*תובנה לפרשת במדבר*
*ממשנת רבי עובדיה ספורנו*
בסיום תיאור סדר נשיאת המשכן על ידי הלווים, התורה מזהירה: ״אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם״, מבלי להסביר כיצד הם עלולים למות בכרת. ספורנו מסביר, שהחשש הוא שנשיאת המשכן תהיה בלי סדר באופן ש״כל הקודם זוכה״. במצב כזה, האנשים בהתלהבות מתפרצת ידחפו אחד את השני ויבואו בטעות להתקרב מדי אל הקודש.
חשש שהתממש במקרה בבית המקדש, בו כהן דחף את חברו בעליה למזבח, שבר את רגלו והביא אותו לכדי סכנה, כדי לזכות במצווה של הרמת הדשן — עד שהוחלט שמטילים גורל מי זוכה בעבודת הבוקר (משנה יומא ב ב).
אנו למדים מהמצווה הזו על עבודת ה׳ הראויה, כזו שבאה בסדר מופתי ופועלת רק בציווי הקב״ה. התלהבות והתפרצות חסרת מעצורים עלולה להביא לאסון, לעונש כרת ולחילול שם שמים. התורה מסדרת את המחנות, המסעות ונשיאת המשכן כדי ללמדנו כיצד עלינו להתקרב אל הקודש בזהירות ויראה [ראה שו״ת דברות אליהו אברז׳ל יב כד — שלמד מכך לעניין הימנעות ממדורות לג בעומר! ]. יתכן שזו הסיבה שהתורה מזכירה את מותם של בני אהרן בפרשתנו, תזכורת כאובה לאלו שלא יישמו את הכלל החשוב הזה — ״אין העולם עומד אלא על קדושא דסידרא״!
_אבינדב אבוקרט_
_רב קהילת ״אבני החושן״ גבעת שמואל_
נשלח על ידי: אבינדב אבוקרט
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה