ל בא״י היהודי, שהעם המופלאה האחדות את נס בימים

ישראל בתולדות הגדולים לימים שהפכו המסוכנים, צבא חיילי של נפשם מסירות, ואת הזמנים בכל

. כל בעין עין ד׳ הנהגת את, לראות גדול ועד, מקטן העממית ההתעוררות ואת לישראל, ההגנה אלה

." ויהודי יהודי לכל מוחשי לקח לשמש חייבים

סיפורי פי על המלחמה מהלך כל את ולתאר שנעשו הניסים בכל להתמקד ננסה ואם מאחר

הניסים מסיפורי מעט בפניכם אקרא לכן לערבית היום נגיע לא וההסטוריונים הלוחמים, המפקדים, הגדולה התקופה בספרו כשר מנדל מנחם הרב הגאון. שהדפיס

על נשאל המדינה, נשיא היה שלימים ומי במלחמה, מבצעים אגף ראש בצה״ל, אלוף ויצמן, עזר. ה המטוסים חגים שעות שלש שבמשך יתכן איך המלחמה, לפני שנים כמה שנפל לטייס אב ידי

מה לשני אחד מודיעים לא והמצרים ומשמידים מפגיזים המצריים, התעופה שדות מעל הישראליים אלוקים אצבע ואמר: הראש את הרים שתק, ויצמן 'עזר המסופר: לפי הגנה? יוזמים ולא."קורה

[ ] יותר הגדול הנס מה לעיין …ויש

של1000 כח בהיסטוריה, קרה לא עוד כזה "דבר כתב: גרמני עיתונאי תותחים מאות של, טנקים,

הושמד רגלם, ועד מראשם וחמושים דרוכים חיילים אלף מאה של כח לרוב. ומטוסים טילים של ממנו שנפל כח ידי על וזאת ומבצרים ביצורים המלא קילומטרים, מאות של במרחב יומיים תוך

להסביר מסוגל אינו טבעי, גורם שום צבאי, הגיון שום רכב. ובכלי בעמדות ובציוד, נשים בא בהרבה, הזו המדהימה התופעה."את

רק, בסביבה לפטרל חשמלאי, חייל, עוד עם "נשלחתי מספר: טיראן במיצרי שלחם מילואים חייל יריה מכונות לועי חיילים, עמוס מצרי, זחל״ם נגדנו וצץ המחנה מבניני קילומטרים כשני התרחקנו לשניה אפילו הזחל״ם את לעצור הספיקו שלא כדורים ומספר קל, נשק ולנו עבר, לכל. מזדקרים

סתם שלנו הרובים את וכיוונו ליריה חיכינו נעמדנו, ובכן יכולנו, לא למחנה חזרה לברוח תוך ככה, אנו מוצאים והנה בזהירות, לזחל״ם להתקרב החלטנו הם. אף נעמדו ירו. לא המצרים אבל יאוש. מפניהם נשקפת אימה קפואים, ויושבים ביד הנשק חמושים, מצרים חיילים עשרה שמונה. שם

רגע בין ידים! הרימו למעלה, ידיים צעקתי והנה לרחמים. התחננו כאילו בנו, הביטו גבול אין בפחד הסמל את שאלתי כשנרגעתי בדרך לשבי. אותם הובלנו מורמות בידים נשקם את המצרים זרקו חיסלו לא מדוע למה… יודע אינני בקושי: מלמל והלה בנו? יריתם לא מדוע תגיד לידי: שהלך המצרי

לנו עזר לא שאלוקים להגיד אפשר ואיך תשובה כל לי אין או"? תנו?

לקיום זכינו שבה מלחמה הזו הפלאית למלחמה מסביב מאות יש וגדולים קטנים כאלה, . סיפורים

- ז כו, (ויקרא התורה הבטחת מֵָאה ה שָ מִ חֲ כֶּם מִ פּו דְ וְרָ ב: רֶּ לֶּחָ נֵיכֶּם לִפְ לּו וְנָפְ אֹיְבֵיכֶּם ת אֶּ ם תֶּ פְ דַ רְ:)ח "." ב רֶּ לֶּחָ נֵיכֶּם לִפְ אֹיְבֵיכֶּם לּו וְנָפְ דֹפּו יִרְ ה בָ בָ רְ כֶּם מִ ּומֵָאה

ירו פרדס מתוך והנה המערבית, הגדה לכיבוש התקשרנו ג׳נין "אחרי ירושלמי: סמל דוד, מספר כך להמשיך לכח אמרתי נשקו, את להפעיל לו חשק מקומי תושב או בודד חייל איזה כי חשבתי לעברנו,

י אנש סדירים, בלתי מזויינים וערבים חיילים כארבעים שם? מצאתי מה לפרדס, נכנסתי לבדי ואני

בודד לצאת העזתי זה ולמה קיצי, הגיע כי חשבתי נדהמתי, לרגע אליהם. שהצטרפו אזרחי משמר עד ללחום בקלות, להכנע לא אומר גמרתי האחרון ברגע מוצא? ללא ולהסתבך יריות, בעקבות ועליי ידיהם, את קשרו מהשמיים נפלתי. ולא לחמתי לא למעשה ליפול. כן ואחרי האחרון לכדור

המלאכה את רק."לסיים היה

המלחמה מהלך בכל שהיו הגדולים הניסים בתוך פרטיים קטנים ניסים. אלו

, ם ירושלי של מעלתה כידוע וזוהי האחדות. הוא שנעשו הגדולים הניסים אחד זוין, הרב שכתב כפי ו.

. לשבטים נתחלקה שלא

נעלם הרשע כוח התאחדות, . כשיש

" מסקאטו מהר" מדרשות בהקדמתו שמעתתא השב מביא: כך והיינו רובו, אחר נידון דעולם בהא דף בזבחים וכדאמרינן זא״ז מבטלין איסורין בריבית מלוה וזה שוחד מקבל וזה גנב וזה רוצח זה אם הן רוצחים ולאו רבית לוקחי לאו דרובם כיון וא״כ פטור, ואכלן שבללן וטמא נותר פיגול ע״א עח

." זא״ז מבטלין

שכשמצטרפים שמבאר הראשון, בדרוש הר״ן בדרשות יותר עוד ומבוארים מפורשים והדברים

מתבטלים שלהם החסרונות כלל, . הפרטים

כולם את ושעושה יחדיו, לה שחוברה העיר שהיא ירושלים. הוא ישראל, בארץ לזה המיוחד המקום

. חברים

, הנביא שמואל של פטירתו יום הוא באייר כ״ח את שאיחד זה הוא בישראל, המלכות מייסד שהוא

דוד ידי על המקדש בניין את והתחיל מלכים. , שני והמליך ישראל

בֵית׳ה לִי ים רִ אֹמְ בְ י תִ חְ מַ שָ וִד לְדָ עֲלוֹת מַ הַ יר שִ (קכב:)בתהלים. ז": נֵלְֵך יְִך רַ עָ שְ בִ גְלֵינּו רַ יּו הָ דוֹת עֹמְ

וֹת לְהֹד ל אֵ רָ לְיִשְ עֵדּות יָּה י טֵ בְ שִ ים בָטִ שְ לּו עָ ם שָ שֶּ ו: דָ יַחְ לָּה ה רָ חֻבְ שֶּ יר כְעִ נּויָה בְ הַ לִַם יְרּושָ לִָם: יְרּושָ

י הִ י יְִך: אֹהֲבָ לָיּו יִשְ לִָם יְרּושָ לוֹם שְ אֲלּו שַ יד: וִ דָ לְבֵית אוֹת כִסְ פָט שְ לְמִ אוֹת כִסְ בּו יָשְ ה מָ שָ כִי ם׳הְ: לְשֵ

בֵית׳ה ן עַ לְמַ בְָך: לוֹם שָ נָא ה רָ בְ אֲדַ י עָ וְרֵ י ןַאחַ עַ לְמַ יְִך: נוֹתָ מְ בְַארְ לְוָה שַ ילְֵך חֵ בְ לוֹם שָ ה שָ קְ אֲבַ ינּו אֱֹלהֵ

לְָך." טוֹב

יחדיו לה שחוברה כעיר פירוש? מה

כשכל ברגלים חברים, כולם את עושה שירושלים הוא שהפירוש כתוב ו) הל' פ״ג (חגיגה בירושלמי

טהרות על נאמנות יש לכולם אליה, עולים. ישראל

למטה ירושלים שיש כשם מעלה של ירושלים שיש הוא שהפירוש כתוב א) ה (תענית. בבבלי

והיה דכתיב מאי לקיש ריש אמר א לא (שבת חז״ל דרשו שכן בזה. זה קשורים שהדברים:)ונראה " סדר זה חסן מועד סדר זה עתיך זרעים סדר זה אמונת וגו' ודעת חכמת ישועות חסן עתיך אמונת

היא ה' יראת הכי ואפילו טהרות סדר זה ודעת קדשים סדר זה חכמת נזיקין סדר זה ישועות נשים

אוצרו."

דעה חוקי על המיוסדת מעשית שפעה "הב הוא טהרות לסדר הדעת שיחס אי״ה בעין מסביר הרב

כ את לנהל איך מעשית, ומאושרים למים ש יהיו שהמה באופן ותוצאותיהם, החומריים החיים דרכי ל

כל מ ומ גם טהורה נפשו תשאר למען הקודש, גבול מ האדם את להמשיך מגבולם יתפרצו לא קום כ עם עסוקה בהיותה ומסובכים". המרובים חליפותיהם וכל החיים חמדות ל חיי לחיות להצליח איך

שכן הטהרה, סוד וזהו דעת צריך לזה ביניהם. והרמוניה באיזון ביחד, ורוח, חומר " חכמה ה היא דעת

ההו החיים, הנהגת עם המצטרפת המעשית ל ומשמרת טומאתם בכל אתם ושוכנת חיים ה עם כת

ו הראוי הגבול את עניני המה אלה ל כ בהכרח מטמאים החומריים שהחיים ממה להטהר איך מיע. צת ה ז ודעת טהרות. בסדר גנוזים שכולם, הדעת, סד. טהרות" ר

עם והקודש, האידאלים עולם מעלה, של ירושלים בחיבור עוסקת הדעת מסויימת מבחינה כלומר,

הטוב בכל והנאה ושתיה אכילה של מטה, של. ירושלים

עם המטה את למזג בכוחה כי הטהרות על נאמנים כולם שבה יחדיו, לה שחוברה ירושלים וזוהי

. המעלה

להיישרת המידות היישרת בין ממזגת היא לטהרה, החומר בין ממזגת שירושלים וכפי ח. שכן השכל.

המקום שם אברהם ויקרא שנאמר יראה אותו קרא אברהם למדנו נו) פרשה רבה (בראשית: במדרש " שלם. מלך צדק ומלכי שנאמר שלם אותו קרא שם יראה, ה' ההוא קורא אם הוא ברוך הקדוש אמר אברהם שלם אותו אני קורא ואם מתרעם, צדיק אדם שם אברהם, אותו שקרא כשם יראה אותו אני

ירושלים." שלם, יראה שניהם שקראו כמו ירושלים אותו קורא הריני אלא מתרעם, צדיק אדם

ששם יד), כב, וירא (פרשת חכמה במשך הדברים את פירש מדווינסק הכהן שמחה מאיר רבי והגאון

ל היה ותפקידו המבול, בדור היה נח בן בתיבה" הנבראים כל, פרנס וז ו ן ל המדות לתקן היה והעיקר

וכל יג (ו, חמס" הארץ "ומלאה יב), (ו, דרכו" בשר כל ש״השחית מושחתים, היו שהמה,)והפעולות

החי". בכל והתכונות המדות לתקן היה לימודו השם מורה זו הנהגה על האנושי המין שכל, שלם

מושפע לחברו, נצרך אחד וכל הגדול האדם מאיברי איבר הוא ואחד אחד כל אחד, אדם, הוא "

. ונצחיותו" האנושי מין קיום נושאים כאחד וכולם מזה, זה ומשפיע

וחקר עמהם והתווכח הטועים, דרכי כל ולמד בחכמה, מאוד, התפלסף לעומתו אבינו, , אברהם " זה ומשום הצאב״ה, כאמונת להכוכבים השגחתו מסר ולא, הכל על משגיח אחד ה' יש כי בשכלו

… יראה "ה' אברהם "צלי בראות אלקותו שיתגלה לומר, רצונו יראה", ה' בהר היום יאמר "אשר וזה

פרטיים". בנסים ה' כבוד בשר כל

, מחד " יחד גם הללו הדברים שני על בנויה. וירושלים במוח שעיקרן המושכלות לזכך " ומאידך " לתקן

בלב". שעיקרן המדות ולקשט

לאחיו איש ולחבר לאחד וממילא והרוח, החומר את והשכל, הלב את לחבר ירושלים, של כוחה. זהו

וזכינו הימים, ששת למלחמת מסביב נפלא באופן התגלתה האומה חלקי כל כמעט של אחדות ט. נתאחד כיום גם ניסים, ונעשו האומה התאחדה שאז שכשם מתפללים אנו גדולים. ניסים לראות

נפלאות יראנו. והקב״ה

כתב עיתונאי, מפי הגדולה, התקופה בספר שמובא מרגש, אחד קטע עוד לקרוא מבקש אני לסיום י.

מסיני הקרבות במהלך ששידר. צבאי

" בשריון שריון קרב כאן נערך למלחמה, השלישי ביום היום, דווקא בסיני. שם אי בדרום אני ממאבק להתחמק שלשום וגם אתמול ניסו המצרים המלחמות. בתולדות וכדוגמתו כמהו שמעטים כמעט למעשה הם עתה ברירה. בחוסר בהגנה, רק לחמו הבריחה. את העדיפו הם פנים, אל פנים

חיל שרידי הצדדים. משני טנקים כאלף כנראה משתתפים בו לקרב נכנסנו לחום. ל אולצו מוקפים, שאון המאזנים. כף על מוטלת המצרית העוצמה שארית זו. מכרעת למערכה גויסו המצרי האוויר מתפוצצות פצצות וקול ביעף העוברים מטוסים רעש פגזים, ושריקת יריות הדי והתותחים, הטנקים

המערבי "הכותל מבשר: בירושלים, השידור מבית טרנזיסטור. מישהו פתח לפתע אזניים. מחריש עשרים ששממו הכותל אבני את חובקים הם עתה הכותל, לרחבת בדהירתם הגיעו הצנחנים בידינו. דמעה הרוו שוב הכותל אבני המדינה… קמה מאז בבדידותן שעמדו לאחר עליהן מתרפקים שנה,

שנה עשרים צמאו לה …"יהודית מהתותחים קופצים שריונאים אדירה. שאגה פורצת, בחזית

ואכן להתחבק, כדי אחרים מחפש אחד כל בחיילים, מתערבבים קצינים מהטנקים, טנקיסטים

חדר כאילו המדבר כשחול כפיח, השחורים קרבות, למודי קשוחים, חיילים מתנשקים, מתחבקים, הבזים גיבורים בחיים, בעודם היום את יסיימו אם לדעת מבלי תופת לאש עתה הדוהרים לעורם,

לפתע הדמעות. נחלי נראים ולובן טוהר כשבילי כתינוקות, עתה בוכים חולשה, כל לגילוי לפחד, שהוגלו הגולים אותם של נכדים בנים, אלא אלה שאין מזמן: שטחית ידיעה ידעת אשר את חש אתה העולה המקדש פני מול אל בבכי מתייפחים ברזל, של בשרשראות באזיקים, חבושים מירושלים

" …בלהבות

קצינים וטוראים, אלופים יסופרו. כי יאומנו לא מחזות הכותל, ליד "ו הזו: בלשון שם מתואר ובהמשך כי דעתם על אלה העלו לא מעולם כל. פני את ששטף סמוי, פנימי בזרם נסחפו וצעירים קשישים בלב שם זע משהו ורקדו, עמדו בכו, עמדו עתה העבר, עם המערבי, הכותל אל אותם מקשר משהו

לא הם הפועם. היהודי בלב פנימה, בכו אבל עליו, להשתטח חשבו לא הכותל, מול לבכות רצו

יז ח, (דברים הזה" החיל את לי עשה ידי ועוצם "כוחי לא כי רבים הבינו רגע אותו.)כתינוקות. לחלוטין ניתק לא מחצבתם, ממקור התרחקו שכה אלה בין החבוי הפנימי הקשר כי לפתע. התברר

ישנ וכי." אלה של היהודית לאחריתם תקווה ה

השלימה לגאולה ונזכה במהרה נפלאות יראנו הקב״ה

---

נשלח על ידי: ינון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות